שאלות ותשובות - עמוד 739

ישנם גורמים רבים היכולים לגרום לעליית האנזים CK או CPK בדם. אנזים זה מצוי בכל השרירים בגוף, כולל בשריר הלב, ועלייה ברמתו מבטאת פגיעה שרירית כלשהי. האנזים אחראי על יצירת אנרגיה בשריר. האנזים מחולק לאיזואנזימים שונים: בשריר רגיל האנזים נקרא MM, בשריר הלב הוא נקרא MB ובמוח - BB. הגורמים האפשריים לעלייה הם מחלת לב (אז עולה רמת ה- CK-MB) כמו אוטם בשריר הלב, דלקת שריר הלב, מחלות המבטאות פגיעה והרס שרירים (CK-MM), פגיעה מוחית בשל מחלה או טראומה, או תת-פעילות בלוטת התריס. רמת האנזים עולה גם לאחר פעילות גופנית מאומצת. ברוב המקרים, באדם בריא, רמה גבוהה של CPK היא תוצאה של פעילות גופנית מאומצת. אני מציע לך להפסיק להתאמן למשך כשבוע עד 10 ימים ואז לחזור על הבדיקה. התוצאה שמסרת היא רמה כוללת של כל האיזואנזימים, ולכן יש לבדוק בצורה פרטנית. כמו כן, צריך לשלול פגיעה בשריר הלב. רמת ברזל נמוכה יכולה לגרום לאנמיה מחוסר ברזל, אך יש להתייחס לנתונים כמו רמת הפריטין ורמת הטרנספרין בדם כדי להגיע לאבחנה, בנוסף לחולשה וחיוורון. אצל נשים צעירות יש גם איבוד דם שגרתי בזמן המחזור. לקרניטין וגלולות נגד הריון אין השפעה על רמת האנזים. אני מציע לך לחזור על בדיקת CPK לאחר הפסקת פעילות גופנית, ולהשלים את הבירור בנוגע לאנמיה מחוסר ברזל אצל רופא המשפחה. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

לופוס, או זאבת, היא מחלה כרונית, המתאפיינת במהלך של התלקחויות - בהן המחלה פעילה והסימפטומים קשים יותר, ושל הפוגות. הביטוי הקליני של המחלה משתנה מאוד מחולה לחולה. לאור העובדה כי מדובר במחלה כרונית, הרי שזו מחלה שתלווה אותה כל חייה, אך עם טיפול תרופתי מתאים המחלה יכולה להיות בשליטה טובה, ולא לפגוע באיכות חייה. החריג היחיד לכך הוא לופוס המתפתח לאחר טיפול תרופתי בתרופות כמו פרוקאינאמיד, הידלאזין או מינוציקלין. במקרה זה הפסקת התרופה, לעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי נוסף - עשויה להעלים את הבעיה. קרא עוד

הערך שקיבלת הוא לא ספציפי ואיננו יכול להצביע על תהליך מסויים בכבד. את ה-CA 19.9 בודקים כחלק מקבוצת מרקרים (סמנים) המאפיינים תהליכים שונים בכבד, בעיקר תהליכים המכוונים להימצאות גידול. התוצאה שלך היא לא ספציפית ואין יכולת להסיק ממנה על בעיה מסויימת. בדרך כלל נבדקים מספר מרקרים, ובשילוב עם קליניקה מתאימה, קרי בדיקות דם, בדיקה גופנית, תסמינים מהם סובל החולה ובדיקות הדמייה (סונר בטן ו CT בטן), הם עוזרים לכוון את הרופא לאבחנה. בשל העובדה שלא מסרת פרטים נוספים, אין אני יכול לתת לך תשובה ספציפית יותר למצבך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

התרופה ואלטרקס או ואלאציקלוביר נמצאת בקטגוריה B, והדבר אומר כי לא הוכחה בכל מאת האחוזים בטיחות השימוש בתרופה בהריון, אבל התרופה מספיק בטוחה כדי לקחת אותה כאשר יש בה צורך, ובמקרה שלך אכן עולה כי יש בה צורך אמיתי, שכן אין ספק כי הנזק שעלול להיגרם מההרפס עולה לאין שיעור על הנזק שעלול להיגרם, באופן תיאורטי, מהתרופה. כל ההשפעות התרופתיות על העובר גדולות יותר בשליש הראשון מבחינת ההתפתחות, ובשליש השלישי מבחינת ההשפעה הרעלית הכללית. התרופה ניתנה לנשים הרות רבות בכל שלבי ההריון, ועד היום לא נמצאה עדות לנזק ממשי. נכון שאין דיעות נחרצות ברפואה, אבל אם מנהל התרופות והמזון האמריקאי נתן לתרופה את הסיווג כפי שנתן, נראה שהנזק באי נטילתה גבוה בהרבה מהנזק שיכול להיות בלקיחתה. אין מחקרים שבדקו את משך הנטילה ואת הקשר שלו לנזק לעובר. מהמחקרים שנעשו עד היום לא הוכחה עלייה בשיעור ההפלות ולא בשיעור המומים. פרטים נוספים תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=340 קרא עוד

בהחלט כן. גלולת הפוסטינור עשויה לגרום הן להקדמת המחזור החודשי והן לדחייתו. עוד על הגלולה תוכלי לקרוא כאן: http://www.postinor2.co.il/ קרא עוד

אלפרנון, או בשמה המסחרי Inspra, היא תרופה עם מנגנון פעולה יחסית דומה לזה של אלדוספירון. את צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול חלופי. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

LVEF או Left Ventricular Ejection Fraction - זהו נפח מקטע הפליטה של חדר שמאל, שמהווה מדד לתפקוד החדר. עד כמה החדר השמאלי של הלב האחראי להזרקת הדם לגוף כולו מצליח לתפקד? נפח מקטע הפליטה התקין באדם מבוגר הוא בין 50% ל-80%. לכן במקרה שלך לא מדובר באי-ספיקת לב. ישנה הרחבה של חדר שמאל ושל העלייה השמאלית הניתנת להסבר על ידי אי-ספיקת המסתם האורטלי והמיטרלי בהתאמה. המסתם האורטלי מפריד את החדר השמאלי משורש האאורטה, כלי הדם הראשי המזרים דם לגוף. המסתם המיטרלי מפריד בין העלייה השמאלית לבין חדר שמאל. אי ספיקת מסתם משמעה כי אין סגירה שלמה שלו. כדי להסביר זאת נתמקד בצד השמאלי של הלב: בזמן שחדר שמאל מתכווץ על מנת להזרים דם לאב העורקים (אאורטה) ומשם לגוף, רצוי מאוד שהמסתם המפריד בין החדר לבין העלייה השמאלית (מסתם מיטרלי) יהיה סגור על מנת שדם לא יחזור מהחדר לעליה, כדי שמקסימום דם יוזרק לגוף. אם המסתם אינו נסגר לגמרי בזמן זה, מדובר על אי-ספיקה, שיכולה להיות בדרגות חומרה משתנות. כך לגבי המסתם המפריד בין אב העורקים לבין חדר שמאל. אם לאחר הזרקת הדם לאב העורקים המסתם לא נסגר לחלוטין, הדם חוזר בחלקו לחדר שמאל במקום להמשיך לגוף. המסתם הטריקוספידלי מפריד את בין עליה לבין החדר הימני, וגם בו יש אי-ספיקה קלה. SOL או Space Occuping Lesion (תהליך תופס מקום) מיוחס לחשד לתהליך ממאיר על פי רוב. במקרה שלך לא נראה תהליך כזה. לחץ הדם הריאתי שלך גבוה למיטב הבנתי. מהכתוב מדובר על 41 מ"מ כספית. זה בהחלט דורש התייחסות וטיפול, וככל הנראה מדובר במצב משני לאי-ספיקת המסתמים בצידו השמאלי של הלב. אני לא יודעת בדיוק למה הכוונה ב- VTI ו ב- ACC, אולם שניהם מצביעים על אי-ספיקה אורטלית בחומרה משמעותית. AR פירושו Aortic Regurgitation. טיפול מונע ל- SBE או Subacute Bacterial Endocarditis: כאשר יש בעיות במסתמי הלב (כמו אי-ספיקה) יש לתת טיפול מונע אנטיביוטי לפני פעולות פולשניות כלשהן (כמו טיפולי שיניים) מחשש לדלקת של האנדוקרד. לסיכום, אתה סובל מאי-ספיקה קלה עד בינונית של המסתם המיטרלי ואי-ספיקה משמעותית של המסתם האורטלי, ואלה קשורים ליתר הלחץ הריאתי. במקרה של אי-ספיקה אאורטלית משמעותית, יש מקום לשקול ניתוח לתיקון או החלפה של המסתם. האינדיקציות לכך הן כאשר האדם סימפטומטי (אנשים עם אי-ספיקת המסתם האורטלי לרוב מפתחים סימפטומים רק כאשר יש כבר פגיעה בתפקוד הלב), או אפילו אם האדם ללא סימפטומים אבל תפקוד הלב יורד מתחת ל-55%. (LVEFגבולי מבחינת הצורך בתיקון או החלפת המסתם. לא ציינת אם אתה סובל מסימפטומים כלשהם. אני ממליצה לך להתייעץ עם קרדיולוג לגבי האפשרויות הטיפוליות במקרה שלך. ומובן שעליך להיות במעקב קרדיולוגי הדוק ולבצע בדיקת אקו לב כל חצי שנה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

בשאלתך את מעלה מספר נקודות: 1. רסיטל, או בשמה הגנרי ציטאלופראם, היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). התרופה ניתנת גם בהפרעת חרדה, וזו הסיבה ככל הנראה שקיבלת תרופה זו. התרופה אינה ממכרת, ומשפרת את מצב הרוח ומידת החרדה, כך שאל לך לפחד מהתמכרות. באם התרופה עובדת - יש להמשיכה באופן קבוע. נסיונות הפסקת התרופה צריכים להיות הדרגתיים ובמעקב הרופא המטפל, הואיל והפסקה חדה עלולה להוביל לחזרה מהירה של החרדות/דיכאון. 2. ציטאלופראם מפחיתה את רמת החרדה אך אינה מכניסה את האדם לאדישות או אפתיות. אנשים המטופלים בתרופה ממשיכים לנהל חיים מלאים, ללא כל הפרעה. נהפוך הוא, בשל ירידה ברמת החרדה והדיכאון האנשים הופכים להיות יותר מעורבים חברתית, ויותר מתעניינים בסביבתם, פעולות שטרם הטיפול היו פחות "מעניינות" אותם. 3. רעד מקור אינו אחד מתופעות הלוואי המוכרות של התרופה. אם הסימפטום חמור ולא פוסק, יש צורך בבדיקת רופא. חשוב לבדוק האם תגובת הרעד היא חדשה או שמא התופעה מקבילה להופעת החרדה, וייתכן שהטיפול התרופתי יועיל גם לרעד. עובדה חשובה היא שהתרופה מתחילה לעבוד לאחר טיפול של מינימום 3 שבועות. במקרה שלך אני ממליץ על המשך הטיפול התרופתי, ובמקביל התחלת טיפול בשיחות אשר יכול להועיל בנוסף. רפואה שלמה. קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

אין שום עבודה מחקרית שהשוותה את כמות החומרים הרעילים בנרגילה לזו שיש בסיגריות. אם מישהו מעשן נרגילה אחת לכמה חודשים, נראה לי שאין בכך סכנה מיוחדת ואולם עישון תדיר של נרגילה מסוכן אף הוא. עישון סיגריות הוא כמובן מסוכן ביותר. לכן, מומלץ שלא לעשן סיגריות ואף לא נרגילות. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד