שאלות ותשובות - עמוד 513

חזרה לתפקוד לאחר השתלת לב היא אינדיבידואלית, ותלויה בגורמים רבים שקדמו להשתלה אצל המטופל, כולל גיל ותפקוד יומיומי קודם. מחקרים מראים, כי קרוב ל-75% מהמטופלים שעברו השתלת לב שורדים לפחות למשך שלוש שנים אחרי הניתוח, כלומר הארכת החיים הינה טובה בהשוואה לפרוגנוזה ללא הניתוח. בנוסף, מעל ל-80% מהמטופלים שבים לאחר זמן לתפקוד יומיומי רגיל יחסית, כולל חזרה לעבודה ולעיתים אף לפעילות גופנית מתונה. כמובן, שעל פעילות גופנית להיעשות תוך פיקוח ושמירה קפדניים.

כיום מקובל, כי על גיל המושתלים לא לעלות על 60, אולם ישנם מקרים יוצאי דופן. במקרי ונעשית השתלת לב-ריאה משולבת, על גיל החולה לא לעלות על 45. הסיבה לכך נובעת מהפרוגנוזה הפחות טובה הצפויה לחולים מבוגרים יותר, ועקב המחסור החריף בתרומות איברים. דרישה נוספת היא, כי פרט למצבם הלבבי, על החולים להיות עם מצב בריאותי תקין- וללא מחלה ממארת או זיהומית (למשל HIV או הפטיטיס). על מנת להיות מועמדים להשתלה ישנו גם צורך להוכיח הפסקת עישון, שימוש באלכוהול או סמים לפחות 4-6 חודשים לפני הניתוח.

לניתוח הלפרוסקופי מספר יתרונות בולטים על פני הניתוח הפתוח:

מדובר בחתכים ניתוחיים קטנים מאד, אשר מפחיתים משמעותית את מידת הזיהומים, הדימומים והטראומה המקומית לרקמה. לפיכך, ניתוח שכזה מפחית את מידת הכאב והאי נוחות הנגרמים למטופלת, ומאפשר החלמה מהירה יותר ללא צורך באשפוז ממושך או כאבים מרובים המלווים חתך בטני גדול. מאידך, ניתוח לפרוסקופי הינו מסובך יותר לביצוע, ודורש מיומנות וניסיון רבים יותר מהמנתח. בידיים לא מיומנות מספיק, ניתוח זה עלול לגרום לשיעור רב יותר של סיבוכים רקמתיים מאשר ניתוח פתוח.

טרשת העורקים, המתוארת לרוב כהסתיידות של העורקים, מתרחשת כאשר החומר הטבעי הקיים לאורך דפנות העורקים נשחק, קירות העורקים מתעבים, ומשקעים של שומן ורובד מצטברים, דבר הגורם להצרה (או אף חסימה) של העורקים.

מחלת לב כלילית היא סוג של טרשת העורקים. במחלת לב כלילית, העורקים המספקים דם ללב מוצרים במידה חמורה, דבר המפחית את זרימתו של דם עשיר בחמצן אל הלב – במיוחד בעתות פעולה מוגברת. לחץ מוגבר על הלב עלול להסתיים בכאבי חזה (אנגינה) ותסמינים אחרים.

מה הקשר בין עישון למחלות לב?

עישון הוא גורם מרכזי לטרשת העורקים.

בין השאר, הניקוטין המצוי בעשן גורם ל:

הפחתת החמצן אל הלב.

הגברת לחץ הדם וקצב הלב.

הגדלה בקרישת הדם.

נזק לתאים שלאורך דפנות העורקים הכליליים וכלי דם אחרים, דבר שיצית טרשת עורקים ומחלות לב.

התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת קרוהן הם כאב בטן, לרוב באזור הימני התחתון, ושלשול. דימום רקטלי, איבוד משקל, דלקת מפרקים, בעיות עור וחום גבוה עלולים אף הם להופיע. הדימום עלול להיות חמור ומתמיד, דבר שמוביל לאנמיה. ילדים הסובלים ממחלת קרוהן עלולים לסבול מהתפתחות מעוכבת וצמיחה מוגבלת. קיים מגוון גדול של תסמינים ושל דרגות חומרה לכל אחד.

ישנם דברים רבים שתוכלו לעשות כדי להפחית את הסיכון שלכם לפתח מחלת לב. אם תהליך סתימת העורקים כבר החל, אתם יכולים להאט את התקדמותו על ידי שיפור התזונה שלכם, פעילות גופנית, הפסקת עישון, והפחתת המתח. באמצעות שינוי קפדני מאד באורח החיים, תוכלו לעצור או אפילו להחזיר לאחור את הצרת העורקים. בעוד שדברים אלה חשובים לכל אדם בעל גורמי סיכון ללקות במחלה, זה ישוב עוד יורת אם עברתם התקף לב או אירוע להשבת זרימת הדם ללבכם או לחלק אחר של הגוף.

קודם כל מזל טוב! יש להדגיש שחשוב מאוד ליטול אלטרוקסין בהריון, כיוון שחוסר איזון הורמונלי הוא זה שמסכן את העובר, ולא נטילת האלטרוקסין. לגבי תוצאות הבדיקות שערכתם לביתך, חסרים נתונים כדי שאוכל להתייחס בדיוק, אבל באופן עקרוני, בארבעת השבועות הראשונים לחיים ערכי ההורמונים גבוהים מאלה המצויים במבוגרים. לאחר מכן הם מתייצבים ברמות בהן הן נשארות גם בגיל הבגרות. כמו כן, ערכי TSH אינם נמוכים מהמצופה (מה שקורה לרוב בפעילות יתר ראשונית של בלוטת התריס. במקרה כזה, בשל היזון חוזר שלילי, מופיעים ערכי TSH נמוכים). בקיצור, התוצאות לא נראות מדאיגות בשלב זה, אבל היוועצו ברופא המטפל למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בקע (הרניה) הינו איזור של חולשה או הפרעה ברצף של הרקמה המהווה את דופן הבטן. דרך איזור זה עלולים לעבור מבנים מתוך חלל הבטן. בבקע מפשעתי (Inguinal hernia), תוכן חלל הבטן נכנס לתעלה המפשעתית ובגברים עשוי להמשיך ולגלוש לשק האשכים. ניתוח לתיקון בקע מפשעתי הינו הפרוצדורה הניתוחית השכיחה ביותר בכירורגיה כללית. ניתוח הינו הטיפול היחיד לריפוי בקע. קיימות שתי גישות ניתוחיות, השיטה המסורתית ה"פתוחה" והשיטה הלפרוסקופית. התוצאות לרוב מצויינות, עם תחלואה מעטה לאחר הניתוח וחזרה מהירה ומלאה למצב הקדם- ניתוחי. זה נכון גם בחולים בגילאים מבוגרים (מעל גיל 65), בעיקר כאשר משתמשים בהרדמה איזורית. הסיכון בדחיית ניתוח לתיקון בקע הוא כליאה או חנק של לולאות מעי. אין דרך אמינה לנבא איזה בקע הינו בסיכון לכליאה או חנק לעומת כאלה שלא יסתבכו. ככל שחולף הזמן מהופעת הבקע יש לבקע נטיה לגדול. מצד אחד, בקע גדול הוא בסיכון קטן יותר לכליאה, ומצד שני זה עלול להקשות על תיקון ניתוחי מוצלח. הסיכון לכליאה גדול ביותר מייד עם הופעת הבקע ושיעורו כ- 5% לשנה. לאחר 4-6 חודשים מהופעת הבקע הסיכון יורד ל- 1-2% לשנה. יש מצבים בהם מעדיפים לדחות את הניתוח בחולים אסימפטומטיים בהם הבקע קיים כבר זמן רב, אם יש מחלות נוספות המעלות את הסיכון הניתוחי. מחקר שבוצע במרכז הרפואי ע"ש רבין ופורסם ב-2004, בדק את הטענה כי מומלץ לנתח גם בקע מפשעתי אסימפטומטי, כמו זה שממנו אתה סובל. החוקרים השוו את הסיכונים שבניתוח אלקטיבי (ניתוח מוזמן מראש) לאלה הנובעים מניתוחים שבוצעו באופן דחוף, לאחר שנמצאו כבר סימני כליאה. המחקר הראה כי סיבוכים לאחר ניתוח, למרות שהיו קלים, היו שכיחים יותר בחולים שנותחו באופן דחוף בהשוואה לאלה שנותחו באופן אלקטיבי (24 לעומת 10.5 אחוזים). מסקנת המחקר היתה כי מומלץ ביצוע ניתוח אלקטיבי גם במקרים של בקע אסימפטומטי, במיוחד בחולים הסובלים ממחלות רקע רבות. לגבי החלטתך באם להתנתח, ההמלצה הכללית הינה לנתח בקעים, אולם יש לבדוק ולשקול את הדבר אם יש מחלות נוספות המעלות את הסיכון הניתוחי. ראה פירוט לגבי השיטות לניתוח בקעים בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_071402_1.htm קרא עוד

השיפור בתחושה לאחר שחרור התעלה הקרפלית עשוי להתרחש זמן רב לאחר הניתוח, ותלוי בעיקר במשך הבעיות ובחומרתן לפני הניתוח. משך ההחלמה עשוי לארוך בין כמה שבועות ולכמה חודשים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

בשאלתך את מציגה שלושה מצבים בהם יכול להיות קושי להרות. האחד: מצב של שחלות פוליציסטיות, שבמקרים רבים של תסמונת זו האישה אינה מבייצת ובד"כ המחזור הווסתי (שלא בנוכחות נטילת גלולות למניעת הריון) אינו סדיר. העובדה שגם טרם נטילת הגלולות המחזור שלך היה סדיר דווקא מעודדת בכך שייתכן ואת מבייצת על אף האבחנה של שחלות פוליציסטיות. חשוב לציין כי קיום שחלות פוליציסטיות אינו מחייב בעיות בפוריות ונשים רבות עם שחלות פוליציסטיות נכנסות להריון ללא כל בעיה. השני: עודף פרולקטין, או בשפה המקצועית היפרפרולקטינמיה. מצב זה כשלעצמו יכול לפגוע בפוריות, הואיל והורמון הפרולקטין מדכא הפרשת הורמון החשוב לבחירת הזקיק ולביוץ (ההורמון GnRH). אולם, רמת ההורמון משתנה בהתאם לגילה של האישה וחשוב מאד לבצע את הבדיקה לפחות 3 שעות לאחר ההתעוררות מהשינה. באם אכן מדובר בהיפרפרולקטינמיה, יש צורך בבירור הסיבה, ובמקביל ישנם טיפולים תרופתיים, פשוטים למדי, המפחיתים את רמת ההורמון ומשפרים את הפוריות. השלישי: נטילת גלולות למניעת הריון והפסקתן. נטילת גלולות למניעת הריון אינה פוגעת בפוריות האישה, אולם בחלק מהנשים נטילה ממושכת של גלולות גורמת לעיכוב מה בביוצים הנורמליים, ובכך לעיכוב קל בכניסה להריון. בד"כ מדובר במספר חודשים קטן עד "חזרה לאיזון הורמונלי". לסיכום, חשוב מאד לא להילחץ, עלייך לפנות לגינקולוג שלך לצורך המשך בירור. בכל אופן אנחנו מגדירים בעיה בפוריות רק לאחר שהזוג ניסה להיכנס להריון במשך שנה ולא הצליח. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד