שאלות ותשובות - עמוד 572

- רופא שיניים קרא עוד

ריטלין הוא בקטגוריה C בהריון מבחינת טרטוגניות. בחיות נמצא כי הוא טרטוגני ומזיק להתפתחות העובר. בבני אדם הנושא לא נבדק. אין להשתמש בו במהלך ההריון, אלא אם כן התועלת המוערכת ממנו עולה על הסיכון. עלייך לבצע מעקב צמוד יותר. ייתכן ויש מקום לשקול ייעוץ גנטי. קרא עוד

במהלך הפעמים הראשונות של קיום יחסי מין יכול להופיע דימום. אצל כל בחורה הדימום מופיע בהיקף שונה. יש כאלו שלא מדממות כלל, ויש כאלו שמדממות מספר פעמים. אין סיבה לחשש מהדימומים הללו. אך זכרו כי חשוב להשתמש באמצעי מניעה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

לא ציינת מתי היתה לבנך מחלת הנשיקה. יכול להיות שהטחול המוגדל הוא עדיין שארית מהמחלה. לא ניתן להידבק שוב במחלת הנשיקה. בדרך כלל במחלת הנשיקה אין שיעול, לכן אני לא חושבת שיש קשר בין השניים. כדי לבדוק את הגורם לשיעול, הייתי ממליצה לעשות בדיקת ריאות מקיפה, הכוללת תפקודי ריאות, צילום חזה, ובדיקות נוספות, אם יהיה צריך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

פריחה אינה מחלה בפני עצמה, אלא תסמין של עשרות רבות של מחלות ומצבים רפואיים. איני יכולה לענות על שאלתך ללא בדיקה גופנית של הפריחה ועיון בבדיקות הדם שלך. עלי לדעת גם דברים כמו אם הפריחה מגרדת, אם היא נעלמת בלחיצה. הגורמים האפשריים לפריחה כוללים אלרגיה למזון, תרופות, צמחים, כימיקלים, עקיצות זיהום חיידקי או נגיפי חשיפת העור לכימיקלים ללא קשר לאלרגיה חשיפה ממושכת לשמש מחלות אוטואימוניות כגון לופוס, פסוריאזיס אמליץ לך לפנות לרופא עור כדי להיבדק, ודרכו להמשיך את הבירור. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

רמת אאוזינופילים (כמות אבסולוטית) תקינה היא בין 0.04 ל-0.4. רמת נויטרופילים (כמות אבסולוטית) תקינה בין בין 2.0 ל-7.5. נויטרופילים ואאוזינופילים שייכים לקבוצת תאי הדם הלבנים. הסיבה הכי שכיחה לעלייה הרמה שלהם בדם היא תהליך זיהומי. ייתכן שהדבר קשור לסימפטומים שתיארת. מה שאני מציעה לעשות זה לחזור על הבדיקות בעוד כשבועיים, ואז להעריך מחדש את המצב. אני מאמינה שהערכים יחזרו לנורמה. אם את עדיין מרגישה לא טוב, פני לבדיקת רופא. עוד על הסיבות לעליה בספירת האאוזינופילים תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=13 קרא עוד

בדיקת הנוגדנים הכללית תקינה. Anti-tissue Transglutaminase Antibody הוא נוגדן ספציפי לצליאק. כאשר הוא שלילי, האפשרות שהנבדק חולה צליאק פחות סבירה. Anti-Gliadin Antibodies הוא נוגדן נוסף שנבדק בחשד לצליאק, והרמה שאני רואה אצל בנך אינה שלילית. הדבר שעושים בדרך כלל כדי לסייע באבחון של צליאק הוא הימנעות מאכילת מזונות עם גלוטן, ואז רואים אם יש שיפור. אם יש שיפור, ניתן אחר כך שוב לחשוף את הילד לגלוטן לראות אם הסימפטומים חוזרים. אבחנה חד-משמעית של צליאק אפשר לעשות רק על ידי ביופסיה מהמעי הדק. אני לא ממש מבינה מדוע צריך לחזור על הבדיקות. גשי לחוות דעת נוספת על מנת להיות רגועה בעניין. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

התקן תוך-רחמי מסוג מירנה יכול להיטיב איתך, מפני שהתקן זה מפחית באופן משמעותי את הדימומים החודשיים, ועל כן מסייע במניעת אנמיה עקב חוסר ברזל. ההתקן אינו משנה את ייצור ההורמונים הטבעי של הגוף, ואינו מקדם או דוחה את הגעת גיל הבלות. בדרך כלל נכנסות נשים לגיל הבלות בערך בגיל בו הוא התחיל אצל אימן, אך מובן שיכולים להיות שינויים. לפי הגיל המאוחר יחסית שבו אמא שלך נכנסה לגיל הבלות, אין סיבה נראית לעין לכך שאצלך זה יהיה בגיל כה מוקדם כמו גילך העכשווי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כאבי הראש אינם בהכרח מיגרנה. וליתר לחץ דם מומלץ לנסות טיפול שמרני בדיאטה ובפעילות גופנית למשך שישה חודשים לפחות, תוך כדי מעקב לפני תחילת טיפול תרופתי. מומלץ לגשת לרופא משפחה (ניתן לפנות לחוות דעת נוספת של רופא אחר) ואז לבצע מעקב, לקבל המלצות תזונתיות והמלצות בנוגע ללחץ הדם, לפני תחילת שימוש קבוע בנורמיטן. שנית, כדאי מאוד להיגמל מקפה - ייתכנו כמה ימי כאבי ראש קשים בעקבות זאת, אבל לעיתים רק זה יפתור את הבעיה. כמו כן יש לשלול סיבות נוספות לכאבי הראש- בעיה בעיניים, דיאטה מסוימת ועוד. קרא עוד

לנקב חורים באוזן זה לא מסוכן. תלוי רק אם את מאשרת. חשוב לעשות זאת במקום מסודר ששומר על היגיינה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד