החלפת ברך (Knee Replacement Surgery)

תשובה: תשובת המיפוי, כפי שמצוין בסיכום, מתאימה ככל הנראה לשינויים העלולים לנבוע מהתרופפות המשתל, או מהחבלה שעברת, שעלולה היתה לפגוע במשתל או ביציבותו, או אף לגרום לפגיעה בעצם שסביבה, כלומר שבר מסביב למשתל. התאמת אבחנה כלשהי לתוצאת המיפוי דורשת מעקב אורתופדי, רצוי על ידי האורתופד המנתח. רק בשילוב נתונים כגון משך הכאבים ואופיים, מהלך ההתאוששות מהניתוח, מידע נוסף כמו חום, בדיקות מעבדה או הדמיה מסוג אחר, ניתן יהיה לעשות שימוש מושכל בתוצאות המיפוי ולתכנן טיפול לפי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: העובדה ששחררו אותך לאחר צילום אומרת ככל הנראה שמדובר בנקע של הקרסול. ייתכן שמדובר בנקע בדרגה גבוהה, כלמור בקרע משמעותי של אחת מרצועות הקרסול. בכל מקרה, מומלץ לבצע צילום ביקורת לאחר כשבוע עד שבועיים כדי לשלול שבר. באשר לטיפול, וולטרן עשוי להואיל, כמו גם תרופות אחרות ממשפחה זו (NSAIDs). בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ניתוח לכריתת עצם הפיקה בשלמותה או בחלקה הוא פיתרון המשמש במקרים רבים כ"מוצא אחרון" בטיפול במחלות המערבות את הפיקה. סיבוכים הקשורים בניתוח כוללים, נוסף על הסיבוכים הרגילים של כל ניתוח, גם אובדן כוח של שרירים, כולל ניוון מסוים בשריר הארבע ראשי (Quadriceps), תחושת חוסר יציבות בברך, וכישלון אפשרי של הניתוח בהקלה על הכאבים. ייתכן אף שכריתת הפיקה תורמת להתפתחות שינויים ניווניים בקצב מוגבר במפרק הברך. נראה שתוצאות הניתוח קשורות במחלה הראשונית ובהיקפה. במחלה שחיקתית של הסחוס ישנם דיווחים בספרות הרפואית על תוצאות פחות טובות לאחר כריתת הפיקה בהשוואה לניתוחים דומים הנעשים מסיבות אחרות. בכל מקרה, פיזיותרפיה מאומצת תורמת רבות לתוצאות הניתוח מבחינת הרמה התפקודית ושביעות רצון המטופל. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

לאחר ניתוח להחלפת הברך לעיתים המטופל נדרש בטיפול שיקומי משלים במוסד המתמחה בשיקום, או כחלק מטיפול אמבולטורי במרפאה. טיפול פיזיותרפי מטרתו להביא לתנועה מוקדמת של המפרק, להפחתת הכאבים ולניידות מוקדמת במידת האפשר. אין זמן מינימלי הדרוש לצורך טיפול שיקומי, וכל מטופל נעזר בכך לפי הצורך המתאים לו, עד להגעה לרמת תפקוד יומיומית טובה, ללא צורך בסיוע, ולשימוש טוב ונכון במפרק. מרבית המטופלים נזקקים לטיפול פיזיותרפי במשך של כחודש-חודשיים לפחות לאחר הניתוח, עד להגעה לטווח תנועות מלא.

תשובה:

החלמה מלאה וחזרה לתפקוד לאחר ניתוח להחלפת ברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, ומידת הכאבים שהיו לפני הניתוח. לרוב כבר כיום אחרי הניתוח ניתן לדרוך על הרגל, ויש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 6 שבועות, כאשר הברך החדשה חזקה דיה על מנת לשאת את משקל הגוף. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים

תשובה: למיטב ידיעתי השיפור לאחר הזרקה (סדרה של 3 זריקות בהפרש של שבוע לערך ביניהן) הוא מיידי. אם אין שיפור, ייתכן והניסיון לא צלח ויש לחפש אפיקים אחרים . ליתר ביטחון רצוי לברר עם הרופא שהזריק מתי צפויות תוצאות. ניתוח החלפת ברך מוצלח מאפשר 20 שנה של תפקוד מלא בלי כאב. הניתוח אינו קל ודורש מצב בריאותי כללי טוב ( הרדמה כללית וכו') . לאחר הניתוח נדרשת תקופת שיקום של כ 3 חודשים לפחות בה נדרש שיתוף פעולה מלא וכוח רצון רב. מצב של שיתוק חלקי באותו צד הוא בעייתי ודורש התייעצות עם מומחה לניתוח. ברור שניתוח מוצלח מאפשר תפקוד נהדר לשנים רבות, אך רצוי לשקול עם המומחה את מצבו הבריאותי הכללי של המועמד וכן את ההשלכה של השליטה הלקויה ברגל.

תשובה:

משך ההחלמה בבית הוא יחסית ארוך, ולכן על המטופל ובני משפחתו לנקוט באמצעי זהירות שיקלו על המטופל בביתו: ראשית, רצוי להגביל את השימוש במדרגות עד כמה שאפשר. יש לנקוט באמצעים הנדרשים, כך שהמטופל לא יאלץ לעלות או לרדת במדרגות למעלה מפעמיים ביום. כמו כן, יש להכין למטופל כיסא בעל משענת קשיחה וישרה. כיסא בעל משענת מתכוונת אינו טוב בשבועות הראשונים לאחר הניתוח שכן יכול לגרום ללחץ מוגבר על הברך. לבסוף, יש לשמור על חלל הבית נקי מ"מכשולים" כגון- שטיחים, צעצועים, כיסאות, או כל חפץ שעלול לגרום לנפילה. נפילות מייד לאחר ניתוח הן מסוכנות מאד.

תשובה: ארתריטיס או בשמה המלא אוסטיאו ארתריטיס היא מחלה שכיחה ביותר, בעיקר באנשים מבוגרים. זוהי מחלה שבה סחוסי המפרקים בגוף נשחקים, ואז העצמות שבמפרק, במקום להחליק זו על גבי זו בעזרת סחוס תקין, מתחככות זו בזו וגורמות להיווצרות כאבים, נפיחות, דלקת והגבלת התנועה. עם הזמן צורת המפרק עלולה להשתנות ולפתח זיזי עצם קטנים המגבירים את אלמנט החיכוך והדלקת. המפרקים המעורבים הם בדרך כלל מפרקי הירך, הברכיים וקצות האצבעות ביד. הטיפול כולל תרופות נוגדות דלקת וכאבים, תרגול גופני, ירידה במשקל, הזרקות סטרואידים למפרק, וכאשר המחלה ממושכת ומסבה סבל וכאב רב, מוצעת האופציה הניתוחית בה המפרק מוחלף במפרק מלאכותי. לקריאה מעמיקה יותר: http://www.niams.nih.gov/hi/topics/arthritis/oahandout.htm

תשובה: ההחלטה אם לנתח שבר בעצם העקב היא מורכבת. לרוב נוטים המנתחים להמליץ על פתרון ניתוחי בשברים תוך-מפרקיים, אך עם כמה סייגים. מעורבות תוך-מפרקית אחורית לעומת קדמית היא שיקול משמעותי יותר בעד ניתוח, כמו גם מידת התזוזה בשבר. גורמים אחרים התלויים בחולה הם מיעוט מחלות רקע, כגון סוכרת או מחלות וסקולריות, וכן היעדר עישון. בכל מקרה, ההמלצה הראשונית היא להימנע מדריכה באופן מלא, ולהשאיר את הרגל מוגבהת לצורך הפחתת הנפיחות והגודש המקומיים. כל עוד כללים אלה נשמרים, אין מניעה מחבישה אלסטית בלבד. בכל מקרה הייתי ממליץ על ביקורת של אורתופד מומחה כף רגל לצורך החלטה על אופי הטיפול בשבר. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: Periosteal Stripping היא שיטה כירורגית, הנעשית על עצמות ארוכות, שבה מבצעים stripping (קילוף והסרה) של העצמות הארוכות מהשכבה המזינה אותן (הפריאוסט) והדבר מביא להתארכותן. הניתוח בוצע בעבר במקרים של אי- שיוויון בגפיים בילדים, וכעת הוא משמש יותר כטכניקה בניתוחים לפני קיבוע פנימי והשמת שתלים מתכתיים, ובניתוחים וטרינרים לטיפול בדפורמציות ברגלי סוסים. מנגנון הפעולה לא ברור, והוא קשור להתנוונות תאי העצם החיצוניים עקב פגיעה בהזנת הדם לעצם, דבר שבאופן פרדוקסלי מביא להתארכות העצם. עקב תוצאות לא מספקות, היום לא נהוג לבצע את הניתוח הזה, וישנן שיטות חליפיות.