שאלות ותשובות - עמוד 383

התסמינים שאת מתארת מתאימים לתקופת גיל המעבר. בתקופה זו חלים שינויים הורמונליים, בעיקר ירידה ברמת ההורמון אסטרוגן, ושינויים אלה גורמים לתופעות המטרידות שהזכרת. מידע מפורט על תקופה זו תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_103107_13.asp קרא עוד

בשנים האחרונות מתגבשת ברפואה הדעה שלא כל בקע חייב לעבור תיקון. ההחלטה אם לתקנו צריכה להביא בחשבון את הגיל, גורמי סיכון, ואת ההפרעות לאיכות החיים. פנייתכם לרופא עקב בקע נבעה, קרוב לוודאי, מהפרעות המיוחסות לבקע. אם המנתח התרשם שהבקעים הם אכן הגורמים להפרעות, מוצדקת החלטתו לנתח, בתנאי שיעריך היטב את הסיכונים. הרופא עשה נכון כשהפנה את המטופל, בשלב ראשון, לייעוץ בנוגע לשתי בעיותיו הרפואיות העיקריות, לב וריאות, אולם גם אם יתקבל אישור מהיועצים, עדיין ייוותרו מספר בעיות נוספות: אם ישנה הפרעת השתנה (פרוסטטה מוגדלת), אם נחוצה בדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס, ואם ניתן להפסיק את מתן הקומדין לתקופת הניתוח או להחליף תרופה זו בתרופות אחרות, שיאפשרו לשלוט בדמם בתר-ניתוחי ביתר קלות, אם יתרחש. ככלל, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית, בהרדמה אזורית או בהרדמה כללית, ועל כך יצטרך להחליט הרופא המרדים בבדיקת המטופל במרפאה הטרום-ניתוחית לחולים בסיכון. שימוש בתרופות נוגדות קרישה מהווה התוויית נגד יחסית משמעותית לניתוחים בגישה לפרוסקופית, ובמקרים כאלה, בדרך כלל מומלצת גישה ניתוחית פתוחה. מנסיוני, ניתוח דו-צדדי (ללא מתח, עם שמוש ברשתות) עדיף על פני שני ניתוחים עוקבים. ניתן לבצע את הניתוח הן בבית חולים פרטי והן בבית חולים ציבורי באותה מידה של הצלחה. מידע נוסף תמצאי בתשובות אחרות באינפומד, לדוגמה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122207_13.asp קרא עוד

בבדיקת הממוגרפיה שלך נמצאה קשרית שהיא מסה מעוגלת של רקמה. הקשרית קטנה ובעלת מאפיינים שמגדילים מאוד את הסיכוי שהיא שפירה, כלומר שאינה ממאירה. הקשרית הזו לא היתה בבדיקה קודמת, ולכן מומלץ לבצע מעקב תקופתי. BIRADS זהו מדד אשר אותו מציינים הרדיולוגים (מומחי ההדמיה) לגבי ממצאים בבדיקת ממוגרפיה. מדד זה משקף את דעתו של הרופא המפענח את הבדיקה לגבי הסיכוי לקיום של גידול ממאיר. משמעות התוצאות השונות: BIRADS 0 - אין מספיק נתונים, חסר משמעות BIRADS 1 - אין כלל ממצאים בבדיקה BIRADS 2 - ממצא שפיר BIRADS 3 - ממצא כנראה שפיר BIRADS 4 - חשד קל לממאירות BIRADS 5 - חשד גבוה לממאירות BIRADS 6 - ממאירות מוכחת לפי ביופסיה תוכלי לקרוא עוד על מדד BIRADS בדף הבא: http://breastcancer.about.com/od/diagnosis/a/birads.htm קרא עוד

את יכולה להמשיך לקחת את התרופה. אם בכל זאת תחליטי להפסיק, עלייך לעשות זאת תוך מעקב רפואי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

בחלק גדול מהמקרים, גם לאחר כריתה של הרחם, ממשיכים בטיפולים כמותרפיים כדי למנוע התפתחות והישנות המחלה. מידת הטיפולים וכמותם נקבעים לפי החלטתו של הרופא המטפל. אם יש לך שאלות נוספות לגבי הטיפול, תוכלי להיוועץ עם הרופא המטפל או לשאול שוב דרך האתר. רפואה שלמה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

אוסמולריות היא ריכוז החלקיקים בתמיסה. אוסמולריות של השתן היא בדיקה של ריכוז השתן. את אוסמולריות השתן קובעים כמות המלחים, המינרלים, הסוכר והחלבון שבו. ככל שהערך יותר גדול, האוסמולריות גבוהה יותר. כלומר 1020 מרוכז מ-1015. אם שותים מים ממש לפני הבדיקה, הנוזלים עוד לא מספיקים לעבור סינון בכליות ולהשפיע על ריכוז השתן, ולכן זה לא יבוא מייד לידי ביטוי. האוסמולריות המקסימלית של השתן היא mosmol/kg 1200. לאוסמולריות גבוהה יכול להיות מגוון סיבות, ביניהן התייבשות, הפרעה במשק המים (inappropriate ADH secretion), נוכחות סוכר וחלבון בשתן, ועוד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

נקודות חן מרובות (מעל 20) מהוות גורם סיכון לחלות במלנומה. ישנם גורמי סיכון נוספים, כגון גוון עור בהיר, צבע שיער אדמוני, היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה, היסטוריה אישית של סרטן עור אחר, היחשפות מרובה לשמש ועוד. ישראל היא מדינה שטופת שמש והיא השנייה בעולם בשכיחות מלנומה. הסיכויים של גבר ישראלי לחלות במחלה הם 2.5% ושל אישה 2.1%. חשוב עבור כל אדם, ובמיוחד מי שנמצא בקבוצת סיכון (כמו מיש שיש לו הרבה נקודות חן) להיבדק פעם בשנה על ידי רופא עור, ופעם בחודשיים-שלושה לערוך בדיקה עצמית. בבדיקה זו יש להסתכל על הגוון, על הגודל, על הגבולות ועל צבע השומה. כמו כן, יש לבדוק אם הופיעו נקודות חדשות. אם יש שינוי כלשהו יש לגשת לרופא עור לבדיקה. אל לכם להילחץ, מובן שברוב המקרים, שינויים בנקודות החן אינם מלנומה, אך חשוב שתגיעו לבדיקה, שבה ניתן לזהות אם יש נקודות חשודות ואם יש להסירן לפני שתתפתחנה למלנומה. רופא העור יוכל להמשיך את המעקב ולראות אם חל שינוי מבדיקה לבדיקה. לגבי שאלתך השנייה, היסטזין (או בשמה הגנרי צטיריזין) היא תרופה אנטיהיסטמינית. בשונה מאנטיהיסטמינים ישנים, אין לה השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית, כך שאינה גורמת לישנוניות ולטשטוש. היא נסבלת היטב על ידי רוב המשתמשים ולא ידועות השפעות מזיקות שיש לה בשימוש ממושך. מובן שעדיף להימנע משימוש בתרופות שלא לצורך. להלן קישור לדף התרופה באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=241 קרא עוד

תחושת כאב בחזה יכולה לנבוע מגורמים רבים שמקורם יכול להיות בעור, בשרירים, בעצמות, בכלי הדם הגדולים, בלב, בקרום הלב, בעמוד השדרה, בריאות, בקרום הריאות ועוד רבים נוספים. דרך האבחנה והמשך הבירור נעשית באמצעות תיאור אופי הכאב, מיקומו, סימפטומים נלווים וכן בבדיקות כגון א.ק.ג., צילום חזה או בדיקות דם. הופעת התכווצות למשך שניות מדי פעם איננה מכוונת למשהו חמור, וייתכן שמקור הכאב הוא סטרס נפשי שגם הולך ומחמיר כתוצאה מההתכווציות עצמן. מאידך גיסא קיימים מקרים רבים שאינם טיפוסיים בצורת התבטאותם ועובדת היותך סובל מסוכרת מעמידה אותך בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (אולם אם אתה מאוזן מבחינת רמת הסוכר בדם ונוטל אספירין וקונקור הסיכון שלך נמוך יותר מאשר סוכרתיים אחרים). המלצתי היא: ראשית - להימנע מלחץ, שנית - מומלץ לבצע מבחן מאמץ, להערכת תפקוד העורקים הכליליים המספקים חמצן ללב. באם הכאב מופיע בעוצמה גבוהה יותר, או בתדירות גבוהה יותר, ובוודאי אם הכאב מופיע בביצוע מאמצים, עליך לפנות לבדיקת רופא. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

אין ספק שקיימת אפשרות של תשובה חיובית שגויה בכל בדיקה שאנחנו מבצעים. לכל בדיקה אחוז התשובות החיוביות השגויות שונה, וככל שאחוז זה קטן יותר הבדיקה מדוייקת יותר. אכן בדיקת הדם לקיום הריון מדוייקת יותר, אולם סיכון השגיאה בביצוע שתי בדיקות שתן חיוביות הוא קטן. באם לא קיבלת את המחזור החודשי ושתי בדיקות שתן היו חיוביות, סביר מאד שאת בהריון, ונמצאת ממש בתחילתו. על מנת לאבחן סופית, יש לתאם בשבועות הקרובים פגישה אצל הגינקולוג, על מנת לבצע הן בדיקות דם והן אולטרסאונד כדי לאשר סופית את האבחנה. שיהיה בהצלחה. קרא עוד