שאלות ותשובות - עמוד 429

צילום פשוט הוא אמצעי האבחנה הקל, המהימן והזמין ביותר באבחון שברים. נשים בהריון מעדיפות בדרך כלל, למרות שמדובר בכמות קרינה מועטה בלבד ובנוכחות סיכון מופחת בטרימסטר שלישי, לא לבצע את הצילום כאשר אינו לגמרי נחוץ. אבל כאב שפוחת אינו מצביע בהכרח על היעדר שבר. יתכן שצילום יגלה שבר ויאפשר לאורתופד לתקן אותו ולמנוע עיוות וכאבים בעתיד. ההחלטה אם לבצע צילום או להמתין עד ללידה נתונים בידי היולדת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

למעשה ניסית כבר את התרופות המקובלות נגד סחרחורת. אגיסרק לא אמורה לעשות בחילה ולא אמורה להרדים, אבל היא כן גורמת כאבי בטן. אין לי תרופות נוספות להציע לך. אסיוול זה ואליום, זה כדור הרגעה, ומפתיע שאינו גורם לך לשינה עמוקה. אין לי התנגדות שתקחי את שני הכדורים שציינת כדי לנסות, אך לא אם את צריכה לתפקד ולהיות מרוכזת במשהו, ולא אם את צריכה לנהוג. את צריכה לבצע בדיקת שמיעה (ודאי עשית בדיקה כזאת) וכן בדיקת MRI. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

לפי תוצאות הבדיקות נראה שאכן חלית לאחרונה בזיהום שנגרם על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס. אם שאר הבדיקות תקינות, נראה שמה שיש לעשות הוא לעקוב אחר רמת ASLO ואחר רמת CRP על מנת לבדוק שאכן הכל חוזר לקדמותו. תוכלי לקרוא על הבדיקות כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=145 קרא עוד

לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש. גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.

ככלל, ביצוע בדיקת ממוגרפיה תקופתית אינו מומלץ לנשים מתחת לגיל 40. חלק מן הסיבה נעוצה בכך שצפיפות הרקמה של השד אצל נשים מתחת לגיל 40 נוטה להיות גבוהה יותר, דבר אשר מוריד את יעילותה של בדיקת הממוגרפיה ככלי אבחנתי. יתר על כן, מרבית המומחים גורסים כי הסיכוי הנמוך של אישה צעירה לחלות בסרטן השד אינו מצדיק את החשיפה לרמות הקרינה אשר כרוכות בביצוע הבדיקה ואת העלות הכרוכה. אולם, ניתן להמליץ על ביצוע בדיקת ממוגרפיה לנשים צעירות אשר להן עבר משפחתי של תחלואה בסרטן השד, או שהן שייכות לאחת מקבוצות הסיכון.

למרות שלא ניתן למנוע את התחלואה בסרטן השד, גילוי מוקדם וטיפול ללא דיחוי יכולים לשפר לעין שיעור את סיכויי ההחלמה של אישה אשר חלתה בסרטן השד. יותר מ- % 90 מן הנשים אשר מאובחנות כחולות בסרטן השד בשלבי המחלה המוקדמים, מחלימות מן המחלה. כאשר נשים מודעות כבר מגיל צעיר מאוד לחשיבות והיתרונות של גילוי מוקדם של סרטן השד, הן נוטות יותר למלא אחר ההמלצות לביצוע בדיקות תקופתיות במרפאה וסקירות ממוגרפיה. יתר על כן צריכות נשים צעירות להיות מודעות ולהבין את גורמי הסיכון של סרטן השד, ולהרגיש נינוחות מספיק על מנת לשוחח עם צוות המרפאה על בריאות השדיים שלהן.

נקודת הזמן הטובה ביותר לביצוע הבדיקה היא יום אחד לאחר הפסקת הדימומים של המזור החודשי שלך. הכרות עם המראה והתחושה של רקמת השד שלך היא אחת הדרכים הטובות ביותר לאתר שינויים אשר מתרחשים בשד. יתר על כן, בנוסף לביצוע בדיקה עצמית של השד על בסיס חודשי, מומלץ מאוד לנשים מעל גיל 20 לבצע בדיקת שד על ידי רופא במרפאה לפחות פעם אחת בשלוש שנים. מומלץ לנשים אשר נמצאות מתחת לגיל 40, שלהן היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, או שהן נמצאות באחת מקבוצות הסיכון לחלות בסרטן השד, לשוחח עם הרופא המטפל בהן לגבי תוכנית בדיקות אשר כוללת גם ביצוע סקירות ממוגרפיה תקופתיות.

אדמדמת ברב המקרים היא מחלה ויראלית בלתי מזיקה. כמו כל מחלה שגורמת לחום, היא יכולה לגרום לפרכוסי חום, שהם עווית בלתי רצונית של השרירים וחוסר תגובה שנמשכים דקה אחת עד שלוש דקות. פרכוסי החום מתרחשים כתוצאה מעליה מהירה של החום, תוך זמן קצר. לאחר שהחום מגיע לדרגה גבוהה, הסיכון לפרכוסים בדרך כלל חולף. פרכוסי חום אינם סוג של אפילפסיה (מחלת הנפילה).

יש ליצור קשר עם הרופא כאשר:

· הפריחה אצל הילד החולה מחמירה.

· תסמינים כמו חום, תחושת חולשה כללית, או סימנים לזיהום חמורים, או מחמירים.

· התסמינים מחמירים במידה כזו שהילד אינו מסוגל לסבול אותם.

· פריחה חדשה נמשכת יותר משבוע.

· פריחה שכבר אובחנה נמשכת יותר מארבעה שבועות, או מתפתחת באופן שונה מהמקובל.

גודל השקדים משמעותי בהחלטה האם לבצע או לא ניתוח להסרת שקדים. מובן כי הסובלים מדלקות שקדים חוזרות, ללא קשר לגודל השקדים, הם מועמדים לניתוח להסרתם. אולם, גם הסובלים משקדים מוגדלים, הגורמים בעיה תפקודית כלשהי, כגון הפרעות נשימה, נחירות ונשימת פה, מהווים אינדיקציה טובה לניתוח, גם ללא נוכחות דלקת. בתינוקות וילדים קטנים, הפרעה נשימתית זו יכולה להפריע לגדילה ותפקוד תקין. הסכנה העיקרית היא חסימת נשימה חריפה. אצל מבוגרים, הפרעות נשימה עקב שקדים מוגדלים יכול לסבול מהפרעת נשימה בשינה (sleep apnea) הגורמת לעייפות כרונית במהלך היום, נחירות ליליות ועוד.

הכינוי "שקד שלישי" או פוליפ, ניתן לרקמה לימפטית הנמצאת בחלל האף והלוע ונקראת- אדנואידים (adenoids). היא ממוקמת לרוב גבוה יותר בלוע מאשר רקמת השקדים הרגילה המוכרת, ויכולה לגרום להפרעות נשימה דרך האף אצל ילדים, עד כדי הפרעה חסימתית של מעברי האף לגרון, ירידה בשמיעה עקב הצטברות נוזלים באוזניים (חסימת הניקוז), נזלת כרונית ועוד. ילדים אלו מועמדים לניתוח כריתת אדנואידים, אשר במקרים בהם יש צורך אף בכריתת שקדים, ניתן לבצע את הפעולה הניתוחית בו זמנית.