שאלות ותשובות - עמוד 811

לשימוש בזונדה יש מספר מטרות: ניקוז, האכלה ומתן תרופות. אפשר לחיות איתה תקופה ארוכה, וישנם אנשים הנשארים בטיפול כזה למשך שנים. הטיפול כרוך בסיכונים מסויימים, לדוגמה, התפתחות דלקת ריאות ואספירציה. אין זו כוונתי כי זהו המצב אצל אימך, אלא להסיר דאגה לגבי חוסר תזונה. זמן ההחלמה מניתוח המעי הדק לצורך פתיחת הידבקויות משתנה מחולה לחולה ותלוי במספר גורמים: מצב בריאותי כללי של החולה, מחלות אחרות מהן הוא סובל, תרופות קבועות שהוא נוטל, וכן אם הניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית או שבוצע חתך של הבטן. אם השיטה היתה לפרוסקופית, ההתאוששות אמורה להיות קצרה יותר ונמשכת בממוצע מספר שבועות. מכיוון שחסרים לי נתונים לגבי המצב הבריאותי של אימך, וכן פרטים נוספים לגבי הניתוח שעברה, אמליץ לך לפנות לרופא כירורג על מנת לקבל הסברים יותר מפורטים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הכאבים שאותם אתה מתאר אכן מתאימים לבעיית לב, אך בעיה זו נשללה על ידי הבירור הרחב שעברת. בקע סרעפתי יכול לגרום לכאבים בחזה בעיקר סמוך לאוכל. יכול להיות כי האומפרדקס אינו עוזר, או שעוזר חלקית, ושעלייך להעלות את המינון או לעבור לתרופה נוגדת חומצה אחרת. לגבי הקרע בגיד, גם הוא יכול לגרום לכאבים שאותם אתה מתאר ביד שמאל. האם נבדקת על ידי אורתופד? האם ניסית טיפול במשככי כאבים? אמליץ לך לנסות להחליף את התרופה לתופעת הריפלוקס על רקע הבקע, וכן לפנות לבדיקת אורתופד. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

שאלות לגבי השתלות כדאי להפנות למומחי השתלות. זה תחום התמחות מאוד צר, ולכן הם יוכלו לתת לך את התשובה הטובה ביותר. התאמת כליה להשתלה תלויה בהרבה מאוד משתנים. השניים המרכזיים הם: HLA – Human Leukocyte Antigen Antibodies אשר נרכשים במהלך השנים בזמן הריון, קבלת מנות דם, או השתלות קודמות. ABO – Blood Group Incompatibility זהו סוג הדם. לכל אחד מהגורמים האלה יש הרבה תת סעיפים שלא ארחיב עליהם כאן. תופעה כמו שאתה מתאר, שאין לך נוגדנים ובכל זאת התשובה של ה-cross match יוצאת חיובית, מתוארת בספרות כמצב hypersensitive. זאת אומרת שבכל זאת מתגלות רגישויות ומתגלים נוגדנים לכל תורם אופציונאלי. לנוגדנים יש גם תאי זיכרון, ולכן בבדיקה הם יכולים פתאום להתפתח מחדש. ישנן דרכים לנסות להתגבר על המצב הזה על ידי הורדת הרגישות, אבל בשביל זה אתה צריך לגשת למומחה השתלות, שיסביר לך את כל הדרכים האפשריות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

נגע ליטי בעצם הוא אזור שבו תהליך כלשהו הורס את רקמת העצם. הסיבות לכך כוללות גידולים שונים, זיהומים, מיאלומה נפוצה ועוד סיבות נדירות יותר. החשש העיקרי הוא מפני גידול ממאיר או מיאלומה נפוצה. על פי בדיקת ה- MRI שלך, לנגע יש מאפיינים שפירים, כלומר אינו נראה גידול ממאיר. מיאלומה נפוצה היא מחלה שניתן לשלול אותה לפי בדיקות הדם והשתן שביצעת. לפיכך, ככל הנראה מדובר בנגע שפיר שאינו מעיד על מחלה חמורה. מיפוי עצמות יסייע עוד בקביעת האבחנה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אם אכן מדובר בצניחת הדופן הקדמית של הנרתיק, הבעיה לא תיעלם בעזרת כפיפות בטן. הייתי מציעה לך לנסות תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן (שיטת פאולה). פיתרון מוחלט מתאפשר רק באמצעות ניתוח. לרוב צניחות מסוג זה אכן מתרחשות בגיל מבוגר יותר.ככל הנראה אין קשר למינוני פיטוצין שקיבלת אלא מדובר בנטיה מולדת. צניחות בדרגות גבוהות עלולות לגרום לכאב בקיום מגע מיני. קרא עוד

ישנם כמה הבדלים בין בדיקות CT ובדיקות MRI. בבדיקת CT משתמשים בקרינת רנטגן. בבדיקת MRI לא משתמשים בקרינה כזאת, אלא בתכונת המגנטיות של רקמות שונות בגוף. משתמשים בבדיקות אלה במצבים שונים. בדיקת CT יעילה להדגמת מבנים גרמיים או רקמות רכות עם צפיפות מסויימת כגון הדיסקים הבין-חולייתיים. MRI, לעומת זאת, יעיל בעיקר להדגמת רקמות רכות, כמו חוט השדרה ומעטפותיו. ההחלטה באיזו בדיקה להשתמש תלויה במה שרוצה הרופא לבדוק. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

מחלת השנית, או סקרלטינה, היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י חיידק הסטרפטוקוק. היא גורמת לפריחה נקודתית אדומה. הטיפול אנטיביוטי, ואין סכנה לעובר בשום שלב. קרא עוד

את צודקת שבדיקת CT כרוכה במנה של קרינה מייננת לאזור הנבדק. בדיקת MRI לעומתה, אינה כרוכה בקרינה כזו, אלא ביצירת שדה אלקטרומגנטי, שנמצא בשימוש עשרות שנים ולא ידוע כי הוא גורם לנזק כלשהו לגוף. הקרנה חד-פעמית גם היא לא הוכחה כגורמת לנזק משמעותי לרקמות. דרושה חשיפה ממושכת ומצטברת לקרני רנטגן על מנת לגרום לנזק. עם זאת, לשאלתך, הסיכוי לנזק לשחלות מבדיקה בודדת של MRI נמוך מאשר מבדיקה בודדת של CT. מידע נוסף תוכלי למצוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/glossary/g_1647.htm קרא עוד

לויקוציטים הם כלל תאי הדם הלבנים. רמתם התקינה: 4.0 עד 10.0. אצלך הרמה מעט נמוכה, אולם לא נמוכה בצורה משמעותית. בשלב זה הייתי עוקבת אחר העניין על ידי בדיקת דם חוזרת בעוד מספר שבועות. נויטרופילים הם תת-קבוצה של תאי הדם הלבנים. ספירה אבסולוטית תקינה היא בין 2.0 ל-7.5 ואצלך הרמה מעט נמוכה. הנויטרופילים הם חלק מכלל הלויקוציטים ולכן יש קשר בין שני המדדים. אאוזינופילים הם עוד תת-קבוצה של תאי הדם הלבנים. לא ציינת אם מדובר בכמות אבסולוטית או באחוזים, ויש לכך חשיבות. אם מדובר באחוזים - אז הספירה של האאוזינופילים גבוהה רק מעט (הטווח התקין הוא 1% עד 6%). אם מדובר בספירה אבסולוטית, אז הספירה גבוהה באופן מדאיג (הטווח התקין הוא 0.04 עד 0.4). אני משערת כי מדובר באחוזים. על תפקיד האאוזינופילים והסיבות לערכים גבוהים מהנורמה תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד (וראי שם את הסבר התוצאות). http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=13 קרא עוד