טיפול ביריקות

לחולי דמנציה נטייה להזיל ריר באופן עצמוני אך במיוחד כתופעת לוואי לתרופות מהסוג שאביך נוטל. גם פרפנן( תרופה אנטיפסיכוטית) וגם אקסלון(תרופה פרוכולינרגית) יכולות להחריף את הריור והיריקות. הטיפול הוא הורדת מינון עד הפסקת הטיפול בתרופות אלו. הטיפול המקובל להפחתת הפרשת הריר והיריקות הוא מתן תרופות אנטיכולינרגיות(דקינט, ארטן). טיפול זה נתן כאשר הפסקת התרופות המחריפות את התופעה אינו עוזר. טיפול בתרופות אנטי כולינרגיות יכול פוטנציאלית להחריף דמנציה. קסנזין היא תרופה מאוד ייחודית וייעודית לטיפול בסוג מאוד מסויים של הפרעות תנועה(כוריאה) מאוד חזקה נתנת בזהירות במינונים מאוד נמוכים שמועלים בהדרגה. אינה מותווית לטיפול בבעיות ריור כך שלא ידוע שהיא עוזרת אך מאידך היא יכולה להזיק

ברצוני לחדד שאבי החל לירוק לפני תחילת הטיפול באקסלון ופרפנאן ,עוד בתחילת דרכו לפני שהחל בכלל טיפול תרופתי. בשנית יש לציין כי הוא הולך ובא ויורק (כמו אי שקט)ולא שיוצא חו ריר מהפה.לא ידוע שטיפול באקסלום שניתן עי הפיכוגריאטריה שלנו שמביא ליריקות היא רופאה עם ניסיון כבר שנים. עכשיון בקשו לקסנזין ,הצעה זו של הנוירולוג כי טוען שיש כנראה הפרעות בתנועה. איזה נזק יכול לגרום הכדור הזה אם בכלל, ובאיזה מינון ניתן לתת אותו במקסימום, והאם אתה חושב שאולי זה יעזור, אחרי כמה זמן ניתן להבחין בשינוי ,ואם לא יעזור איזה כדור אחר ניתן לתת לו, כי כפי שהסברתי משעות הצהריים הוא הולך ושב ויורק(כאילו שנעשה לא רגוע) מה אתה מציע לי ? תודה

למותר לציין שהדיונים בפורום לא אמורים לתת תשובה לבעיות ספציפיות אלא באופן כללי ברמה העקרונית. תשובה פרטנית יכולה להנתן בייעוץ אינדיוידיאלי הואיל וחסרים פרטים רבים נוספים בנוסף לאלו שציינת. בתגובתי הראשונה התייחסתי לתופעה ידועה של ריור בחולי דמנציה והתרופות שמחריפות את התופעה והצורך בפינוי הריר יריקה. באם התופעה היותר מרכזית היא יריקה גם ללא הצורך לפנות רוק אזי מדובר בבעיה התנהגותית והטיפול הוא בתרופות אנטי פסיכוטיות, עדיף מהדור החדש-אטיפיות כמו ריספרדל, סרוקוול וזיפרקסה. ככל הידוע לי קסנזין אינה נמנית על קבוצה זו. מעבר לכך, כאמור, יש לקבל ייעוץ אינדיוידואלי מפסיכוגריאטר.