שאלות ותשובות - עמוד 576
מאת: מערכת אינפומד
מדובר בתוסף תזונה שמורכב מצמחים מן האמזונס. החברה טוענת כי ויריל גורמת לשיפור ברוב הנוטלים אותה, אולם האורולוגים והגינקולוגים טוענים שמדובר בגימיק פרסומי חסר כל יעילות. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי דרכים אחרות להתמודדות עם הבעיה, כמו למשל שימוש בויאגרה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אם הדימום מופיע לאחר קיום מגע מיני, בנוסף לכאב שאת מתארת יש לערוך בדיקה של צוואר הרחם ללא דיחוי. אם הדימום אינו קשור למגע והוא בכמות קטנה זה ייתכן בחודש הראשון לנטילת גלולות וזה יסתדר בחפיסה הבאה - אם לא גשי להיבדק. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ערכי הנורמה משתנים בהתאם למעבדה שבה הם נבדקים. באופן עקרוני, רמת B12 תקינה מעל 250 מיקוגרם למיליליטר, אבל רק רמה נמוכה מ-125 נחשבת למחסור בוויטמין. כך שאצלך הרמה נחשבת גבולית. ייתכן שיש מקום לתוסף של הוויטמין. על גורם ראומטואידי תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד. בהסבר התוצאות של הבדיקה תוכל ללמוד על המשמעות שיכולה להיות לערך גבוה של גורם זה. http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=191 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אנלדקס היא תרופה מקבוצת מעכבי ACE והיא בהחלט יכולה להיות הגורם לגירודים ולפריחה בגוף, אך גירודים אינם תופעת לוואי שכיחה. בכל מקרה, הדרך הטובה ביותר היא להפסיק את מתן התרופה, ולראות אם יש שינוי במצב. אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה כדי שייתן לך טיפול תרופתי חלופי. אם אין שינוי, פנה לרופא עור, שיוכל לשמוע ממך על היסטוריה הרפואית שלך ולערוך בדיקות פיזיקאליות נאותות, על מנת שיוכל להגיע לאבחנה ולתת לך טיפול בהתאם. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הדעות חלוקות לגבי תסמונת הגמילה מגראס. יש שאומרים שזה לא סם ממכר, ועל כן אין קשיי גמילה, ויש שאומרים שהתלות בסם אצל אנשים שהשתמשו בו במשך שנים ארוכות מובילה להופעת סימפטומים. לא קיימת תרופה שתעזור בתהליך הגמילה מלבד נחישות והחלטה על שינוי החיים. ניתן לקבל עזרה במהלך תהליך הגמילה, לדוגמה מיועצים ב"אל סם". אני מצרפת קישור לדף של עמותה על תופעות הגמילה מגראס. http://www.alsam.org.il/info.asp?id=1 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
צילום צוואר הרחם לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי זיהומיות, למעט ב-0.5% מהמקרים, וגם אז הזיהומים בדרך כלל אגניים. יש הסבורים שכשמבצעים את הבדיקה במכשור מתכתי הסיכון עולה, ואילו כשמבצעים את הבדיקה במכשור מפלסטיק הוא יורד. ייתכן שיש אצלך קשר בין הדברים, אך ייתכן בהחלט שמדובר בצירוף מקרים. התסמינים שאת מתארת, גרד מלווה בצריבה במתן שתן, מתאימים יותר לזיהום חיידקי, אך כדי לדעת בדיוק במה מדובר, חשוב לדעת אם ישנן הפרשות וסימנים נוספים, ובקיצור - יש להיבדק. זיהום פטרייתי גורם לגרד, לנפיחות בעריה, וכן להפרשות לבנות. קנדידה היא סוג של פטריה. נטילת אנטיביוטיקה על דעת עצמך לא תועיל בהכרח, שכן האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים ה"טובים" ובכך מעודדת צמיחת פטריות. אין ספק שאת צריכה טיפול, אבל חשוב להתאים אותו למצב. מוקסיפן משמש לטיפול בדלקות בדרכי השתן, ולא בטוח שזו הבעיה שמנה את סובלת. לא אוכל להמליץ לך על תרופה אחרת מכיוון שחסר לי מידע על מנת לאבחן את המצב. נסי להקדים את התור, על מנת שתאובחני ותטופלי בהקדם. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כל הכבוד על המודעות והיוזמה המבורכת, החיסון אכן חשוב ביותר. החיסון שמורכב למעשה משלוש זריקות, הניתנות במועדים שונים, תלוי בחברה המייצרת אותם. הזריקה השניה ניתנת 30 יום ממתן הזריקה הראשונה (או 60 יום כשמדובר בחיסון של חברת סרווריקס), והשלישית - חצי שנה לאחר מתן הזריקה הראשונה. ברוב קופות החולים, רופא המשפחה יכול להוציא מרשם עבור החיסון, והחיסון נקנה בבית המרקחת, וניתן על ידי אחות בקופה. אינני יודעת איזה הסדר, אם בכלל, יש עם הצבא בנושא זה. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דפרסונליזציה היא תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו נמצאים "מחוץ" לגוף. יש המתארים זאת כ"חוויה חוץ- גופית" או תחושה של אי -שייכות לגוף. יש אנשים המתארים כי הם אינם מזהים את עצמם או את פניהם בראי או שאינם מרגישים שייכים לגופם. תופעה של דפרסונליזציה קלה יכולה להופיע במצבי לחץ. כאשר היא בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, דיכאון או מצבים פסיכוטיים. שמיעת קולות והבזקי הזיות, היא למעשה הזיה- תפישה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מהחושים- ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להיות חלק ממחלת נפש (כגון מצב פסיכוטי), חלק ממחלה מוחית (למשל אפילפסיה של האונה הרקתית) או תוצאה של נטילת סמים. ככל הנראה בוצעה בדיקת ה- EEG כדי לשלול את האפשרות של אפילפסיה. יש לציין שבדיקת EEG תקינה אינה שוללת אפילפסיה. נזעי חשמל (ECT) זו שיטת טיפול שבה יוצרים פרכוסים אצל המטופל על ידי העברת זרמים חשמליים למוח. משתמשים בשיטת טיפול זו כטיפול בדיכאון (שאינו מגיב לתרופות) ולעיתים גם לטיפול בסכיזופרניה ובמניה- דפרסיה. כדי להחליט על טיפול יש צורך להגיע קודם לאבחנה. את מגלה בקיאות רבה במונחים ומנסה להבין את המתרחש אצלך וזה מעורר הערכה, ועם זאת את צעירה ואני מניחה שההתמודדות עם חוויות אלו אינה קלה. האם יש לך מקור תמיכה? מבוגר שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? כדאי שתמשיכי את הבירור אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר (תלוי אצל מי התחלת את הבירור), כדי שאפשר יהיה להגיע לאבחנה ולטפל בהתאם. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הצגת מספר בעיות, ואתייחס לכולן. הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית - מתוך כלל התרופות נוגדות הדיכאון, אלו מקבוצת ה-SSRI הן יחסית בטוחות לשימוש במצב זה. פרט למספר תכשירים ספציפיים נוגדי דיכאון, גם נוגדי דיכאון מקבוצות אחרות הם בטוחים לשימוש, ובמקרה של חשש, ניתן להוסיף תרופה המיועדת לטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית, למשל תרופה כגון קסטראל, לאחר התייעצות עם רופא אורולוג. תפקוד מיני - כל התרופות מקבוצת ה-SSRI עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, ובייחוד לתופעה של עיכוב בהגעה לאורגזמה. ישנם הבדלים אינדיבידואליים בין אדם לאדם מבחינת התגובה לתרופה, ולעיתים החלפה מתרופה אחת מסוג SSRI לאחרת (למשל מציפראמיל לציפרלקס) משפרת את המצב. בנוסף, לאחר תקופה של מספר חודשים של שימוש בתרופה אחת לעתים נחלשת תופעת לוואי זו בהדרגה. למרות שכתבת כי התפקוד המיני שלך היה מושלם לפני תחילת השימוש ב- SSRI, אני עדיין חייבת להמליץ על בירור גופני מינימלי של בעיה זו, שתכלול בדיקות סקירה לשלילה של בעיות אפשריות, בעיקר של סוכרת ושל יתר לחץ דם. החרדה - לא פירטת במה מתבטאת החרדה, אז קצת קשה לי להתייחס. ישנם סוגי חרדה המצריכים טיפול במינון גבוה יותר של SSRI, ומאד ייתכן שעלייה למינון ציפרלקס של 20 מ"ג או אפילו רק של 15 מ"ג תביא לשיפור נוסף בחרדה. לסיכום, בחירת טיפול תרופתי מעמידה אותך ואת הרופא/ה המטפל בפני הצורך לקבוע סדרי עדיפויות: מה הכי מפריע לך? לגבי מה תהיה מוכן להתפשר? במקרים אחרים הייתי ממליצה לשקול החלפת תרופה לתכשיר שאינו מסוג SSRI, שהשפעתו על התפקוד המיני קטנה יותר, אבל חלק מן התכשירים האלה בעייתיים כשיש הגדלת ערמונית, ולכן על כל פתרון להישקל בהתאם למצבך. יש סיכוי גבוה שהעלאת המינון תביא להגברה של תופעות הלוואי שכבר מפריעות לך, ולכן נראה לי שבמקרה שלך, אין טעם לנסות את הכיוון הזה. אם אינך סובל מבעיות רפואיות נוספות, כדאי לנסות טיפול בתכשיר מקבוצת ה- SNRI, כגון Efexor או Ixel. כמו כן, תכשיר בשם רמרון או מירו גורם לפגיעה פחותה בתפקוד המיני, אולם עלול להיות בעייתי מבחינת בלוטת הערמונית, ויש להתייעץ עם אורולוג לפני התחלת הטיפול בכדור החדש. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד