שאלות ותשובות - עמוד 431

סרקואידוזיס היא מחלה הגורמת להיווצרות מוקדי דלקת הנקראים גרנולומות באתרים שונים בגוף, אולם בראש ובראשונה בריאות. הגדלת קשריות הלימפה, כמו גם הסתיידות שלהן, הן חלק מתהליך היווצרות הגרנולומה, ולפיכך אינן מעידות על החמרה במחלה. ככלל, הטיפול במחלה זו ניתן רק במקרים שבהם מופיעים תסמינים חמורים, הפרעות בתפקוד מערכות הגוף או הפרעות משמעותיות בבדיקות מעבדה שונות. לסיכום, אין בממצאי הצילום ממצאים המעידים על החמרה במחלה. תוכל לקרוא עוד על המחלה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090108_5.asp קרא עוד

אוסטאואיד אוסטאומה לעיתים מגיב לטיפול באספירין. נהוג לעשות "מבחן אספירין" כלומר, טיפול באספירין למשך תקופה מסוימת, ואם אכן יש הטבה, זה מכוון מאד לאבחנה של אוסטאואיד אוסטאומה, וכן ניתן להמשיך בנטילת אספירין לצורך טיפול. ישנם מינונים שונים של אספירין שבהם משתמשים מרכזים שונים בעולם במקרים כאלה. יש הנותנים 200 מ"ג כל 6 שעות לתקופה ארוכה יותר, ויש הנותנים מינונים גבוהים יותר אך למשך זמן קצר יותר על מנת להעריך אם הטיפול מביא לשיפור. בכל מקרה, המלצתי היא לוודא עם הרופא המטפל את המינון ואת משך הטיפול במינון זה. תוכל לקרוא עוד על נושא זה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081409_9.asp קרא עוד

אם אתה סובל מנשירה מזה זמן רב, אני ממליצה לבצע בדיקות דם בהנחיית רופא/ת משפחה, ובנוסף ולפנות לרופא עור על מנת לבדוק אם יש בעיית עור כלשהי. החוסרים התזונתיים היכולים להיות קשורים לנשירת שיער הם חוסר בחלבון (המצוי בקטניות, בבשר, ביצים וחלב חיוני ליצירת הקרטין, שהוא מרכיבו העיקרי של השיער), חוסר ברזל (הגורם לאנמיה) וחוסר אבץ. עודף ויטמין A יכול לגרום לנשירת שיאר. חסרים בוויטמנים ומינרלים ניתן לאתר, כאמור, באמצעות בדיקות דם. אם ישנם חוסרים, ניתן לאזן אותם על ידי התאמת התפריט ונטילת מולטי-ויטמין ומינרל מתאים. להתאמת תפריט באופן אישי ניתן להתייעץ עם דיאטנית קלינית. תוכל למצוא מידע נוסף במנגנון האבחון העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp19.asp קרא עוד

אוטוסקלרוזיס היא בעיה תורשתית אשר מתפתחת ברמות חומרה שונות אצל אנשים שונים. לא נראה שיש השפעה ישירה של רעש על התפתחות המחלה הספציפית הזאת. אבל חשוב לזכור שלרעש יש השפעה מזיקה על השמיעה במנגנונים אחרים, לכן יכולה להיות השפעה מצטברת של הגורמים השונים הפוגעים בשמיעה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

בדיקת ה- TSH שלך תקינה. הערך שציינת הוא לגמרי בתחום הנורמה. בדיקת CRP ושקיעת דם הן שתי בדיקות המעידות על תהליך דלקתי או זיהומי באופן שאינו ספציפי, ולא די בבדיקות אלו כדי לקבוע מהו הגורם. חומר הניגוד מתפנה מהר מהגוף ואינו משפיע על בלוטת התריס. אבל אם היתה תוצאה חריגה ואחריה תוצאה תקינה, יש לחזור על הבדיקה כדי לדעת מה המצב. יש גם לקחת בחשבון סימנים קליניים המצביעים על הפרעה בתפקודי הבלוטה. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אסקול הוא השם המסחרי של אחד הסוגים של התרופה מסאלאמין, שהיא תרופה נוגדת דלקת המשמשת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. היא אינה מדכאת את המערכת החיסונית בשימוש שגרתי (פרט לתופעת לוואי נדירה ביותר של נפילה בכמות תאי הדם הלבנים), ולמיטב ידיעתי, אין לה תופעת לוואי של ירידה בספירת זרע. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה רק אחת האפשרויות הניתוחיות הקיימות לטיפול בסובלים מאוסטאוארתריטיס. למרות שמדובר בניתוח קטן ופשוט יחסית, בעל שיעור סיבוכים לא גבוה, הוא לא תמיד מתאים למצב המחלה ולגיל המטופל. האפשרות החלופית העיקרית הינה ניתוח להחלפת מפרק הברך במפרק מלאכותי, אשר פותרת לרוב את הבעיה במפרק מייסודה. למרות זאת, מדובר בניתוח גדול, בו עושים חתך של כ-10 ס"מ בברך, הכרוך בשיעור גבוה יותר של סיבוכים, ימי אשפוז ואי נוחות למטופל. מבצעים ניתוח זה כאשר המחלה מתקדמת בצורה שאינה מאפשרת טיפול מינימלי בארתרוסקופיה. חלופה טיפולית נוספת הינה אוסטאוטומיה של הברך- שיטה הננקטת לרוב אצל מטופלים צעירים יותר, בעלי פגיעה מפרקית בעיקר בצד אחד של הברך, ע"י ביצוע חתך ממוקם באזור הפגיעה, ושינוי זווית העצם המפריעה במפרק.

ניתוח ארתרוסקופיה של הברך מומלץ על פני ניתוח פתוח להחלפת הברך, במקרים בהם הפגיעה בברך הינה מינימלית יחסית, או בשלבים מוקדמים של המחלה. הסיבה היא, כי עדיף להימנע מניתוח גדול של הברך כל עוד ניתן. ניתוח פתוח כולל ביצוע חתך גדול בברך, עם סיכון רב יותר לטראומה לרקמה- דימומים וזיהום מקומי, אשר ניתן לחסוך מן המטופל ע"י ביצוע של ניתוח פשוט יחסית זעיר פולשני. מאידך, ניתוח ארתרוסקופיה של הברך אינו מתקן את הבעיה כולה, ורק משפר את חיכוך הסחוסים במפרק זה בזה. אצל מטופלים בהם רוצים טיפול מוחלט בבעיה אין ברירה אלא לבצע החלפת ברך.

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת כיס המרה הינו תלוי גורמים ספציפיים אצל המטופל- גילו, מצב בריאותי כללי ועוד. אולם, ההחלמה תלויה בעיקר בסוג הניתוח שבוצע- החלמה לאחר ניתוח לפרוסקופי הינה מהירה יותר, דורשת פחות ימי אשפוז, וגורמת לפחות כאבים למטופל. לאחר ניתוח לפרוסקופי מרבית המטופלים קמים מהמיטה כבר כיממה לאחריו ומשתחררים לביתם. אחרי יומיים-שלושה כבר לרוב ניתן להתהלך ללא קשיים. מרבית המטופלים שבים לעבודה כבר כשבוע לאחר הניתוח, ולפעילות גופנית מתונה זמן קצר אחרי. לעומת זאת, לאחר ניתוח פתוח משך ההחלמה הצפויה עד לביצוע פעילות רגילה הוא כשישה שבועות.

התשובה היא לא. אבני מרה מתחלקות באופן מקובל לאבנים סימפטומטיות, כלומר הגורמות לסימנים וסימפטומים אצל המטופל- חום, דלקת מקומית, כאבים, צהבת וכו', ואבנים לא סימפטומטיות- אשר מתגלות במקרה לרוב בבדיקות אולטרא-סאונד שנעשות בכלל למטרה אחרת. אבנים שאינן סימפטומטיות אינן דורשות ניתוח, אלא מעקב בלבד. אבנים סימפטומטיות דורשות ניתוח לכריתת כיס המרה (שכן אין טעם בהוצאת האבנים בלבד, והשארת הכיס כמקור להיווצרות אבנים נוספות). במקרים של דלקת בכיס המרה, ישנן דעות חלוקות לגבי תזמון הניתוח, יש החושבים שיש להמתין עם הניתוח מספר שבועות לאחר חלוף הדלקת, ויש הטוענים שיש לנתח בהקדם האפשרי.