שאלות ותשובות - עמוד 518

אני מצרפת קישורים למידע על התרופה בפורטל אינפומד ובוויקיפדיה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=253 קרא עוד

קרטוקונוס, או קרנית חרוטית, היא מחלה בה הופכת קרנית העין דקה יותר ויותר, ובגלל הלחץ התוך-עיני בולטת החוצה, וצורתה הופכת קמורה וחרוטית. אין דרך למנוע או להאט את התקדמות המחלה. הטיפול המקובל הוא שימור הראיה הקיימת ושיפורה באמצעות עדשות מגע קשות ומשקפיים. כאשר המצב מחמיר - הטיפול היחיד הוא השתלת קרנית. לקריאה נוספת: http://www.6x6.co.il/eyedisease/kerato.asp קרא עוד

קודם כל בשעה טובה! מצג עכוז הוא מצב שבו עכוז העובר, ולא ראש העובר, הוא החלק המוביל או המקדים, כלומר החלק הפונה אל תעלת הלידה. בתחילת ההריון, חלק גדול מן העוברים נמצא במצג זה, וככל שההריון מתקדם, אחוז העוברים הנמצאים במצג עכוז יורד, עד כדי 4% לקראת הלידה. לרוב, העובר יכול עוד להתהפך עד השבוע ה-32 לערך. לאחר מכן העובר גדול, ותופס את רוב חלל הרחם, כך שהסיכוי להתהפך קטן. כיום מנסים להימנע מלידה נרתיקית במצג עכוז, ומעדיפים להזמין את היולדת לניתוח קיסרי מתוכנן על מנת להימנע מסיבוכים קשים העלולים להיווצר בלידה וגינלית של עובר במצג עכוז. כפי שאת מבינה, בשבוע ה-24 עוד מוקדם מדי לדאוג, העובר שלך עוד יכול להתהפך כמה פעמים עד למועד הלידה. גם אם בשבועות מתקדמים יותר העובר יסרב להתהפך, ניתן לבצע היפוך חיצוני, או להשתמש בשיטות אלטרנטיביות שאמורות לעודד היפוך. מידע נוסף על שיטות ההיפוך תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081908_11.asp קרא עוד

אם הנתונים הם כפי שאתה אומר, אתה צודק לחלוטין. אתה יכול לעבור בדיקת דם לנוגדנים להרפס מסוג II, ואם התשובה תהיה חיובית זה יהיה חיזוק לכך שאתה אכן נושא את הנגיף. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

סרוקסאט שיכת לקבוצה C מבחינת הסיכון בעת שימוש בהריון, כלומר לא ניתן לשלול סיכון לעובר כיוון שהמחקרים שנעשו אינם אמינים מספיק הן בבעלי חיים והן בבני אדם. לא נצפו אפקטים טרטוגניים (כלומר מזיקים לעובר) במחקרים שבוצעו בחיות. אך ייתכנו סימפטומים אצל התינוק מיד לאחר הלידה, שהם אינם טרטוגניים, אצל נשים שנטלו סרוקסאט בשליש השלישי של ההריון כגון: מצוקה נשימתית, הקאות, היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם), היפוטוניה (שרירים רפים) או היפרטוניה (טונוס שרירים מוגבר), היפר-רפלקסיה, בכי לא פוסק, רעד, איריטביליות (גריות). לא נעשו מחקרים נאותים ומבוקרים בנשים בהריון. לכן יש להשתמש בזמן הריון רק אם התועלת לאם מנטילת התרופה גדולה יותר מהסיכון האפשרי לעובר. אם אישה בהריון מטופלת בסרוקסאט יש לשקול ירידה הדרגתית במינוני התרופות במהלך השליש השלישי. אני מציעה שתתייעצי שוב עם הגינקולוג שלך או רופא אחר לגבי המשך נטילת התרופה. ביחד עליכם לשקול את התועלת מול הסיכון ולהגיע להחלטה. קרא עוד

אלי לילי (Eli Lili) היא החברה האמריקאית שמחזיקה בפטנט על הזיפרקסה, שתוקפו יפוג באפריל 2011. מידע נוסף על התרופה נמצא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=2 קרא עוד

יתכן שיש שוב קולקציה הדורשת ניקוז ופתיחה כירורגית, שכן לא סביר שלאחר חודש תהיינה עדיין הפרשות מוגלתיות מהאזור. אנא פני לרופא בהקדם. קרא עוד

ציסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית שנגרמת בשל פגם בחלבון מסויים, וכתוצאה מכך יש הרס ושינויים בהפרשות הפנימיות של הגוף. הריר נעשה צמיגי יותר, מה שגורם לדלקות חוזרות ואף לחסימה של איברים שונים בגוף (בעיקר של הלבלב, הריאות והמעיים). הבדיקה היעילה ביותר לזיהוי נשאות היא בדיקה גנטית, ואם התוצאות אכן היו שליליות - אין סיבה לדאגה. עם זאת אין לזלזל בממצא שהתגלה בסקירת המערכות. על מנת לשלול כל פגם, אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה, ועל פי תוצאותיה לשקול את המשך ההתנהלות. בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

דלקת בשופכה יכולה להיגרם ממגוון גדול של חיידקים ונגיפים, ובעיקר חיידקי הזיבה והכלמידיה ונגיף ההרפס. אין השפעה ישירה על הזרע שגורמת נזק לעובר, אולם במקרים של דלקת שופכה שאינה מטופלת כיאות עלולה להיווצר בעיה במעבר הזרע מהאשכים לצינור השופכה. במקרה של דלקת חריפה המטופלת כיאות בעיה זו נדירה. בנוסף, יש לקחת בחשבון הדבקה של בת הזוג. אם מדובר בהרפס, למשל, והאישה נדבקה - מומלץ להמתין עם הכניסה להריון עד שהדלקת החריפה תעבור ולהודיע לגינקולוג על הדלקת. בברכה ד"ר איציק לוי מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד