שאלות ותשובות - עמוד 577

כל הכבוד על המודעות והיוזמה המבורכת, החיסון אכן חשוב ביותר. החיסון שמורכב למעשה משלוש זריקות, הניתנות במועדים שונים, תלוי בחברה המייצרת אותם. הזריקה השניה ניתנת 30 יום ממתן הזריקה הראשונה (או 60 יום כשמדובר בחיסון של חברת סרווריקס), והשלישית - חצי שנה לאחר מתן הזריקה הראשונה. ברוב קופות החולים, רופא המשפחה יכול להוציא מרשם עבור החיסון, והחיסון נקנה בבית המרקחת, וניתן על ידי אחות בקופה. אינני יודעת איזה הסדר, אם בכלל, יש עם הצבא בנושא זה. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

דפרסונליזציה היא תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו נמצאים "מחוץ" לגוף. יש המתארים זאת כ"חוויה חוץ- גופית" או תחושה של אי -שייכות לגוף. יש אנשים המתארים כי הם אינם מזהים את עצמם או את פניהם בראי או שאינם מרגישים שייכים לגופם. תופעה של דפרסונליזציה קלה יכולה להופיע במצבי לחץ. כאשר היא בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, דיכאון או מצבים פסיכוטיים. שמיעת קולות והבזקי הזיות, היא למעשה הזיה- תפישה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מהחושים- ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להיות חלק ממחלת נפש (כגון מצב פסיכוטי), חלק ממחלה מוחית (למשל אפילפסיה של האונה הרקתית) או תוצאה של נטילת סמים. ככל הנראה בוצעה בדיקת ה- EEG כדי לשלול את האפשרות של אפילפסיה. יש לציין שבדיקת EEG תקינה אינה שוללת אפילפסיה. נזעי חשמל (ECT) זו שיטת טיפול שבה יוצרים פרכוסים אצל המטופל על ידי העברת זרמים חשמליים למוח. משתמשים בשיטת טיפול זו כטיפול בדיכאון (שאינו מגיב לתרופות) ולעיתים גם לטיפול בסכיזופרניה ובמניה- דפרסיה. כדי להחליט על טיפול יש צורך להגיע קודם לאבחנה. את מגלה בקיאות רבה במונחים ומנסה להבין את המתרחש אצלך וזה מעורר הערכה, ועם זאת את צעירה ואני מניחה שההתמודדות עם חוויות אלו אינה קלה. האם יש לך מקור תמיכה? מבוגר שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? כדאי שתמשיכי את הבירור אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר (תלוי אצל מי התחלת את הבירור), כדי שאפשר יהיה להגיע לאבחנה ולטפל בהתאם. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד

הצגת מספר בעיות, ואתייחס לכולן. הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית - מתוך כלל התרופות נוגדות הדיכאון, אלו מקבוצת ה-SSRI הן יחסית בטוחות לשימוש במצב זה. פרט למספר תכשירים ספציפיים נוגדי דיכאון, גם נוגדי דיכאון מקבוצות אחרות הם בטוחים לשימוש, ובמקרה של חשש, ניתן להוסיף תרופה המיועדת לטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית, למשל תרופה כגון קסטראל, לאחר התייעצות עם רופא אורולוג. תפקוד מיני - כל התרופות מקבוצת ה-SSRI עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, ובייחוד לתופעה של עיכוב בהגעה לאורגזמה. ישנם הבדלים אינדיבידואליים בין אדם לאדם מבחינת התגובה לתרופה, ולעיתים החלפה מתרופה אחת מסוג SSRI לאחרת (למשל מציפראמיל לציפרלקס) משפרת את המצב. בנוסף, לאחר תקופה של מספר חודשים של שימוש בתרופה אחת לעתים נחלשת תופעת לוואי זו בהדרגה. למרות שכתבת כי התפקוד המיני שלך היה מושלם לפני תחילת השימוש ב- SSRI, אני עדיין חייבת להמליץ על בירור גופני מינימלי של בעיה זו, שתכלול בדיקות סקירה לשלילה של בעיות אפשריות, בעיקר של סוכרת ושל יתר לחץ דם. החרדה - לא פירטת במה מתבטאת החרדה, אז קצת קשה לי להתייחס. ישנם סוגי חרדה המצריכים טיפול במינון גבוה יותר של SSRI, ומאד ייתכן שעלייה למינון ציפרלקס של 20 מ"ג או אפילו רק של 15 מ"ג תביא לשיפור נוסף בחרדה. לסיכום, בחירת טיפול תרופתי מעמידה אותך ואת הרופא/ה המטפל בפני הצורך לקבוע סדרי עדיפויות: מה הכי מפריע לך? לגבי מה תהיה מוכן להתפשר? במקרים אחרים הייתי ממליצה לשקול החלפת תרופה לתכשיר שאינו מסוג SSRI, שהשפעתו על התפקוד המיני קטנה יותר, אבל חלק מן התכשירים האלה בעייתיים כשיש הגדלת ערמונית, ולכן על כל פתרון להישקל בהתאם למצבך. יש סיכוי גבוה שהעלאת המינון תביא להגברה של תופעות הלוואי שכבר מפריעות לך, ולכן נראה לי שבמקרה שלך, אין טעם לנסות את הכיוון הזה. אם אינך סובל מבעיות רפואיות נוספות, כדאי לנסות טיפול בתכשיר מקבוצת ה- SNRI, כגון Efexor או Ixel. כמו כן, תכשיר בשם רמרון או מירו גורם לפגיעה פחותה בתפקוד המיני, אולם עלול להיות בעייתי מבחינת בלוטת הערמונית, ויש להתייעץ עם אורולוג לפני התחלת הטיפול בכדור החדש. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אבחון צליאק ("כרסת" בעברית) הוא תהליך המורכב מכמה שלבים: השלב הראשון הוא זיהוי הסימפטומים האופיניים למחלה, לאחר חשיפה לגלוטן. בשלב השני עורכים מספר בדיקות דם לבדיקת לנוכחות נוגדנים לגליאדין (IGG, IGA), ולטרנסגלוטאמינאז. ניתן גם לבצע בדיקות גנטיות, אך הן נועדו בעיקר לשלילת המחלה ולא לאבחון שלה. בשלב השלישי, עורכים ביופסיה של המעי הדק ובדיקה היסטולוגית של רקמת המעי. זוהי למעשה הדרך הוודאית היחידה לאבחון צליאק. אני מבינה שאת רוצה לחסוך מילדך את אי הנעימות הכרוכה בכל התהליך, אך ברוב המקרים, מומלץ לחשוף את הילד לגלוטן, ורק אחר כך לאבחן. כמו כן, כבר מסתמנת פריצת דרך באבחון על ידי בליעת קפסולה, כך שאולי עד לשלב שהוא יצטרך לעבור ביופסיה, הדרך תהיה נוחה יותר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

במידה והבדיקה לא בוצעה לאחר טיפול כלשהו, ייתכן ומדובר בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. אין באפשרותי לענות בוודאות מבלי לראות את הבדיקה עצמה, כמובן. יש קשר לאי- סדירות מחזורים ובעיות פריון. גשו לרופא נשים עם תוצאת הבדיקה. קרא עוד

התופעה יכולה לקרות כתוצאה מהזעה מרובה ואיבוד מלחים בזיעה ,במיוחד מגנזיום . תוסיפי מגנזיום ציטארט 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 10 ימים והתופעה תיעלם. אין צורך במרשם רופא. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

אם אישה עברה הפלה, או מה שנקרא abortion missed, כלומר חשבה שזה מחזור והייתה הפלה לא מאובחנת, כבר נוצרו נוגדנים כנגד RH+ שאפשר שיתקפו את העובר הבא. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

המרכז הטרטולוגי הוא הסמכות העליונה בהקשר של נטילת תרופות במהלך ההריון, ולכן אם נאמר לך שהשימוש בטוח הוא אכן בטוח. קרא עוד

ניתן לאבחן את רוב ההפרעות הנפשיות בוודאות כבר בגיל ההתבגרות, ולעיתים עוד לפני כן. זה מאד תלוי בסוג ההפרעה וגם בחומרה של ההפרעה. לגבי מרבית התרופות הפסיכיאטריות קיימות אזהרות חמורות לגבי השימוש אצל ילדים, בעיקר מכיוון שאנו כבני אדם בכלל, וכאנשי מערכת הבריאות בפרט (רופאים, אחיות, רוקחים) מאד מודעים לכך שעל ילדים יש להגן מכל פגע, זאת אומרת, להתייחס בחומרה רבה יותר לכל תלונה או תופעת לוואי אצל ילד המטופל בתרופה, מאשר אצל מטופל מבוגר, שכבר סיים להתפתח מבחינה גופנית ומבחינה מוחית. זהירות היתר הזו לגבי ילדים מתבטאת, בין השאר, באזהרות המופיעות על גבי אריזות התרופות. לגבי גמילה והתמכרות, מבין התרופות שבנך נוטל, היחידה שעלולה להיות קשורה להתמכרות היא הריטלין. לגבי שתי התרופות האחרות בכלל אין אפשרות שמישהו יתמכר אליהן. לגבי ריטלין, ישנם מבוגרים שמשתמשים לרעה בחומר זה, ומגיעים להתמכרות. אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ידוע כי הריטלין אינו גורם להתמכרות, והפסקתו אינה כרוכה בתהליך של גמילה. נראה שילדך החל לקבל טיפול תרופתי בעקבות בעיות שסבל מהן. הפסקת הטיפול אפשרית, או שתהיה אפשרית בעתיד, אולם חשוב מאד לזכור כי יש לבצעה בהתאם למצבו של הילד, באופן מבוקר והדרגתי, תוך פיקוח על ידי פסיכיאטר שמכיר את הנער ואת בעיותיו. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לא כדאי לקחת אותן יחד כי שתיהן תרופות מאותה משפחה של נוגדי דיכאון המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין. ההבדל העיקרי הוא שרדוקטיל נמצאה יעילה גם להפחתת תיאבון. הסכנה היא בתסמונת נדירה אך רצינית של עודף סרוטונין הגורמת לבלבול, רעד, הקאות, חרדה ועצבנות, חום גוף גבוה, הפרעה בדיבור ועוד. אנא פני לרופא המשפחה על מנת להחליט איך את עוברת לשימוש ברדוקטיל. קרא עוד