שאלות ותשובות - עמוד 513

חזרה לתפקוד לאחר השתלת לב היא אינדיבידואלית, ותלויה בגורמים רבים שקדמו להשתלה אצל המטופל, כולל גיל ותפקוד יומיומי קודם. מחקרים מראים, כי קרוב ל-75% מהמטופלים שעברו השתלת לב שורדים לפחות למשך שלוש שנים אחרי הניתוח, כלומר הארכת החיים הינה טובה בהשוואה לפרוגנוזה ללא הניתוח. בנוסף, מעל ל-80% מהמטופלים שבים לאחר זמן לתפקוד יומיומי רגיל יחסית, כולל חזרה לעבודה ולעיתים אף לפעילות גופנית מתונה. כמובן, שעל פעילות גופנית להיעשות תוך פיקוח ושמירה קפדניים.

כיום מקובל, כי על גיל המושתלים לא לעלות על 60, אולם ישנם מקרים יוצאי דופן. במקרי ונעשית השתלת לב-ריאה משולבת, על גיל החולה לא לעלות על 45. הסיבה לכך נובעת מהפרוגנוזה הפחות טובה הצפויה לחולים מבוגרים יותר, ועקב המחסור החריף בתרומות איברים. דרישה נוספת היא, כי פרט למצבם הלבבי, על החולים להיות עם מצב בריאותי תקין- וללא מחלה ממארת או זיהומית (למשל HIV או הפטיטיס). על מנת להיות מועמדים להשתלה ישנו גם צורך להוכיח הפסקת עישון, שימוש באלכוהול או סמים לפחות 4-6 חודשים לפני הניתוח.

לניתוח הלפרוסקופי מספר יתרונות בולטים על פני הניתוח הפתוח:

מדובר בחתכים ניתוחיים קטנים מאד, אשר מפחיתים משמעותית את מידת הזיהומים, הדימומים והטראומה המקומית לרקמה. לפיכך, ניתוח שכזה מפחית את מידת הכאב והאי נוחות הנגרמים למטופלת, ומאפשר החלמה מהירה יותר ללא צורך באשפוז ממושך או כאבים מרובים המלווים חתך בטני גדול. מאידך, ניתוח לפרוסקופי הינו מסובך יותר לביצוע, ודורש מיומנות וניסיון רבים יותר מהמנתח. בידיים לא מיומנות מספיק, ניתוח זה עלול לגרום לשיעור רב יותר של סיבוכים רקמתיים מאשר ניתוח פתוח.

טרשת העורקים, המתוארת לרוב כהסתיידות של העורקים, מתרחשת כאשר החומר הטבעי הקיים לאורך דפנות העורקים נשחק, קירות העורקים מתעבים, ומשקעים של שומן ורובד מצטברים, דבר הגורם להצרה (או אף חסימה) של העורקים.

מחלת לב כלילית היא סוג של טרשת העורקים. במחלת לב כלילית, העורקים המספקים דם ללב מוצרים במידה חמורה, דבר המפחית את זרימתו של דם עשיר בחמצן אל הלב – במיוחד בעתות פעולה מוגברת. לחץ מוגבר על הלב עלול להסתיים בכאבי חזה (אנגינה) ותסמינים אחרים.

מה הקשר בין עישון למחלות לב?

עישון הוא גורם מרכזי לטרשת העורקים.

בין השאר, הניקוטין המצוי בעשן גורם ל:

הפחתת החמצן אל הלב.

הגברת לחץ הדם וקצב הלב.

הגדלה בקרישת הדם.

נזק לתאים שלאורך דפנות העורקים הכליליים וכלי דם אחרים, דבר שיצית טרשת עורקים ומחלות לב.

התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת קרוהן הם כאב בטן, לרוב באזור הימני התחתון, ושלשול. דימום רקטלי, איבוד משקל, דלקת מפרקים, בעיות עור וחום גבוה עלולים אף הם להופיע. הדימום עלול להיות חמור ומתמיד, דבר שמוביל לאנמיה. ילדים הסובלים ממחלת קרוהן עלולים לסבול מהתפתחות מעוכבת וצמיחה מוגבלת. קיים מגוון גדול של תסמינים ושל דרגות חומרה לכל אחד.

ישנם דברים רבים שתוכלו לעשות כדי להפחית את הסיכון שלכם לפתח מחלת לב. אם תהליך סתימת העורקים כבר החל, אתם יכולים להאט את התקדמותו על ידי שיפור התזונה שלכם, פעילות גופנית, הפסקת עישון, והפחתת המתח. באמצעות שינוי קפדני מאד באורח החיים, תוכלו לעצור או אפילו להחזיר לאחור את הצרת העורקים. בעוד שדברים אלה חשובים לכל אדם בעל גורמי סיכון ללקות במחלה, זה ישוב עוד יורת אם עברתם התקף לב או אירוע להשבת זרימת הדם ללבכם או לחלק אחר של הגוף.

לא, אין שום קשר בין תזונה לבין צלוליטיס, דלקת העור. כך שאין שום המלצות בנידון. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

היעדר דופק עוברי לאחר 7 שבועות הריון, ובטא במגמת ירידה מרמזים על כך שההריון הפסיק להתפתח. עלייך להמשיך לעקוב אחר בטא. קרא עוד

נשמע שיכול להיות שיש לך רקע אלרגי שגורם לחלק מהבעיות שאת חשה. אני חושבת שכדאי לך לעשות תבחינים אלרגיים במרפאת אלרגיה אם עוד לא עשית כאלה, ולשקול טיפול אנטי-אלרגי מסודר אם עוד לא קיבלת. יכול להיות שזה ישפר את התסמינים וידחה את הצורך בניתוח. מאד ייתכן שכאבי הראש נובעים מהממצאים הללו, מפני שכאשר מערות הפנים (הסינוסים) מלאות ויש בעיה בניקוז שלהן, זה יכול לגרום כאבי ראש חזקים. על הפרטים הטכניים של הניתוח יהיה עלייך לקבל את המידע מרופא אף-אוזן-גרון. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

בתחילת ההתפתחות העוברית, העובר מקבל אספקה דרך שני ורידי הטבור, אך כבר בשבוע ה-6 לערך נחסם הווריד הימני, כך שהאספקה היא מהווריד השמאלי. ישנם מצבים מסוימים בהם דווקא הווריד השמאלי נחסם ואילו הימני נשאר פתוח, מה שמוביל ל"וריד טבורי ימני מתמיד", או בלועזית: persistent right umbilical vein. ברוב המקרים, ובעיקר אם זהו הממצא הלא רגיל היחיד, אין במצב זה סכנה. עם זאת, נמצא שלעיתים יש קשר בין מום זה לבין מומים אחרים הקשורים למערכת הלב והדם, ועל כן יש מקום לייעוץ גנטי, ולרוב גם לביצוע בדיקת אקו לב של העובר. כיס המרה נמצא בדרך כלל מצד ימין, ונראה לי שכוונת הבודק היתה שהווריד הטבורי עובר מימין לכיס המרה, כלומר כיס המרה נמצא משמאלו. במצב רגיל עובר הווריד בין כיס המרה לבין הקיבה. כפי שהסברתי, כדאי מאוד לפנות לייעוץ גנטי, שם תקבלי את כל הפרטים הרלוונטיים, ויפנו אותך, לפי הצורך, לבדיקות הנחוצות, למשל אקו לב או בדיקת מי שפיר. ניקור מי שפיר היא בדיקה אמינה במיוחד. אמנם אף אחד לא יכפה עליך את הבדיקה, אך אם יומלץ לך לעבור אותה, כדאי לשקול לעשותה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד