שאלות ותשובות - עמוד 178

איידס היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי הנגיף HIV. נגיף זה נמצא בנוזלי הגוף הבאים: זרע, הפרשות מהנרתיק, דם ונוזל שדרה. הנגיף יכול לעבור במגע מיני, ובמיוחדב חדירות דרך הנרתיק או פי הטבעת, ולעיתים נדירות ביותר גם במגע מיני דרך הפה (מין אוראלי), במעבר בין אם לעובר, ובין שני אנשים המזריקים סמים המשתמשים באותו המזרק, כאשר אחד מהם נושא את הנגיף והשני לא. ניתן להימנע בקלות מהדבקה באיידס בדרכים הבאות: שימוש בקונדום ביחסי מין הכוללים חדירה עם אדם שסטטוס האיידס שלו אינו ידוע, במגע מיני דרך הפה להימנע מגמירה בפה, הימנעות משימוש בסמים דרך הוריד או כשמשתמשים במזרק חד פעמי, ומתן טיפול מונע לאם הנושאת את הנגיף מאמצע ההריון. [26/03/2002] קרא עוד

יש ויכוח רציני לגבי היכולת של מריחואנה לשכך כאב של חולים בסרטן. ממחקרים שונים עולה כי החומר הפעיל שבמריחואנה עשוי להגביר את התיאבון ולהקל על תחושת הבחילות ואולי גם קוצר הנשימה. בנוסף עשויה מריחואנה להביא לעלייה במצב הרוח. קיים כיום חומר פעיל בטבליות (מרינול) שניתן לתת דרך הרופא המטפל. לשיכוך כאב הייתי משתמש בחומר יעיל יותר נגד כאבים. קרא עוד

G6PD או חסר של האנזים Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase, הוא מצב שכיח בו יש חסר מולד של אנזים בתאי הדם האדומים. אנשים עם G6PD עלולים לפתח אנמיה והרס של תאי דם באכילת פול או בצריכת תרופות המכילות סולפה כגון רפאסל, רספרים, תרופות נגד מלריה ואחרות. התרופה היחידה והטובה ביותר היא הימנעות מאותם טריגרים. לרשימת תרופות אסורות ולקריאה מעמיקה יותר: http://www.infomed.co.il/G6PD.asp קרא עוד

לא ידוע לנו על סתירה בין ארבעת התרופות שציינת. עם זאת, צרבת כרונית ובקע סרעפתי מחייבים גם מעקב רופא תקופתי בשל סיבוכים בטווח הרחוק. קרא עוד

החומר הפעיל ברוב טיפות העיניים מסוג זה הוא Tetrahydrozoline 0.05% hydrochloride. זהו חומר שמכווץ את כלי הדם בעין, כיוון שהאדמומיות בעין נגרמת מכלי דם מורחבים. ניתן להשתמש עד 4 פעמים בכל יום. זהו המינון שנקבע בטוח ויעיל בעזרת ניסויים קליניים. שימוש לתקופות ארוכות אינו מומלץ, ראשית כיוון שעשויות להיות תופעות לוואי באנשים עם מחלות קודמות, כגון מחלת לב (החומר עשוי להאיץ את קצב הלב), ושנית מפני שקבוצת החומרים הסימפתומימטים עליהם נמנה החומר הפעיל בתרופה נוטים לעשות תופעה של rebound congestion לאחר שימוש ממושך, שמשמעותה החמרה יחסית של הגודש בכלי הדם בהפסקת שימוש ממושך בתרופה. קרא עוד

כן . התרופה עשויה לגרום לכך, בעיקר לאחר השתלת כליה. לקריאה נוספת: http://www.rxlist.com/cgi/generic3/cyclosporine_ad.htm קרא עוד

מגנטים שימשו בעבר וגם כיום כמשככי כאבים. חברות רבות המפיצות מוצרי מגנטים מספקות עדויות רבות ומבטיחות שהמגנטים יעזרו לריפוי כל מערכות הגוף, יאזנו את לחץ הדם, יגבירו את רמת האנרגיה ועוד, אך המחקרים הרפואיים המדעיים לא סיפקו עדיין הוכחות חותכות בנושא, ומחקרים רבים לא מצאו הבדל בשימוש במגנט לעומת אי שימוש במגנט במחלות שונות. למרות שהיעילות סובייקטיבית ואין עליה קונצנזוס, גם לא הוכחה השפעה מזיקה למגנטים, למעט על הארנק. המגנטים אינם מומלצים לשימוש באנשים בעלי קוצב לב, נשים הרות או מיניקות. קרא עוד

מחלת הים נובעת מהאי התאמה בין מה שרואה העין לבין מה שחווה מרכז שיווי המשקל ומאופיינת בבחילה והקאה. אין דרך לבדוק מראש מי רגיש ומי לא, אולם אם אתם סובלים מבחילות בנסיעה ברכבת או באוטובוס יש סיכוי שתסבלו ממחלת ים. תרופות כמו מדבקות סקופולאמין עשויות למנוע את התופעה. לפרטים נוספים מומלץ לעיין באתר: קרא עוד

כמובן שאיננו יכולים לייעץ לך דרך הטלפון אם ללכת לרופא או לא, וכן לא לאבחן את מחלת הנשיקה. מחלת הנשיקה או מונונוקלאוזיס זיהומית (IMN) היא מחלה נגיפית שמאופיינת בחום, כאב גרון, נפיחות בלוטות לימפה וטחול, ולעתים פריחה. המחלה חולפת בדרך כלל מעצמה. מחלת חום בת חמישה ימים שהולכת ומשתפרת יכולה לנבוע ממגוון רחב ביותר של מחלות נגיפיות או חיידקיות. מומלץ ללכת לרופא כאשר יש חום גבוה (מעל 39 מעלות), כאשר יש כאב ראש או הקאות, כאשר החום אינו חולף לאחר שבוע או כאשר מדובר בילדים קטנים או בקשישים. קרא עוד

כאשר יש עלייה ברמת ה- PSA בשתי בדיקות עוקבות (או יותר), מקובל לבצע בדיקות הדמיה נוספות. כאשר המחלה מקומית, מקובל לטפל בה בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי, או בטיפול הורמונלי בלבד. במחקר גדול שנעשה, נמצא כי מתן של קזודקס (Bicalutamide) במינון גבוה (150 מ"ג) מעכב את חזרת המחלה. אני לא יודעת מה מצב המחלה אצלך. יש מקום לשיקול דעת של הרופא, והטיפול תלוי גם בהעדפת המטופל. אני מניחה שטיפול בקרינה הוא אחת האופציות הטיפוליות עבורך וקרוב לוודאי שיש לו מקום. אבל גם טיפול הורמונלי בלבד מקובל בהחלט במצב זה. לפי ההנחיות הרפואיות לגבי מצבים אלה, גם השגחה בלבד היא אופציה טיפולית. תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול שאתה מקבל כוללות כאבי בטן, עצירות, שלשולים, גזים, הפרעות עיכול וחוסר תיאבון, בחילות והקאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד