שאלות ותשובות - עמוד 694

על laxadin בהנקה ובהריון תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=56 קרא עוד

כל עוד לחץ הדם מאוזן, הבעיה העיקרית היא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי או עדות לנזק לאיברים בגוף בגלל לחץ הדם הגבוה. אם לחץ הדם מאוזן ואין תופעות לוואי הנגרמות בגלל התרופות, לא אמורה להיות בעיה להמשיך לצלול. אם לחץ הדם אינו מאוזן, קיימת סכנה של בצקת ריאות בזמן צלילה. ה- Tritace בו אתה משתמש שייכת למשפחת מעכבי האנזים ACE, וזו התרופה המומלצת ביותר לצוללנים, למרות שהיא עשויה לגרום לשיעול. התרופה השניה Nifedipine שייכת לקבוצת חוסמי הסידן. קבוצת תרופות אלה עשויה לגרום לסחרחורת קלה במעבר משכיבה או ישיבה לעמידה. אם אינך סובל מתופעות הלוואי, והתפקוד שלך מתחת למים לא נפגע - תוכל להמשיך לצלול. קרא עוד

תסמונת התעלה הקרפלית מתבטאת בלחץ על העצב המדיאלי שעובר בתעלה הקרפלית באיזור מפרק כף היד. התסמונת שכיחה יותר אצל אנשים המבצעים עבודות מאומצות בידיים, ולאחר פציעות במפרק כף היד, וכן יותר שכיחה בנשים, אך גורמים נוספים יכולים לגרום לתסמונת, ביניהם דלקת, ראומטואיד ארתריטיס, מחלות מערכתיות כגון לויקמיה, סרקוידוזיס, סוכרת, הריון וגם בחולי דיאליזה. הטיפול בתסמונת תלוי בחומרת הפגיעה ובגורם לתסמונת. אם הסיבה ידועה, כגון סוכרת, יש לטפל בכך קודם. הטיפול יכול להיות שמרני ולכלול חבישת סד, הזרקת סטרואידים מקומיים; או ניתוחי, אם הטיפול השמרני נכשל. לא ציינת מהי חומרת התסמונת ולכן אמליץ לך לפנות לרופא המומחה לכף יד ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול הנכון ספציפית למקרה שלך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ראשית, ברצוני להביע את הערכתי, על כך שהיגעת להישגים שאתה מתאר, למרות הבעיה שאתה סובל ממנה. הדברים מעידים על כך שיש לך כוחות נפשיים ומוטיבציה, ואין ספק שמרכיבים אלה עזרו לך, ויעזרו גם בעתיד, לשמר אורח חיים כמה שיותר בריא ומספק. יש מספר עמותות המסייעות בשיקום תעסוקתי ובמציאת עבודה לאנשים שנפגעו ממחלה נפשית. יצירת קשר עם אחת מהעמותות האלו יכולה גם לסייע לך ולמשפחתך בתחומים נוספים הקשורים בהתמודדות עם מחלה נפשית. להלן שמות וקישורים לאתרי אינטרנט של כמה עמותות לדוגמה: עמותת "בנפשנו" http://benafshenu.jerusalem.muni.il קרא עוד

ראשית, אני מצרפת תשובה מפורטל אינפומד המסבירה מהי היפרדות שליה ומהם הגורמים לה. http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_4.asp קרא עוד

המצב שאת מתארת אינו פשוט, כיוון שנראה שמעולם לא היו תשוקה או חשק מיני - בתחילת הקשר נראה שהפנית אצבע מאשימה אל ה"בעיה בחדירה", אך משזו נפתרה, את נאלצת להתעמת עם המציאות. קשה להחיות תשוקה שמעולם לא היתה קיימת, אך נראה שאצלך הבעיה עמוקה יותר ודורשת טיפול בהתאם. ישנן נשים רבות שמודות שאצלן יחסי המין אינם מגיעים דווקא מתשוקה וחשק אלא מתוך אהבה ורצון לרצות, לענג ואפילו להודות לבן זוגן. על פי תיאוריה זו, יגידו מטפלים רבים שכשאין חיי מין, יש לבדוק את הקשר הזוגי, אולי שם טמונה הבעיה. אין ספק שיחסי מין הם חלק בלתי נפרד מחיי הזוגיות, ואין גם ספק שלא קל לשמר את התשוקה, מכיוון שחיי היומיום שוחקים, מעייפים, שגרתיים וכו'. אך חשוב מאוד להקפיד ולטפח את היחסים בכל המישורים. אינני יודעת אם הנושא מדובר ביניכם, או שמא את מנסה להתמודד איתו לבדך. חשוב מאוד לשתף את בן זוגך, אין ספק שהוא מודע לבעיה, ולנסות לגשת אולי לטיפול זוגי משותף, בו תוכלו לדון בבעיה, ואולי למצוא מהו מקורה האמיתי. ישנם גם מטפלים מיניים "סרוגייטים" שיוכלו אף לעזור לך בצורה פעילה אם תחפצי ותרגישי מספיק פתוחה ומוכנה לכך. חשוב להתייחס לנושא כאל כל בעיה אחרת בזוגיות, ולא להילחץ ממנה, שכן לחץ יביא לתסכול וירחיק ממך כל חשק, אם יש כזה. אין לכך פתרון מיידי, ומדובר בתהליך, על כן עליך להתאזר בסבלנות ולנסות לשמור על ראש פתוח. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

primolut מכיל פרוגסטרון ולכן גורם לבניה של הרחם, והפסקתו מובילה ל- withdrawal bleeding ,דימום שמדמה מחזור ואינו מחזור אמיתי. אסור להיכנס להריון במהלך שימוש בתכשיר זה וחובה עלייך להיעזר באמצעי נוסף למניעת הריון כל עוד את משתמשת בתכשיר. מובן שאין טעם בנטילת שני התכשירים במקביל, כאשר מטרת האחד מהם להרות ובעת נטילת השני אסור לך להרות. גלולות "דיאנה" (אתינילאסטראדיול) לא גרמו לך להפרעות במחזור, כנראה שמראש הווסתות שלך אינן סדירות (את בעצמך ציינת שהתחלת בנטילתן להסדרת המחזור). גלולות שניתנות להסדרת המחזור עושות זאת באופן "קוסמטי", כלומר לא גורמות להסדרה אמיתית של המחזור הביוצי אלא בעת נטילתן המחזור סדיר, ובהפסקתן - אם אין ביוצים - הווסתות חוזרות להיות לא סדירות. קרא עוד

בלוטות נפוחות בצוואר הן ממצא שכיח אצל ילדים, והסיבה השכיחה ביותר לכך היא זיהום. לעיתים הזיהום שגרם להגדלת הבלוטה כבר חלף, ולכן לא ניתן לראות סימנים בבדיקת הדם, אך הבלוטה נשארת. מחלת הנשיקה היא בהחלט אופציה, למרות שאופיינית בה יותר הגדלת בלוטות בשני צידי הצוואר. הגדלת בלוטות דו-צדדית אופיינית יותר לזיהום ויראלי, והגדלה חד- צדדית - לזיהום חיידקי. אינני יודעת כמה זמן הבלוטה כבר נמצאת שם, האם היא רגישה למישוש ? נוקשה ? האם היא גדלה בזמן האחרון ? האם ייתכן כי בנכם נשרט ע"י חתול ? ועוד. הסיכוי לגידול בגיל הזה נמוך מאוד, ולכן סביר להניח כי הסיבה אחרת. אני מבינה מן השאלה כי כבר התחלתם תהליך של בירור. אם הבלוטה נמצאת שם זמן קצר בלבד, והיא אינה גדלה - ניתן להמתין להיעלמותה בשלב זה. אני מבינה שרופא הילדים שלכם התרשם אחרת, ולכן הייתי ממליצה להמשיך בבירור בו הוא החל. קרא עוד

island bone או בעברית אי-עצם הוא מצב שפיר לחלוטין וחסר משמעות קלינית. מדובר במרכז התגרמות של עצם דחוסה בתוך עצם ספוגית. [19/11/2004] קרא עוד

לתכשירים נוגדי דיכאון אין השפעה ישירה על מערכת הרבייה, אולם במקרים של מצבים נפשיים כגון דיכאון, חרדה והפרעות אכילה, המצב הנפשי עצמו עלול לפגוע ביכולת הפריון של האישה. אישה הנמצאת בתקופת דיכאון, תקופת החמרה של הפרעת חרדה, או הסובלת מהפרעת אכילה, עלולה לסבול מאי-סדירות ואף להפסקה מוחלטת (אך הפיכה) של המחזור החודשי. הדבר נובע מיחסי הגומלין שישנם בין הגוף לנפש. במצבים נפשיים מסוימים מופר האיזון ההורמונאלי הטבעי של הגוף, עם תוצאה של פגיעה בתפקודים גופניים שונים, כולל מערכת הרבייה. במקרים כאלה, השימוש בתכשיר נוגד דיכאון, אשר מביא הקלה בבעיה הנפשית, למעשה משפר את יכולת הפריון. מתוך כלל נוגדי הדיכאון שישנם כיום, המידע המבוסס ביותר לגבי בטיחות לעובר ולהריון הן לגבי התרופות פריזמה או פרוזק, וציטלופראם. לגבי נוגדי דיכאון אחרים, יש מידע שהם עלולים (גם אם הסיכוי אינו גדול) להגביר את הסיכון להופעת מומים בעובר, ולכן הם אינם מומלצים. במקרים מסוימים, למשל כאשר לאישה מאד עזרה בתרופה מסוימת, והיא חוששת שאם תפסיק להשתמש בה הדיכאון יחזור, ניתן לפנות למרכז הטרטולוגי (מרכז ארצי המרכז מידע על השפעת תרופות על התפתחות העובר במהלך ההריון), אשר יכול להעביר לאישה או לרופא/ה המטפל, רשימת בדיקות שיש לבצע במהלך ההריון על מנת לוודא שהעובר תקין, ושאינו נפגע כתוצאה מהשימוש בתרופה. חשוב לזכור כי דיכאון במהלך ההריון או לאחר הלידה עלול לפגוע גם בקשר בין האם לבין התינוק, ובמצבים קיצוניים אף לסכן את חיי האם או התינוק. לכן, בכל מקרה, כדאי להתייעץ באופן אישי עם הרופא/ה המטפל (פסיכיאטר או רופא נשים) ולהחליט מה האופן הנכון ביותר לנהוג בו במקרה שלך, לפי המאפינים הייחודיים שלו. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד