שאלות ותשובות - עמוד 692

מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח, המאופיינת במחסור בהפרשת דופאמין על ידי תאים במוח. מחסור זה מוביל לקשיון שרירים, חולשה ורעד. המחלה מתפתחת בדרך כלל אחרי גיל 60. התסמין הראשון והבולט ביותר הוא רעד של כף יד אחת, המתפשט לרגל באותו צד של הגוף, ולאחר מכן לשאר הגפיים, והפנים נראים חסרי הבעה. למחלת פרקינסון 4 מאפיינים קליניים: רעד, נוקשות בתנועה, ירידה (ואיטיות) בתנועתיות והפרעות בהליכה. אינני חושבת שהתלונה שלך על ההליכה ועל כבדות בהליכה נובעת מהטיפול התרופתי, אלא יותר מהתקדמות מוכרת של המחלה. צר לי, אין היום תרופה המונעת את התקדמות המחלה. הטיפול התרופתי בפרקינסון מורכב מטיפול שמטרתו להגן על העצבים, ולטיפול סימפטומטי, שמטרתו הקלה של תסמיני המחלה. עם זאת, עד היום לא נמצא אף טיפול שיכול לשנות את מהלך המחלה או להביא לריפוי. תוכל לקרוא עוד על המחלה בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_051705_2.htm קרא עוד

מיאלופיברוזיס (Myelofibrosis) היא מחלה בה מתפתח פיברוזיס של מוח העצם (הרקמה המייצרת דם מוחלפת ברקמת חיבור), וייצור הדם עובר לאיברים אחרים - בעיקר הטחול והכבד. 10-20% מן החולים בפוליציתמיה ורה יפתחו מיאלופיברוזיס במשך 10-20 שנות מחלה. הביטוי הקליני של המחלה יכול להיות אנמיה - ולכן עייפות, סימפטומים הנובעים מן הטחול המוגדל, ירידה במשקל, חום והזעות לילה, כבד מוגדל והפרעות בספירת הדם. 15-30% מן החולים אינם סימפטומטיים. הטיפול היחיד שעשוי להביא לריפוי הוא השתלת מוח עצם, אך מדובר בטיפול קשה מאוד, שרק מעטים מן החולים יכולים לעמוד בו. טיפולים אחרים שעשויים להקל את המצב הם אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים) בשילוב עם סטרואידים, כמותרפיה כיום אינה בשימוש מקובל, שכן מחקרים הראו כי תופעות הלוואי שהיא גורמת והסיכוי להופעת מחלה ממארת עולים על התועלת שבה. הידרוקסיאוראה (הידראה - במינונים נמוכים יותר מאשר בפוליציתמיה ורה), אנאגרליד (תרופה המסייעת בהורדת רמת הטסיות), כריתת טחול (במקרים בהם הטחול המוגדל גורם לתופעות לוואי ולכאבים קשים), טיפול קרינתי לטחול או לאיזורים סימפטומטיים אחרים. תרופות אחרות הנמצאות בשימוש ניסיוני הן אינטרפרון אלפא, תלידומיד, Etanercept וגליבק. אגרילין (Agrylin) היא למעשה אנגראליד - תרופה הניתנת דרך הפה, שתפקידה העיקרי הוא הורדת רמת הטסיות בדם. יש להשתמש בתרופה בזהירות במקרה של מחלת לב. הידראה (Hydroxyurea) היא תרופה בעלת שימושים רבים, חלקם כנגד מחלות ממאירות, והיא נמצאת בשימוש גם בפוליציתמיה ורה ובמיאלופיברוזיס. קרא עוד

לא קיימים מחקרים מדוייקים באשר לשכיחות של סיבוכים לאחר פירסינג. רוב הסיכונים הבריאותיים בפירסינג קשורים בזיהום מקומי או תגובה מקומית של העור, אך במקרים נדירים יש סיכון להדבקה במחלות מדבקות. זיהום נגרם בדרך כלל על ידי החיידק סטפילוקוקוס אאוראוס (Staphylococcus aureus), והוא שכיח במיוחד בחורים באוזניים ובפירסינג בטבור. את הסיכון להתפתחות זיהום ניתן להפחית אם התהליך מתבצע באופן סטרילי ואם מטפלים באיזור ומחטאים אותו לאחר הפעולה. זיהום סיסטמי (כלומר, בכל הגוף) - נדיר, אך עשוי להתפתח בעקבות פירסינג. קיים סיכון נמוך מאוד להידבק בהפטיטיס B או C. כמובן, כאשר השימוש הוא במחטים חד פעמיות - הסיכון יורד. סיבוך נוסף הן תגובות רגישות של העור לעגיל או היווצרות צלקות משמעותיות באיזור העגיל. [26/07/2006] קרא עוד

סטרפטוקוקוס הוא חיידק שכיח שעשוי לגרום לזיהומים רבים ושונים. לרוב ניתן לטפל בו בקלות בעזרת אנטיביוטיקה, אולם כאשר הוא נמצא בדם, ומתקבל בתרבית דם, המחלה רצינית מאוד וקשה. בכל מקרה הטיפול אנטיביוטי. קרא עוד

