שאלות ותשובות - עמוד 690

הממצא של וריקוצלה הוא קטן מאד ולא אמור להשפיע על הפוריות. בקשר לאבן - חכה לאורולוג אם להסרה או למעקב. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

לטיפול בלמיקטל יכולות להיות תופעות לוואי שונות, עליהן תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=373 קרא עוד

פיסורה היא בעייה שכיחה הגורמת למגבלה משמעותית דווקא באוכלוסייה הצעירה יותר ובקרב האנשים הבריאים. הטיפול בבעיה זו נשאר כמעט ללא שינוי ב-150 השנים האחרונות והגורמים להיווצורות הפיסורה עדיין אינם מובנים לגמרי. התקף אקוטי של פיסורה מטופל באמצעים שמרניים, אשר מתמקדים בעיקר בשינויים בדיאטה. פיסורה יכולה לשוב ולהפוך לפיסורה כרונית. לגבי פיסורה שאינה מגיבה לשינויים בדיאטה - ההמלצה כיום היא ניתוח בשריר השער של פי הטבעת, או זריקות מקומיות של בוטולניום ומשחות ניטראטים למיניהן. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

הסבר המושגים: LVH - התעבות שריר הלב. ischaemic heart disease - IHD - מחלת לב איסכמית CVA Rt hemiparesis - שבץ מוחי שגרם לחולשת פלג גוף ימני bypass anastomosis for heart revascularization - ניתוח מעקפים lipid metabolic disorders - בעיות מטבוליות של כולסטרול ושומני דם mild modererate LVdysfunction - תת תפקוד קל- בינוני של חדר שמאלי של הלב LVH גורם לתת-תפקוד של החדר השמאלי, וכן מגביר את צריכת החמצן של שריר הלב, ולכן עשוי לגרום להפרעות קצב והפרעה באספקת החמצן לשריר הלב, ולכן לתסמונת של מחלת לב איסכמית. קרא עוד

מה שאת מתארת בהחלט מצדיק ביקור אצל רופא נשים. יש להעריך את המצב ההמודינמי שלך, לדעת מהי ספירת הדם שלך, ובהתאם להחליט על צורך בגרידה. גשי לרופא ללא דיחוי. קרא עוד

מליחות בפה יכולה לנבוע מסיבות רבות, כמו בעיה בחניכיים, בעיה בשיניים או בסתימות ישנות, סינוסיטיס, שתיה מועטה שגורמת ליובש ולריכוז הרוק, תרופות שונות, ועוד. אם ביקרת אצל רופא השיניים והכל תקין, כדאי לשקול גם בדיקת רופא אף אוזן גרון. לגבי הריון, אמנם לעיתים, נשים מדווחות על תחושת מליחות בפה, אך לרוב זה מגיע בשלבים מאוחרים יותר של ההריון; זו סברה שמתאימה יותר לאמונה תפלה ואין לה אחיזה של ממש במציאות. בכל אופן, בדיקת ביוץ אינה שקולה לבדיקת הריון, ואם יש חשש להריון - עליך לרכוש ערכה לבדיקת הריון, ולבצעה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לשאלתך הראשונה - ייתכנו סימפטומים שונים בתחילת ההריון ובהם גם כאבי בטן. באשר לשאלתך השניה - בהתפתחות הנורמלית של עובר לאחר הפריה של ביצית ע"י תא זרע, חלק מהתאים של העובר ייצרו את שק ההריון והקרומים, וחלק ייצרו את העובר עצמו. לכן, בשבועות מוקדמים של הריון זה נורמלי לראות שק הריון ושק חלמון. דופק עוברי מופיע בשבוע 6 בערך. אם הבדיקות הראשונות יצאו שליליות, ייתכן שזה בגלל שהיה מוקדם מדי לבדוק. ההורמון מופיע בדם כבר ביום 9-11 לאחר ההפריה, כלומר ניתן לאתר אותו בדם כבר שלושה ימים לפני מועד הווסת המשוער. עם זאת, יש נשים שאצלן הוא עולה באופן איטי, ואז ייתכן שהבדיקות הראשונות יהיו שליליות אם הן נעשות מוקדם בהריון. בהצלחה בפעם הבאה. קרא עוד

רמה גבוהה של חלבון בדם עשויה להעיד על מספר מצבים, כמו התייבשות, ומצב של דלקת כרונית, אך במקרים נדירים היא עשויה להעיד גם על לויקמיה או מיאלומה נפוצה. חשוב לדעת מהו החלבון שנמצא ביתר, ומה הם הערכים. עליך לפנות אל רופא המשפחה שלך, שיתרשם מתוצאות הבדיקה, ויראה אם יש צורך בהמשך בירור. הוא גם יוכל לבדוק את שתי התלונות הנוספות שלך. קרא עוד

את מתארת בדיקת CT של עמוד השדרה המראה פריצת דיסק בין-חולייתי. אף על פי שלא תיארת באיזו חוליה מדובר, הדיסקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה של האדם בנויים משני סוגי סחוס: סחוס קשה בפריפריה (בהיקף) של הדיסק וסחוס צמיגי-נוזלי יותר במרכז הדיסק. פריצת דיסק, בלט דיסק או בקע של דיסק - זהו מצב בו יש נזק לשכבה ההיקפית הקשה של הדיסק, והסחוס הנוזלי יותר מצליח לצאת לכיוון תעלת השדרה (התעלה בה עוברים חוט השדרה והעצבים) וללחוץ על העצבים. לחץ על חוט השדרה או העצבים היוצאים ממנו הוא מצב מסוכן, הואיל ובמקרים רבים, פגיעה בעצבים היא פגיעה בלתי הפיכה, המתבטאת בחולשת שרירים, שיתוקים והפרעות תחושתיות. מתיאור ה- CT שלך ברור כי קיימת פריצת דיסק הלוחצת גם על שורשי העצבים ומעט גם על הקרומים העוטפים את חוט השדרה, אולם ללא הסיפור הקליני לא ניתן להעריך את חומרת המצב. אם אין סימפטומים כלל, אין צורך בטיפול. אם קיימים רק כאבים נסבלים, טיפול נוגד כאב ונוגד דלקת (שמפחית את התהליך הדלקתי סביב אזור הלחץ על העצבים ובכך מפחית את הלחץ) יכול לעיתים לעזור. בכאבים קשים יותר, ללא הפרעה נוירולוגית, ישנם טיפולים נוגדי כאב חזקים יותר, הכוללים אף להזרקה מקומית של חומרי הרדמה ונוגדי כאב. בכל מקרה שקיימת הפרעה נוירולוגית כזו או אחרת, מדובר במצב חמור יותר המחייב בדיקה והתייעצות עם נוירוכירורג או אורתופד עמוד שדרה על מנת להחליט על הטיפול ועל דחיפותו, וחשוב מכל - אם יש צורך בניתוח לתיקון בלט הדיסק. קרא עוד

הטיפול המומלץ לחרדת מבחנים אינו טיפול תרופתי, אלא טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר, אשר מכשיר את האדם להתמודדות עם בחינות בעזרת טכניקות של חשיבה והתנהגות. זהו טיפול המבוסס על עקרונות של Cognitive Behavioral Therapy או CBT. אם האדם מעוניין דווקא בטיפול תרופתי, ישנן שתי אופציות עיקריות. הראשונה היא טיפול נקודתי לזמן הבחינה או מעט לפני הבחינה בכדורי הרגעה, המספקים הקלה זמנית. יש לזכור כי כדורי הרגעה גם פוגעים בערנות ולעיתים בריכוז, למשך כמה שעות (זה משתנה לפי סוג הכדור) ולכן הם עצמם יכולים בפני לפגוע באיכות הבחינה. האופציה השניה היא נטילת תכשיר מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה דוגמת SSRI, כגון פריזמה או רסיטל. אופציה זו מומלצת כאשר חרדת הבחינות אינה מבודדת, אלא קיימת כחלק מתופעה כללית של חרדה המלווה את האדם וגורמת לו למצוקה גם בתחומי חיים נוספים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד