שאלות ותשובות - עמוד 511

הלבנת שיניים מותרת, וכן צביעת שיער. לגבי חמצון, אני חושבת שאין בעיה היות ששכבת העור אינה ניזוקה, וגם לא מצאתי אזהרה לגבי פעולה כזאת. אז את יכולה לחמצן את שיער הפנים. אם את מפחדת, את יכולה לנסות קודם שכבה קטנה באזור פחות בולט, ולעשות בכל הפנים אם יתברר שלא מופיעות תופעות בלתי רצויות. ההמלצה הגורפת היא לא למרוט שיער בכל דרך שהיא בזמן השימוש ברואקוטן ושישה חודשים אחרי תום השימוש בתרופה מחשש להצטלקות של העור. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ראשית לגבי ויאפקס - המינון שאת לוקחת גבוה, וידוע כי אחת מתופעות הלוואי של תרופה זו היא נדודי שינה. יכול להיות שהכדור שאת לוקחת לפני השינה מפריע לך לישון. אני ממליצה לפנות לרופא המטפל לגבי שינוי זמני נטילת התרופות. לגבי שאלתך הראשונה, כאשר סובלים מאקנה בפנים, כדאי באופן כללי למעט בשימוש בשמנים שיכולים לגרום להתרבות האקנה. מדובר בעיקר בשמנים שיכולים לגעת בפנים, כמו השמן שאת מורחת על השיער, ופחות בשמני הגוף שאת מורחת. לא ידוע לי על הגבלה לגבי נטילת רואקוטן בעת נטילת גלולות למניעת הריון. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כדורי ברזל וויטמין B12 אינם גורמים בדרך כלל לאקנה. אין סיבה ממשית שבמקרה שלך הם יגרמו. לרואקוטן יש מינוני טיפול שונים, כך שאם הטיפול שאת מקבלת אינו עוזר, ניתן להעלות את המינון. טיפולים חוזרים בהפרש של תקופות זמן ממושכות בין טיפול לטיפול עדיין יעילים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

איקסל ומילנציפרן הם שני שמות נרדפים לאותה תרופה. התרופה משפיעה הן על הסרוטונין והן על נוראפינפרין במוח, להבדיל מהסרוקסאט והרסיטל המשפיעות רק על סרוטונין. התרופה שונה גם מקבוצת ה- SNRI, כמו אפקסור (ונלאפאקסין), למשל, משום שהיא משפיעה על שתי המערכות האלו באופן כמעט שווה. מחקרים שהשוו את היעילות של מילנציפרן לתרופות מקבוצות ה- SSRI, גילו שיעילותו גבוהה יותר בטיפול בדיכאון. כאשר השוו את תופעות הלוואי ראו כי מילנציפרן גרם לצריבה במתן שתן בשכיחות גבוהה יותר מהתרופות מקבוצת ה- SSRI, בעוד ה- SSRI's גרמו בשכיחות גבוהה יותר לבחילה ולתחושת חרדה. תופעות לוואי אפשריות הן גרד, בחילה, סחרחורת, חרדה, הזעה, רעד, צריבה במתן שתן וכאבים באשכים. במקרים נדירים תוארו תופעות של עליית לחץ דם, ירידת לחץ דם ודופק מהיר, וכן עליה באנזימי כבד. הוא כמעט אינו גורם לישנוניות ומשפר את איכות השינה. תוכלי לקרוא עוד על התרופה כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Milnacipran קרא עוד

כיום הרפואה הקוסמטית מציעה מספר אפשרויות לטיפול בעודפי עור ושומן המצטברים בזרועות וגורמים למראה נפול או תלוי של הזרוע. למעט האופציה הניתוחית הפתוחה, ניתן כיום לבצע שאיבת שומן ממוקדת לזרוע, באמצעים פחות פולשניים מאשר חתכים ניתוחיים ארוכים ורבים, אפשרות טובה למקרים ספציפיים בהם אין כמויות עור גדולות שצריך להסיר. בנוסף, קיימות שיטות של חיטוב הזרוע באמצעות מכשיר לייזר למתיחת העור וצמצום היקפים, ניתוח "מיני" (mini brachioplasty), ופעילות גופנית ממוקדת לזרועות, אולם היא אינה תמיד מועילה.

מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתים מציל חיים. הטיפול הנוסף והעיקרי (בנוסף לטיפול תרופתי), אשר עוזר להשבת זרימת הדם בכלי הדם לאחר שאובחן אוטם חריף, הוא צנתור, שבמהלכו פותחים את הסתימה בכלי הדם. לצנתור יש ערך טיפולי ממדרגה ראשונה באם נעשה תוך 12 שעות מהתחלת הכאבים, שכן בזמן הזה ניתן להציל כמה שיותר תאי שריר, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בתאים.

משך ההחלמה לאחר ניתוח החלפת מסתם לבבי תלויה רבות בגורמים הקיימים אצל המטופל, ובראשם גיל המטופל בעת הניתוח ונוכחות מחלות רקע נוספות. מטופלים מבוגרים יותר בעלי מגוון מחלות רקע צפויים להחלמה ממושכת יותר, עם שיעורי הצלחה נמוכים יותר. מטופלים צעירים ובריאים פרט למחלה הלבבית יכולים לשפר את תוחלת חייהם משמעותית, ולרוב מחלימים יחסית במהרה. מבחינה תפקודית, מרבית החולים שבים לתפקוד יומיומי רגיל לאחר מספר שבועות מהניתוח, כולל ביצוע פעילות גופנית קלה. אין לבצע מאמצים רבים אשר יכולים לגרום ללחץ על שריר הלב ולבעיה מיידית נוספת באספקת הדם או בתפקוד הלבבי.

לא. מטופלים רבים מבלבלים ניתוח מתיחת בטן עם ניתוח שאיבת שומן, וחושבים כי ניתוח שכזה יאפשר להם ירידה נוספת במשקל. מחשבה זו מוטעית, שכן בניתוח לא מסירים עודפי שומן נרחבים אלא רק עודפי עור, ומהדקים את שרירי דופן הבטן. לעיתים אכן מסירים מעט רקמת שומן, המחוברת לרקמת העור העודפת, אולם לא בכמויות המאפשרות ירידה משמעותית במשקל. בנוסף, בימים הראשונים לאחר הניתוח ישנה לרוב עלייה מועטה במשקל, עקב הצטברות נוזלים ונפיחות של הבטן, אשר יורדת בהדרגה, רק בטווח של כחודשיים.

ההחלטה על סוג הניתוח נקבעת לרוב ע"י בדיקות ההדמיה וכן ביופסיה מהגוש, שנעשות לפני הניתוח. במקרים של גידולים קטנים יחסית (עד 5 ס"מ), ובעלי סוג היסטולוגי פחות "אלים", וכאשר אין גרורות מרוחקות, נהוג לבצע ניתוח משמר שד, וההחלטה האם להוציא רק את הגוש או את הגוש כולל שוליים נרחבים של רקמה תקינה, נעשית במרבית המקרים רק במהלך הניתוח עצמו, בהתאם למראה של הרקמה ומיקום הגוש. כאשר המנתח חושש להיוותרות תאים סרטניים בשולי הגוש, הוא כורת שוליים נרחבים יותר של רקמה, על מנת לנקוט במשנה בטיחות. בגידולים "אלימים" יותר (כלומר בעלי יותר סיכוי בפולשנות ושליחת גרורות), מספר גושים בשד, גוש גדול או בשני השדיים, נוהגים לבצע ניתוח גדול יותר- כריתת שד מלאה (total/radical mastectomy).

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת שד חלקית משתנה בין אישה לאישה, ותלויה בסוג הגידול וגודלו. תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח בד"כ מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר, שכן הניקוז הלימפטי של אזור היד נפגע, ומצטברים יותר נוזלים, אשר יכולים לגרום לנפיחות ופגיעה בתנועתיות היד (כאשר קורה מומלץ להתחיל עם טיפולים פיזיותרפים מוקדמים).כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד להחלמה.