שאלות ותשובות - עמוד 553

המצב שתיארת מאד בעייתי. נשמע מן התיאור שלבנך יש בעיה ושהוא זקוק לטיפול, אולם הוא מסרב לפנות לטיפול. לאחר גיל 18, כל אדם במדינתנו נחשב לבוגר ואחראי לעצמו, אלא אם כן הוחלט אחרת על ידי בית משפט (למשל, במקרים שאדם הוכר כמפגר או כלוקה במחלת נפש קשה). רק עד גיל 18 ההורים נחשבים לאפוטרופוס של ילדם, ובמקרים מסוימים, ניתן לחייב ילד להיבדק או לקבל טיפול לבקשת ההורים. במקרה של בנך, שהוא בן 21 ולאחר שירות צבאי, אין כל דרך לחייבו לפנות לעזרה או לקבל עזרה. במקרה כזה, הפתרון הוא בדרך כלל בדרך "יצירתית", ולעיתים אף "ערמומית" (כמובן לטובת הצעיר!). לדוגמה: לשכנע את הבן לשוחח עם רופא המשפחה באמתלה של בעיה רפואית גופנית או לקבלת אישור כלשהו (לרישיון נהיגה?). להזמין את רופא המשפחה או פסיכיאטר לביקור בית, כך שהשיחה תתקיים בבית. לשכנע את הבן להגיע מסיבה כלשהי למיון של בית חולים כללי, שם יוכל להיבדק על ידי פסיכיאטר תורן. לבקש ממישהו שהבן סומך עליו לשכנע אותו לפנות לעזרה (חבר או קרוב משפחה) ואולי גם ללוות אותו לכך. את מציינת כי הבן "עושה טרור סמוי בבית". חשוב להדגיש כי במצבים של בן-בית שמאיים, או שממש מגלה תוקפנות, הדרך היחידה לטפל במצב היא להגיש נגדו תלונה במשטרה, עם כל הכאב שכרוך בדבר כאשר זהו בנך. הדבר נכון גם למקרים בהם האדם עושה דברים שלא בכוונה להזיק, אך שעלולים לסכן אחרים שגרים בבית, או לפגוע בהם, כגון השחתת רכוש (פגיעה במערכות החשמל או המים, שבירת חלון וכדומה). חלק מן ההתמודדות הוא להחליט מהו "הקו-האדום" שלך, או של האנשים האחרים שגרים בבית, ומעבר לקו זה, להפסיק להיענות לדרישותיו של הבן באופן החלטי ועקבי. למשל, אם הוא דורש שמירה על ניקיון מסוים, סגירת החלונות, אוכל רק מזון מסוים, או רק מכלים מסוימים, דורש שאנשים מסוימים לא ייכנסו לבית וכדומה - במקרה כזה יש לבחור את הדברים המפריעים ביותר, ולהתעקש לא לשתף איתו פעולה לגביהם. כמו כן, אני ממליצה לא לתת לו כסף ללא הגבלה, אלא להקציב סכום מינימלי, ואם יהיו לו רצונות נוספים, הוא ייאלץ לצאת מן הבית ולנסות לעזור לעצמו. זה כולל גם המנעות מקנייה עבורו של דברים שהוא דורש, ושאינם נחוצים לפי שיקול דעתך, והתעקשות שילך לקנותם בעצמו. יכול להיות שתחת הגבלה מסוימת של הנוחות האישית שלו, זאת אומרת תחת לחץ עליו מצידך, הוא יסכים לשתף פעולה עם טיפול, או שיחליט לנסות לצאת מהבית. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כאשר ערך INR גבוה, הדבר מבטא דם "דליל", כלומר, שזמן הקרישה שלו ארוך, דבר שעלול לגרום לדימום עד כדי סכנת חיים. האדם אינו אמור לסבול מתסמינים כלשהם או להרגיש כי ה- INR גבוה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אני מניחה שהשאלה היא עבור בת זוגך. חיידקי האצידופילוס מאכלסים באופן נורמלי את החלק התחתון של מערכת העיכול בבני אדם והם חיים בשיתוף עם המאכסן שלהם (במקרה זה בני אדם). תפקידם למנוע גדילה של חיידקים פתוגנים (מסוכנים לאדם) במערכת העיכול, הם מסייעים בעיכול המזון ובספיגה של מרכיבים תזונתיים החשובים לגוף האדם. מדוע בת זוגך משתמשת בתכשיר הנ"ל? האם היא סובלת משלשולים? התרופה לא מסווגת לאף קבוצה מבחינת הסיכון לנשים בהריון, עד כמה שידוע לי בחיפושיי במקורות מידע רפואיים עדכניים. לא ברור גם אם היא עוברת בהנקה או לא. אם קיימות אופציות אחרות אני חושבת שאולי כדאי לבחור אופציית טיפול אחרת שלגביה ידוע שנטילתה לא מזיקה בזמן הריון. קרא עוד

משקלה של בתך תקין ונמצא באחוזון החמישי לפי גילה, כלומר 5% מהילדים בגילה נמצאים במשקל נמוך יותר. תוכלי להעריך את התפתחותה לפי מחשבון התפתחות הילד של אינפומד: http://www.infomed.co.il/CalcDevlp.htm קרא עוד

התרופה סרוקסאט (או בשמה הגנרי Paroxetine) יכולה לגרום לתופעת לוואי של רגישות יתר וכן לעצבנות. התופעות שאת מתארת של בכי מתמשך יום-יומי מחייבות התייחסות, שכן אין ספק כי הן גורמות לך לסבל. לא ציינת בשאלתך מתי התחלת ליטול את התרופה, באיזה מינון את נוטלת אותה והאם ישנו שיפור במצב הדיכאון. מה לגבי השינה, האוכל, החשק לעשות דברים ומצב הרוח? כל אלה חשובים באשר להחלטה האם לעשות שינוי תרופתי. לכן מומלץ שתדווחי בהקדם לרופא המטפל שלך (האם את בטיפול אצל פסיכיאטר?) כדי שתוכלו להחליט ביחד על המשך הדרך. אם את חשה שאת במצוקה או שיש לך מחשבות לפגוע בעצמך, אנא פני לקבלת עזרה באופן דחוף. כל טוב. קרא עוד

אי ספיקה של המסתם האאורטלי היא מחלה בה המסתם האאורטלי, המחבר בלב בין החדר השמאלי לאב העורקים (אשר שמזרים דם לכל הגוף) אינו נסגר לגמרי, וחלק מהדם המוזרם מהחדר השמאלי חוזר אליו. לכן, כמות הדם שמוזרמת מהלב קטנה יותר. הסימפטומים של מצב זה יכולים לכלול קוצר נשימה, חולשה, עייפות, כאבים בחזה, בעיקר במאמץ, הפרעות בקצב הלב, ובצקות ברגליים. הגורמים אינם תמיד ידועים, אך כוללים פגם גנטי של המסתם, שינויים של הגיל, מחלה ראומטית (סיבוך של מחלה זיהומית אשר יכולה לפגום בעתיד בתפקוד המסתם), וגורמים נדירים, כמו מחלת מרפן (מחלה של רקמות חיבור) או סיפיליס. כאשר המחלה ישנה שנים רבות, מתרחשים שינויים העוזרים להתמודד עם הבעיה, כמו היפרטרופיה (התעבות השריר של החדר השמאלי) ויתר לחץ דם, הגורמים להזרמת יותר דם דרך המסתם הפגום. האבחנה של בעיה זו נעשית על ידי בדיקות רבות, ביניהן בדיקת אקג ובדיקת אקו לב, אשר מראות את המסתם הפגום ואת השינויים שנגרמו בעקבות כך. לפי מידת הפגיעה אם נחוצה בהתערבות ניתוחית. במקרה של החמרת הסימפטומים או ירידה בתפקוד הלב, ניתן לתקן את המסתם או להחליפו. הטיפול התרופתי נועד בעיקר להורדת לחץ הדם, ובכך להוריד את העומס על הלב. בבדיקה שנערכה לך נמצא שהפגיעה במסתם אצלך היא קלה, ולכן אין צורך בטיפול מיידי כעת, אך חשוב לטפל בבעיות נלוות כמו יתר לחץ דם, שיכול לגרום להחמרת אי הספיקה. אני ממליץ לך להיות במעקב קבוע אצל רופא קרדיולוג, אשר יעריך את הטיפול במקרה שלך, ולחזור על הבדיקות, ובמיוחד על אקו לב, לפי התדירות שיקבע הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

ברונכייקטזיות הן התרחבויות לא תקינות של דרכי האוויר המובילים אוויר לריאות (ברונכים). הדבר נובע בדרך כלל מחולשת דפנות דרכי האוויר, שיכולה להיות מולדת או נרכשת, ולנבוע מזיהומים של הריאות, חסימת דרכי האוויר, לייפת כיסית (ציסטיק פיברוזיס), והפרעות במערכת החיסון. הסיבוך העיקרי של ברונכייקטזיות הם זיהומים בחיידקים ספציפיים המכונים חיידקים גראם שליליים כמו פסאודומונס וכדומה. המניעה והטיפול בזיהומים אלה כוללים פיזיותרפיה נשימתית ואנטיביוטיקה ספציפית, כמו שילוב של אוגמנטין וציפרופלוקסאצין. במקרים שיש מחלה מוגבלת, יש המנתחים את האיזור הנגוע וכורתים אותו. כאשר המחלה מפושטת, מבצעים לעיתים נדירות השתלת ריאות. כאשר הטיפול האנטיביוטי שאת מקבלת אינו עוזר, ייתכן שהחיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה שאת מקבלת וייתכן ויש להחליף את האנטיביוטיקה. מי שמטפל בברונכייקטזיות הם מומחים למחלות ריאה (פולמונולוגים). בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

התסמינים של התקף לב הם מגוונים ויכולים לכלול כאבים לוחצים בחזה, לעתים קורנים ליד או ללסת, הזעה קרה, קשיי נשימה, בחילות והקאות, ערפול חושים דפיקות לב, ושינוי במצב ההכרה ועוד. עם זאת יש לציין שההתקף יכול להיות חסר תסמינים לחלוטין. קרא עוד

בדרך כלל נהוג לעשות בירור להפלות חוזרות לאחר שני אירועים של הפלות. הבירור לא קשור לקליטת הריון, כאן ברור שאין בעיה. הבירור נועד לבדיקות גנטיות של בני הזוג (את הבדיקה עברת והיא תקינה לדברייך), בירור נטייה לקרישיות יתר אצל האישה (הפוך ממחסור בפקטור 11 אצלך), תפקוד שחלה בהפרשת הורמון תומך הריון, בדיקת מבנה הרחם - עלייך להתייעץ עם רופא הנשים שלך והוא יפנה אותך לבדיקות המתאימות. ד"ר יובל עצמון - אינפומד קרא עוד

אני מניחה כי הבדיקה שעבר בנך היא אלקטרופורזה של המוגלובין. בדיקה זו נועדה לאבחן את סוגי ההמוגלובין השונים שישנם בדם. בדיקה זו מבוצעת כאשר יש חשד לקיום צורות לא תקינות של המוגלובין. אם אכן ישנן צורות פתולוגיות, ניתן לאבחן לפיהן מחלות תורשתיות שונות, כגון תלסמיה או אנמיה חרמשית. הערך שהתקבל אצל בנך אכן נמוך, אך לא רחוק מדי מהגבול התחתון של הנורמה. אצל תינוק מעל גיל חצי שנה, ערך ההמוגלובין A צריך להיות כמו אצל מבוגרים. ערך תקין צריך להיות בין 95% ל-98%. רמות נמוכות יכולות להצביע על תלסמיה. אין לי מספיק מידע כדי לתת לך תשובה מלאה, מכיוון שיש מספר סוגי המוגלובין, כגון A1 ו-A2, ולא ציינת אם אלה נבדקו ומה היו התוצאות. התסמינים אותם את מתארת מתאימים לאנמיה, אך ציינת כי ערך ההמוגלובין הרגיל תקין. אמליץ לך לפנות להמטולוג ילדים על מנת להתייעץ איתו לגבי התוצאות שהתקבלו, וכדי שיבדוק יש קשר ביניהן לבין התסמינים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד