דלג לתוכן

בדיקת נוגדנים לדיפתריה (אסכרה) (DIPHTERIA ABS)

אף אוזן גרון
2 דקות קריאה
דיפתריה (Diphtheria) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי קורינבקטריום דיפתריה (Corynebacterium diphtheriae) – חיידק מתג גרם-חיובי. המחלה משפיעה בדרך כלל על דרכי הנשימה העליונות, העור והריריות, ועלולה גם להתפשט ולגרום לסיבוכים נוספים. דרך ההדבקה הנפוצה ביותר היא טיפתית-נשימתית בין בני אדם. עיקר הפגיעה ברקמות נעשה באמצעות רעלני-חוץ המופרשים על ידי החיידק, המהווים גם מטרה לחיסון שנכנס לשימוש בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת והביא למיגור משמעותי של המחלה ברחבי העולם. החיסון מכיר טוקסואיד – רעלן מוחלש הדומה במבנהו לרעלן הדיפתריה ומעורר תגובה חיסונית והתפתחות נוגדנים כלפיו, המגנים גם מפני רעלן הדיפתריה. בבדיקה זו ניתן לזהות את הנוגדנים המיוצרים בתגובה למתן החיסון, כעדות לתגובה חיסונית מתאימה ולעתים גם לזיהוי חסר חיסוני[1].

יד עם כפפת לטקס אוחזת במבחנת דם של בדיקת נוגדנים לטטנוס ולדיפתריה
צילום: shutterstock | luchschenF

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי לניטור יעילות החיסון והתפתחות תגובה חיסונית הולמת. הבדיקה יכולה גם לשמש לזיהוי של חסר חיסוני מולד או נרכש, שכן במחוסנים אלו לא תתפתח תגובה חיסונית הולמת לאחר החיסון[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[3]
חסר חיסוני – כל מצב הגורם לפגיעה באחד או יותר ממרכיבי מערכת החיסון וגורם לירידה ביכולתה להגן על הגוף מפני פתוגנים. נהוג לסווג את החסר החיסוני למולד (ראשוני) ולנרכש (שניוני):
​​​​​​​
  • חסר חיסוני מולד – מקורו לרוב במוטציות גנטיות באזורים הקשורים למערכת החיסון ולשינוי הרכב של חלבונים חיוניים לתגובה החיסונית. חסר שיוביל לירידה בייצור נוגדנים לרוב יכלול פגיעה בתפקוד של אחד או יותר מתאי החיסון ההכרחיים לייצור נוגדנים:
    • חסר של תאי B – האחראיים על זיהוי הפתוגן וטרנספורמציה לתאי פלזמה האחראיים על ייצור הנוגדנים בגוף.
    • חסר של תאי T – האחראיים על שפעול תאי B וויסות התגובה החיסונית.
    • חסר המשפיע על שני סוגי התאים.
  • חסר חיסוני נרכש –מקורו במצב קודם המשפיע על תפקוד מערכת החיסון. מצבים שעלולים לפגוע ביכולת לייצר נוגדנים כוללים:
    • שימוש בתרופות מדכאות חיסון.
    • חוסר בחומרי מזון, במיוחד חלבון (הנוגדנים הם חלבונים ולכן דורשים אספקה של חומצות אמינו).
    • מחלת כליות, בעיקר תסמונת נפרוטית (אובדן נוגדנים לשתן).
    • מחלות זיהומיות, בעיקר איידס ועוד
 

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמצבים בהם נדרש ניטור חיסון לדיפתריה (לעתים מתבצע יחד עם בדיקה לנוגדני טטנוס בשל החיסון המשולב לשתי המחלות), ולפחות כ-3 שבועות לאחר מתן החיסון. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5] [6].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[7].

פענוח תוצאות

[4]
ערכי נורמה
  • במחוסנים: >0.01 UI/mL
  • בלא מחוסנים: <0.01 UI/mL

מתחת לנורמה
תוצאה הנמוכה מטווחי הנורמה במחוסנים מצביעה על רמות נוגדנים נמוכות ויכולה להעיד על חיסוניות לקויה לדיפתריה. במקרים כאלו יש לשקול מתן מנת "בוסטר" על מנת להשיב את רמות הנוגדנים לטווח הנורמה, ובמקרים בהם רמת הנוגדנים אינה עולה לחקור את הסיבה לכך.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר ודים לטיצ'בסקי
ד"ר ודים לטיצ'בסקי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר במרכז רפואי לגליל בנהריה
ד"ר ראובן ישי
ד"ר ראובן ישי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופא בכיר ומנתח במחלקת אף אוזן גרון, בית חולים רמב״ם 
 ליאת רובינשטיין גנטיוק
ליאת רובינשטיין גנטיוק אודיולוגיה
אודיולוגית/ קלינאית תקשורת המתמחה בתחום השמיעה
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו