שאלות ותשובות - עמוד 374
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
אומנם אין זמן מוחלט בו מתחילות "תופעות לוואי" כאלו, אך הזמן שאת מתארת מוקדם מדי להתפתחות תופעות. לרוב, הסימפטומים האופייניים להריון, כמו תחושה של גודש בשדיים, בחילות, הקאות, נפיחות קלה בבטן ועוד, מופיעים בשליש הראשון להריון. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
הרופא שלך צודק באמרו שניתן להיכנס להריון בזמן שיש מיומה ברחם. אם המיומה קטנה, אין צורך להסירה בשלב זה. מובן שישנה גם הגישה הניתוחית, וכל רופא פועל על פי דרכו, מפני ששתי השיטות מקובלות. כמו שאת מבינה, לא אוכל לומר לך על סמך מכתבך באיזו גישה לבחור. אני מציעה לך לחזור לרופא המטפל ולשמוע ממנו על היתרונות ועל החסרונות של שתי הגישות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
מרבית האנשים (שלא לומר כלל האנשים) אינם זוכרים חוויות שהיו להם לפני גיל 3 או 4, ובכללן גם את חוויות הלידה. התופעה נקראת "אמנזיית ילדות", והיא נובעת ככל הנראה ממוח שאינו מפותח דיו בשלב זה של החיים. לגבי האוקסיטוצין, עיקר תפקידו הוא לגרום לכיווץ הרחם בשעת הלידה וכן להפרשת החלב משדי האם. לאחרונה נערכו לא מעט מחקרים לגבי ההשפעות הנוספות של ההורמון, כמו הגברת החשק המיני, הרצון לתת, הגברת האמון הבין-אישי ועוד. למיטב ידיעתי הקשר בין אוקסיטוצין ושכחה עוד לא הוכח. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
אני מניח שמדובר בשורש כף היד. אם באמת מדובר בשחיקה של המפרק, בשלב זה אכן אין הרבה מה לעשות, וכדורים כגון אתופאן וארקוקסיה יכולים לעזור מאוד. הכדורים האלה הם נוגדי דלקת מקבוצת ה- NSAIDS, העלולים לגרום לגירוי של הבטן שיכול להתפרש ככאבים בחזה. אם הכדורים גרמו לך לכאבים בחזה, הייתי ממליץ לך להמשיך לקחת אותם יחד עם כדור אחר בשם גאסטרו, ולראות איך זה משפיע על הרגשתך. הזרקות קורטיזון אכן לא מומלצות בשלב זה, ויכולות אף להחריף את הדלקת. הייתי ממליץ לך לאפשר מנוחה לשורש כף היד, כלומר להימנע מהפעלה רבה של המקום. אולי יש מקום לשקול שינה עם סד ליד, על מנת לתת לשורש כף היד לנוח לגמרי. אם דיקור סיני שיפר את הרגשתך, אין שום התווייה נגד המשך טיפול זה. רפואה שלמה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
לפני הכניסה להריון חשוב מאוד לבדוק את הסטטוס החיסוני שלך לגבי המחוללים toxoplasma, rubella, cmv, herpes, וזאת מכיוון שמחוללים אלה נמצאו כמזיקים לעובר, ועשויים לגרום לתסמונות מולדות קשות, כמו גם להפלות מוקדמות ואף למוות תוך-רחמי. את צודקת בהחלט מהחשש להידבק בטוקסופלסמה, שכן חתולים הם המאגר הנפוץ ביותר למחולל זה. כיום אין חיסון כנגד טוקסופלסמה, ולכן חשוב לברר אם יש בגופך נוגדנים למחלה. פני לרופא המטפל, שיפנה אותך לביצוע הבדיקות הנ"ל. מידע נוסף לגבי המחוללים מסוג TORCH תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=208 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
אחד היתרונות הבולטים בניתוח בשיטה הלפרוסקופית הוא החזרה המהירה יחסית לשגרת החיים. לגבי פעילות גופנית כלשהי, אין המלצה חד-משמעית, וכיום ההמלצה היא לחזור בהדרגה, על פי הרגשתך האישית. אני ממליצה לך לגשת תחילה לביקורת, לוודא שההחלמה משביעה רצון, ואז להתחיל באופן הדרגתי לחזור לשחק כפי שאת רגילה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
ראשית, כמה מילים על אי סבילות ללקטוז. הלקטוז הוא סוכר שמורכב משתי יחידות קטנות יותר - גלקטוז וגלוקוז. האנזים שמפרק אותם נמצא ברירית המעי הדק ונקרא לקטאז. אי הסבילות ללקטוז נגרמת מחוסר באנזים זה, ועל ידי ההשפעות של הסוכר על המעי. אנזים הלקטאז נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מייד לאחר הלידה, ולאחר מכן רמתו הולכת ויורדת עם הגיל. באופן כללי ניתן לומר כי מעל למחצית האוכלוסייה האנושית סובלת מחוסר של לקטאז. נדיר מאוד שחוסר באנזים הלקטאז מופיע לפני גיל שלוש. אם התינוק מראה סימנים של אי סבילות ללקטוז לפני גיל שנתיים–שלוש, צריך לחשוב על סיבות אחרות שגורמות לחסר הזה, אותן אפרט בהמשך. הלקטאז, כפי שציינתי, מצוי ברירית המעי הדק. הדבר מאפשר את המגע הישיר שלו עם הסוכר ואת פירוקו מצד אחד, אך מצד שני, חושף את האנזים לפגיעות סביבתיות, ולכן כל מחלה שפוגעת במעי הדק גורמת לפגיעה באנזים זה. סיבות אפשריות לחוסר לקטאז הן חוסר מולד – זו הסיבה השכיחה ביותר; פגיעה משנית בלקטאז עקב פגיעה במעי על ידי מחלות זיהומיות של המעי, טפילים, צליאק, ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן); וחוסר מתפתח בלקטאז, התלוי במוצא ובגנטיקה, ושכיח בגילאים 20 עד 40. כאשר הסוכר לא מתפרק על ידי הלקטאז, בגלל היותו חומר עם השפעה אוסמוטית, כלומר הגורם למשיכת מים ומלחים אל תוך חלל המעי, תוכן המעי הופך למימי יותר. התוכן המימי גורם לזירוז תנועתיות המעי ולקיצור זמן השהייה בו של תוכנו. כאשר התוכן מגיע אל המעי הגס, הלקטוז מפורק שם על ידי אוכלוסיות החיידקים שנמצאות שם, ואז נוצרות בתהליך פירוק הלקטוז חומצות שומן וגז מימן. כל אלה גורמים ליציאות רכות עד כדי שלשולים, נפיחות בטנית, גזים, בחילות, ואי שקט זמן קצר לאחר החשיפה ללקטוז. האבחנה של אי סבילות ללקטוז יכולה להיעשות בכמה דרכים, כמו מבחן נשיפה, בדיקת חומציות הצואה, challenge tests – מבחנים בהם חושפים את הילד ללקטוז ורואים את ההשפעה עליו. החלב שאותו אנו שותים מכיל לקטוז, והימנעות ממנו יכולה להעלים את התסמינים של אי סבילות ללקטוז. עם זאת, החלב מכיל חומרים אחרים (סידן, ויטמין D) החשובים להתפתחותו של התינוק, ולכן הימנעות מוחלטת ממוצרים שמכילים חלב יכולה להיות מעט בעייתית. מסיבה זו פרסם איגוד רופאי הילדים האמריקאי בספטמבר 2006 סדרה של המלצות לטיפול באי סבילות ללקטוז, הכוללות, בין השאר, שימוש בתחליפי תזונה ללא לקטוז (סימילאק טופ פרי למשל), תרופות שמכילות את האנזים עצמו, השלמת תזונת התינוק עם סידן וויטמין D, שימוש במוצרים ללא לקטוז כמו יוגורטים מיוחדים או חלב ללא לקטוז, ועוד. במקרה שלך, לא הייתי ממהר לקבוע שבנך סובל מאי סבילות ללקטוז. קיבתו של התינוק רגישה יותר משלנו ומגיבה במהירות לדברים פעוטים כמו האכלה בכמויות גדולות מדי בכל האכלה, פיית בקבוק לא מתאימה ועוד. ישנם בשוק תכשירים מצויינים להקלה על מצב של גזים לאחר האכלת תינוקות, ושימוש קבוע בהם יכול לעשות פלאים. בכל מקרה, אם הבעיות ממשיכות, אני ממליץ לך לפנות לרופא הילדים שלך על מנת שיתרשם אם יש מקום למעבר לתזונה אחרת או להמשך בירור וטיפול. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
איקאקלומין היא תרופה המעודדת ייצור הורמונים בבלוטת יותרת המוח, ועל ידי כך משרה ביוץ. התרופה אמנם ניתנת במקרים של מחזור לא סדיר או מחזור ללא ביוץ, אך חשוב מאוד לערוך מספר בדיקות לפני השימוש בתרופה זו. נראה שהמחזור שלך אינו סדיר, אך הסיבות לכך יכולות להיות רבות. כמו כן חשוב להכיר את ההיסטוריה הגינקולוגית והמיילדותית שלך, ולכן אני ממליצה לפנות אל הרופא המטפל לבדיקה ולייעוץ, ובשום אופן לא להתחיל טיפול כזה על דעת עצמך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2013
בדיקת (prostate specific antigen) PSA קרא עוד