שאלות ותשובות - עמוד 572

CK או CPK הוא אנזים המצוי בכל תאי השריר בגוף, כולל שריר הלב. כל פגיעה או מאמץ מוגבר של שריר יכולה לגרום לעליה ברמת ה- CK בבדיקת הדם. מצבים אלה כוללים פגיעה בלב, כגון אוטם שריר הלב, מאמץ גופני מוגבר, זריקה לשריר, מכת חום ועוד. אם את מבצעת פעילות גופנית באופן סדיר, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה לכך שרמת ה- CK אצלך מעט גבוה מהנורמה, ואם זה המקרה, אין לכך משמעות קלינית. על מנת לאשר אבחנה זו ניתן לבצע בדיקה חוזרת לאחר שבוע ללא פעילות גופנית. במקרה כזה צפוי שהרמה תרד באופן משמעותי. במקרה שלך, רמת ה- CK הגבוהה ממושכת, ולכן פחות סביר שמקורה בבעיה בלב, שכן במקרה כזה, העלייה חדה ובדרך כלל קשורה לכאבים בחזה או לקוצר נשימה. תת-פעילות של בלוטת התריס גם היא סיבה אפשרית לרמה גבוהה של CK, אך רמת ה- TSH שציינת תקינה. בכל מקרה, אני ממליצה שתפני לרופא המטפל על מנת להתייחס לתוצאה עם כל הנתונים הרלוונטיים, כדי להחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה. מידע נוסף תוכלי למצוא בקישורים באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30 קרא עוד

ראשית, אספירין אינה תרופה להורדת לחץ דם. שנית, 500 מ"ג אספירין זה אינו המינון לטיפול קבוע באספירין. קיימים שני מינונים - האחד סביב 100 מ"ג, למניעה ראשונית ומשנית של מחלות לב, והשני סביב 300 מ"ג, שהוא המינון המומלץ ע"י חלק מהנוירולוגים בחולים עם סיכון מוגבר לאירועים מוחיים. האם אתה מטופל בתרופות ליתר לחץ דם? התיאור שאתה מתאר לגבי לחץ דם גבוה בשעות הבוקר טרם נטילת התרופות, וירידה שלו לאחר נטילתן, מאד טיפוסי במקרים בהם התרופה אינה מאזנת כראוי את לחץ הדם. במקרה זה יש לפנות לרופא המשפחה על מנת להעלות את מינון התרופה (שהשפעתה יורדת במהלך הלילה, כך שבלילה ובבוקר לחץ הדם שוב גבוה), או אופציה אחרת היא הוספת תרופה אחרת שתילקח בערב ותשמור על לחץ דם תקין גם בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. הוספת תרופה אחרת ברוב המקרים באה למנוע את תופעות הלוואי של מינון גבוה של התרופה הראשונה. קרא עוד

לא ידוע לי על קשר בין ברוגדה לבין אפילפסיה. אבל מכיוון שתסמונת ברוגדה היא מחלה גנטית, מאוד יכול להיות שגם אחיך סובל ממנה, ועל כן עליו להיבדק. אני מצרפת לינק של האתר הרשמי של תסמונת ברוגדה. באתר זה תוכל למצוא את כל המידע והחדשות על המחלה. http://www.brugada.org קרא עוד

מהבחינה האורתופדית עדיף הליכון, ומבחינת סיבולת לב ריאה זה לגמרי לא משנה: בשני המקרים אתה צריך לעבוד על דופק מקסימלי של 120. בהצלחה יפה וולנסקי - מאמנת כושר אישית וקבוצות. מתמחה באימונים על טרמפולינה, נשים אחרי לידה, ילדים עם בעיות השמנה ואנשים עם מגבלות פיזיות קלות. דואר אלקטרוני: vyaffa@walla.co.il, סלולר: 050-8355085 קרא עוד

טיפול הדיקור לשאיבת נוזלים ומתן חלבונים אינם מפריעים להתפתחות העובר. גם הגבלת הנוזלים אינה פוגעת בעובר, כיוון שהנוזלים בשלב המחלה אותו את מתארת בורחים מכלי הדם לחלל הבטן, ומכאן הצורך בניקורים. חטיפים עשירים בחלבונים בהחלט ברוכים, ובשלב בו היא מצויה ככל שתרבה הרי זה משובח. כמובן שחשוב ליידע את הרופא המטפל במסגרת האשפוזית. המצב באופן כללי אינו מסכן חיים, ומרבית המקרים מסתיימים תוך זמן קצר, אלא שאין דרך לנבא כמה זמן זה יימשך. חשוב להתאזר בסבלנות, לשתף פעולה באופן מלא עם הטיפול, והכי חשוב - לשמוח מההריון החדש. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג. קרא עוד

לפי התיאור, אכן יש מקום לחשש שאחותך סובלת מבעיה נפשית אשר גרמה לשינוי שאת מרגישה אצלה בשנתיים האחרונות. ברור שכואב לך לראות את מצבה, וטוב שאת שואלת. חשוב מאוד לסיים גם את הבירור הרפואי הגופני על מנת לשלול סיבה רפואית לשינויים הללו. הבעיות השכיחות אצל נשים צעירות הן הורמונליות, ובייחוד חשוב לבדוק את תפקוד בלוטת התריס. את הבירור המלא כדאי לבצע דרך רופא המשפחה ואין צורך לפנות לבית חולים בהיעדר בעיה חריפה כגון עליית חום, התעלפות וכדומה. במקביל, הסיוע הנכון ביותר שתוכלי להגיש לאחותך יהיה לתאם עבורה בהקדם תור לפסיכיאטר/ית דרך קופת החולים, כדי להעריך את מצבה, ולשקול מה ההתערבות המתאימה כעת. כדאי לזכור שמדובר בסך הכל בשיחה, ואין מה להפסיד מכך, אבל יש הרבה מה להרוויח אם הפסיכיאטר/ית תאבחן את הבעיה והיא תקבל טיפול מתאים. אם מצבה מחמיר, למשל אם מופיעה התנהגות כגון מיעוט אכילה ושתייה קיצוניים או כל התנהגות אחרת שעלולה לסכן אותה עצמה או את הסובבים, ניתן לפנות להתייעצות דחופה לחדר מיון פסיכיאטרי הסמוך למקום מגוריכן. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ואבן (אוקסאזפאם) היא תרופת הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים. נטילת תרופה זו לתקופה ממושכת אכן עשויה לגרום לסבילות או התרגלות. הפסקה חדה של התרופה לאחר שימוש ממושך אינה מומלצת ללא השגחה רפואית בגלל הסכנה לחזרה של תסמיני חרדה או עצבנות יתר, ובמקרים נדירים למדי אפילו פרכוסים. יש להפסיק את הטיפול בהדרגה ורצוי בהשגחת רופא מטפל (רופא משפחה או פסיכיאטר). [08/05/2001] קרא עוד

מחלת וילסון נגרמת בשל מוטציה בגן על כרומוזום 13 אשר מקודד לאנזים ספציפי המתפקד בהעברת הנחושת (copper) בגוף. מצב זה יוצר בעיה בשילוח מיץ המרה אל מחוץ לדרכי המרה ולפגיעה בכבד. החשד למחלה צריך להתעורר אצל כל ילד עם מחלת כבד או סימנים נוירולוגיים אופייניים. המחלה מופיעה באחת מתוך 30,000 לידות. זו מחלה סופנית, ויש הידרדרות מתמשכת המאופיינת בפגיעה במערכת העצבים, פגיעה בכבד עד כדי אי-ספיקת כבד מלאה. בבדיקות אפשר למצוא רמות נחושת גבוהות בגוף, כמו גם ערכים לא תקינים של סירולופלזמין ושל רמות הנחושת בדם ובשתן. כמו-כן נצפות "טבעות קייזר-פליישר" אופייניות בעיניים, שהן מעין טבעות צהובות מסביב לאישון. אין טיפול למחלת וילסון בשלביה המאוחרים. התקווה היחידה היא השתלת כבד מוצלחת בשלביה הראשונים. ישנן גם תרופות אשר מנקות מעט את הגוף מעודף הנחושת ועוזרות להוריד את רמת הפגיעה בכבד. הסימפטומים הנוירולוגיים ניתנים בדרך כלל לשליטה על ידי התרופות. קרובי משפחתו של החולה צריכים להיבדק כדי לדעת אם הגן נמצא בגופם, ובמקרה הצורך, להתחיל לקחת טיפול מתאים אפילו בהיעדר סימפטומים. לנשים בהריון ישנה בדיקה גנטית אשר מגלה את המוטציה בשלבים הראשונים של ההריון. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

יתר לחץ דם ריאתי מוגדר כלחץ דם סיסטולי מעל 30 ממ"כ. הפגיעה במסתם המיטרלי בילדותך יכולה להיות גורם ליתר לחץ הדם, היות שיש בעיה במסתם זה, אפילו פגיעה קלה. חשוב לבצע בירור מקיף של הסיבה לבעיה אצל רופא קרדיולוג, ולא לקפוץ ישר למסקנה שהבעיה היא הפרעה במסתם. גורמים רבים נוספים בלב ובריאות יכולים להוביל לכך, והדבר מצריך בדיקה. ירידה ברמת ההמוגלובין לא תגרום לעלייה בלחץ הדם הריאתי, אך חשוב לטפל באנמיה, במיוחד בזמן הריון, כדי למנוע נזקים לאם ולעובר. ברזל, חומצה פולית וויטמין B12 חשובים להתפתחות התקינה של העובר, ויש לקחת תחליפים אם יש חסר. אני בטוח שהגינקולוג שמטפל בך בזמן ההריון יטפל בנושא האנמיה. בנוסף, תצטרכי להיות גם במעקב של רופא קרדיולוג לגבי יתר לחץ הדם הריאתי ולהמשיך את הבירור בעניין זה. ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד