פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 19

שלום וברכה ישנן שתי קבוצות שונות של נעים שמסרבים לקום בבוקר וללכת לבית ספר. אלו שמסרבים ללכת לבית הספר מתוך חרדה חברתית, טראומה שקרתה בתוך בית הספר או נערים או קושי להסתגל לחברה, אם הנער סובל מחרדה אז לרוב הוא יראה סמנים של נער מופנם, ולפעמים זה בגלל שמדובר על נערים בגיל ההתבגרות שהם פורצים גבולות. חשוב שהילד לא יאבד את הזהות שלו כנער בית ספר ולכן בשתי הסיבות יהיה נכון להמשיך לשמור קשר על בית ספר, לשלוח אם יש שיעורי בית, לא לומר לבית ספר שהילד חולה, לא לשתף פעולה אם הילד מעוניין שההורים ישקרו לבית ספר, אם הילד סובל מחרדות כדאי ללכת לייעוץ אחד הדברים החשובים לעשות זה לשמר את הזהות שלו כתלמיד, ולכן חשוב שיקום כמו תלמיד, יתלבש ולא יהיה בפיגמה וכדומה עוד נקודה חשוב שמוסד הלימודים לא ינתק קשר ולכן אנחנו כהורים ניתן למוסד הלימודים לעשות מה שהוא מבין שצריך לעשות, בין אם זה לשלוח מכתבים, לומר לו שהמקום עדיין שלו ואף אחד לא לקח את המקום שלו בכיתה, לשלוח לו חומר וסיכומים, חשוב שמהבית ספר יבואו לבקר אותו אם מזהים שיש לנער קושי עם אחד המורים אז כדאי לראות איך לחדש קשרים עם אותו מורה. חשוב שלא "ישתלם" לנער להישאר בבית, לדוגמא: לא כדאי שיהיה אינטרנט, כדאי לתת לו תפקידים ומטלות בבית שירגיש את הקושי שבהישארות בבית. אפשר לדבר עם הנער על מסגרות אחרות שאולי יהיה לו קל ונעים יותר.

מחשבה בונה מחשבה הורסת. המחשבות שלנו הן מקור הכוח שלנו - המחשבות שלנו הן כלי אדיר. המחשבות שאנחנו חושבים כ60.000 בממוצע ביום הם אלו שישפיעו על העתיד שלנו, המחשבות של היום הן תוצאות החיים של המחר, מחר אני אחווה את סיכום המחשבות של היום כמו שהיום אני חווה את סיכום המחשבות שהובילו אותי עד היום הזה... ואם נרצה להיזכר מה חשבנו לפני שנה, לא צריך ללכת כל כך לאחור ולנסות לנבור בעבר ובמחשבות שלנו – פשוט ניפכח את העיניים ונראה – מי החברים שלנו , מי המשפחה שלנו מה העבודה שלנו איפה אנחנו נמצאים בהתפתחות האישית שלנו- התוצאה של היום – אלו המחשבות של אתמול – החיים שלנו היום - הם התוצאה של המחשבות שהיו לנו לפני שנה – היום אנחנו- תוצאה של הבחירות של האתמול- אנחנו תוצאה של בחירת המחשבות של יום האתמול- ואם משהו יאמר לנו שהוא אדם זורם וספונטאני ולא חושב עמוק כל כך על החיים שלו על העתיד שלו על הייעוד שלו וכדומה זו גם בחירה – פעם אחת לשים את המוח על ניוטרל- ואנחנו בירידה ונזרום נראה להיכן נגיע.... העתיד שלנו ישתנה על ידי סגנון חשיבה שונה ואיכותי יותר מאשר עד היום הזה- אינשטיין אמר שאי אפשר לפתור בעיה עם אותה רמת חשיבה שאלינו נכנסנו לבעיה וכך גם לא נוכל ליצור שינוי בעתיד שלנו אם נמשיך באותה רמת חשיבה של העבר שלנו... נצטרך לבחור חלומות אחרים דמיונות אחרים עומק חשבתי שונה- להשקיע את החשיבה שלנו בלימוד וביכולת לפרש את המציאות במגוון רחב של אפשרויות איך להגיב איך לומר איך להתבטא איך לעשות טוב יותר לעצמנו ולאחרים. וכמו שרמת חשיבה ברמה שטחית לא תפטור את הבעיות שלנו בגלל שכנראה הבעיות שלנו נבעו בגלל אותו סגנון חשיבה שטחי... כך גם עתיד חדש לא יווצר על ידי אותו סגנון חשיבה כמו בעבר שלנו.... אנחנו שולטים בעתיד שלנו על ידי שליטה על המחשבות שלנו על מה שעובר במוח שלנו- בוא לא נשתעבד לסגנון חשיבה שטחי ציני ורואה שחורות אלא לסגנון חשיבה יצירתי יוצר שפועל ועושה.

ילדים ונערים עם יכולת שליטה עצמית אלו ילדים שיצליחו יותר מבחינת הלימודים ומבחינת החברה ואחד הדברים שחשוב שנעשה בשביל לעזור לילדים שלנו להגיע לידי שליטה עצמית זה שלא נפנק אותם יותר מידי... כיום מגיל 0 עד גיל 15 -16 הורים בממוצע לילדים שלהם משחקים בשווי 700.000 ₪.... זה יותר מבית באזורים מסוימים בארץ.... אז אני לא אומר לא לקנות משחקים אבל כן חשוב לתת להם אתגרים, כן חשוב שיפתחו את היכולת שלהם לשליטה עצמית, כן חשוב שמידי פעם אפילו אנחנו נמציא להם אילוצים למה ולעמוד בפיתויים. באותה דרך גם אנחנו צריכים להפגין שליטה עצמית בעצמנו. אם אנחנו נצליח לחכות בסבלנות בתור במכולת או בחנויות אם נצליח לשמור על קור רוח בפקק נוראי ולהישאר רגועים בזמן שאנחנו מנסים לעזור לילד להרכיב מערכת לגו מורכבת, אז הילדים שלנו יינטו לחקות את ההתנהגות שלנו במצבים דומים. לא פחות חשוב משליטה עצמית ודחיית סיפוקים, היא היכולת להתמודד עם תסכולים. אחד מהמאפיינים של בגרות רגשית היא היכולת לא להירתע ממכשולים, אלא להתמיד ולהתמודד עם קשיים. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את הילדים שלנו לחכות בסבלנות מבלי להיות מתוסכלים, לפתח מיומנויות כמו התמודדות עם תסכולים ובכלליות איך להתמודד עם לחצים. אפשר לתרגל את המושגים האלה על ידי הצבת גבולות וחוקים שהילדים צריכים לכבד – נתעקש שהם ינקו את החדר שלהם או יעשו שיעורי בית לפני שהם משחקים במשחקים. עם כל כמה שקשה לילדים לחוות לחץ ותסכולים, ולנו כהורים לצפות בסבל שלהם, האסטרטגיה הזו תחזק את העובדה ששליטה עצמית היא דבר חשוב ודוחפת ילדים לפתח את יכולת ההתמודדות שלהם עם תסכולים.

אנחנו כבני אדם לא יכולים לחזות מראש את המציאות - ולכן אנחנו לא נוכל לשלוט יותר מידי על מה שקורה מסביבנו בגלל שיהיו הרבה הפתעות - ההפתעות הן מרכיב מובנה בתוך העולם שלנו. להיות במצב של לשלוט במצב זה פחות לשלוט במציאות ויותר לשלוט על התגובות שלי למציאות, אדם איחר לפגישה זו מציאות, על זה אני לא יכול לשלוט אבל אני כן יכול לומר לעצמי שכנראה לא איכפת לו ממני ולכן הוא מרשה לעצמו לאחר ואם כך אני מפרש את המציאות גם רגשית אני ארגיש רע וכנראה שהתפקיד שלי בפגישה יהיה שלילי מצד שני אני יכול לומר לעצמי שהוא אולי מאחר בגלל שאצלו במח אין חיבור בין תחושת חוסר אכפתיות לאי עמידה בזמנים, כלומר מבחינתו איחור לפגישה זה לא נקרא חוסר אכפתיות והוא לא מתכוון להפגין חוסר אכפתיות והוא מאד אכפתי אלא שבתחום הזמן זה לא בא לידי ביטוי כמו שאני רגיל מהמקום הזה האיחור שלו לא הופך להיות מדד "כמה אני שווה" ואם זה לא מדד ואני מפרש את המציאות בצורה חיובית יותר, כלומר זה שהוא איחר זה אומר שהוא איחר ולא יותר (שהוא לא רציני או אני לא חשוב בעיניו וכדומה) ומהמקום הזה אני ממשיך את הפגישה אתו, מהמקום הזה אני מרגיש יותר בשליטה, פחות בחוסר אונים, פחות משקיע בלנסות ולשנות את המציאות, מהמקום הזה אני מרגיש יותר בשליטה ופחות כעסים על המציאות מה שיעזור לי בתפקוד יעיל יותר. אם אחזור לדוגמא שהבאתי עם האדם שמאחר לפגישה, מעבר לכך שאני אקח את האיחור בצורה "קלה יותר" טכנית גם אני אוכל להעירך בצורה יעילה יותר ולדעת שאם קבענו בשעה 20:00 זה אומר שאפשר להגיע ב20:15 ומהמקום הזה להרגיש נח יותר בפגישה. אנחנו לא יכולים לשלוט על המציאות, אנחנו כן יכולים לשלוט על הפרשנות שלנו את המציאות, ופרשנות חיובית שלנו את המציאות לא פעם מובילה לכך שאנחנו מצליחים לשנות את המציאות.

לחיות בעבר שלנו זו חוויה שמספקת לנו הרבה רווחים רגשיים כמו: תחושת ביטחון, כי העתיד לא ידוע אבל העבר הוא תמיד עבר "ידוע" גם אם הוא עבר שלילי כיוון שהוא "ידוע" הוא מספק תחושת ביטחון. אנשים שחוו טראומה לא פעם לא נוטשים את העבר שלהם היות והעבר מספק קרקע יציבה של ביטחון (כאמור העבר ידוע) ולמרות הזיכרונות שהם שליליים וכואבים מאד! בעיקר אדם "חלש" רגשית שעבר טראומה זקוק לתחושת יציבות וחוזקה והוא מגייס את זה ממקום שבו הוא מרגיש שהוא יותר "ידוע" לו, זה העבר שלו, העבר סטטי וקבוע. לפעמים אדם נשאר תקוע בחוויות שליליות בגלל שכך האדם לא צריך לקחת אחריות על החיים שלו, במילים אחרות ההווה שלו מוצדק והוא מרגיש שהוא לא צריך להיות מואשם כי העבר שלו מצדיק אותו, ואת המצב שהוא נמצא בו כעת, ובעיקר אדם שסבל מחוויות קשות והרגיש הרבה רגשות אשמה, קשה לו כעת להתמודד בהווה עם רגשות אשמה ולכן יותר קל לו, לא להרגיש אשם על מצבו בהווה ונח יותר להשליך את מצוקת וקושי החיים בהווה על העבר הקשה שלו. לפעמים לאדם נח להישען על העבר שלו כי הוא לא מאמין שהוא יצליח ליצור עתיד טוב יותר, ולכן הנפש מעדיפה להישאר בעבר שאולי היה שלילי אבל היו בו זמנים טובים, מאשר לקחת "סיכון" ולא להצליח ליצור עתיד טוב יותר. ילד קטן הוא דוגמא טובה לאדם מלא אמונה שהעולם הוא מקום טוב. הוא תמיד מנסה להתפתח - שמח שוכח מאד מהר מהעבר שלו - והוא גמיש להסתגל להווה וליצור את העתיד היותר טוב שלו כלי להתמודדות עם המצבים שהזכרנו הוא שאם היו חוויות קשות בעבר אפילו טראומה היכולות של האדם כשהוא חווה את ההווה (שומע מוזיקה, אוכל, נמצא בחברת משפחה, או אפילו יושב על כיסא ונושם נשימות הרפיה) להתמקד בחוויה, להתמקד בהווה, להרגיש אותו, להרגיל את המח בעיקר שמרגישים טוב בהווה - להתרכז במצב עוד ועוד. מידי פעם נכון שהאדם יזכיר לעצמו - שהעבר הוא סך הכל עבר והעתיד לא חייב להיות גרסה מחודשת של העבר, אפשר ללמוד על אנשים שחוו קשיים והקשיים הפכו אותם להיות אנשים חכמים יותר, חזקים יותר, רגישים יותר וכדומה – מידע שיכול לשנות את נקודת ההתייחסות שלנו לעבר שלנו, צריך ללמוד מהעבר - אבל לא לשקוע בעבר על חשבון חיי ההווה והעתיד.

בדרך כלל, אנחנו כבני אדם לא יודעים כמה כוחות יש לנו, כמה עוצמה, כמה כוח הסתגלות, עד שאנחנו נקלעים למשבר או לצרה שממלאת את המוח, לצרה שממלאת את הנפש. אנחנו אז חושפים את האומץ שבתוכנו, את העוצמה שבקרבנו, ואנחנו מבינים שיש בנו את הכוח להתמודד גם עם משברים כל כך קשים. הרבה פעמים אנשים שואלים אותי למה זה קורה לי שבזמן משבר אני כל כך טוב, כל כך יעיל, כל כך חריף, כל כך איכותי, כל כך יצירתי, וביום יום אני לא מצליח להיות איכותי באותה רמה. ועל זה אני עונה שאם אנחנו רוצים לשפר את התפקוד שלנו, אנחנו צריכים לשנות את מחשבותינו. מה אנחנו עושים בזמן משבר כשאנחנו מתפקדים ביעילות בלתי רגילה? אנחנו מפרשים את העולם אחרת. למשל, קרתה תאונה. אם אנחנו מתפקדים, זה בגלל שאנחנו מפרשים את המציאות בצורה יחסית חיובית. כלומר, אנחנו מאמינים שאפשר לעשות משהו, אפשר לעזור, אפשר להציל, או שאנחנו מרגישים חשובים יותר מתמיד, אנחנו מרגישים שאנחנו בעלי יכולת. זו פרשנות חיובית וזה מה שמוביל אותנו להתקשר לעזרה, להרגיע נפשות. וכך בכל מיני סיטואציות אחרות, הפרשנות הסמויה החיובית שלא שמנו לב אליה, היא זו שעוזרת לנו לנוע בצורה כל כך איכותית. וכך גם אם נפרש את חיי השגרה שלנו, את היום יום שלנו, מעבר למה שהם באמת, מה המשמעות של חיי השגרה, להיכן הם מוליכים אותנו. אם נצליח לדמיין בעיני רוחנו בסוף שבוע או חודש השגרתי, לפעמים בסוף שנה או עשר שנים שגרתיות, נוכל למצות מעצמנו הרבה יותר. ולמה? בגלל שהצלחנו להעניק משמעות לחיי השגרה על ידי הפרשנות המחודשת. אלו לא רק חיי שגרה, אלא חיי שגרה עם מטרה וייעוד. עם מרחבים חדשים. למרות שאני אשאר באותה מסגרת חיים בעבודה, חברה, משפחה. ובכל זאת הפרשנות של חיי השגרה ותנאי החיים משתנים ויתווסף אז אצלנו כוח מניע חזק שיוציא מעצמנו הרבה יותר. פתגם יפה אומר שרגע המוות הוא טראגי, אבל לא פחות ממנו הם הדברים שמתים בתוכנו בעודנו חיים.

דבר ראשון שחשוב לשים לב אליו: זה קודם כל להשתחרר מהאשמות, הוא או היא אשמים, כעת הילדים ייסבלו, אני בגיל מאוחר מדי, איך הוא או היא הרסו לי את החיים... להפסיק עם מעגל ההאשמות...אמנם זה מקל ומנקה את המצפון...אבל כשאנחנו שוב ושוב מאשימים משהו אחר במצב הנוכחי אנחנו בעצם מפקידים בידי האדם הזה את המצב רוח הרגשי שלנו, את רמת התפקוד שלנו ואת איכות החיים שלנו...לכן קודם כל נפסיק להאשים ונודה על הרגעים שהיה לנו טוב...אנחנו לא צריכים לומר את זה לבן הזוג שלנו...בינינו לבין עצמו... ואז לומר היה טוב היה רגעים טובים... וכעת אנחנו מתנתקים מהרגעים הקשים וממשיכים הלאה בחיים. לפעמים כל נושא הגירושין הביא את שני בני הזוג למצב שבו נפגעה ההערכה שלהם בינם לעצמם, האמון שלהם בעצמם, הביטחון העצמי שלהם.. ולכן חשוב שיטפלו בעצמם ויגיעו ממקום טוב יותר למערך הזוגי החדש. לא פעם בעקבות מערכת הנישואין הקשה שהייתה לפני הגירושין בני הזוג סבלו מכך שכל מיני דברים שהם תמיד רצו לעשות כעת הם לא עושים, בין אם זה תחביבים, טיולים, לימודים פעילויות חברתיות וכדומה...זה הזמן לפתוח את המחברת ולראות מהם כל הדברים שנמענו מלעשות בעקבות חיי הנישואין הקודמים וכעת לשלב אותם בתוך מסגרת החיים היומיומית. לפעמים זוגות מיד אחרי גירושין מרגישים חלל ומנסים למלאות אותו...זה יפה וטוב אבל לפעמים האדם כל כך מפחד להיות לבד שהוא נופל לתוך מערכת זוגית ששוב היא לא טובה לו...ולכן היכולת להסתגל ולהרגיש טוב עם הלבדיות לפני הכניסה למערכת זוגית חדשה לפעמים היא לתועלת כמובן במינון נכון. לפעמים זוגות אחרי גירושין שמים לב שכל מיני דברים בן/ת הזוג היו עושים וכעת כדאי לפתח את העצמאות לדוגמא בן/ת הזוג היה משלם את החשמל, הוא היה דואג למעמ או לתיקוני הבית היא הייתה אחראית על נושא הארוחות בבית וכדומה... זה אמנם פרט טכני אבל כששמים לב לשינויים האלה זה עוזר לחזור לשגרת חיים בריאה ויעילה יותר. נקודה נוספת ואחרונה לשים עליה דגש – זה להכיר אנשים חדשים...לחפש להכיר כל מיני אנשים בכל מיני סיטואציות אפשריות.

במערכת זוגית בריאה יש גילויי חיבה במהלך שגרת היום יום... מילה טובה, מחמאות קטנות, מתנות קטנות...כל מיני ביטויים שנותנים לשני בני הזוג תחושה שהם אהובים ומוערכים, עוד נקודה חשובה זה ההומור, זה ששני בני הזוג מאפשרים לעצמם להרבות בצחוק משותף... זוגות שחיים במערכת יחסי גומלין בריאה אלו זוגות שמבלים הרבה זמן איכות ביחד...יש להם תחומי עניין משותפים, יש להם חוויות משותפות, יש זוגות שהם שעות על גבי שעות ביחד כי נח וטוב להם להיות ביחד אבל יש זוגות שהם ביחד כי הם פשוט מפחדים ולא נעים להם להישאר לבד... זוגות שמערכת יחסי הגומלין שלהם בסימן פריחה אלו זוגות שלא מחפשים להיות הצודקים בתוך מערכת יחסי הגומלין בינם לבין עצמם... אלו זוגות שיותר מחפשים את החברות ואת השותפות ולא את הצודק, אשם, לא את הרע או הטוב לא את הקורבן או המקריב...אלא הם פשוט כמו חברים טובים... וכל זה בעיקר בשעות לחץ מתח וקונפליקטים בין שני בני הזוג... כי בכל מערכת יחסים יש קונפליקטים, ויכוחים ואף ריבים. השאלה היא כיצד אתם מתמודדים עם כל אלו? במערכת יחסים בריאה וטובה, יודעים בני הזוג שכשמתווכחים בנושא מסויים, הויכוח הוא בנושא הזה בלבד ולא נותנים לו לגלוש לנושא אחר. ככה מתמודדים עם קונפליקטים, פותרים אותם אחד אחד, ונקודה אחרונה שנשים עליה דגש זה ה"אמון" שיש בין שני בני הזוג, הם מאמינים שהם יכולים לסמוך אחד על השני, אחד יהיה למען השני... אמון הדדי הוא נדבך חיוני בזוגיות בריאה. כל אלו באים עם היכולת להקשיב, ללמוד ולהבין האחד את השני.

שלום וברכה במקרה כאלה אם ישנו פער גדול בין שניהם וחשש לקנאה, טוב יהיה אם אנחנו נשים דגש על החוזקות של שניהם גם יחד, כלומר שהם משחקים יחד לצלם אותם ולתלות את זה על המקרר או בחדר שלהם, לחבק אותם ללא שום סיבה כשהם משחקים יחד וכך אנחנו מחזקים את הביחד שלהם. ובנוסף לכך לספר להם סיפורים לפני שינה, סיפורים על אחים שכל אחד היה לו כשרונות שונים והיו רגעים שהאחד קינא בשני והיה לא נעים והיה קשה (כך אנחנו מרגילם את הילדים לא להדחיק רגשות להכיר בהם) ואז בעקבות רגש הקנאה הוא החליט שגם הוא רצה לשפר משהו בעצמו (קנאה בונה - לא קנאה שרוצה לפגוע באדם שמקנאים בו אלא קנאה שמובילה את האדם המקנא לרצות להשתפר) ואז איך ששני האחים יחד שיתפו פעולה וכל אחד נהינה מהיתרונות של האחר ועזר לאחר עם החסרונות שלו סיפורים לפני שינה לשניהם יחד מרגיל אותם לחשוב בצורה שונה על השוני והמתחים היומיומיים שביניהים. בהצלחה

שלום וברכה ראשית תודה רבה על כל הפירגון שנית ספר טוב לדעתי ממולץ - אינטילגנציה רגשית לילדים, עוסק בתחומים שאת העלת. בברכה בהצלחה