שאלות ותשובות - עמוד 697

ביוץ מעלה את טמפרטורת הגוף ולא מוריד אותה. קרא עוד

לכאורה, אין שום קשר בין דלקות בדרכי השתן, קנדידה ונגיף הפפילומה. לעיתים, נטילת תכשירי אנטיביוטיקה לטיפול בדרכי השתן עשויה לגרום לקנדידה בנרתיק, אבל לא מעבר לכך. באנשים בריאים, שמערכת החיסון שלהם תקינה, נגיף הפפילומה מתפנה בסופו של דבר מהגוף בעצמו. יכול להיות שהיבלות נשארו ויש לצרוב אותן, אבל זה לא אומר שתהיה הדבקה חוזרת. אין שום קשר בין הדברים שתיארת לבין קנדידה, ולפי התיאור שנתת, החבר שלך אינו סובל מקנדידה. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

אם ההריון תקין, ניתן להמשיך בפעילות גופנית, ואף חשוב לעשות זאת תוך כדי ההריון, אך יש להתאים את הפעילות לשלב ההריון וליכולת האישה ההרה. אין פעילות מסוימת שטובה או מומלצת יותר מאחרת. לנשים שכבר פעילות מבחינה גופנית, יש להוריד מעט את הדופק המרבי לכ-75%, וכן את המשקולות ל-50% מהיכולת המרבית. לנשים שלא התאמנו לפני כן, מומלצת שחייה, הליכה מתונה, אופניים נייחים וכדומה. בכל מקרה אמליץ לך להמשיך, אך לא להתאמץ יותר מידי, ולהקפיד להיות במעקב של הרופא המטפל. בברכה והריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

גיד זה (supraspinatus) ביחד עם עוד גידים של הקופסית המסובבת אחראי להרמת היד בכתף. תרגילי רוקווד לחיזוק הכתף הם אלה המומלצים כשמאבחנים קרע כזה. במידה והקרע אינו גדול אין צורך בניתוח. ראה גם תשובה קודמת באינפומד http://www.infomed.co.il/questions/q_061802_1.htm דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד

גאראמיצין, או בשמה הגנרי גנטאמיצין, הינה אנטיביוטיקה הניתנת תוך- ורידית. הטיפול באנטיביוטיקה הינו טיפול ממוקד כנגד החיידקים המזהמים. נגד כל חיידק או קבוצת חיידקים נותנים את האנטיביוטיקה המתאימה. גנטאמיצין, למשל, היא אנטיביוטיקה טובה כנגד חיידקים מסוג מתגים גראם שליליים. חשוב לציין כי קיימות הרבה מאד אנטיביוטיקות אשר יכולות לכסות (לצאת נגד ולהרוג) את אותם החיידקים, כך שבאופן עקרוני קיימות עוד הרבה תרופות אחרות שניתן לתת במקום גנטאמיצין. במצבים קיצוניים ביותר קיים זיהום ע"י חיידק שרגיש לגנטאמיצין (שגנטאמיצין פוגעת בו), אך עמיד לכל האנטיביוטיקות האחרות. מצב זה נדיר ומעיד על חיידק מאד עמיד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

כאשר תינוק "שוכח" את הפעולות שכבר למד, מומלץ לגשת לרופא הילדים לבדיקה ואולי אפילו לנוירולוג. אין שום סיבה שהיא לא תדע לבצע את אותן פעולות פשוטות שכבר ביצעה בעבר. יכול להיות שיש כאן בעיה נפשית הדורשת תשומת לב. אולי ישנם מתחים חדשים במשפחה? מעבר דירה? התחלת גן? ריבים בין ההורים? גם בשביל אבחון רגשי כדאי לגשת לרופא הילדים ולשלול אופציות אחרות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אינני יודעת מתי התחלת להשתמש במדבקות למניעת הריון, אך בכל אופן, התופעה שאת מתארת מוכרת ונפוצה, בעיקר בחודשים הראשונים לשימוש במדבקות מסוג זה או בגלולות למניעת הריון מהדור החדש, המכילות מינון נמוך יחסית של הורמונים. אם השתמשת במדבקות על פי הוראות השימוש, והקפדת להחליף אותן בזמן, אין חשש להריון. אני ממליצה להמשיך ולהשתמש במדבקות כרגיל, אך אם התופעה תחזור על עצמה, כדאי לפנות לרופא לבדיקה ולהיוועץ עימו לגבי אמצעי מניעה חלופי, כיוון שהפרשות מסוג זה יכולות בהחלט להיות מטרידות ומיותרות. אין כל קשר בן ההפרשות לבין האנמיה, את יכולה וצריכה להמשיך בנטילת תוספי הברזל כרגיל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בישראל החיסון נגד הפטיטיס B הוא חלק משגרת החיסונים, והוא ניתן עם הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים. וירוס ההפטיטיס גורם לדלקת של הכבד, ובאחוז קטן מן המקרים (10%) לאחר המחלה החריפה נותרת דלקת כרונית פעילה, שעשויה להתפתח לשחמת כבד ולסרטן של הכבד. למרות ההתפתחות בטיפולים אנטי-ויראליים, עדיין לא נמצא טיפול יעיל להפטיטיס, כך שהטיפול היעיל ביותר הוא בשלב זה - מניעה. יעילות החיסון היא מעל 90%. ההדבקה בהפטיטיס B היא הדבקה "מדם לדם": קיום יחסי מין, קבלת מנת דם נגועה, הדבקה מאם לתינוק. ההעברה עשויה להתבצע גם דרך חתכים בעור או בריריות. הווירוס יכול לשרוד מחוץ לגוף האנושי תקופות ארוכות יחסית, ולכן עשוי לעבור גם דרך חפצים שהיו במגע עם דם של נשא. בעבר הכילו החיסונים חומר בשם thimerosal (כספית אורגנית) כחומר משמר. ולמרות שלא תוארו מקרי סיבוכים, התעורר חשש לפגיעה התפתחותית בילדים. כיום קיימים חיסונים שאינם מכילים את החומר הזה, והם בשימוש נרחב. בגלל צורת ההדבקה, מתנגדי החיסון טוענים כי תינוקות אינם חשופים להדבקה מדם לדם, ולכן אינם זקוקים לחיסון, וכי החיסון חושף אותם לתופעות לוואי ולסיבוכים. טענה נוספת היא כי החיסון נחוץ רק לתינוקות שאימהותיהן נשאיות של הפטיטיס B, וכי משרד הבריאות ממליץ על החיסון לכל התינוקות, כדי שלא ייאלץ לבדוק את כל אוכלוסיית האימהות. המצדדים בחיסון, ושירותי בריאות עולמיים כמו ה- CDC וועדות שכונסו כדי לדון בסוגיה, טוענים כי חיסון של כל התינוקות בעולם, בלי קשר למצב החיסוני של האימהות, נחוץ כדי לחסל כליל את הזיהום בהפטיטיס B. תוכניות חיסון שנוסו בעבר בארה"ב, והתמקדו רק בחיסון אוכלוסיות בסיכון גבוה - נכשלו, ולא השפיעו כמעט על שכיחות המחלה. אי לכך הוכנס החיסון להפטיטיס B לשגרת החיסונים בתינוקות בארה"ב ב-1991, שכן תינוקות הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחיסונים. במדינות שהכניסו את החיסון לשגרת החיסונים ביילודים - מתחילים לראות תוצאות. בטיוואן החלו לחסן את כל התינוקות ב-1986, ושיעור הנשאים בקרב הילדים ירד מ-10% לפחות מ-1% עשר שנים מאוחר יותר. במקביל, ירדה בחצי שכיחות סרטן הכבד בילדים. במדינות כמו ישראל, בהן שכיחות המחלה נמוכה בהרבה, יארכו שנים רבות יותר עד שייראו תוצאות בשטח. משרד הבריאות מדווח על שיעור סיבוכים אפסי. המתנגדים לחיסונים טוענים כי שיעור הסיבוכים גבוה מן המדווח. כמו כל חיסון, ייתכנו תופעות לוואי מקומיות, כמו אודם ונפיחות במקום ההזרקה, וכן חום, ירידה בתיאבון ואי שקט. בין תופעות הלוואי הנדירות, והמסוכנות יותר שתוארו: ירידת לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, אנצפליטיס (דלקת של המוח), פריחה, שלשולים, הקאות, ירידה בספירת טסיות הדם, עליית אנזימי כבד, דלקת פרקים, תסמונת גילאן-בארה, דלקת של עצב הראיה, הפרעות בראיה. המתנגדים לחיסונים טוענים גם כי קיים קשר בין מתן חיסונים לאוטיזם, אולם קשר כזה לא הוכח מדעית. כדי לעזור לך בהחלטתך תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים, ביניהם מסקנות ועדת הכנסת באשר לחיסונים, ואינפורמציה באשר לארגון חסון, המתנגד לחיסונים: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00011.rtf קרא עוד

סרטן של הערמונית (פרוסטטה) הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בגברים. בדיקות סקר תכופות של רמות PSA בדם הובילו לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, כאשר הוא עדיין מוגבל לערמונית. לא קיימים מחקרים המוכיחים באופן חד- משמעי מהו הטיפול היעיל ביותר לחולה עם גידול המוגבל לערמונית. האפשרויות הטיפוליות הן כריתת הערמונית בניתוח, טיפול בקרינה חיצונית, בראכיתרפיה (הקרנה הנובעת ממקורות המוחדרים אל הגוף), עם או בלי טיפול הורמונלי, ומעקב בלבד. את מידת הסיכון בסרטן הערמונית מחלקים לשלוש, על פי גודל הגידול, ערכי ה- PSA לפני הטיפול (נתונים שאתה לא ציינת), ומדד גליסון - ערך המבטא את מידת ממאירות התאים בכל אחד מצידי הערמונית (במקרה זה - 6, כלומר רמת סיכון נמוכה). הטיפול הקרינתי מתוכנן כך שמלוא מנת הקרינה תגיע אל הערמונית, וכמות מועטה ככל האפשר תגיע לאיברים שסביבה ותפגע בהם. כמות הקרינה נקבעת על פי מידת הסיכון, אך בדרך כלל מדובר בטיפול של כ-7 שבועות. סיבוכי מערכת העיכול: במהלך הקרינה עשויה להתפתח דלקת של המעי, המתבטאת בעיקר בשלשולים. סימפטומים אלה חולפים 3-8 שבועות לאחר סיום ההקרנות. באחוז נמוך מן המטופלים קיימים סימפטומים לטווח ארוך: שלשולים, פצעים באיזור פי הטבעת או דם בצואה. סיבוכי מערכת השתן: כמעט מחצית מן המטופלים בהקרנות לסרטן הערמונית חשים סימפטומים של מערכת השתן בזמן הקרינה. בדרך כלל הביטוי הוא תכיפות במתן שתן, הפרעות במתן שתן ודחיפות. סימפטומים אלה חולפים כ-3 שבועות לאחר סיום הטיפול. הפרעה קבועה במתן שתן לאחר קרינה - נדירה ביותר. סיבוכים אפשריים אחרים הם הופעת צלקות בצינור השתן או בשלפוחית, דלקת של שלפוחית השתן או הופעת דם בשתן. סיבוכי מערכת המין: באחוז ניכר מן הגברים המטופלים בקרינה לסרטן הערמונית מופיעה אין- אונות (אימפוטנציה) כתוצאה מן הטיפול, בשילוב עם גורמים נוספים - הגיל עצמו, מחלות רקע ושימוש בתרופות. ברוב המקרים מסייעת ויאגרה לפעילות מינית תקינה. הקרנות מעלות באחוז קטן מאוד את הסיכון לממאירות משנית באיזור המוקרן. קרא עוד

קרום הבתולים הוא כינויו של פיסה עדינה של רקמה שחוסמת באופן חלקי את פתח הלדן (נרתיק). צורתו וגודלו משתנים מאישה לאישה, וישנן נשים שנולדות בלעדיו. קריעת קרום הבתולים לאחר יחסי מין יכולה לגרום לדימום קל וכאב בפעמים הראשונות, שחולפים. קרא עוד