פורום רשלנות רפואית - עמוד 14

שלום רב, בשנת 2006 קיבלתי מרשם לתרופה רדוקטיל מרופא אנדוקרינולוג שטען שאני חייבת לרזות דחוף לפני שאחלה בסכרת. הוא טען שהכדורים מורידים את התיאבון ויורדים במשקל במהירות. אכן ירדתי במשקל במהירות והשלתי 33 ק"ג. אחרי שנה שנטלתי את הכדורים רופא המשפחה המליץ לי להפסיק את הכדורים כי היו שמועות שזה גורם להתקפי לב, כיוון שהרגשתי מידי פעם דופק מהיר במהלך מנוחה הפסקתי מיד את התרופה. אחרי כמה חודשים התחלתי לשקוע בדיכאון ופניתי לטיפול פסיכולוגי. לאחר תקופה הפסיכולוגית המליצה שאפנה לפסיכיאטר וקיבלתי כדורים נוגדי דיכאון. לאחרונה פגשתי מספר נשים שסיפרו לי אותו הדבר. שגם הן אחרי הטיפול ברדוקטיל קיבלו תרופות נוגדי דיכאון. הפסיכיאטרית שלי טוענת שזה תמיד היה שם וכנראה משהו האיץ את זה. האם אני יכולה לתבוע את קופת החולים, משרד הבריאות או חברת טבע ששיווקה את המוצר ? האם כדאי לי לפנות לעו"ד לתביעה פרטית או לנסות לאסוף אנשים נוספים לתביעה ייצוגית?

שלום שמי אבי,בן 34 ואני עצמאי בעקבות נפילה בעבודה,שברתי את כף רגל שמאל,צילומים במיון הראו שישנם שברים במטטרסוס 1+2 הכוללים תזוזות.בניתוח שבוצע רק לאחר שבוע,מתברר בדיעבד ששיחזרו רק את השבר הגדול יותר ומהשני שכחו ולא צינו אותו בכלל בדוח הניתוח.בביקור האחרון אצל הרופא המנתח שאלתי לגבי השבר השני שהתברר לי שהוא זה שבעצם מפריע לי לשיקום הרגל,המנתח לא ידע על מה אני מדבר איתו ושאל אותי איפה זה כתוב שיש לך שני שברים,כשהראתי לו את טופס המיון ,לא ידע מה לענות לי בהתחלה ולאחר מכן התשובה היחידה שנתן לי הייתה "טוב כדי לסדר את זה צריך לפתוח את הרגל". האם מקרה כזה הוא עילה לרשלות רפואית? אשמח לקבל חוות דעת שלכם היות והעסק שלי במצב של קריסה כי אני לא יכול לחזור לעבוד

שלום רב, כיום בן 25, בגיל 20 עברתי ניתוח הרניה במפשעה. במסגרת המעקב שלאחר הניתוח בזמנו הסברתי לרופא המנתח שיש לי רגישות משמעותית במגע בצד שמאל של המפשעה שנותח. הרופא אמר לי שחלק מסיכוני ניתוח הרניה זה פגיעה בעצב באזור וכנראה שזה יעבור עם הזמן. כיום לאחר 5 שנים אני חי עם רגישות מאוד משעמותית באזור, כאב עם מגע כלשהו והדבר פוגע ומגביל את יחסי המין שלי. 1. האם אכן רגישות כזו משמעה פגיעה בעצב ? 2. האם אכן פגיעה עצבית היא חלק מסיכוני ניתוח פשוט שכזה ? האם הדבר הפיך ? 3. האם יש מקום להערכתך לבירור שאלת רשלנות רפואית במקרה המתואר? בתודה מראש

היי, לפני כשנה ביצעתי בדיקת פאפ אצל רופאת הנשים. הבדיקה לא הייתה תקינה אך לא ידעו אותי ולכן רק כשחזרתי חצי שנה אחרי ושאלתי את הרופאה היא אמרה שזה דלקת, נתנה לי אנטיביוטיקה ונרות. הרגשתי הייתה שמשהו לא תקין ולכן החלפתי רופאה. כל זה לקח עוד כמה חודשים. הרופאה החדשה ישר שלחה אותי לקולונסקופיה ושם מצאו אצלי כתמים. מסתבר שהיה לי cin3 ונאלצתי לעבור ניתוח loop או קוניזציה. כרגע אני במעקב ומחכה לתשובות הניתוח. האם יש פה איזושהיא רשלות מצד הרופאה הראשונה שאפילו לא התייחסה? אני יודעת שאם זה היה מטופל לפני אולי המצב היה יכול להיות הרבה יותר טוב. מה אפשר לעשות במקרה זה? יש דרך לתבוע את הרופאה למרות שהבנתי שהסיכויים הם קלושים? אשמח לתשובה.

שלום רב, במהלך טיפול שורש נשבר לרופא הפוצר בתעלה וזאת מכיוון שהרופא הפעיל לחץ לא סביר אשר גרם לפוצר לחדור את השורש ולהכנס לחניכיים ושם הוא נשאר במשך כ- 3 שנים יצויין כי בזמן הזה התלוננתי בפני מנהל המרפאה על כאבים איומים באזור הטיפול. באחד מהימים חזרתי למרפאה בעקבות דלקת שהתפתחה באזור,ואז התגלה כי יש סדק בשן ואין מנוס אלא לעקור את השן , לאחר העקירה התגלה שהפוצר הוא שגרם לדלקת מכיוון שהוא גוף זר שהיה שתקוע בתוך החניכיים בזמן שעבר מטיפול השורש ועד העקירה. האם יש לי קייס לתביעה ? אגב השן נמצאת אצלי במלואה כאשר רואים בברור את הפוצר שחדר את השורש . אודה לתשובה

שלום לפני חמישה חודשים ילדתי בלידה רגילה ללא אפידורל עם תפרים. לאחר מספר שעות הרופא קרא לי לחדר וביצע בדיקה ידנית של הרחם, הוא הכניס את כל היד שלו לרחם ללא כל הרדמה או אפידורל לאחר שבוצעו התפרים. לאחר חודשיים הייתי אצל הרופא המטפל שלי והוא אמר שאת הבדיקה הזאת עושים רק עם הרדמה במקרה חריג של חשש לחיי האישה שאולי נשכחה השיליה ברחם והיא מדממת יתר על המידה. לא היה לי דימום חשוד או חשש לחיי ובכל זאת ביצעו את הבדיקה הנל ללא שום הרדמה. הבדיקה היתה משפילה וכואבת עד כדי בכי התפרים כאבו לי כחודש אחרי הלידה לא יכולתי לתפקד וברצוני לציין שאיתי היו עוד 5 יולדות שלא בוצע בהם הבדיקה. האם זה תקין?

שלום רב. לפני שש שנים סיימתי טיפולי שיניים אצל מכר של אבי (שהגעתי אליו בגלל המחיר והאופציה לשלם בשחור ) הטיפול כלל לפחות 9 כתרים טחפולי שורש וסתימות . לפני חודש התחילו לי כאבים וניגשתי לרופא אחר (חבר של אחי) ששמעתי עליו ביקורות טובות ,הוא שלח אותי לצילומים ושחזרתי הוא היה המום ממה שקורה אצלי בפה,כל הטיפולי שורש שעשיתי לא טובים כי לא הוציאו את כל השורש והוסיף שלרופא כזה צריך לשלול את הרישיון,ששאלתי כמה צריך לעלות דבר כזה השיב לא פחות מ75 אלף ש"ח (וציין שאפשר למצוא יותר נמוך והוסיף שבגלל שלא הוציאו את השורש עד הסוף צריך להזמין מומחה לשורש וזה חיצוני וזה עולה לפחות 2500 ש"ח וצריך גם להחליף את כל הכתרים בנוסף גם את הכתרים שהיו צמודים הוא עשה ביחד זאת אומרת שבקידמת הפה יש לי 7 כתרים אשר מחוברים ביחד וגם אי אפשר לנקות . מה עלי לעשות ושוב עלי לציין ש90 אחוז מהטיפולים נעשו בשחור . מצטער מראש על אורך ההודעה .

שלום עורכי דין נכבדים, את ילדי הראשון ילדתי בקיסרי כיוון שהיה 4 ק"ג. נאמר לי בבית החולים שבעתיד, ילד מתחת ל- 3.5 ק"ג אוכל ללדת רגיל בעקבות הקיסרי, סבלתי מהדבקויות רבות והריון חוץ רחמי. כעבור 10 שנים, ננכנסתי פתאום להריון ספונטני היינו בחו"ל בשליחות. בהריון מעקב צמוד כולל טיסה לארץ לסריקת מערכות ובדיקות גנטיות וכו'. הריון תקין. בלידה, שכנע אותי הרופא לנסות וללדת רגיל. בעקבות כך, כעבור שעתיים של צירים והתקדמות יפה, מוניטור תקין לחלוטין התינוק לא סובב ראש והגיע במנח הפוך, הרופא שלי החליט לנתח במיידי על מנת לא להגיע למצב מצוקה. 5 דקות לאחר מכן, כששכבתי על שולחן הניתוחים נקרע הרחם עוד לפני החיתוך. התינוק הוצא כעבור בין 40 שניות לדקה. גם בעלי שהיה שם וגם אני הסתכלנו על השעון. יצא בצבע טוב, אך ללא נשימה. הונשם במשך כ-20 דקות ואחר כך טיפול נמרץ כשלושה שבועות כולל הנשמה של 8 ימים. היום בן כמעט חצי שנה, ברור לחלוטין שסובל מנזק קשה ביותר. פרכוסים בלתי פוסקים, לא רואה, שומע חלקית, ובעצם לא עושה כלום, ישן או סובל רוב היום. אני נותחתי כ-4 שעות. הרופא הצליח להציל לי את הרחם אך אמר, וזה ראה גם בעלי שהקרע היה לכיוון הטבור ולא לרוחב כמו החתך החיצוני. נראה לו לא סביר שחתך חיצוני רוחבי וחתך פנימי אורכי. הוא תולה את האשמה בניתוח הראשון, וטוען שיש מצב שהיתה שריטה או דימום קל עקב גודלו של העובר והקושי להוציא אותו דרך החתך הקטן שהיה. מה גם שאם היה יודע שחתך פנימי הוא אורכי לא היה נותן לי להגיע לצירים והיה מתעקש על קיסרי מתוכנן. לפי התיאור אתה יכול להבין שהסבל של התינוק הוא רב. צפויים לפנינו חיים מאוד לא קלים בגלל העובדה שהכל קרה בחו"ל הוצאנו הרבה מאוד כסף על האשפוז והטיפולים עד שיכולנו לטוס איתו לארץ. ובסיום השאלות: האם יכול להיות מצב של תביעה או שבגלל הסכמתי לניתוח (לא בכתב אלא בע"פ) אין על מה לדבר. כמו כן לא הובא בפני הסיכון של קריעת רחם, לצערי, לא היה לי מושג שזהו סיכון אפשרי. והאם יש אפשרות לברר בארץ על הליך הניתוח לפני 10 שנים האם קיים תיק רפואי או משהו כזה שיכול לעזור לי? האם בכלל אפשרית אמיתות הטענה שלו? בתודה מראש דינה

במידה והתיק הרפואי שלי אותו קיבלתי מביה"ח אינו מלא או שהוא שגוי, לדעתי, על מי חובת ההוכחה שהדבר נכון או לא נכון?

במהלך מעקב ההיריון שביצעתי עברתי מספר בדיקות אולטרסאונד שפוענחו כתקינות (לרבות מוצא כלי הדם מהלב). בסופו של דבר בני נולד עם מום בליבו וכבר עבר צנתור. האם יש עילה לתביעה?