שאלות ותשובות - עמוד 739

ה- PSA משמש רק כסמן, כלומר לא די ברמת ה- PSA כדי לקבוע אבחנה, אך על מנת לבחון את התקדמות המחלה (אם בכלל ישנה), חשוב מאוד לעקוב אחריה. נכון שבדיקה פולשנית עשויה להעלות את רמת ה- PSA, אך לרוב מדובר ביותר מבדיקה רקטלית. בכל אופן, על פי תיאורך אין מניעה לבצע את בדיקת ה- PSA. עוד על ה PSA תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=98 קרא עוד

מיקרוליתיאזיס דו-צדדי, כלומר הסתיידות באשך, הוא ממצא לא שכיח. ברוב המקרים מייחסים את זה להימצאות גידול או חשש להתפתחות של גידול, וישנם מקרים בהם זה מופיע על רקע ציסטה באפידידימיס או וריקוצלה בשק האשכים. אני ממליץ לך לפנות עם תוצאות בדיקת האולטרסאונד לרופא המטפל שלך או לאורולוג, כדי שיוכל לתת אבחנה מדוייקת יותר או להחליט על בדיקות נוספות על מנת להגיע לאבחנה ולהחליט על המשך הטיפול. לקריאה נוספת אני מפנה אותך לתשובות קודמות באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_012904_2.htm קרא עוד

ההחלטה לגבי החלפת סתימות מתבצעת אך ורק ע"י בדיקת תקינותן, כלומר אם הן עומדות בפרמטרים קליניים מסוימים אותם בודק הרופא. האמצעים העומדים לרשות הרופא הם עיניו, חוש המישוש שלו בעזרת כלים מיוחדים וצילום הרנטגן. בכדי לעשות אבחנה נכונה יש להשתמש בכל הכלים האלה. במידה וסתימה כזו או אחרת עומדת בכל הקריטריונים, אין כל משמעות ל"ותק" הסתימה בפה. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

אכן אינך לבד וישנם הרבה אנשים הסובלים מתופעות אלו. ראשית עליך לעבור בדיקה מדוקדקת של חלל הפה בכדי לשלול בעיות דנטליות. ישנן מספר בדיקות שיש לבצע, ביניהן בדיקות דם- ויטמנים ומינרלים שונים כגון B12, אבץ, מגנזיום. את הבירור אני ממליץ כי תעשי באוניברסיטת תל אביב, המחלקה לרפואת הפה, טל' 03-6409551 ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

בבדיקת CT יש שני מרכיבים: הקרינה וחומר הניגוד. הבדיקה מבוססת על קרינת רנטגן (x-ray), וכרוכה בכמות קטנה של קרינה. בבדיקה חד-פעמית, הסיכון לתופעות לוואי עקב הקרינה נמוך ביותר. בבדיקה עם חומר ניגוד מזריקים לווריד חומר ניגוד המכיל יוד. ישנם אנשים עם אלרגיה ליוד, ואצלם מופיעה תגובה אלרגית, החל מפריחה וגרד ועד התנפחות וקושי בנשימה. אלרגיה זו נדירה יחסית. אם קיבלת בעבר חומר ניגוד ולא היתה תגובה בעייתית, אין לך סיבה לחשוש. בכל מקרה, תמיד נוכח רופא, למקרה הצורך. בעיה אחרת עם היוד היא הפינוי שלו בכליות. לאנשים עם כליות תקינות אין בעיה לקבל חומר ניגוד. בחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות, היוד עלול להצטבר ולפגוע בכליה. לפני כל בדיקה עם חומר ניגוד המכיל יוד יש לבדוק את תפקודי הכליות בבדיקת דם פשוטה, הבודקת את רמת הקראטינין. רק אם הרמה תקינה, ניתן להזריק חומר ניגוד. לסיכום, אין סכנות ספציפיות ללב בבדיקת CT עם חומר ניגוד. אך שמי לב כי ישנן תרופות מסוימות שיש להפסיק את נטילתן לפני הבדיקה. התייעצי עם הרופא המטפל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

פריצת דיסק עם לחץ על השק הדורלי היא באמת מקור לכאבי גב. הזריקות עליהן המליץ אחד הרופאים יוכלו כנראה להוריד את רמת הדלקת, וכך את רמת הכאב שנוצר בגלל הלחץ על העצב, אך שום זריקה לא תפתור את הבעיה לטווח ארוך, ובוודאי שלא תמנע את התפרצות הכאבים הבאה. אני לא שוללת פניה למרפאת כאב, לסבול זה לא טוב בשום מקרה, אולם אני בפירוש ממליצה לך כן לפנות לפיזיותרפיה, כדי שתוכל ללמוד לנהוג עם הגב שלך ביתר זהירות ובצורה נכונה. אני מאמינה שתרגילים נכונים, טיפול פיזיותרפי ולמידה של כללים הנוגעים ליציבה נכונה, יעזרו לך בהווה וגם בעתיד. למיטב ידיעתי, יש לכל קופות החולים תשתיות כמו קבוצות גב או בתי ספר לגב, שבדרך כלל כוללים סדרה של כמה מפגשים מובנים בהם לומדים על המבנה הבסיסי של הגב, תרגילים נכונים לביצוע גם בזמן התקף וגם ביום-יום, וכללי יציבה בסיסיים שיוכלו למנוע התקפים בעתיד, אם תבצע אותם כמובן. כדאי שתתעניין. בהצלחה! קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

אני שמחה לשמוע שאת במעקב של ראומטולוג, כי זאת הכתובת הנכונה: הוא יוכל לבדוק אותך, לשמוע את הסיפור, לברר אם יש סימפטומים נילווים ולהעריך מה מקור הבעיה. לפי מה שאת מתארת - הוא עורך בירור מקיף. כאשר מבררים את הסיבה לדלקת של מפרק, יש להבחין בין דלקת של מפרק אחד (מונוארתריטיס), לבין דלקת של מספר מפרקים. כמו כן, חשוב לוודא שמקור הכאב והנפיחות הוא המפרק עצמו, ולא רקמות רכות הנמצאות סביבו (גידים, רצועות) או עצם הנמצאת בקרבת מקום. מונוארתריטיס עשויה להיגרם עקב סיבות רבות, ביניהן חבלה, זיהום במפרק (שעשוי להיות חיידקי, ויראלי או פטרייתי), מחלות בהן שוקעים קריסטלים במפרק וגורמים לכאב (gout ו- pseudogout), מחלות סיסטמיות - שלעיתים הביטוי הראשון שלהן עשוי להיות מונוארתריטיס (כמו פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות, reactive arthritis). בסרקואידוזיס עשויים להופיע כאב ונפיחות במפרק הקרסול. במקרים נדירים עשויה דלקת פרקים בשם Rheumatoid arthritis להופיע במפרק אחד בלבד בשלבים הראשונים. גם גידולים, שפירים וממאירים, הסמוכים למפרק עשויים לגרום לתמונה של דלקת. הבדיקה החשובה ביותר בהערכת דלקת של המפרק היא שאיבת נוזל מפרקי, ושליחתו לבדיקות מעבדה. נשמע כי אצלך לא ניתן לערוך בדיקה זו, משום שאין מדובר כעת בדלקת חריפה של המפרק, ולכן כנראה שאין נוזל. אם תסבלי שוב מהתקף דומה - עליך לפנות לחדר מיון כדי שיוכלו לשאוב מעט נוזל סינוביאלי מן המפרק. בדיקות מעבדה בסיסיות שכדאי לבצע הן שקיעת דם ו- CRP , ספירת דם וכימיה בדם, ANA, RF. בדיקות נוספות כדאי לעשות לפי הסיפור הקליני. מומלץ לערוך גם צילומים של המפרק הנגוע. אם הבירור הראומטולוגי לא יביא לתוצאות, תוכלי לפנות לאורתופד המתמחה בבעיות של כף רגל. באשר לשאלתך בקשר לדלקת הגרון: הסיבוך שאת חוששת ממנו נקרא Rheumatic Fever. במקרה זה הדלקת במפרק מופיעה 2-4 שבועות לאחר דלקת הגרון, ודלקת המפרקים היא דלקת מפרקים "נודדת" - הפוגעת במספר מפרקים, ועוברת ביניהם, כשהיא נשארת בכל אחד לתקופה הקצרה משבוע ימים. לא נראה שיש קשר בין דלקת הגרון שסבלת ממנה לפני שנתיים לדלקת הנוכחית במפרק. תוכלי לקרוא עוד על מונוארתריטיס באתרים הבאים: http://www.patient.co.uk/showdoc/40001605/ קרא עוד

מחלת ניוון שרירים, ALS, או מחלת לו גריג, בדרך כלל אינה תורשתית. ישנו סוג פחות נפוץ של המחלה שהוא משפחתי. בדרך כלל, סוג זה מופיע בגיל צעיר יותר, וישנם מספר אנשים באותה משפחה שחולים במחלה או חלו בה. על מנת לדעת אם המחלה משפחתית במקרה שלך, עלייך לפנות לנוירולוג המטפל ולייעוץ גנטי. מחלת ניוון שררים מופיעה בדרגות חומרה שונות אצל חולים שונים, ופוגעת באזורים שונים של הגוף. כל תופעה נוירולוגית יכולה להיות קשורה למחלה, ולכן יש לפנות לרופא המטפל על מנת לדעת אם רעידות הידיים קשורות למחלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

משך הטיפול המומלץ בלאמיזיל לפטרת בציפורניים הוא 12 שבועות. התוצאות אינן נראות מייד עם סיום הטיפול, אלא רק לאחר צמיחה של ציפורן חדשה. האם המתנת מספיק זמן בין טיפול לטיפול? גם ספורנוקס רושמים לשלושה עד ארבעה חודשים. אלו תרופות חזקות עם תופעות לוואי ואשר יכולות לפגוע בכבד, ולכן לא נותנים אותן בכמות העולה על המינון המומלץ. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מחקר מדצמבר 2006 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry בדק את הקשר בין תרופות ממשפחת ה- SSRI לבין הסינדרום המטבולי, ומצא כי Sertalin (לוסטראל), Fluoxetine (פרוזק) ו- Fluvoxamine (פבוקסיל) קשורים הן להשמנה באזור הבטן והן להיפרכולסטרולמיה - רמת כולסטרול גבוהה בדם. Paroxetine (סרוקסאט) קשור בהשמנה מרכזית ובאזור הבטן, אך אינו גורם לעליה ברמת הכולסטרול, ואילו ה- Citalopram (ציפראמיל, רסיטל) אינו קשור כלל בסינדרום המטבולי, כלומר אינו גורם להשמנה ולא לעלייה ברמת הכולסטרול. ממצאים אלה עולה כי יש קשר בין לוסטראל לבין רמה גבוהה של כולסטרול. ההמלצה למטופלים שנוטלים תרופות מקבוצה זו היא להיות במעקב קפדני אחרי רמת הכולסטרול, וכן לשמור על דיאטה מתאימה. לגבי משך נטילת התרופה, אני לא חושבת שיש התוויה חד-משמעית. בדרך כלל, כל זמן שהתרופה עוזרת לך, רצוי שתיקחי אותה. ניתן להפסיקה לפי הצורך בהתייעצות עם הרופא המטפל. אם הבעיות של העלייה במשקל או רמת הכולסטרול מהוות סיבות להפסקת נטילת התרופה, ניתן לנסות את התרופה ציפראמיל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד