פצע לחץ

הסימנים המקדימים להתפתחות של פצע לחץ הם שינויים בצבע או מרקם העור, נפיחות, התנקזות של חומר שנראה כמו מוגלה, אזור בעור שמרגיש קריר או חמים יותר במגע מאשר אזורים אחרים, ורגישות למגע.

המיקומים הנפוצים לפצעי לחץ באנשים המתניידים בכיסא גלגלים הם עצם הזנב או הטוסיק, השכמות, עמוד השדרה, וצידם האחורי של הידיים והרגליים (החלק שנשען על הכיסא). באנשים המרותקים למיטה המיקומים הם צדי הראש וחלקו האחורי, השכמות, האגן, הגב התחתון ועצם הזנב, העקבים, הקרסוליים והעור מאחורי הברכיים.

גורמי הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ כוללים גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים. בין הגורמים הפנימיים נכללים חוסר תנועתיות, ירידה בהכרה, ירידה בתחושה, מחלות מערכתיות כמו אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, אי ספיקת כבד, מחלות של כלי הדם הפריפריים, סוכרת, מחלות של דרכי העיכול, ומחלות נוספות. כמו כן, עישון כבד, אי שליטה על סוגרים, חסרים תזונתיים, עודף משקל ושימוש בתרופות הרגעה, הרדמה, משככי כאבים וסטרואידים, גם הם גורמי סיכון פנימיים. פצעי לחץ קודמים ונזקי זקנה בעור יכולים גם הם להוות גורמי סיכון. 

גורמי סיכון חיצוניים, שהם בפועל הסיבה להתפתחות פצעי לחץ, כוללים לחץ שנוצר מדחיקה של רקמה כנגד בליטה גרמית באופן שמוביל להפרעה באספקת הדם לאזור; מצבים בהם רקמה אחת נעה בכיוון מנוגד לשכבה אחרת (גורם הקרוי כוח גזירה); חיכוך הנגרם בעת שינוי תנוחה כאשר הסדין לא מתוח כראוי או כשלובשים בגדים לא מתאימים; והגורם החיצוני האחרון הוא רטיבות.

אנשים המצויים בקבוצת הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ הם בין היתר אנשים המרותקים למיטה, בעיקר זקנים, חולים כרוניים שיש להם מוגבלות בניידות, אנשים הסובלים מחוסר שליטה על סוגרים, אנשים הסובלים מחוסר תחושה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית או שינויים במצב הכרה, ומחלות המובילות לירידה בתפקוד של המערכת החיסונית. 

את האבחנה של פצעי לחץ ניתן לבצע מהסתכלות על העור. ניתן גם לקבוע את דרגת הפצע, ובכך לקבוע מה יהיה הטיפול הטוב ביותר.

במקרים מסוימים נהוג לבצע בדיקות דם לקבלת הערכה של המצב הבריאותי הכללי.

סיבוכים של פצעי לחץ יכולים להיות גם מסכני חיים והם כוללים:

• צלוליטיס – זיהום של העור והרקמה הרכה שמתחתיו. הזיהום יכול לגרום לחום, אודם ונפיחות באזור המזוהם. אנשים הסובלים מפגיעה עצבית עלולים להרגיש גם כאב באזור.

• זיהום של העצם והמפרק – זיהום של פצע לחץ יכול לחדור גם לעצמות ולמפרקים הסמוכים. זיהום במפרק פוגע בסחוס וברקמות. זיהום של העצם יכול לפגוע בפעילות של המפרקים והגפיים.

• סרטן – בטווח הארוך, פצע שאינו מחלים יכול להתפתח לסוג מסוים של קרצינומה.

• אלח דם (sepsis) – באופן מאוד נדיר, פצע לחץ יכול להוביל למצב של אלח הדם.

מניעה היא הטיפול החשוב ביותר. גם בחולים כרוניים המרותקים למיטה שנים רבות אפשר למנוע פצעי לחץ. מניעת הלחץ נעשית על ידי שינויי תנוחה חיצוניים, וכן באמצעות מזרונים ומיטות מיוחדות לפיזור הלחץ. קיימים התקנים מיוחדים לכיסאות גלגלים ומיטות בעלות מנגנון שינויי לחץ אוטומטי. מסירות וחינוך של הצוות הסיעודי, מכשור מתאים, ושמירה על מצב תזונתי ובריאותי תקין, יכולים למנוע היווצרות פצעי הלחץ ברוב המקרים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לחולים העומדים בפני ניתוחים ממושכים על ידי ריפוד האזורים המועדים.

בפצע לחץ בדרגה 1, מספיקה בדרך כלל הקלה על הלחץ לריפוי עצמוני של הפצע בתוך מספר ימים.

בפצע לחץ בדרגה 2, הקלת הלחץ, שמירה על היגיינה מקומית ותוספת של משחה אנטיביוטית (כגון Bacitracin 1%, Cr. Povidine-iodine, Ung.Mupirocin, Ung. Fuscidin) להגנה בפני זיהום מישני, תביא לריפוי בתוך שבועיים.

בפצע לחץ בדרגה 3, הטיפול חייב לכלול הטריית הרקמות הנמקיות (בדרך כלל באופן ניתוחי, אך לעיתים, אפשר לטפל בתכשירים סופחי נוזלים, כגון Kaltostat®, או ברימות (תולעים מיוחדות המעכלות את הרקמה הנמקית). לאחר הטרייה וטיפול מקומי פצעים קטנים (מ-0 עד קוטר 3 ס"מ לערך) יעברו ריפוי עצמוני בתוך מספר שבועות. פצעים גדולים יותר יחייבו ניתוח לסגירה של הפצע על ידי השתלת עור או העברת מתלה רקמה מקומי לסגירת הפצע.

בפצעי לחץ בדרגה 4, הטריית העצם או המפרק המעורבים היא חלק מהטיפול הניתוחי. לאחר סילוק כל הרקמות הנמקיות, מעבירים רקמה חדשה לאזור (בדרך כלל שריר), כדי למלא את החלל הנוצר ולרפד את האזור.

הצלחת הטיפול בפצעי לחץ תלויה בפוטנציאל השיקומי של החולה. באופן כללי, חולה הממשיך להיות מרותק למיטתו, בסביבתו הקודמת, ימשיך להפעיל לחץ על האזור המנותח עד ל"הופעה מחודשת" של פצע הלחץ. שיעורי ההישנות של פצעי הלחץ משתנים בין 16% עד 70%, תלוי בפוטנציאל השיקומי, במיקום פצע הלחץ, בגיל החולה ובגורמים האחרים שתרמו להיווצרותו.

מניעה של פצעי לחץ מתבססת על שינויי תנוחה מרובים להפחתת הלחץ על העור. בנוסף, טיפול טוב בעור, שמירה על תזונה נכונה ושתיית מים, הפסקת עישון, הפחתת לחצים והתעמלות יומית, עשויים גם הם למנוע התפתחות של פצעי לחץ.

שינויי תנוחה יכולים להתבצע על ידי העברת המשקל מצב לצד כל 15 דקות, במידה ונמצאים בכיסא גלגלים. במידת האפשר, ניתן לנסות להרים את הגוף מהכיסא על ידי דחיפה עם הידיים על ידיות הכיסא. כיסאות גלגלים מסוימים ניתנים להטיה לשם הקלה של הלחץ. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכריות להפחתת הלחץ. במידה ונמצאים במיטה, ניתן לכוון את גב המיטה לזווית של לא יותר מ-30 מעלות, למניעת כוחות הגזירה (חיכוך של שכבה אחת בשכבה שניה בכיוונים מנוגדים).

טיפול בעור משמעותו, שמירה על עור נקי ויבש, שמירה על העור מפני חיכוך באמצעות אבקת טלק בנקודות חיכוך. יש להיזהר מכפתורים בבגדים וקמטים בסדיני המיטה, שעלולים לגרות את העור. וחשוב לא פחות – יש לחפש באופן יומי סימנים להתפתחות של פצעי לחץ על העור בקרב אנשים בעלי סיכון לפצעי לחץ.