פורום פסיכיאטריה - עמוד 1467

לגיא שלום, ככלל, ניתן לתת 2 תרופות אלו ביחד, אך הדבר יכול להעלות את הסיכון להתקף אפילפטי. אני ממליצה לנסות זאת בפעם הראשונה לא בזמן הבחינה. בברכה, דר' קרני רובין

שלום ירון, הצדק עימך. בברכה, דר' קרני רובין

האם אכן מחקרים שהיו לאחרונה מראים שוולבוטרין יעיל לOCD?

לירון שלום, לאחר בירור, המחקרים מראים שאין לוולבוטרין כל השפעה על OCD. בברכה, דר' קרני רובין

מדוע רשמת בתחילה שאני צודק ושזה יעיל לOCD?

כתבת "כי לפי הבנתי הוא לא פעיל על סרוטונין". על כך עניתי זה נכון וכוונתי היתה שזה אינו פעיל ב-OCD כי אין לתרופה זן השפעה סרוטונרגית. אתך הסליחה על כך שלא הייתי מספיק ברורה. בברכה דר' קרני רובין

כתבת "כי לפי הבנתי הוא לא פעיל על סרוטונין". על כך עניתי זה נכון וכוונתי היתה שזה אינו פעיל ב-OCD כי אין לתרופה זן השפעה סרוטונרגית. אתך הסליחה על כך שלא הייתי מספיק ברורה. בברכה דר' קרני רובין

האם אין לו כלל השפעה על סרוטונין?

אין לו השפעה על סרוטונין.

שלום גילי, בדרך כלל נותנים זריקות כמו מודיקט כאשר אין שיתוף פעולה בנטילת תרופות. יש בהחלט זריקה שיכולה לסייע עם הרבה פחות תופעות לוואי: Risperdal Consta, ויש כדורים מהדור החדש שאינם עושים את תחושת הכבדות והנוקשות שאתה מתאר. לא ניתן לתת עצה איזה מהם הוא המתאים בצורה שכזו, אך בין הכדורים האלה נמנים: ריספרידל, זיפרקסה, סרקוול, אינווגה, אביליפיי וכו'. לדעתי, עליך להתייעץ עם פסיכיאטר ולשאול אותו האם ניתן לשנות את הטיפול לטיפול שיגרום לך פחות תופעות לוואי. בברכה, דר' קרני רובין

לעליזה שלום, זו אינה מחלה. זו פעילות עודפת של העצב התועה (וגוס), שגורמת להאטת קצב הלב ולירידה בלחץ הדם, ובעקבותיהם להתעלפות. הסיבות לכך עשויות להיות: כאב, לחץ נפשי, הלם או פחד. זהו בעצם רפלקס הגורם לירידת לחץ דם ודופק וגורם לחולשה ולפעמים גם עילפון ממש (Syncope). אצל אלו שתגובה זו מופיעה הרבה והם מתעלפים ללא התרעה קיים חשש שיפגעו מהנפילה. באלו מטפלים על ידי תרופות שיכולות, במידה זו או אחרת להפחית את עוצמת הרפלקס (למנוע עילפון) ואת תדירות ההתקפים. לרוב לא ידוע מתי וכמה פעמים יופיע רפלקס זה, וגם לא ניתן לחזות מראש התקף כזה. אם הבעיה אצלך קשה (כלומר יש לך הרבה התקפים עם עילפון), לכי לקרדיולוג להוועץ בו לגבי האבחנה והטיפול המומלץ, אם בכלל דרוש. בברכה, דר' קרני רובין

להגר, בין תופעות הלואי הנדירות מצויין כי התרופה יכולה להעלות את הדופק. אשר ללחץ הדם, לדעתי, התרופה עשויה להעלות את לחץ הדם אך לא באופן משמעותי, כמו ה-SNRI'S, למרות שזה אינו מופיע ברשימת תופעות הלואי. בברכה, דר' קרני רובין

לבת מודאגת שלום, אין ספק שמאז שאביך עבר את דלקת קרום המוח והאירוע המוחי הוא הפך לחולה אורגנו-מוחי. בפגיעות מסוג זה יכולים להופיע סימפטומים פסיכוטיים או סימפטומים אפקטיביים (מאניים-דכאוניים). נשמע כאילו אביך סובל מהפרעה אורגנו-מוחית אפקטיבית. בהפרעה מסוג זה ניתן לטפל על ידי תרופות שמאזנות מצב מאני דיפרסיבי מהסוג של זיפרקסה, סרקוול, אביליפיי ועוד. עלייך לקחת אותו לפסיכוגריאטר. רצוי היה גם לערוך לו אבחון פסיכונאורוגריאטרי מורחב. אחד המקומות לבצע זאת זה במרפאת מרחב. בברכה, דר' קרני רובין

לאורי שלום, למעשה נתת את התשובה בשאלה. זה נשמע כאילו אימך בדיכאון והיא עמידה לטיפול שהיא מקבלת. כמובן שיש טיפולים רבים אחרים. אני ממליצה לך כי תתייעץ עם פסיכיאטר. ככלל, בגיל בית האבות (לא ברור לי בת כמה אימך), מאוד חשוב לעשות אבחון אינטגרטיבי, כלומר אבחון פסיכונוירוגריאטרי דוגמאת זה שנעשה במרפאת מרחב לדוגמא. לפעמים, מה שנראה כדכאון הינו תוצאה של בעיה אחרת. בברכה, דר' קרני רובין

אני אמור לקחת את אמי לפסיכוגריאטר האם זה מספק? ומהם הכיוונים הנוספים מעבר לדיכאון? לתשובתך אודה

לאורי שלום, זה בהחלט צעד קדימה. אם לא יחול שיפור, כדאי לבצע בדיקות פסיכונארו-גריאטריות מורחבות מאחר והתופעה יכולה להיות גם תוצאה של טיפול תרופתי, גם תוצאה של תהליכים מוחיים וגם תוצאה של תהליכים מטבוליים ויש צורך לבחון את הדברים באופן אינטגרטיבי או כוללני. בברכה, דר' קרני רובין

לרינת שלום, כמובן שכדאי לפנות שוב לפסיכיאטר. בהחלט ייתכן שזו תקופת הסתגלות לאפקסור XR. יחד עם זה, צריך לקחת בחשבון שזמן מחצית החיים של הפלואוקסיטין הינו עשרה ימים ולוקח כחודש עד שמתנקים ממנו. מסיבה זו, ייתכן שהקומבינציה תורמת אף היא את חלקה לתופעות שאת מתארת. ייתכן ויש מקום גם לעלות בהדרגה באפקסור XR ככל שחולף הזמן מאז שאת הפסקת את הפלואוקסיטין. בברכה, דר' קרני רובין

לרינה שלום, האם התכוונת לעקצוצים? לדעתי יש מקום מחד לפנות לרופא לאלרגיות, ומאידך לבדוק מה ההשפעה של כדורי הרגעה עלייך. קשה לי לענות מעבר לכך, מחוסר פרטים. בברכה, דר' קרני רובין

לאבי שלום, אשתך עברה טראומה קשה במהלך הלידה. יש לה מחד, תגובות פוסט טראומטיות שדורשות טיפול פסיכולוגי מהסוג של CBT (טיפול התנהגותי קוגנטיבי). מאידך, יש לה סימנים של דכאון שללא ספק דורש טיפול תרופתי. היא גם נמצאת בתקופה שבו יש דכאון שלאחר הלידה ולאור הנסיבות לא מפליא שכך הוא. אשר לטיפול, ניתן לפנות למטפלים פרטיים או לטיפול מוסדי. לגבי הטיפול ההתנהגותי קוגנניטיבי שהייתי מתחילה בו אחרי טיפול תרופתי, ניתן לפנות להדסה למרפאה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי דרך המרפאה הפסיכיאטרית של הדסה. אתה יכול לפנות אליי בשאלות נוספות דרך האימייל הפרטי שלי. בברכה, דר' קרני רובין