שאלות ותשובות - עמוד 643

אני מצרפת קישורים לתשובה קודמת בנושא ולרשימה עדכנית של תרופות הכלולת באינדקס התרופות של אינפומד, שהשימוש בהן אסורה לחולי G6PD. http://www.infomed.co.il/news/n_010303_1.htm קרא עוד

אני מניחה כי מי שהמליץ לך על הניתוח היה אורולוג המומחה לבעיות מסוג זה ולכן אסכים איתו. ישנן שתי שיטות עיקריות לטיפול בווריקוצלה, ניתוח או צנתור. ההחלטה מתקבלת על סמך ספירת זרע, משך זמן הבעיות, חומרת הווריקוצלה, והכאבים. במקרה שלך, ספירת הזרע לא תקינה, ישנו היפוך זרימה, ודרגת הווריקוצלה בינונית וקשה, ולכן הטיפול המועדף הוא ניתוחי. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ויטמין B12 חשוב מאוד לבריאותנו. הוא חיוני להתחלקות תאי הגוף ותאי הדם ולתהליך שכפול החומר הגנטי בתא. הויטמין קשור לחלבון במזון. המזונות המכילים אותו הם דגים, חלב ומוצריו, בשר, עוף וביצים. יש גם דגני בוקר מועשרים בויטמין זה וכן תוספים. חסר של ויטמין B12 גורם לאנמיה ולתסמיני חולשה ועייפות, בחילות, עצירות, חוסר תיאבון, וכן לחסרים נוירולוגים המתבטאים בנימול כפות ידיים ורגליים, דיכאון, בלבול, בעיות זיכרון, ועוד. בעיה נוספת של חסר ויטמין B12 קשורה לעליה ברמת הומוציסטאין בדם, שנמצאה כגורם סיכון למחלות לב ושבץ מוחי. לא נמצא קשר לפיברוזיס ריאתי. יש כמה צורות של לקיחת ויטמין B12- תוך שרירית בזריקה, דרך הפה ומתחת ללשון. בדרך כלל ממליצים לתת בהתחלה זריקה של 1000 מק"ג כל יום למשך כשבוע, כדי להביא להקלה מהירה ושיפור מהיר ואח"כ להמשיך או בזריקות שבועיות וחודשיות או בכדורים. לגבי מתן דרך הפה, מומלץ לקחת 1000-2000 מק"ג ליום עד שהרמה מתאזנת ואז 25-100 מק"ג ליום. לקריאה נוספת- http://www.cc.nih.gov/ccc/supplements/vitb12.html קרא עוד

ניתן לאבחן קרעים חלקיים או שלמים ברצועות שורש כף היד על ידי בדיקה גופנית ובצירוף צילום המראה שינויים ביחסים התקינים שבין עצמות שורש כף היד. קיבוע על ידי שימוש בסד למשך כמה שבועות בצירוף מנוחה הוא אמצעי טיפול מקובל כאשר יש חשד לפגיעות מסוג זה. אם הכאבים מחמירים למרות המנוחה והקיבוע, הייתי ממליץ על הערכה רפואית מחודשת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

מה שאת מתארת בהחלט מצדיק ביקור אצל רופא נשים. יש להעריך את המצב ההמודינמי שלך, לדעת מהי ספירת הדם שלך, ובהתאם להחליט על צורך בגרידה. גשי לרופא ללא דיחוי. קרא עוד

סרקואידוזיס היא מחלה דלקתית רב מערכתית המערבת בעיקר את הריאות ואת המערכת הלימפטית, אך יכולה לערב איברים פנימיים רבים , את העור, המפרקים והעיניים. מלבד הסתמנות מערכתית של חום נמוך, תחושת מחלה, עייפות, והזעות לילה ייתכנו בין השאר גם קוצר נשימה, שיעול, וכאבים בחזה. האבחנה נעשית בבדיקה גופנית, צילום חזה ובדיקות דם. הטיפול תלוי בחומרת התסמינים. רוב החולים אינם זקוקים לטיפול והיא חולפת כעבור פרק זמן של עד שנתיים, אך משמתעורר צורך ניתן לטפל בסטרואידים, תרופה אנטי- מלרית בשם הידרוקסי כלורוקווין, ותרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו מתוטרקסאט, אימוראן וציקלופוספמיד. לפרטים נוספים- http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/lung/other/sarcoidosis/sarcoid.pdf קרא עוד

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד

ישנם סוגים שונים של דלקת זקיקי השערה (פוליקוליטיס) - חיידקיים, לא חיידקיים, פטרייתיים, תרופתיים ועוד. נהוג לקחת תרבית מן הנגעים של מטופל עם פוליקוליטיס ולנסות להצמיח מהם את המחולל. המחולל השכיח ביותר נקרא סטאפילוקוק מסוג Aureus. כ-20% מהאוכלוסייה נושאים חיידק זה באופן קבוע על עורם, ומדי פעם הוא גורם לדלקת זקיקי השיער. הנשאות היא בדרך כלל בנחיריים, בבתי השחי, במפשעה ובכפות רגליים. באנשים עם זיהומים חוזרים שולחים למעבדה תרבית ממקומות אלה. אם צומח משם החיידק, נותנים טיפול מניעתי (לפי התייעצות עם מיקרוביולוג) ואז בעיית הזיהומים החוזרים יכולה להיפתר. טיפול פוטותרפי לבעיה אינו מקובל, אם כי יש סוג מסוים של פוליקוליטיס שבו טיפול כזה הוא קו שני בטיפול. מה שכן, אתה יכול לשקול הסרת שיער בלייזר, מה שיפתור בעקיפין את בעיית זקיקי השיער. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

ראשית עלי לשאול אם את מיניקה. אם כן, בטיחות נטילת אתופאן בזמן הנקה לא הוכחה ולכן לא מומלץ להשתמש בתרופה זו. אם אינך מיניקה, את יכולה לקחת כדור עד 4-3 פעמים ביום לשיכוך כאב (עד 1200 מ"ג ליום), רצוי לאחר האוכל על מנת למנוע נזק פוטנציאלי לרירית הקיבה. שימי לב להסבר על השימוש באתופאן באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=289 קרא עוד

צילום רחם נעשה כ 12 יום לאחר המחזור, ובטרם הביוץ, על מנת להסיר ספק שאין הריון. זה לא צילום שעושים בהריון, ומטרתו להדגים אם החצוצרות פתוחות. בצילום מוזרק חומר ניגוד על בסיס יוד ( לא רדיואקטיבי) לרחם, דרך הנרתיק, ותחת שיקוף עוקבים אחר התפשטותו לחלל הבטן דרך החצוצרות. קרא עוד