שאלות ותשובות - עמוד 693
מאת: מערכת אינפומד
מותר. השתדלי למרוח את המשחה (ששמה הגנרי הוא מיקונאזול) לאחר קיום המגע ולא לפניו. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין מניעה לקחת ויטמינים, אך עדיף קודם כל לבצע בדיקות דם על מנת לראות אם בכלל יש לך חסר בוויטמינים, כיוון שללא חסר, עודפי הוויטמינים מופרשים בשתן, ובמקרה כזה, קניית הוויטמינים ובליעתם מיותרים. בנוסף, לאחר 6 חודשי טיפול, הייתי ממליצה לך לברר עם הרופא המטפל האם יש עדיין צורך בקלונקס, או שכדאי להפסיק בהדרגה את הטיפול בו. קלונקס שייך לקבוצת הבנזודיאזפינים, שהן תרופות ממכרות, שלא מומלץ ליטול אותן במשך זמן רב, מעבר למספר שבועות או חודשים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני בן 76. בבדיקת איסוף שתן 24 שעות היו התוצאות: CALCIUM URINE 24h 51 mg/24 h PROTEIN URINE 24h 345 mg/24 h ברור לי שיש לי בעיה בתפקוד הכלייתי. בבדיקת אולטרסאונד היו התוצאות תקינות. רמת הגלוקוז שלי היא 100-90. אלה התרופות שאני לוקח: טריטייס 2.5 פעמיים בייום Xatral 10mg, Lipitor 20mg אני מבקש הסבר של תוצאות בדיקת השתן. איזו תוצאת בדיקת דם משלימה את התמונה? הרמה התקינה של הפרשת סידן בדם היא 300-100 מ"ג ליום. רמה נמוכה של סידן בדם עשויה לנבוע מתזונה דלת סידן, רמת רמת PTH (הורמון פאראתירואיד) נמוכה או חסר בוויטמין D. כדי להשלים את הבירור יש לבדוק את רמת הסידן, רמת הוויטמין D ואת רמת ה- PTH בדם. הרמה התקינה של הפרשת חלבון בשתן היא עד 150 מ"ג ליום. רמה גבוהה של חלבון בשתן היא לרוב סימן ראשון של פגיעה כלייתית במחלות כמו יתר לחץ דם או סוכרת. חשוב לבצע בדיקות דם חוזרות בצום של רמת הסוכר, ובדיקת המוגלובין A1C המשקפת את רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף יש לבצע מדידות של לחץ דם. ישנן מחלות נדירות יותר שעלולות לגרום לעלייה של רמת החלבון בשתן, כמו מיאלומה נפוצה, וגם אותן ניתן לשלול על ידי בדיקות דם ושתן. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [08/11/2009] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כל מה שמכיל יותר נפח ופחות קלוריות סותם תיאבון - החל בשתיית מים מרובה, אכילת חסה, נבטים וירקות. כמו כן פעילות גופנית גורמת לאפקט של השקטת רעב מייד לאחריה ולשריפה מוגברת של שומנים, מומלץ! קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
וריקוצלה אינה גורמת לשפיכה מוקדמת. תוכל למצוא באינפומד מידע נוסף על וריקוצלה על ידי שימוש במנוע החיפוש של האתר. http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
רוב האנגיוליפומות של הכליה הן ללא סימפטומים וקשה לגלות אותן כשהן צעירות, אלא הן מתגלות בשלבים מאוחרים יותר. הימצאות טוברוס סקלרוזיס ביחד עם אנגיוליפומה בדרך כלל מזרזת הופעת סימפטומים וזמן הגילוי הוא בדרך כלל מוקדם יותר. האנגיוליפומה היא גידול שפיר, אך היא גדלה עם הזמן. בדרך כלל מחלקים את החולים לשתי קבוצות, באחת אלה שהגידול שלהם קטן מ-4 ס"מ ובדרך כלל אין להם סימפטומים, ובשניה אלה עם גידול גדול מ-4 ס"מ והמלווה בדרך כלל בסימפטומים. במקרה השני נדרשת לעיתים התערבות כירורגית. הגידול איננו עובר לממאיר בעתיד, אך צריכים לקיים מעקב רצוף, מכיוון שישנם סיבוכים העלולים להתפתח לפי קצב הגידול וצורת הגידול, כגון התפשטות לוורידים מרכזיים, לבלוטות לימפה, וחשש מדימום פנימי. נשים בהריון, בעקבות שינויים הורמונליים המתרחשים בגופן, בדרך כלל סובלות משינויים מהירים בגודל ובצורת ההתפשטות. לאחרונה נמצא גם סוג של אנגיוליפומה עם פוטנציאל לממאירות, אך הוא זניח ביותר. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ישנם שני סוגים של גידולים ממאירים בריאות. הסוג השכיח נקרא Non small cell והוא מהווה 75-85% מכלל סרטני הריאות. הסוג הפחות שכיח נקרא Small cell והוא מהווה 15- 25% מכלל גידולי הריאות הממאירים. כדי להחליט על הטיפול המתאים יש צורך בשלב ראשון לדעת באיזה סוג מדובר. את האבחנה עושים על ידי ביופסיה. לא ציינת איזה סוג אבחנו אצל אביך, אך מהעובדה שהציעו לו ניתוח כטיפול ניתן להניח כי מדובר בסוג השכיח, כי זה הסוג שבשלביו המוקדמים ניתן לנתח. על כן אתייחס כאן לסוג הגידולים השכיח הנקרא כאמור Non small cell . גורם חשוב נוסף בהחלטה על הטיפול הוא מידת ההתפשטות של הגידול, כלומר דרגת הגידול. את זה קובעים על- ידי בדיקת רופא, בדיקות הדמיה, ולעיתים גם במהלך הניתוח. לחולים עם גידול בדרגה 1 או 2 (כלומר שהגידול עדיין מוגבל לריאות או בקרבתן בבית החזה) ההמלצה הטיפולית היא על ניתוח. בניתוח לרוב מוציאים את אונת הריאה שבה נמצא הגידול, אולם לעיתים יש צורך להוציא ריאה שלמה. תוצאות הניתוח תלויות בדרגת הגידול וכמובן במצב בריאותו הכללי של החולה. יש חשיבות לבצע את הניתוח אצל מנתח מנוסה בבית חולים שבו יש ניסיון רב ככל האפשר בניתוחים מסוג זה. אצל חולים עם גידול בדרגה 1 - טיפול בניתוח בלבד הינו יעיל למדי. מחקרים הראו כי שיעור החולים שהחלימו כאשר בדקו לאחר 5 שנים הם 60-70% (מדובר בחולים שעברו ניתוח בלבד כטיפול במחלתם). אצל חולים עם גידול בדרגה 2 - למרות שכאן הניתוח פחות יעיל, עדיין הוא יכול לעזור לרבים מהחולים. ככל שהגידול קטן יותר ויש פחות בלוטות לימפה נגועות, הניתוח יעיל יותר. חולים רבים, בעיקר כאלה שעישנו, סובלים ממחלת ריאה כרונית שעלולה להשפיע על אופן תפקוד הריאות. חשוב לבצע לפני ההחלטה על ניתוח בדיקות תפקודי ריאה כדי להעריך כיצד תשפיע הוצאתה של ריאה או חלקה על יכולת הנשימה לאחר הניתוח. טיפול בהקרנות: חולים שאינם יכולים לעבור ניתוח או אינם מעוניינים בכך, יכולים לקבל טיפול בהקרנות. זה פחות יעיל מניתוח, אך יש גם בטיפולים אלה תועלת. לעיתים נותנים טיפול בהקרנות גם לחולים שעברו ניתוח לאחר הניתוח, כדי להקטין את הסיכון שהגידול יחזור. אך ככל הנראה זה לא משפר את הסיכויים. טיפול בכמותרפיה - תרופות שמטרתן לעצור או להאט את גדילת התאים הסרטניים. רוב התרופות ניתנות דרך הווריד ומיעוטן דרך הפה. לרוב נותנים טיפול בכמותרפיה לגידולים בשלבים מתקדמים. כיום גם ממליצים לחולים לקבל טיפולים כימותרפיים לאחר הניתוח. לסיכום, כאשר באים לשקול ולקבל החלטה מהו הטיפול היעיל ביותר לסרטן הריאות, יש לדעת מהו סוג הגידול, מהי דרגת הגידול, ומהו מצבו הבריאותי הכללי של החולה, עם דגש על מצב תפקוד הריאות שלו. כעיקרון אם מדובר בגידול שניתן לנתח אותו, מומלץ לנתח אם מצב החולה מאפשר זאת, שכן זו הדרך שנותנת תקווה לריפוי המחלה. רפואה שלמה לאביך . מידע נוסף באנגלית בקישורים הבאים: http://patients.uptodate.com/topic.asp?file=cancer/2461&title=Lung%20Cancer קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדיקת הקומבו היתה מראה אם היית נדבקת לפני ארבע שנים, כיוון שהיא משלבת בתוכה גם את בדיקת האיידס הרגילה. בדיקת קומבו היא בדיקה שמשלבת בתוכה שתי בדיקות: בדיקה לגילוי נוגדנים הנוצרים במערכת החיסון נגד נגיף ה- HIV ובדיקה לאיתור אנטיגן של הנגיף (p24 antigen). לנוגדנים לוקח זמן להיווצר מרגע ההדבקה, כך שבדיקת איידס רגילה (בדיקת ELISA) שנעשית 4-3 שבועות לאחר ההדבקה חיובית רק ב-50% עד 75% מהנדבקים. בזמן זה מתרבה הנגיף ובדיקת האנטיגן שלו חיובית בכ-75% מהאנשים, גם באלה שהבדיקה הרגילה אצלם שלילית. כך שהבדיקה המשולבת (או בדיקת הקומבו) מגבירה במידה מסוימת את רגישות הבדיקה לאיתור הדבקה בשבועות הראשונים לאחר ההדבקה. יש לזכור כי ישנו חלון בו בדיקת האנטיגן גם היא עדיין שלילית, או שבדיקת האנטיגן כבר שלילית, אולם בדיקת הנוגדנים עוד לא חיובית, ולכן בדיקת קומבו שלילית אינה שוללת ב- 100% הדבקה בנגיף ה- HIV, ואם יש חשד להדבקה, יש לחזור על בדיקת איידס רגילה 4-2 חודשים לאחר האירוע החשוד. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני מצרפת קישורים לתשובות לשאלות דומות לשלך מתוך פורטל אינפומד ממנה אתה תוכל ללמוד עוד על הנושא. http://www.infomed.co.il/questions/q_071306_1.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדיקת מי שפיר נעשית תחת אולטרסאונד, לכן אני בטוחה שהרופא יוכל למצוא את הנקודה המתאימה מבלי לפגוע בשליה או בשרירן. חשוב שתלכי לרופא מנוסה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד