קלבסיאלה (Klebsiella pneumoniae) הוא חיידק גרם-שלילי בעל קפסולה, המשתייך לפלורה הטבעית של חלל הפה ומערכת העיכול. במקרים מסוימים, ולרוב במסגרת בית החולים, החיידק עלול להגיע לחלקים שונים של מערכת הנשימה ולגרום לדלקת ריאות ולמצבים נוספים. לאחר מקרים רבים של דלקת ריאות בשל קלבסיאלה וטיפולים אנטיביוטיים שונים, התפתחו זנים של החיידק המבטאים עמידות לסוגי אנטיביוטיקה רבים (לרבות קרבפנמים) באמצעות ייצור של אנזים המפרק את התרופה - קרבפנמאז. ייצור האנזים מתאפשר באמצעות רכישת גן המקודד לו. בבדיקת PCR ניתן לזהות את הגן המקודד לאנזימי קרבפנמאז כעדות להימצאות זן עמיד לאנטיביוטיקה[1].
צילום: shutterstock | Tati9
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת ככלי באבחנת זיהום של קלבסיאלה, המייצר קרבפנמאז, אנזים המקנה חסינות לאנטיביוטיקה קרבפנם[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
זיהום עם קלבסיאלה – התקה של החיידק קלבסיאלה פנאומוניאה הגדל באופן טבעי באזור הפה והמעי לאזור אחר בגוף כגון מערכת השתן, מערכת הנשימה או הדם. אחד הגורמים הבולטים המאפשרים לחיידק לשרוד ולהתרבות היא הקפסולה עשוית הסוכרים, המגנה על החיידק מפני תאי מערכת החיסון ומונעת את הזיהוי שלו על ידם[3].
גורמי הסיכון העיקריים להידבקות בקלבסיאלה הם דיכוי של מערכת החיסון (בחולי סוכרת, אלכוהוליסטים, מבוגרים, בעלי ממאירויות שונות, עקב טיפולים מסוימים ועוד) ושהייה בבית חולים בטיפול נמרץ או במסגרות רפואיות אחרות לאורך זמן[3].
התסמונות הקליניות הנפוצות העשויות להיגרם מזיהום בחיידק זה כוללות[3]:
דלקת ריאות – לעתים מלווה גם בדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) ולרוב מתאפיינת בתסמינים כגון חום, שיעול, ייצור מוגבר של כיח סמיך עם גוון דמי, כאבים פלאוריטיים בחזה, וריבוי תאי דם לבנים. במקרים מסוימים עלולים להתפתח גם אבצס ריאתי ו/או אמפיאמה (הצטברות מוגלה בחלל הפלאורה).
דלקת בדרכי השתן– קלבסיאלה עלולה לגרום לדלקת בדרכי השתן העליונות והתחתונות, שלפוחית השתן, הכליות והערמונית. זיהומים אלו מתאפיינים בתסמינים שונים של מערכת השתן בהתאם למקום הזיהום.
דם – בקטרמיה (הימצאות חיידק בזרם הדם) עלולה להיגרם עקב היחשפות לחיידק, לרוב במסגרת בית החולים. במספר רב של חולים לא מזוהה המקור לזיהום, ובאחרים המקור הוא קטטר המוכנס לזרם הדם.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד להידבקות בקלבסיאלה במסגרת בית החולים (שם רוב הזיהומים מתאפיינים בחסינות לאנטיביוטיקה). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מוקדמות לביצוע הבדיקה. ניתן לבצע את הבדיקה על מגוון של דגימות, אם כי הדגימה המועדפת היא של אזור פי הטבעת ולעתים של צואה. איסוף הדגימה נעשה באמצעות מטוש סטרילי[4].
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי DNA המקודד לאנזים הקרבפנמאז. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת את נשאות הגנים על ידי החיידק בשל דיכוי תהליך ה-PCR, גיוון גנטי, כמות קטנה מדי בדגימה או סיבות אחרות.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על הימצאות DNA המקודד לקרבפנמאז ומעידה כי זן הקלבסיאלה שזוהה במטופל.ת הוא נשא של הגן ולכן מבטא עמידות לאנטיביוטיקה קרבפנם.
בן 27, מעשן נרגילה באופן מסיבי, לפני כחודשיים הגעתי למיון עם כאבי חזה ושוחררתי לאחר צילום חזה שנראה תקין.
לפני כשבועיים הגעתי שוב למיון עם 40 מעלות חום, בליווי כאבי חזה, ואושפזתי למספר ימים לאחר שבבדיקת סיטי נמצאה קשרית ריאתית עם גבולות בלתי סדירים בריאה ימנית תחתונה בקוטר 1.2 ס"מ.
לאחר הערכה לא ברורה של דלקת ריאות (למרות שלא היו שום סימני כאב מלבד חום גבוה) טופלתי באנטיביוטיקה ושוחררתי לביתי עם המלצה למעקב וביצוע CT חזה בעוד כחודשיים. סרטן ריאות ידוע כקטלני וגילוי מוקדם שלו עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. כמה זמן ההמתנה הזה עד הבדיקה הוא קריטי? ומה הסיכויים לגידול ממאיר?
הקשרית שמתוארת מחייבת בירור עי ct חוזר לצורך מעקב . חודשיים זה זמן סביר ביותר למעקב לאחר הקשרית אך במידה והקשרית נראת לשודה כמובן מומלץ לא לדחות את הבירור ולקחת ביופסיה
הוסף תגובה
תוצאות בדיקה
אביב03/10/2019 | 19:02
להלן תוצאות בדיקת הC.T שהתקבלו היום. אשמח לקבל פרשנות.
מצאים:
מבוא בית החזה ללא סטיות.
אין לזהות לימפאדנופתיה בבתי שחי, במיצר או בשערי הריאות.
טימוס. יש לציין תוספת רקמתית בצורת "משולש" במיצר הקדמי-עליון, ללא אפקט לחץ על האיברים הסמוכים. הממצא מתאים לשרידי
הלב בגודל תקין.
לא הודגם תפליט פלאורלי או פריקרדיאלי.
הקנה והסימפונות הראשיים שמורים.
הסננה פוקאלית שנצפתה ב-RLL בבדיקה הקודמת נספגה לחלוטין.
ללא עדות לממצאים ריאתי חדש.
מעבר החזה/בטן ללא סטיות.
האדרנלים שמורים.
האאורטה והעורק הריאתי בקוטר תקין.
ללא נגע פוקאלי חשוד בעצמות.
סיכום: ההסננה הפוקאלית שנצפתה בבדיקה הקודמת ב-RLL הפעם נספגה לחלוטין.
ללא עדות לממצאים ריאתיים חדשים.
ביצעתי בדיקת רנטגן עקב ליחה כרונית מעל חצי שנה. לפי הפענוח הכל תקין אבל הסתכלתי על הצילום ויש כמה כתמים שחורים שנראים מוזר. שה באמת תקין? מהם בדיוק הכתמים הללו?
מצרף תמונות
https://ibb.co/60jgW8w8
https://ibb.co/sJqKksj2
תודה רבה!!!!
מה שנראה לעין בלתי מקצועית כ"כתמים מוזרים" עשוי לעיתים קרובות להיות המבנה התקין של דרכי הנשימה, אזורי אוורור בריאות, או אפילו צללים אנטומיים שנוצרים כתוצאה מהזווית שבה צולם הצילום (כמו היטל של צלעות או כלי דם שחוצים את הרקמה).
ההמלצה שלי:
מכיוון שציינת שאתה סובל מליחה כרונית מזה חצי שנה, אל תסתפק בפענוח הכתוב בלבד. מומלץ מאוד לגשת עם הצילומים עצמם לרופא המטפל (רופא משפחה או רופא ריאות). הוא יוכל להשוות את ממצאי הדימות לתלונות הקליניות שלך ולשלול כל סיבה לדאגה בצורה מוסמכת.
שלום. רק לפי התשובה בכתב וללא עיטן בדיסק קשה להתרשם. באופן כללי, מדובר באזור בריאה הימנית שבו שקיקי האוויר התמלאו בנוזל או בהפרשות (במקום באוויר), מה שיוצר מראה של "כתם" בעל גבולות ברורים בבדיקה. הממצא הזה מעיד לרוב על מצב רפואי כמו דלקת ריאות או הצטברות נוזלים, ומחייב התייעצות עם הרופא המטפל
שלום. רק לפי התשובה בכתב וללא עיון בדיסק קשה להתרשם. באופן כללי, מדובר באזור בריאה הימנית שבו שקיקי האוויר התמלאו בנוזל או בהפרשות (במקום באוויר), מה שיוצר מראה של "כתם" בעל גבולות ברורים בבדיקה. הממצא הזה מעיד לרוב על מצב רפואי כמו דלקת ריאות או הצטברות נוזלים, ומחייב התייעצות עם הרופא המטפל
שלום אמא שלי בת 72 עש תה c.t ריאות) בית חזה( ולהלן תוצאות:לא נצפו בלוטות לימפה מוגדלות, הודגמו מוקדים סמי-סולידים בהיקף הריאות ובתבנית זכוכית מט קטנים מרובים בגודל עד 5 מ"מ, מומלץ ct עם בית החזה מעקב בעוד כ 6 חודשים, מה התוצאות אומרות?