שאלות ותשובות - עמוד 728

התרופה קופקסון חדשה יחסית, וכרגע אין די מחקרים לגבי בטיחות השימוש בה בזמן הריון, ולכן לא מומלץ לקחת את התרופה בזמן הריון. אמנם מחקרים בבעלי חיים לא הראו פגיעה בעוברים, אך ההמלצה המקובלת היום היא להשתמש בתרופה בהריון רק אם יש צורך מוחלט (קטגוריה B). בזמן הריון (ובעיקר בטרימסטר השלישי), ישנה הטבה בסימפטומים ובתמונה של המחלה, אך בחודשים שלאחר הלידה תיתכן החמרה. אני ממליצה ליידע את הגינקולוג/ית ואת הנוירולוג/ית המטפלים, כדי שניתן יהיה להחליט אם להפסיק את הטיפול או להמשיכו, בהתאם לדרגת המחלה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

פריצת דיסק בעמוד השדרה יכולה להתבטא במגוון צורות ומיקומים, ולרוב היא מתבטאת בכאב מפושט בגב התחתון, עם דרגות שונות של הקרנה לגבהים שונים ברגל מסויימת. תנוחה של יישור (אקסטנציה) עלולה לעיתים להחמיר את הכאב. כאבים באיזור הירך עלולים להוות חלק מן הכאב המוקרן המוכר בפריצות דיסק והנובע מעצבים היוצאים מעמוד השדרה. הכאב המוקרן מתמקד לרוב באזורים הקדמיים והצדדיים של אזור מפרק הירך. כאב אחורי הוא שכיח פחות. קושי בהרמת הרגל הוא בעיה המחייבת בירור של הסיבה לקושי. אם מדובר בחולשה אמיתית של שרירי הירך, אזי יתכן שיש מקום לטיפול ניתוחי. חולשה לא אמיתית היא תגובה לכאב, ועשויה לחלוף בתגובה לטיפול בנוגדי כאבים. בהצלחה! ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

ערכים תקינים של פרופיל שומנים הם כדלקמן: כולסטרול כללי עד 200 מיליגרם לדציליטר (באדם ללא גורמי סיכון), HDL בגברים בין 29 ל-62 ובנשים בין 34 ל-82 (רמות נמוכות עלולות להצביע על סיכון למחלות מסוימות), LDL בין 60 ל-160 (רמות גבוהות מהוות סיכון למחלות לב טרשתיות). לפיכך, תוצאות פרופיל השומנים שלך תקינות, ועליך להמשיך ולבצע בדיקות שגרתיות. ALT ו AST אלה הם אנזימים הנמצאים בתאי הכבד, ועליית רמתם מעל הנורמה יכולה להצביע על נזק כלשהו לכבד. סיבות אפשריות הם דלקת של הכבד או פגיעה כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות או ממחלה כרונית של הכבד. במקרה שלך, רמת ה- ALT אכן מעט גבוהה. הפטיטיס B והפטיטיס C שליליים שוללים את האפשרות שחלית בדלקת הכבד הנגרמת על ידי אחד מהווירוסים הללו. עליך לשוב לרופא המטפל עם התוצאות, והוא ודאי יברר אם ישנה סיבה לעליית רמת אנזימי הכבד. העלייה איננה קיצונית וייתכן גם שהיא חסרת חשיבות. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

התורים די מהירים, ועם השיפור בספירת הזרע חוזרים לתהליך, אולי גם בדרך הטבע. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

את סובלת מרמת ברזל נמוכה, כלומר ממחסור ברזל. מעניין האם הדבר בא לידי ביטוי גם ברמת המוגלובין נמוכה (אנמיה). עלייך לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל טיפול בכדורי ברזל. רמת שומני הדם גם היא גבוהה. בשלב ראשון ההמלצה היא לשנות את אורח חיים, כלומר, לאכול דיאטה מאוזנת (בהמלצה של דיאטנית) ולבצע פעילות גופנית. יש להיות במעקב אחר פרופיל השומנים בדם אחת ל- 3 חודשים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

רופאת המשפחה שלך צודקת. כאשר גודל הגידול יותר מסנטימטר אחד, הטיפול המומלץ הוא כריתה מלאה של בלוטת התריס, טיפול ביוד רדיואקטיבי ומתן אלטרוקסין לצורך הורדת ערכי ה-TSH לרמות אפסיות. טיפול ביוד רדיואקטיבי נמצא כמוריד עד 50% את שיעור החזרה המקומידת של הגידול. המינון המקובל הוא 30 מיליקירי, אך במקרה שלך הוחלט לתת מינון של 100 מיליקירי - המינון המומלץ במקרה של סרטן פוליקולרי, משום שהוא מעט יותר אגרסיבי מן הפפילרי. לאחר כריתה של בלוטת התריס עקב גידול, גם אם ניתן טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי (כמו במקרה שלך) וגם אם לא, יש לתת טיפול באלטרוקסין. הטיפול מהווה גם טיפול חלופי, משום שהגוף אינו מייצר בעצמו את הורמוני התירואיד, וגם כטיפול המונע את הישנות הגידול, משום שה- TSH עשוי לגרום לגדילה של תאי הגידול, ולכן יש להוריד את רמתו למינימום, כדי להקטין את הסיכוי להישנות הגידול. יש חילוקי דעות בין המומחים באשר לערכי ה-TSH הרצויים. הרוב מסכימים שיש להוריד את הערך ל-0.1 mU/L, אך חלקם ממליצים על ערך נמוך מ-0.5 mU/L, ערך הגורם לדיכוי מספק של בלוטת התריס, ושהסיכון לסיבוכים בו (בעיקר אוסטאופורוזיס והפרעות בקצב הלב) קטן. בטיפול הזה יש להמשיך לכל החיים, ולא לשישה חודשים בלבד. לאחר 5 עד 10 שנות טיפול, ללא הישנות המחלה – ניתן לשקול להוריד את מינון האלטרוקסין. במהלך הטיפול יש לערוך בדיקות צפיפות עצם באופן שגרתי. בדרך כלל, התגובה לעלייה במינון מופיעה רק לאחר שבועיים, כך שאני לא בטוחה שכל תופעות הלוואי מהן את סובלת הן תוצאה של נטילת האלטרוקסין. כדאי לחזור על בדיקת TSH לאחר 6-3 שבועות מתחילת העלאת המינון, ואם הערכים אכן אפסיים, ותופעות הלוואי יימשכו, התייעצי עם הרופאה שלך באשר להפחתה קטנה במינון. ובכל זאת, כדאי לזכור שתפקידו של האלטרוקסין במקרה שלך הוא הקטנת הסיכוי להישנות הגידול, ולכן לא כדאי לוותר עליו. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

בדיקות הדמיה יכולות לאבחן גרורות של גידול ממאיר אם מזהים קשריות לימפה מוגדלות באזור המתאים לגידול או נגעים באיברים אחרים. אף הדמיה לא יכולה לשלול שלגידול כלשהו יש גרורות. גם תא אחד שנפרד מהגידול והתמקם במקום אחר בגוף הוא גרורה. דרוש גודל מינימלי של כמה מילימטרים (כמה מיליוני תאים) על מנת שגרורה תיראה בבדיקת ההדמיה, גם אם היא הטובה ביותר. לכן גם בדיקת MRI לא תוכל לקבוע בוודאות שלגידול אין גרורות. ניתן לומר רק שסביר מאוד שאין לגידול גרורות גדולות. מאחר שאיני מכירה את כל הפרטים הרפואיים, אני לא פוסלת את דברי הרופא. יתכן שבדבריו הסתמך על ממצאים נוספים, גודל הגידול הראשוני, מראה הגידול, הסיכוי לממאירות וכו'. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

הסימנים שאת מתארת בדר"כ לא מופיעים בכזו עוצמה, כל- כך מהר. קרא עוד

אני מניח שבעלך קיבל נוגדנים (כלומר, חיסון פסיבי) ולכן הוא מחוסן מרגע קבלת החיסון. מתן חיסון אקטיבי (כלומר, מתן נגיף מומת או מוחלש או חלק מהנגיף המהונדס גנטית) מביא ליצירת חיסון תוך כמה שבועות. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

יוד נמצא בהרבה מאוד מאכלים. זהו מינרל שמקורו מהקרקע ומהים, ולכן הוא מצוי בכל המוצרים מהים כגון דגים ופירות ים, אצות, מלח ים, וכן בירקות, פירות, דגנים וחיטה שגדלו על קרקעות מכילות יוד. ירקות מהאדמה הם הטובים ביותר, כמו בצל, חסה, פטריות ועוד. יוד מצוי גם בבשרם של בעלי חיים שאוכלים עשב שגדל על קרקעות כאלה, בצבעי מאכל אדומים, בחלב ומוצריו ובביצים. המינון היומי המומלץ של יוד הוא 150 מיקרוגרם ליממה למבוגר. בכפית אחת של מלח מועשר יוד יש כ 400 מיקרוגרמים. למידע נוסף- http://www.healthy.net/scr/Article.asp?Id=2074 ובדף הויטמינים באתר http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=13 [21/08/2003] קרא עוד