שאלות ותשובות - עמוד 695

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

האם ידוע לך אם חלית בעבר? האם עשית בדיקת נוגדנים למחלה? מה היתה התשובה? אם חלית בעבר, את ככל הנראה מחוסנת. אם אינך יודעת מה מצבך, גשי לרופא המשפחה לביצוע בדיקת נוגדנים. זוהי בדיקת דם פשוטה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ישנן שתי שיטות לאיסוף מוח עצם. הדרך הראשונה היא ע"י איסוף חומר במזרק ישירות ממוח העצם בעצם האגן. פרוצדורה זו נעשית בהרדמה מקומית, וכוללת החדרת מחט לעצם האגן ואיסוף של עד 1000 סמ"ק מוח עצם. פרוצדורה שניה היא איסוף תאים מזרם הדם בתהליך שנקרא "אפרזיס". התורם מקבל זריקות במשך מספר ימים לפני התרומה, ואז ביום התרומה מתחבר דרך מחט למשאבה עם פילטר שמסנן את תאי מוח העצם מזרם הדם ההיקפי. על התורם לעבור בדיקה רפואית לפני קביעת כשירותו לתרום. עליו להיות בגיל 18-55, ללא עבר של הפטיטיס, מחלת לב, סרטן או איידס. עליו להביע נכונות לתרום ולחתום על טופס הסכמה. לפני התרומה על התורם לבצע בדיקת דם לקביעת סוג הדם וסוג הרקמה, ואם הוא נמצא מתאים, ממשיכים לתרומה עצמה כמתואר. למידע נוסף: http://www.marrow.org/FAQS/marrow_faqs.html קרא עוד

גורמי הסיכון לפריצת דיסק הם: גיל – בגיל שבין 40 ל-60 הסיכוי הוא הגדול ביותר. עישון – מגביר את הסיכוי גם להופעת פריצות דיסק. משקל עודף מחלת הסוכרת מקצועות בהן הסיכוי ללקות בפריצת דיסק גדול יותר הם כל המקצועות שמאמצים את עמוד השדרה וקשורים בעבודה פיזית, בפרט הרמת משאות כבדים. מקצועות בהם יושבים שעות ארוכות בתנוחה אחת יכולים להעלות את הסיכון, אך אין לכך הוכחה חד-משמעית. בכל מקרה, לרוב, שילוב של גורמים הוא שמביא לפריצת הדיסק, לאו דווקא גורם אחד. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

לאו דווקא. אם הפעילות הגופנית שאתה מבצע היא בגדר הסביר - תוכל להמשיך בה. ערך של 1100 הוא אכן מעל הנורמה, אך סביר בהחלט לאחר פעילות מאומצת. מומלץ לחזור על הבדיקה בעוד מספר שבועות כדי לראות אם הערכים חזרו לנורמה. חשוב גם להקפיד על שתיה מרובה, שכן רמות גבוהות של CPK עשויות לגרום לנזק כלייתי. קרא עוד

מכיוון שאת סובלת מתופעות גיל המעבר ללא נטילת ההורמונים, בהחלט יש אפשרות של חזרה למדבקות. את צריכה לגשת לרופא המטפל ולעשות בדיקות כדי להתאים לך את הדרך הטובה ביותר לנטילת ההורמונים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

בגילך, עקב אי יציבות הורמונלית, המחזור יכול להיות בלתי סדיר במשכו, בתדירותו ובעוצמתו. זהו מצב נורמלי לחלוטין שאינו מעורר דאגה ואינו מצריך טיפול. לרוב, אחרי כמה חודשים, נוצר איזון הורמונלי, והמחזור הופך לביוצי וסדיר. לעיתים בזמן הדימום הווסתי יש תחושה של מלאות בשלפוחית השתן, בעיקר אם משתמשים בטמפונים. גם זה מצב נורמלי ואין סיבה לדאגה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בשל רמת PSA תקינה וערמונית מעט מוגדלת בבדיקת האורולוג, יש חשד ל- Benign Prostatic Hyperplasia או BPH, כלומר להגדלה של הערמונית שאינה ממאירה. לפי מיטב הבנתי, זו האבחנה שקיבלת על ידי האורולוג. ככל שעולים בגיל, כך עולה גם רמת ה- PSA, הורמון המופרש באופן נורמלי מבלוטת הערמונית. רמתו התקינה נעה בין 1 ל-4 מ"ג\ד"ל. ברמות שמעל 4, מתחילים בירור מקיף יותר הכולל בדיקה רקטלית, בדיקת TRUS (אולטרסאונד רקטלי) וביופסיות. הטיפול בהגדלה כזאת הוא תרופתי, ובמקרים מסוימים נחוץ ניתוח להוצאת הערמונית. ישנן תרופות רבות שתפקידן להקל על תופעות הלוואי, ועל כן חשוב להיות במעקב אורולוגי כדי לוודא שהתרופות אכן עוזרות. אינני יכולה לפרט באילו תרופות האורולוג יבחר להשתמש, שכן הכל תלוי ברקע שלך ובנסיון שלו. במצבים בהם תרופות אינן עוזרות, מועלית האפשרות של ניתוח. אני מציעה להמשיך את המעקב אצל האורולוג, יתכן ששינוי במינון ה- omnic יעשה את העבודה ולא יהיה צורך בטיפול נוסף. לעוד מידע על BPH, ראה את האתרים הבאים: http://www.mayoclinic.com/health/enlarged-prostate-bph/BP99999 קרא עוד

דם טרי, אדום, בצואה מקורו בדרך כלל מדימום בדרכי העיכול התחתונות. חשוב לדעת אם הדם מעורב בצואה או מופיע יותר על גבי הנייר, ומהי כמות הדם. בגיל צעיר, הסיבות היותר שכיחות הן טחורים; פיסורה, שבדרך כלל מלווה בכאב; פוליפ במעי; או דיוורטיקולוזיס, שיותר נפוץ בגיל מאוחר יותר. מקרה של דם בצואה מצריך בדיקה. אל לך להילחץ, אך פנה לרופא המטפל, ולפי הצורך, הוא יפנה אותך לבדיקות המתאימות. קרוב לוודאי שתישלח לכירורג, שיבדוק הימצאות טחורים או פיסורה, וייתכן ותישלח לבדיקת דם סמוי בצואה. ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד