פצע לחץ הוא פצע או כיב הנוצר בדרך כלל כתוצאה מלחץ מקומי, בחולים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים. פצעי הלחץ נוצרים לרוב באזורים שבהם מופעל לחץ על העצם במצב שכיבה או ישיבה, לדוגמה באגן, בעצם הזנב או בגולגולת. פצעי לחץ שכיחים בכ-10% מהחולים המאושפזים בבתי חולים. 60% מפצעי הלחץ מופיעים בחולים מעל גיל 70. בבתי אבות, השכיחות משתנה, אך יכולה להגיע עד 50%.
באופן תקין מערכת העצבים מגינה בפני לחץ מקומי ממושך, אך באנשים עם הפרעות בתחושה או משותקים, מנגנון זה לא קיים. במידה והלחץ מתמשך, אספקת הדם לרקמה נפגעת ולאחר זמן נוצרים נמק של האזור והתכייבות. התופעה נראית גם בניתוחים ממושכים, בחולים בתרדמת ובחולים ששכבו זמן ממושך ללא תזוזה.
גורמים נוספים התורמים להיווצרות פצע לחץ הם הפרעות בתחושה, סוכרת, מצב תזונתי ירוד, זיהום משני, בצקת, לחות וחוסר אוורור של הרקמה.
הזמן עד להיווצרות נזק בלתי הפיך לרקמה יכול להיות בן שעות ספורות בלבד, בתלות המיקום, בלחץ המופעל ובגורמים נוספים. באופן כללי, ככל שהלחץ המופעל יהיה גדול יותר, הזמן עד ליצירת פצע לחץ יהיה קצר יותר.
דרגות פצעי הלחץ
פצעי הלחץ מסווגים לדרגות לפי עומק הפצע:
דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ.
דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי.
דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור (שומן ושריר).
דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או פרק.
בחולים כרוניים פצעי הלחץ הם בעיקר בדרגות 4-3.
פצע לחץ תסמינים
הסימנים המקדימים להתפתחות של פצע לחץ הם שינויים בצבע או מרקם העור, נפיחות, התנקזות של חומר שנראה כמו מוגלה, אזור בעור שמרגיש קריר או חמים יותר במגע מאשר אזורים אחרים, ורגישות למגע.
המיקומים הנפוצים לפצעי לחץ באנשים המתניידים בכיסא גלגלים הם עצם הזנב או הטוסיק, השכמות, עמוד השדרה, וצידם האחורי של הידיים והרגליים (החלק שנשען על הכיסא). באנשים המרותקים למיטה המיקומים הם צדי הראש וחלקו האחורי, השכמות, האגן, הגב התחתון ועצם הזנב, העקבים, הקרסוליים והעור מאחורי הברכיים.
סיבות וגורמי סיכון
גורמי הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ כוללים גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים. בין הגורמים הפנימיים נכללים חוסר תנועתיות, ירידה בהכרה, ירידה בתחושה, מחלות מערכתיות כמו אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, אי ספיקת כבד, מחלות של כלי הדם הפריפריים, סוכרת, מחלות של דרכי העיכול, ומחלות נוספות. כמו כן, עישון כבד, אי שליטה על סוגרים, חסרים תזונתיים, עודף משקל ושימוש בתרופות הרגעה, הרדמה, משככי כאבים וסטרואידים, גם הם גורמי סיכון פנימיים. פצעי לחץ קודמים ונזקי זקנה בעור יכולים גם הם להוות גורמי סיכון.
גורמי סיכון חיצוניים, שהם בפועל הסיבה להתפתחות פצעי לחץ, כוללים לחץ שנוצר מדחיקה של רקמה כנגד בליטה גרמית באופן שמוביל להפרעה באספקת הדם לאזור; מצבים בהם רקמה אחת נעה בכיוון מנוגד לשכבה אחרת (גורם הקרוי כוח גזירה); חיכוך הנגרם בעת שינוי תנוחה כאשר הסדין לא מתוח כראוי או כשלובשים בגדים לא מתאימים; והגורם החיצוני האחרון הוא רטיבות.
אנשים המצויים בקבוצת הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ הם בין היתר אנשים המרותקים למיטה, בעיקר זקנים, חולים כרוניים שיש להם מוגבלות בניידות, אנשים הסובלים מחוסר שליטה על סוגרים, אנשים הסובלים מחוסר תחושה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית או שינויים במצב הכרה, ומחלות המובילות לירידה בתפקוד של המערכת החיסונית.
אבחון ובדיקות
את האבחנה של פצעי לחץ ניתן לבצע מהסתכלות על העור. ניתן גם לקבוע את דרגת הפצע, ובכך לקבוע מה יהיה הטיפול הטוב ביותר.
במקרים מסוימים נהוג לבצע בדיקות דם לקבלת הערכה של המצב הבריאותי הכללי.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של פצעי לחץ יכולים להיות גם מסכני חיים והם כוללים:
• צלוליטיס – זיהום של העור והרקמה הרכה שמתחתיו. הזיהום יכול לגרום לחום, אודם ונפיחות באזור המזוהם. אנשים הסובלים מפגיעה עצבית עלולים להרגיש גם כאב באזור.
• זיהום של העצם והמפרק – זיהום של פצע לחץ יכול לחדור גם לעצמות ולמפרקים הסמוכים. זיהום במפרק פוגע בסחוס וברקמות. זיהום של העצם יכול לפגוע בפעילות של המפרקים והגפיים.
• סרטן – בטווח הארוך, פצע שאינו מחלים יכול להתפתח לסוג מסוים של קרצינומה.
• אלח דם (sepsis) – באופן מאוד נדיר, פצע לחץ יכול להוביל למצב של אלח הדם.
טיפולים ותרופות
מניעה היא הטיפול החשוב ביותר. גם בחולים כרוניים המרותקים למיטה שנים רבות אפשר למנוע פצעי לחץ. מניעת הלחץ נעשית על ידי שינויי תנוחה חיצוניים, וכן באמצעות מזרונים ומיטות מיוחדות לפיזור הלחץ. קיימים התקנים מיוחדים לכיסאות גלגלים ומיטות בעלות מנגנון שינויי לחץ אוטומטי. מסירות וחינוך של הצוות הסיעודי, מכשור מתאים, ושמירה על מצב תזונתי ובריאותי תקין, יכולים למנוע היווצרות פצעי הלחץ ברוב המקרים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לחולים העומדים בפני ניתוחים ממושכים על ידי ריפוד האזורים המועדים.
בפצע לחץ בדרגה 1, מספיקה בדרך כלל הקלה על הלחץ לריפוי עצמוני של הפצע בתוך מספר ימים.
בפצע לחץ בדרגה 2, הקלת הלחץ, שמירה על היגיינה מקומית ותוספת של משחה אנטיביוטית (כגון Bacitracin 1%, Cr. Povidine-iodine, Ung.Mupirocin, Ung. Fuscidin) להגנה בפני זיהום מישני, תביא לריפוי בתוך שבועיים.
בפצע לחץ בדרגה 3, הטיפול חייב לכלול הטריית הרקמות הנמקיות (בדרך כלל באופן ניתוחי, אך לעיתים, אפשר לטפל בתכשירים סופחי נוזלים, כגון Kaltostat®, או ברימות (תולעים מיוחדות המעכלות את הרקמה הנמקית). לאחר הטרייה וטיפול מקומי פצעים קטנים (מ-0 עד קוטר 3 ס"מ לערך) יעברו ריפוי עצמוני בתוך מספר שבועות. פצעים גדולים יותר יחייבו ניתוח לסגירה של הפצע על ידי השתלת עור או העברת מתלה רקמה מקומי לסגירת הפצע.
בפצעי לחץ בדרגה 4, הטריית העצם או המפרק המעורבים היא חלק מהטיפול הניתוחי. לאחר סילוק כל הרקמות הנמקיות, מעבירים רקמה חדשה לאזור (בדרך כלל שריר), כדי למלא את החלל הנוצר ולרפד את האזור.
הצלחת הטיפול בפצעי לחץ תלויה בפוטנציאל השיקומי של החולה. באופן כללי, חולה הממשיך להיות מרותק למיטתו, בסביבתו הקודמת, ימשיך להפעיל לחץ על האזור המנותח עד ל"הופעה מחודשת" של פצע הלחץ. שיעורי ההישנות של פצעי הלחץ משתנים בין 16% עד 70%, תלוי בפוטנציאל השיקומי, במיקום פצע הלחץ, בגיל החולה ובגורמים האחרים שתרמו להיווצרותו.
מניעה
מניעה של פצעי לחץ מתבססת על שינויי תנוחה מרובים להפחתת הלחץ על העור. בנוסף, טיפול טוב בעור, שמירה על תזונה נכונה ושתיית מים, הפסקת עישון, הפחתת לחצים והתעמלות יומית, עשויים גם הם למנוע התפתחות של פצעי לחץ.
שינויי תנוחה יכולים להתבצע על ידי העברת המשקל מצב לצד כל 15 דקות, במידה ונמצאים בכיסא גלגלים. במידת האפשר, ניתן לנסות להרים את הגוף מהכיסא על ידי דחיפה עם הידיים על ידיות הכיסא. כיסאות גלגלים מסוימים ניתנים להטיה לשם הקלה של הלחץ. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכריות להפחתת הלחץ. במידה ונמצאים במיטה, ניתן לכוון את גב המיטה לזווית של לא יותר מ-30 מעלות, למניעת כוחות הגזירה (חיכוך של שכבה אחת בשכבה שניה בכיוונים מנוגדים).
טיפול בעור משמעותו, שמירה על עור נקי ויבש, שמירה על העור מפני חיכוך באמצעות אבקת טלק בנקודות חיכוך. יש להיזהר מכפתורים בבגדים וקמטים בסדיני המיטה, שעלולים לגרות את העור. וחשוב לא פחות – יש לחפש באופן יומי סימנים להתפתחות של פצעי לחץ על העור בקרב אנשים בעלי סיכון לפצעי לחץ.
שאלה: מה יתרונות השמוש בגבס קל? האם ניתן להתרחץ איתו? האם הגבס מתרחב במשך הזמן?
תשובה: ישנם סוגי גבסים קלים רבים. רובם עשויים פלסטיק וניתן להתרחץ איתם וזהו יתרונם . חלקם עשויים כמו סד עם רצועות שניתן להוריד לפני מקלחת וללבוש חזרה אחרי . הם אינם מתרחבים עם הזמן ולכן עדיין מקבעים אזורי שבר כמו גבס. הייתרון העיקרי הוא הנוחיות והמשקל הקל יותר . בנוסף ניתן לראות את העור מתחת לסד ולוודא שלא מתפתח פצע לחץ או גירוי עורי אחר. נוח יותר מחד ויקר יותר מאידך. רפואה שלמה ואיחוי מהיר לשבר/ים.
שלום רב אין שום מניעה לטוס לחו"ל תוך ימים ספורים לאחר ניתוח. הטיסה עצמה איננה מהווה בעיה. מה שכן יכולה להיות בעיה היא הפעילות הקשורה בטיסה: למשל הליכה מרובה בשדה התעופה, הליכה ופעילות גופנית בטיול, הרמת מזוודה במטוס. במידה ונמנעים מפעילויות אלה או שמצמצמים אותם למינימום אפשר לטוס כבר שבוע אחרי הניתוח. במידה ויש עילות גופנית במקום אליו טסים ואפילו הליכה מרובה רצוי להמתין לפחות חודש אחרי הניתוח. בברכה
שלום רב רצוי להוריד את העגילים בזמן הניתוח על מנת למנוע אפשרות של כוויה עקב שימוש בזמן הניתוח במכשיר שיוצר מעגל חשמלי. בכל מקרה אפשר להוריד את העגילים בתחילת הניתוח ולהחזיר אותם בתום הניתוח. לא סביר שהחורים יסתמו במשך שעה וחצי שזה זמן הניתוח. בברכה
שלום רב , אני בת 28 לאחר שתי לידות וברצוני לבצע ניתוח הגדלת חזה . עוד אציין כי בשנים הקרובות בתכנון להביא לעולם ילד נוסף . מהתייעצות עם שני רופאים מנתחים נמסר : 1. הגדלת חזה בלבד 2. הגדלת חזה כולל הרמת חזה בכדי להביא לתוצאה מושלמת. אני מתלבטת מאוד כי ברצוני לקבל חזה יפה ככל הניתן אבל מפחדת מצלקות של הרמת חזה . אשמח לקבל חוות דעת....
הי קשה לי לייעץ באיזה ניתוח לבחור אבל צריך לקחת בחשבון שהריון גורם לגדילה של השדים ולאחרהלידה והפסקת ההנקה יש איבוד נפח וזה עשוי לגרום לצניחה של השדים.
הוסף תגובה
ניתוח הגדלת חזה . האם לעשות גם הרמה ? פחד מצלקות
ניתוח השבוע!26/02/2024 | 07:18
הי ד"ר הלל היקר , ראשית מודה על המענה המהיר . כוונתך היא שהריון עתידי הינו שיקול נוסף לוותר על הרמה בשלב הזה ?
שלום רב ברור לחלוטין שאני לא יכול לתת המלצה סבירה מבלי לבדוק אותך מה עוד ששני הרופאים האחרים בדקו אותך. כעקרון כאשר החזה צנוח או צנוח מאד כדאי לעשות הגדלה והרמה ו"לשלם " את המחיר הכרוך בצלקות. אם החזה צנוח במידה קלה ואפשר להיות עם זה אזי לא כדאי לבצע את הצלקות בשד שבאות עם ההרמה. צריך לקחת בחשבון מספר גורמים: גם כאשר מרימים את השדים הם תמיד צונחים במידה מסוימת לאחר הניתוח. דבר נוסף קשור לעובדה שאת מתכננת הריון נוסף. להערכתי הריון נוסף ישפיע יותר על מרכיב ההרמה מאשר על מרכיב ההגדלה. בהרבה מאד מקרים ההחלטה לבחור בין שני הניתוחים היא החלטה קשה כאשר אין החלטה אחת שהיא יותר טובה מהשניה באופן מוחלט. בברכה
לפרופ׳ הלר שלום, לפני שנה עברתי ניתוחי להחלפת שתלים וכריתת קופסית עם שתלי siltex 350 cc (השתלים הקודמים היו מעט יותר גדולים , יותר מלוכדים ושמרו על צורה יפה וללא גלים בכלל לאורך שנים (17 שנים). כחודש וחצי לאחר הניתוח הופיעו גלים ושקעים מסביב לשתל בו היתה קופסית אבל גם בצד השני . ככל שעבר הזמן המצב החמיר והשתלים מקומטים , בנוסף בחלק התחתון של השד יש קפלים ומרגיש שמרקם הסיליקון אינו אחיד ונשבר , יש גם נפילה. התקבל מראה מאכזב , קשה לי עם זה. שאלתי מה אפשר לעשות ולמה זה קרה. לצערי יש נסיבות מסוימות שמקשות עלי לחזור לד״ר שניתח אותי ובהרגשה שלי לא השתדל מספיק כדי למנוע תוצאה כזו לפחות מבחינת בחירת השתל המתאים למצב שלי. אודה על התייחסותך.
לאור העובדה שמדובR בניתוח רבעי הייתי מציע להיות מאד זהירV. אני מניח שהעור ורקמת השד שלך דקים יחסית ובעל אלסטיות נמוכה ולכן ההערכה שלי (אני לא יכול להגיד בוודאות) היא שאחרי מספר חודשים השד יצנח ושוב ותיראי שוב כפלים במעטפת השד. בברכה
הוסף תגובה
שאלה נוספת בבקשה
אורלי25/02/2024 | 09:36
האם כעת כעבור שנה עומדת בפני האופציה לניחוח נוסף להחלפת סוג וגודל השתלים,,האם מומלץ לאור העובדה שכבר עברתי 3 ניתוחים?. תודה.
שלום רב RIPPLING או גלים נגרמיים מכיפולים שנוצרים במעטפת השתלים. כל השתלים יוצרים כיפולים כאלה. עובי רקמת השד, סוג השתל והאם השתל מקובע או לא בתוך הכיס משפעים האם הכיפולים ניראים מבחוץ או לא. מהתאיור שלך מתקבל הרושם שעובי רקמת השד שלך הוא יחסית דק לכן כיפולים שנוצרים בשתל סבאים לידי ביטוי כגלים בעור השד. כמו כן העובדה שכעת יש לך שתלים מעט יותר קטנים מקודם יכולים לרמוז שהשתלים יכולים לזוז קצת בתוך הכיס. אולי הדבר החשוב ביותר שגרם למצב קשורלהוצאת הקופסית. הקופסית משמשת כמעטפת מעט נוקשה שנותנת עובי יותר רקמה יותר גדול סביב השתל וגם מקבעת אותו. הוצאת הקופסית גרמה לשתל להיות יותר נייד בתוך הכיס ולכן אפשר כעת ליראות את הגלים בניגוד למצב שליפני הניתוח אז השתל היה יציב ומקובע בתוך מעטפת הקופסית. חשוב לציין שבמקרים בהם הקופסית מאד נוקשה, גורמת לדפורמציה של השתל או גורמת לכאבים יש אינדיקציה להוציא את הקופסית. יחד עם זאת לקופסית יש גם השפעה חיובית שקשורה ל"קיבוע" של השתל בתוך השד והוספת עובי רקמה סביב השל כך שהוא פחות מורגש. במקרה שתיארת אפשר לשקול הזרקת שומן או הקטנת הכיס אבל להערכתי השיפור יהיה מוגבל. בברכה
שלום ד"ר האם יש מניעה בשימוש שתלי מוטיבה בניתוח הרמת חזה ? הבנתי מקריאה מרובה שאלה שתלים שמקנים מראה מאד טבעי לשד . בהתייעצות עם אחד הפלסטיקאים המוכרים נאמר לי כי זה לא מומלץ בניתוח הרמה להשתמש בסוג הזה ולא זכרתי את ההסבר. אשמח לדעתך
שלום רב כמו כל אביזר רפואי לשתלי מוטיבה יש יתרונות וחסרונות. היתרונות החשובים שלהם קשורים לעובדה שמדובר בשתל מאד רך שנוטה להיראות טבעי ולפי המלצות החברה הוא יכול להיות טוב לכל החיים. החסרון העיקרי שלהם קשור לעובדה שהם יחסית חלקים ולכן לא מתקבעים במקום שאתה מניח אותם. במילים אחרות שתלי מוטיבה נוטים לכלו כלפי מטה כנראה יותר משתלי מנטור ואז כל השד צונח יותר מהר ופוגע משמעותית בתוצאת הניתוח.. מתקבל הרושם שהם גם נוטים להיתפך יותר וזו יכולה להיות בעיה רצינית. בהתחשב בעובדות אלה נטיית ליבי בניתוחים של הרמה עם שתלים להשתמש פחות בשתלי מוטיבה ויותר בשתלי מנטור. בברכה