שאלות ותשובות - עמוד 694

הסיגריות אכן מכילות חומרים נוספים פרט לטבק, כולל כמויות זעירות של מתכות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בירור יסודי של מצב הברך מתחיל אצל אורתופד שישמע את סיפור המקרה, יבצע בדיקה ידנית, ויעזור גם בבדיקות הדמייתיות אם יראה צורך בכך. הדמיות אפשריות הן אולטרסאונד לרקמות הרכות, כמו המניסקוסים. בדיקת CT מראה בפירוט רב את מבני הברך, אך כרוכה בקרינה רבה, ואין למהר לעשותה אלא אם כן יש בה צורך ברור. האבחון יסתמך גם על סיפור המקרה שלך, ולכן חשוב לתאר בדיוק מה קרה. לאחר האבחנה, כאמור, תופני לטיפול מתאים, וסביר להניח שמכון הפיזיותרפיה יהיה התחנה המתאימה. אין מה לחכות אלא להתחיל את הבירור והטיפול, ואין מה לחפש בדיקות הדמיה לפני בדיקה אצל הרופא. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

- אינפומד קרא עוד

על פי התיאור שמסרת, נראה שהפסיכיאטר שלך ניסה לטפל על ידי רוב התרופות שעשויות להתאים למצבך, אך עדיין אינך מרגישה שיפור או הקלה בסימפטומים. לגבי הציפרלקס (תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת חוסמי הספיגה של סרוטונין), חשוב שתדעי שהשפעתה אינה מיידית, ועל כן חשוב להעלות את המינון בהדרגה עד לאיזון והשפעה. אם את עדיין סובלת מחרדות, את יכולה לנסות לשלב, לאחר התייעצות עם הפסיכיאטר המטפל, גם תרופות הרגעה שונות, כמו ואבן או לוריבן, אך תרופות אלה יטפלו אך ורק בסימפטומים ואינן מומלצות לשימוש לטווח ארוך. נראה שהטיפול היעיל ביותר עבורך הינו טיפול פסיכותרפי כמו Cognitive behavioral therapy. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ממה שאת מתארת האבחנה הסבירה ביותר היא הרפס, מחלה שלא נפטרים ממנה אבל בהחלט קל יחסית כיום לחיות איתה מכיוון שיש תרופות מצוינות למניעת התפרצות המחלה. אם כל מה שיש זה פצעון קטן שמופיע רק אחת לכמה חודשים, אפילו לא מומלץ ליטול טיפול מונע. את האבחנה יכול לעשות גינקולוג באמצעות לקיחת תרבית מהפצע או שליחת בדיקת דם לבדיקת נוגדנים לנגיף. סיבות אחרות יכולות להיות זיהומים חיידקיים. רק בדיקת רופא עשויה לשפוך אור על הבעיה ולהציע פתרונות ספציפיים. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

בדבריך יש כמה רמזים לכך שהטיפול שאתה נוטל לאחרונה אינו יעיל עבורך: אין לך כוח לכושר, עלית במשקל, יש לך בחילות. כל אל סימנים לכך שיתכן שאתה כרגע בהחמרה דכאונית. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה לצורך בירור גופני לגבי ההקאות, אולי זה קשור לבעיה רפואית אחרת, וכדאי לבדוק זאת. התרופה רמוטיב יעילה בעיקר למצבי דיכאון קל עד בינוני. היא פחות יקרה מסימבלטה, ואיננה גורמת להשמנה. מבחינת תופעות הלוואי, זו תרופה טובה: היא אינה נוטה לגרום תופעות לוואי. מבחינת היעילות, לא בטוח שרמוטיב תעזור לך, זה תלוי בעוצמת הדיכאון שלך. אילו תרופות נוגדות דיכאון ניסית ליטול בעבר, לפני הסימבלטה? לפי התגובה לטיפולים קודמים אפשר לבסס יותר טוב את ההשערה אם רמוטיב יעזור. אני ממליצה לבצע החלפת טיפול תוך התייעצות עם פסיכיאטר/ית שיבדוק אותך וייתרשם ממצבך הנפשי הנוכחי. בהצלחה ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בהחלט. המחלה מדבקת כמה ימים לפני תחילת הסימפטומים ואז עם פרוץ המחלה למשך מספר שבועות ואף כמה חודשים. הנגיף מועבר ברוק לכן יש להיזהר בשיתוף בכלי אוכל ומברשות שיניים. קרא עוד

אריתרופוייטין הוא הורמון המגרה יצירת תאי דם אדומים במוח העצם. הוא מופרש על ידי תאים מסויימים בכליה בתגובה לירידה בחמצן המגיע לרקמות. כאשר האריתרופוייטין גבוה, זה יכול להעיד על מחסור בחמצן. האם אימך מעשנת? האם יש לה מחלת ריאות כרונית או מחלת לב? אפשרות נוספת היא שישנו ייצור אקטופי של אריתרופוייטין שלא מגיב לוויסות הטבעי של הגוף. אמך צריכה לעבור המשך בירור כדי למצוא את הסיבה המדויקת לעלייה בערכי האריתרופוייטין. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

איקאקלומין (clomiphen) משרה ביוץ ומגייס יותר זקיקים בכל ביוץ. אצל אשה שלוקחת איקאקלומין מתרחש הביוץ 12-5 ימים לאחר נטילת הכדור האחרון. לא אמורה להיות השפעה על ימי הדימום, ובכל אופן, עדיין תוכלי לספור 7 ימים "נקיים". מכיוון שהביוץ עשוי להתרחש החל מהיום החמישי לאחר נטילת הכדור האחרון, מומלץ לקיים יחסים החל מיום זה למשך שבוע (יש הממליצים לסירוגין, כלומר יום כן יום לא). בהצלחה, ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לפי הפרטים שמסרת בשאלך, די ברור כי הטיפול באנטיביוטיקות שהזכרת גורם סבל נוסף לילדייך. הטיפול בדלקות אוזניים בגילאים שהזכרת מתבסס על טיפול אנטיביוטי שברוב המקרים מבוסס על תרופות מקבוצת הפניצילינים, כמו האוגמנטין והמוקסיויט. תרופות אלו הוכחו כיעילות ביותר בטיפול במזהמים השכיחים שגורמים לדלקות האוזניים. אם דלקות האוזניים שבות ומופיעות בתדירות גבוהה כפי שתיארת, לדעתי יש מקום לחוות דעת נוספת של מומחה אף-אוזן-גרון. ייתכן שכדאי לעבור לטיפול באנטיביוטיקה מסוג שונה, ואולי אף להתערבות כירורגית. מומחה יוכל גם להתרשם מן האירועים של הופעת הפצעים בפה אותם את מתארת ויוכל להציע לכם פתרונות מתאימים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד