שאלות ותשובות - עמוד 587

נראה לי שהגברת עברה בירור מקיף ביותר, ואכן, כפי שקורה במקרים רבים - לא נמצאה הסיבה לכאבים. הייתי מציעה לכם לפנות לאורתופד המתמחה בבעיות של כף רגל, ואם הכאב אכן ממוקם במפרק הקרסול - אולי גם לראומטולוג. קרא עוד

נשמע כי מדובר בתופעות של גיל המעבר. רצוי שתיגשי לרופא או רופאת נשים שתחום מומחיותם בהפרעות הורמונליות. יתכן שמה שיעזור לך זה טיפול הורמונלי חלופי. אם את מעוניינת לקחת תרופות טבעיות, לשם כך גשי לנטורופת או להומאופת. תוכלי למצוא מידע רב על גיל המעבר באמצעות מנוע החיפוש של האתר. להלן קישור לדף אחד בין רבים: http://www.infomed.co.il/news/n_071907_1.asp קרא עוד

נורמיטן שייכת לקבוצת חוסמי בטא, קבוצת תרופות שאכן עשויה לגרום להפרעה בתפקוד המיני. התרופה השניה שאתה לוקח, נורווסק, שייכת לקבוצת חוסמי תעלות הסידן, ואינה גורמת לתופעת לוואי זו. קיימים שיקולים שונים בהחלטה על התאמת טיפול נגד לחץ דם. יש להתחשב במחלות רקע, כמו סוכרת, אסתמה ומחלת כלי דם, ויש להתאים את התרופות זו לזו. עליך לפנות אל הרופא שלך כדי שינסה להחליף את הנורמיטן בתרופה מקבוצה אחרת. קרא עוד

לוסטראל או בשמו הלועזי Sertraline, עשוי לגרום בסופו של דבר לאחר תקופת מה לעליה בתיאבון, אולם תופעה זו אינה שכיחה. בנוסף בטווח הקצר עשוי לגרום לירידה בתיאבון ובחילות. קרא עוד

בין מטרות הטיפול ב- ADHD ניתן למנות שיפור יחסים עם ההורים, המורים, האחים והחברים, שיפור ביכולת הלימודית ושיפור בציות לחוקים. שיעור התגובה בילדים עם ADHD בטיפול תרופתי עם תרופות המעוררות את מערכת העצבים, כמו ריטלין הוא בערך 70%. להורים תפקיד חשוב בהערכת התגובה. 90% מן הילדים יגיבו לתרופה אחת מן הקבוצה לפחות, אם התאמת המינון תעשה בהדרגה. כלומר, יש להתחיל ממינונים נמוכים, ולהעלות אותם בהדרגה עד לקבלת תגובה, או עד להופעת תופעות לוואי (במקרה זה יש להפסיק את התרופה, משום שבמינונים בהם היא עשויה להיות יעילה היא גורמת לתופעות לוואי רבות מדי). קשיי למידה, יכולות חברתיות ירודות, התנהגות נגטיביסטית (נטיית הילד לעשות "דווקא") והפרעות רגשיות שהן משניות ל- ADHD - אינן מגיבות באופן משמעותי לטיפול התרופתי. עם זאת, התרופות יכולות לסייע לטיפול פסיכולוגי והתנהגותי, בכך שהן מדכאות את הסימפטומים הראשוניים של ADHD. כמו כן, הן עשויות לשפר את ההערכה העצמית של הילדים הסובלים מ- ADHD. כקו טיפולי שני ניתן למנות את ה- ATOMOXETINE - תרופה שאושרה לשימוש בארה"ב בילדים מעל גיל 6, בבני נוער ובמבוגרים הסובלים מ- ADHD. ניתן להשתמש גם בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI או הטריציקלים או בקלונידין. תפקיד חשוב ב-ADHD יש לטיפול ההתנהגותי והפסיכולוגי. הטיפול ההתנהגותי כולל שינוי בסביבה הפיזית והחברתית, שאמור לשנות את התנהגות הילד. תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי הוא לשנות את מצבו הרגשי של הילד או את דרכי החשיבה שלו. טיפול התנהגותי הורה-ילד מלמד את ההורים כיצד להשתמש באמצעי משמעת מתאימים (למשל, להציב מטרות ולהעניק פרסים או עונשים, בהתאם להשגת מטרות אלה). הורים יכולים לסייע בטיפול ההתנהגותי בילד באמצעות שמירה על סדר יום קבוע, קביעת מקומות ספציפיים והגיוניים לחפציו של הילד (דברי לימוד, צעצועים, בגדים), הכנת טבלאות המציינות את המטרה ההתנהגותית ואת ביצועי הילד, צמצום אפשרויות הבחירה הניתנות לילד, איתור פעילויות בהן הילד יכול להצטיין. קרא עוד

בופרופיון היא תרופה השייכת לקבוצת התרופות נגד דיכאון, ואשר אושרה בארץ לא מכבר כאמצעי עזר להפסקת עישון בשילוב עם תוכנית תמיכה. בופרופיון מפחיתה את תופעות הלוואי הקשורות בהפסקת עישון, וכן מפחיתה את הדחף לעשן ואת ההתמכרות לניקוטין. לבופרופיון מנגנון פעולה שונה משאר התרופות נגד דיכאון, אשר עדיין לא הובן לגמרי. כפי הנראה מדובר בעיכוב הספיגה מחדש של דופאמין במוח. בופרופיון משמשת גם לטיפול בהפרעות קשב (היפראקטיביות). המינון לטיפול בהפסקת עישון: 150 מ"ג פעם ביום בשלושת הימים הראשונים לטיפול, ואח"כ 150 מ"ג פעמיים ביום. יש להתחיל בטיפול כשבוע עד שבועיים לפני יום הפסקת העישון. לוקח בסביבות שבוע עד שמושגת שליטה בתשוקה לניקוטין. הטיפול בתרופה נמשך 7 עד 12 שבועות. שיעורי ההצלחה של הפסקה מוחלטת של העישון עם בופרופיון היו 44.2% לאחר 6 שבועות של טיפול. ניתן להשתמש בבופרופיון גם בשילוב עם טיפול במדבקות ניקוטין או גומי לעיסה המכיל ניקוטין. הטיפול במדבקות או בגומי הלעיסה מתחיל ביום הפסקת העישון ונמשך כ 8 עד 20 שבועות. שיעורי הפסקת העישון בשילוב עם מדבקות ניקוטין היו 51% לאחר 10 שבועות טיפול. אין להשתמש בבופרופיון בחולי אפילפסיה, ובחולים המטופלים בתרופות מקבוצת חוסמי האנזים MAO (moclobemide, phenelzine). יש להשתמש בזהירות בחולים עם היסטוריה של מניה, הפרעה דו-קוטבית או פסיכוזה. חשוב לדווח לרופא במקרים של: מחלת כבד, מחלת כליה, מחלות לב ויתר לחץ דם. תופעות הלוואי בשימוש עם בופרופיון כוללות: אי-שקט, חרדה - במיוחד בשבוע הראשון של הטיפול, עצירות, קשיי שינה, סחרחורת, פה יבש, כאבי ראש, הזעת-יתר בחילה, ירידה במשקל. תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות: ירידה בחשק המיני, הפרעות במחזור הווסת אצל נשים. יש לדווח לרופא מייד במקרים הבאים: התקפי אפילפסיה, פריחה, הקאה, טשטוש הראייה, עלייה בקצב הלב, ובלחץ הדם. תגובות עם תרופות אחרות: תרופות לטיפול נגד דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות אופיאטיות חוסמי בטא, (אוקסיקודון, מורפין), תרופות נגד הפרעות קצב, לבודופה, חומצה ואלפרואית, תרופות נגד אפילפסיה (פנובארביטאל, פניטואין, קארבאמאזפין), תרופות נגד פטריות (פלוקונאזול, קטוקונאזול), אלכוהול, ולריאן. [20/09/2001] קרא עוד

אחוז ההריונות מרובי העוברים עולה עם השימוש באיקאקלומין, זוהי תופעה מוכרת ויש לקחת אותה בחשבון בשימוש בתרופה. אחוז הריונות התאומים כתוצאה מנטילת איקאקלומין עומד על 6-9%, שלישיות 0.3-0.5%, רביעיות - 0.3% וחמישיות - 0.13% מסך ההריונות. הסיכויים לכך גדולים יותר מאשר הריון ספונטני (ללא תרופות להשראת ביוץ), מכיוון, שאיקאקלומין מעלה את רמת הגונדוטרופינים - הורמונים שמשפיעים על התפתחות הזקיקים בשחלה והפרשת אסטרוגן, יש התפתחות והבשלה של יותר מזקיק אחד ולכן הסיכוי שיותר מביצית אחת תשתחרר מהזקיקים בזמן הביוץ, גדול יותר. אני מציעה לך להתייעץ שוב עם רופא הנשים שלך. תמיד קיימת האפשרות לגבי דילול עוברים לאחר הכניסה להריון אך אינני ודעת מהי עמדתך ועלייך לשקול את העניין לפני התחלת השימוש באיקאקלומין. קרא עוד

ספינה ביפידה זהו פגם התפתחותי הנגרם בעקבות מחסור של ויטמין B12 או חומצה פולית בזמן ההריון. ישנם מספר סוגים של המחלה ששונים בחומרתם. אין לי מספיק מידע לגבי חומרת המחלה אצל האישה לגביה אתה שואל את שאלתך, ולכן לא אוכל לומר מהם סיכוייה להיכנס להריון ואם הדבר אפשרי. אמליץ לפנות לרופא לבדיקה ולהתייעצות. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

נאופוגן, או filgrastim, היא תרופה המשרה יצור תאים במוח העצם. מטפלים בה בעיקר כשספירת הנויטרופילים (תאי דם לבנים מסוג מסוים) בדם נמוכה. לא מצאתי שיש בעיה לתת נאופוגן לחולי מיאלומה נפוצה. היוועצי בהמטולוג המטפל, לרופאים כאלה יש ניסיון עשיר עם תרופה זו. אני מצרפת קישור למידע רלוונטי, אך הוא לקוח מהספרות הרפואית ומצריך הבנה רפואית. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10438709 קרא עוד

דורבן, או כפי שהוא נקרא באנגלית plantar fasciitis הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאבים בכף הרגל במבוגרים. הסימפטום האופייני לדורבן הוא כאב בכף הרגל, שמחמיר בזמן תחילת הליכה. כדאי להימנע מהליכה בנעליים שטוחות לחלוטין ומהליכה ברגליים יחפות. מרכיב חשוב בטיפול הם תרגילים (פיזיותרפיה) שעשויים לסייע למצב: מתיחה של אצבעות כף הרגל לכיוון הגוף בעזרת רצועה, סיבובים של כף הרגל והקרסול ועוד - בקשי מן האורתופד שלך הפניה לפיזיותרפיה, שם יוכלו להדגים לך את התרגילים המומלצים. אם האמצעים האלה נכשלים, והכאב נמשך לאחר 2-3 שבועות של טיפול, ניתן להזריק אל הנקודות הכואבות בכף הרגל סטרואידים - שעשויים להביא להקלה. הטיפול אליו התכוונת נקרא Shock wave therapy - והוא מתבצע בעזרת מכשיר ששולח גלי שוק בעוצמה נמוכה או גבוהה אל כף הרגל. חלק מן המחקרים שבדקו את השיטה מצאו יעילות ניכרת בהפחתת הכאב, אך לפי מחקרים אחרים - אין בה תועלת. תוכלי לקרוא על כך עוד באתרים הבאים: http://orthopedics.about.com/od/footankle/i/shockwave.htm קרא עוד