קומדין היא תרופה הניתנת לדילול דם בחולים הסובלים מהפרעות של קרישתיות יתר, מהפרעות קצב לבביות ועוד. אם הוא אינו ניתן בתרופה - הקומדין לא נמצא בדם. הערכים אליהם אתה מתכוון הם וודאי ערכי INR - המעיד על מידת קרישיות הדם. רמות ה-INR המומלצות נובעות מן המחלה בעטיה ניתן הקומדין, וברוב המקרים הן נעות בין 2.5 ל- 3.5. קרא עוד

בדיקות הדמיה יכולות לאבחן גרורות של גידול ממאיר אם מזהים קשריות לימפה מוגדלות באזור המתאים לגידול או נגעים באיברים אחרים. אף הדמיה לא יכולה לשלול שלגידול כלשהו יש גרורות. גם תא אחד שנפרד מהגידול והתמקם במקום אחר בגוף הוא גרורה. דרוש גודל מינימלי של כמה מילימטרים (כמה מיליוני תאים) על מנת שגרורה תיראה בבדיקת ההדמיה, גם אם היא הטובה ביותר. לכן גם בדיקת MRI לא תוכל לקבוע בוודאות שלגידול אין גרורות. ניתן לומר רק שסביר מאוד שאין לגידול גרורות גדולות. מאחר שאיני מכירה את כל הפרטים הרפואיים, אני לא פוסלת את דברי הרופא. יתכן שבדבריו הסתמך על ממצאים נוספים, גודל הגידול הראשוני, מראה הגידול, הסיכוי לממאירות וכו'. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ציפרלקס (בשמה הגנרי Escitalopram) היא תרופה חדשה לטיפול בדיכאון והפרעות חרדה. היא שייכת לתרופות מקבוצת (SSRI) selective serotonin reuptake inhibitor ומעלה את כמות הסרוטונין במוח. בהשוואה לציפראמיל, היא יעילה יותר במינונים נמוכים יותר, משפיעה תוך זמן קצר יחסית- שבוע / שבועיים בממוצע ויש לה פחות תופעות לוואי. לפרטים נוספים ראה גם כאן- http://www.lexapro.com [21/06/2004] קרא עוד

בדיקת ה- Avidity או הלהיטות בעברית, נותנת אינדיקציה לגבי זמן ההידבקות. לרוב, ערכים שמתחת ל35% מעידים על הידבקות שקרתה לאחרונה. חשוב לבדוק במקביל את ערכי הנוגדנים מסוג IgG וכן IgM על מנת להבחין בין הידבקות ראשונית או שניונית. באופן כללי, הידבקות ראשונית מסוכנת יותר לעובר, וגם אז יש סיכוי של כ-60 אחוז שהווירוס בכלל לא יגיע לעובר, וגם אם העובר יידבק, יש סיכוי של כ-70%, שלא ייפגע כתוצאה מההדבקה. אבל סטטיסטיקה אינה מספיקה, ועל מנת לקבוע אם העובר נדבק או לא נחוץ ניקור מי שפיר. בדיקה זו יכולה לשלול הדבקה, אך אם העובר נדבק, לא ניתן לאמוד את מידת הנזק על פיה. אינני יודעת אם כבר ביצעת את בדיקות הנוגדנים שציינת או לא, אני ממליצה לבצע את הבדיקות על מנת לוודא באיזו הידבקות מדובר. עם התוצאות כדאי לפנות לייעוץ גנטי לפני שממהרים לבצע הפלה. מידע מפורט על הסיכון לעובר תוכלי למצוא בתשובה לשאלה שנשאלה בפורטל שלנו בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_071605_2.htm קרא עוד

פחם נחשב בקטוגוריה C באשר לסיכון נטילתו בהריון. כלומר, לא ניתן לשלול נזק לעובר. אני מציעה לך להיוועץ בגינקולוג שלך באשר לתרופות שעשויות להקל על כאבי הבטן, והן בטוחות לשימוש בהריון. קרא עוד

קברנומה היא גידול שפיר של כלי הדם במוח. היא נובעת ממבנה לא תקין של כלי הדם במוח ומופיעה כגוש של כלי דם מורחבים. לעיתים הסיבה היא מום מולד, גנטי, המופיע בגיל מבוגר. אלה לא גידולים ממאירים, ולכן אינם יכולים לשלוח גרורות. אבל בגלל נפחם, הם נחשבים לגידולים תופסי מקום, היכולים להשפיע על התפקוד העצבי, בשל הלחץ של הגידול על המוח. אך הרבה פעמים לא מלווה מצב זה בסימפטומים כלל. כאשר יש סימפטומים - הם מופיעים ככאבי ראש, דימומים, חסרים נוירולוגיים או התקפים אפילפטיים. הבדיקה הטובה ביותר לאבחון היא MRI. המצב מצריך טיפול במקרים של חסרים נוירולוגיים, דימום, סימפטומים קשים ולא נסבלים, התקפים אפילפטיים. קיימות שתי אופציות טיפוליות עיקריות: מעקב בלבד במידה ואין סימפטומים או שהסימפטומים נסבלים, או ניתוח. במקרה שלך, אתם צריכים להמתין לתוצאות ה MRI לראות את מיקומו המדויק של הגידול, ולהחליט ביחד עם הנוירוכירורג מהי אופציית הטיפול הטובה ביותר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד