שאלות ותשובות - עמוד 578

בין מטרות הטיפול ב- ADHD ניתן למנות שיפור יחסים עם ההורים, המורים, האחים והחברים, שיפור ביכולת הלימודית ושיפור בציות לחוקים. שיעור התגובה בילדים עם ADHD בטיפול תרופתי עם תרופות המעוררות את מערכת העצבים, כמו ריטלין הוא בערך 70%. להורים תפקיד חשוב בהערכת התגובה. 90% מן הילדים יגיבו לתרופה אחת מן הקבוצה לפחות, אם התאמת המינון תעשה בהדרגה. כלומר, יש להתחיל ממינונים נמוכים, ולהעלות אותם בהדרגה עד לקבלת תגובה, או עד להופעת תופעות לוואי (במקרה זה יש להפסיק את התרופה, משום שבמינונים בהם היא עשויה להיות יעילה היא גורמת לתופעות לוואי רבות מדי). קשיי למידה, יכולות חברתיות ירודות, התנהגות נגטיביסטית (נטיית הילד לעשות "דווקא") והפרעות רגשיות שהן משניות ל- ADHD - אינן מגיבות באופן משמעותי לטיפול התרופתי. עם זאת, התרופות יכולות לסייע לטיפול פסיכולוגי והתנהגותי, בכך שהן מדכאות את הסימפטומים הראשוניים של ADHD. כמו כן, הן עשויות לשפר את ההערכה העצמית של הילדים הסובלים מ- ADHD. כקו טיפולי שני ניתן למנות את ה- ATOMOXETINE - תרופה שאושרה לשימוש בארה"ב בילדים מעל גיל 6, בבני נוער ובמבוגרים הסובלים מ- ADHD. ניתן להשתמש גם בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI או הטריציקלים או בקלונידין. תפקיד חשוב ב-ADHD יש לטיפול ההתנהגותי והפסיכולוגי. הטיפול ההתנהגותי כולל שינוי בסביבה הפיזית והחברתית, שאמור לשנות את התנהגות הילד. תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי הוא לשנות את מצבו הרגשי של הילד או את דרכי החשיבה שלו. טיפול התנהגותי הורה-ילד מלמד את ההורים כיצד להשתמש באמצעי משמעת מתאימים (למשל, להציב מטרות ולהעניק פרסים או עונשים, בהתאם להשגת מטרות אלה). הורים יכולים לסייע בטיפול ההתנהגותי בילד באמצעות שמירה על סדר יום קבוע, קביעת מקומות ספציפיים והגיוניים לחפציו של הילד (דברי לימוד, צעצועים, בגדים), הכנת טבלאות המציינות את המטרה ההתנהגותית ואת ביצועי הילד, צמצום אפשרויות הבחירה הניתנות לילד, איתור פעילויות בהן הילד יכול להצטיין. קרא עוד

הגבלת טווח התנועה ומידת ההפעלה של הכתף תלויים בסוג הניתוח שעברת, בהיקפו, בתפירת גידים או רצועות ועוד. ההמלצות לטווח התנועה ולפיזיותרפיה אמורות להיות כלולות במכתב השחרור שקיבלת מהמוסד המנתח ומהרופא שביצע את ההליך. הייתי ממליץ שתפנה לרופא המטפל כדי לקבל הנחיות להפעלת הכתף. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

החלק החסר לא יושלם בזמן הגדילה. בערך בגיל 7 תנשור השן ותבקע במקומה שן קבועה שלמה. את השן השבורה ניתן להשלים בחומר מיוחד כדי לקבל תוצאה אסתטית טובה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

אין אף תרופה מדכאת תיאבון המומלצת לבחורה שה- BMI שלה הוא על גבול התת-משקל. ה-BMI שלך הוא 18.69. תרופות מדכאות תיאבון ניתנות לאנשים עם BMI מעל 30, או לכאלה עם BMI מעל 27 ומחלות רקע נוספות. כדאי לפנות אל רופא המשפחה שלך, כדי שיבדוק אם ניתן לגלות מהי הסיבה לרעב המוגבר ממנו את סובלת. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

הכינוי "גלובוס", מהמילה הלטינית לכדור, מתייחס להרגשה שמשהו תקוע בגרון, אשר קשורה בדרך כלל למצבי חרדה. אלפרליד שייך לקבוצת תרופות ההרגעה, כגון לוריבן וקלונקס. אלו תרופות השייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים, הגורמות להתמכרות, ולאחר נטילה ממושכת, הפסקת השימוש כרוכה בתהליך של גמילה, בדומה לגמילה מחומרים ממכרים אחרים, כגון אלכוהול או אפילו סמים. ייתכן שתחושתך שאת זקוקה לכדור משקפת תהליך גופני של התמכרות. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הן נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה-SSRI, הפועלות על ידי שינוי בספיגת הסרוטונין בתאי המוח, תרופות כמו רסיטל, פריזמה וסרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות מקבוצת ה-SSRI יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של שבועיים או שלושה, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה מסוג SSRI תוכלי להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש באלפרליד. חשוב לדעת כי טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או, בקיצור: CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, כרוך כמובן בפחות תופעות לוואי, ונמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו מומלץ לשקול את האפשרות הזו במקביל לחיפוש הטיפול התרופתי המתאים למצבך. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בבדיקת CT יש שני מרכיבים: הקרינה וחומר הניגוד. הבדיקה מבוססת על קרינת רנטגן (x-ray), וכרוכה בכמות קטנה של קרינה. בבדיקה חד-פעמית, הסיכון לתופעות לוואי עקב הקרינה נמוך ביותר. בבדיקה עם חומר ניגוד מזריקים לווריד חומר ניגוד המכיל יוד. ישנם אנשים עם אלרגיה ליוד, ואצלם מופיעה תגובה אלרגית, החל מפריחה וגרד ועד התנפחות וקושי בנשימה. אלרגיה זו נדירה יחסית. אם קיבלת בעבר חומר ניגוד ולא היתה תגובה בעייתית, אין לך סיבה לחשוש. בכל מקרה, תמיד נוכח רופא, למקרה הצורך. בעיה אחרת עם היוד היא הפינוי שלו בכליות. לאנשים עם כליות תקינות אין בעיה לקבל חומר ניגוד. בחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות, היוד עלול להצטבר ולפגוע בכליה. לפני כל בדיקה עם חומר ניגוד המכיל יוד יש לבדוק את תפקודי הכליות בבדיקת דם פשוטה, הבודקת את רמת הקראטינין. רק אם הרמה תקינה, ניתן להזריק חומר ניגוד. לסיכום, אין סכנות ספציפיות ללב בבדיקת CT עם חומר ניגוד. אך שמי לב כי ישנן תרופות מסוימות שיש להפסיק את נטילתן לפני הבדיקה. התייעצי עם הרופא המטפל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ישנן סיבות רבות לאנמיה, וכנראה שהרופא המטפל שלך חשב שהיא נובעת מדימום בדרכי העיכול התחתונות. הבדיקות לגילוי הדימום הן בדיקת דם סמוי בצואה ורקטוסקופיה, סיגמוידוסקופיה או קולונוסקופיה, על פי הצורך. סביר שהצבע שראית בצואה מלמד על דם מעורב בצואה, וזה יכול להצביע את סיבה אפשרית לאנמיה שלך. דימום במערכת העיכול הוא בעיה רפואית דחופה, ואתה חייב לקחת אחריות על גופך ולהשלים את הבדיקות כפי שניתנו לך. הקולונוסקופיה אומנם לא נעימה, אבל איננה נוראה כל כך. הבדיקה נערכת תחת טשטוש ואין בה כאב בלתי נסבל. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

רצוי היה לציין את השם המלא של הבעיה שאובחנה אצלך, כיוון שראשי תיבות אלה יכולים להתאים ליותר מהפרעה פסיכיאטרית אחת. בהחלט ניתן להחליף את התרופה רמרון בתרופה אחרת שאין לה תופעת לוואי של השמנה. ההחלטה על תרופה מתאימה תתבצע על ידי הפסיכיאטר/ית שמכיר אותך ויודע מה המאפיינים שלך אשר גרמו לו לחשוב דווקא על רמרון כטיפול. לפי המאפיינים שלך ניתן יהיה להתאים תכשיר אחר שיטפל במה שמפריע לך, ושאינו גורם להשמנה. תכשירים לדוגמה שיכולים לבוא בחשבון הם אפקסור, סימבלטה, איקסל, וולבוטרין. מומלץ לא להשתמש בתרופה רדוקטיל יחד עם נוגדי דיכאון, מכיוון שכרוך בכך סיכון של התפתחות תופעות לוואי קשות הקשורות לכך שמנגנון הפעולה של רדוקטיל דומה מאד למנגנון הפעולה של נוגדי דיכאון. הטיפול התרופתי היעיל במחשבות טורדניות הוא בתכשירים הפועלים בעיקר על מנגנון הסרוטונין במוח. ישנן שתי קבוצות של תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה המתאימים להגדרה זו. הקבוצה הראשונה היא תרופות מסוג SSRI כגון פריזמה, סרוקסאט ופבוקסיל; והקבוצה השנייה היא הטריציקלים כגון מרוניל ואנפרניל. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מה הסיבה להתקפי הזעם? האם נושא מסוים גורם לו לעצבנות? הנושא הוא מורכב ובעייתי מבחינה משפטית, מכיוון שהוא כבר מעל גיל 18. ניתן לטפל בכפייה רק אם אדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. במצבכם הנוכחי, לא יהיה ניתן לכפות עליו טיפול אלא אם כן תוכיחו שהוא מסוכן. נסו לשבת ולדבר איתו כאשר הוא רגוע, אולי יסכים לקבלת טיפול פסיכולוגי או תרופתי. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד