דלג לתוכן

בדיקת קלוסטרידיום טוקסין (CLOSTRIDIUM DIFF.TOXIN)

מחלות זיהומיות
2 דקות קריאה
קלוסטרידיום דיפיצילה (Clostridium difficile) הוא חיידק מתג גרם-חיובי אל-אווירני יוצר נבגים, המהווה מחולל מחלה במקרים רבים של זיהומי מעי. חיידק זה מועבר בעיקר במחזור צואה-פה, וגורם הסיכון העיקרי להידבקות הוא שימוש באנטיביוטיקה – סוגי אנטיביוטיקה שונים עלולים להפר את האיזון הטבעי של אוכלוסיית חיידקי המעי ובכך לאפשר את התרבותו ושגשוגו של החיידק, שלעתים מהווה חלק מהפלורה הטבעית של המעי הגס. הנזק לרירית המעי הגס נגרם על ידי רעלנים (טוקסינים) המופרשים על ידי החיידק והמשונעים אל תוך תאי הרירית על מנת ליצור דלקת אזורית. בבדיקה זו ניתן לזהות את הטוקסינים הללו בצואה כעדות להידבקות בחיידק הקלוסטרידיום[1].

מבחנה לבדיקת צואה של קלוסטרידיום טוקסין
צילום: shutterstock | luchschenF

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת מעי (קוליטיס) כתוצאה מהידבקות בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

דלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה – דלקת של רירית המעי הגס הגורמת לשלשולים, נפוצה בקהילה ובבתי חולים ועלולה להוביל למצב מסכן חיים. שימוש ממושך או לא נכון באנטיביוטיקה מהווה את גורם הסיכון המרכזי למחלה, לצד גיל מבוגר, מערכת חיסון מוחלשת, כימותרפיה ועוד. מחלה זו נקראת גם דלקת מעי של קרום מדומה (pseudomembranous colitis) בשל השכבה דמוית הקרום המתפתחת על פני רירית המעי הנגוע[1].

התסמינים הנפוצים ביותר בזיהום קל בקלוסטרידיום דיפיצילה הם שלשול מימי המתפתח כחמישה עד עשרה ימים לאחר תחילת טיפול אנטיביוטי, כאבי בטן והתכווצויות[3].

במקרים חמורים יותר, עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון[3]:
 
  • סימנים של התייבשות בשל איבוד נוזלים.
  • טכיקרדיה (קצב לב מואץ).
  • חום.
  • בחילה.
  • אובדן תיאבון.
  • ירידה במשקל.
  • דם או מוגלה בצואה.
  • עלייה בספירת תאי הדם הלבנים.
  • סימנים של כשל כלייתי.

זיהום חמור בחיידק עלול להוביל לאלח דם (ספסיס) – מצב מערכתי מסכן חיים הדורש טיפול רפואי דחוף[3].

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים למחלה, במיוחד לאחר תחילת טיפול אנטיביוטי, שהייה בבית חולים או במטופלים שאובחנו בעבר בדלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשות הכנות מוקדמות לבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף דגימת צואה לתוך כלי קיבול ומסירתה לצורך עיבוד. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים2 [5].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[7].

פענוח תוצאות

[6]
תוצאה שלילית
עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי טוקסין של החיידק. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת בהכרח את האבחנה של הידבקות בקלוסטרידיום דיפיצילה, בשל כמות קטנה מדי של הטוקסין במעי, גיוון גנטי או סיבות אחרות.

תוצאה חיובית
תוצאה חיובית מעידה על הימצאות טוקסין בצואה ובמעי ותומכת בהשערה כי החיידק הוא הגורם למחלה. תיתכן תוצאה חיובית בהיעדר תסמינים בקרב נשאים אסימפטומטיים של החיידק.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר נדב אילני
ד"ר נדב אילני גסטרואנטרולוגיה
רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד. הדסה עין כרם ומכון הגסטרו של קופת חולים כללית בירושלים
ד"ר חורחה פפר
ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית.
ד"ר ריטה ברון
ד"ר ריטה ברון גסטרואנטרולוגיה
מנהלת שירות נוירוגסטרואנטרולוגיה במכון הגסטרואנטרולוגי בקריה רפואית רמב''ם

שאלות מתוך פורום גסטרו

בניהולו של פרופ' דן קרטר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו