שאלות ותשובות - עמוד 809

יתכן שאת עושה קצת יותר מדי פעילות גופנית, או שהיא לא מתאימה לך. אני מציעה לך לרדת קצת בכמות ובעוצמת האימונים, ולבדוק אם זה מיטיב עם הגב שלך ועם הברכיים. אם תראי שאין שום שינוי, תמיד תוכלי לפנות להתייעצות נוספת עם רופא. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

ככלל, רצוי להימנע מפעילות שיש בה העמסה מרובה על השתלים. לכן פעולות כמו הליכה / ריצה עם מסע על הגב אינן מומלצות. גם עודף משקל מהווה מעמסה שיש מקום לטפל בה, אם קיימת. פעילות גופנית כמו שחיה היא נהדרת, מכיוון שיש בה רכיב אירובי ורכיב של חיזוק אך אין שום מעמסה על המפרקים. גם הליכה על הליכון בשיפוע עולה מהווה קושי אירובי ואינה מעמסה מיוחדת ולכן טובה . כל תרגילי הכוח לחיזוק שרירים לכל מפרק בגוף טובה וכן תרגילי מתיחות. רצוי לשלב גם תרגול ש"מ דינאמי לשיפור יציבות הגפיים. לסיכום - כל פעילות גופנית טובה, רק רצוי להימנע מהעמסה של משקל רב על הרגל. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

לאור הפרטים אשר מסרת, גילך ומצבך הכללי, וכן תיאור הכאבים, הרושם הוא אלה כאבים בחזה על רקע של כיווץ או דלקת בשרירי בית החזה, כחלק מההסתמנות הכללית של כאבי שרירים שציינת כי אתה סובל ממנה, ולא על רקע בעיה בלב. התחושה של הרעידות שאתה מתאר עשויה להתאים לתופעה הנקראת Twiching, אשר בה יש הפעלת יתר של מנגנון ההתכווצות בשרירים. התופעה יכולה להתבטא בכל שריר משורטט בגוף, והבעיה הקלאסית שמתארים במצב זה היא התכווצות של העפעפיים ("קפיצות" של העפעף). יש הקושרים בין שכיחות התופעה ותדירותה לבין תקופות עתירות מתחים ולחצים. מכל מקום, כדי להניח את הדעת (שלך ושלי), אמליץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה, ולבצע בדיקת אקג. אם נשללת בעיה בלב כמקור של הבעיות שאתה חש, ניתן להשתמש בטיפול מקומי של קומפרסים חמים או עיסויים עם או בלי משחות כדוגמת וולטרן, ואפשר גם להשתמש בתרופות לשיכוך כאבים כדוגמת אקמול או איבופרופן, אם רמת הכאבים מצריכה זאת. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד

ב- 5% מהעוברים הבריאים מתגלה מוקד אקוגני בלב. בממוצע מוקד אקוגני מעלה את הסיכון לתסמונת דאון פי 2. כלומר, אם הסיכון שיצא לפי הסקר בשליש הראשון הוא 1:2000, מוקד אקוגני מעלה סיכון זה ל- 1:1000. בדיקת מי שפיר תשלול כמובן קיום תסמונת דאון בעובר. קרא עוד

תרופות ממשפחת SSRI כדוגמת הרסיטל אכן פוגעות בחשק המיני וגם ביכולת להגיע לאורגזמה. אבל יש לזכור כי תרופות ממשפחה זו נסבלות היטב יחסית מבחינת תופעות לוואי אחרות. אם עניין החשק המיני מפריע גם לבת זוגך, ניתן לפנות לפסיכיאטר המטפל על מנת לשקול מעבר לתרופה אחרת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

הבעיה מורכבת וחסר לי מידע כדי לתת לך תשובות מדויקות. התשובות לשאלותיך תלויות ברמת הנזק למוח עקב הדימום, שייראה ב- CT או ב- MRI, כמות הדימום, סוג הניתוחים שעברה ומצבה הגופני הכללי לפני ואחרי התאונה. לרוב, לא ניתן לדעת במדויק את סיכוי ההתעוררות, אך אם אין פגיעה מוחית והדם נוקז ואין כעת לחץ על המוח, סיכויי ההתעוררות וההחלמה גבוהים. בנוסף, אם היא מגיבה לכאב ולאור, אלה סימנים טובים. לגבי אם היא שומעת את דבריך או את סביבתה, כיום סבורים כי האדם בתרדמת אינו שומע או זוכר את הקורה סביבו, אך בכל זאת מגיב במידה מסוימת לקול מוכר, בתחושת רגיעה וכדומה. עם זאת, ישנם אנשים שהתעוררו מתרדמת ודיווחו כי הם זוכרים את מה שהתרחש סביבם. ידוע שהחוש שנפגע אחרון כאשר האדם נמצא בתרדמת הוא חוש השמיעה, אך כמובן שהכל תלוי במידת הנזק המוחי. רצוי לשאול את הרופאים הנוירולוגים המטפלים לגבי הנזק המוחי, כי לצערי אין לי מספיק מידע. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ישנם סוגים שונים של דלקת זקיקי השערה (פוליקוליטיס) - חיידקיים, לא חיידקיים, פטרייתיים, תרופתיים ועוד. נהוג לקחת תרבית מן הנגעים של מטופל עם פוליקוליטיס ולנסות להצמיח מהם את המחולל. המחולל השכיח ביותר נקרא סטאפילוקוק מסוג Aureus. כ-20% מהאוכלוסייה נושאים חיידק זה באופן קבוע על עורם, ומדי פעם הוא גורם לדלקת זקיקי השיער. הנשאות היא בדרך כלל בנחיריים, בבתי השחי, במפשעה ובכפות רגליים. באנשים עם זיהומים חוזרים שולחים למעבדה תרבית ממקומות אלה. אם צומח משם החיידק, נותנים טיפול מניעתי (לפי התייעצות עם מיקרוביולוג) ואז בעיית הזיהומים החוזרים יכולה להיפתר. טיפול פוטותרפי לבעיה אינו מקובל, אם כי יש סוג מסוים של פוליקוליטיס שבו טיפול כזה הוא קו שני בטיפול. מה שכן, אתה יכול לשקול הסרת שיער בלייזר, מה שיפתור בעקיפין את בעיית זקיקי השיער. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אין אף שיטה שבאמת מאריכה אנשים בריאים שאינם סובלים מננסות מולדת. הכוונה היא כנראה לכך שמכיוון שאדם העומד כפוף יהיה נמוך יותר מאדם העומד זקוף, אפשר לחזק את שרירי הגב ולשפר את היכולות של המתעמל לעמוד זקוף וכך להיות גבוה יותר: http://www.fotosearch.com/comp/LIF/LIF127/3D708003.jpg קרא עוד

בגיל ההתבגרות יש התפתחות של אברי המין, ולכן יש גדילה של הפין ושל האשכים. שאשך אחד גדול מהשני, זה דבר נורמלי שיחלוף בעתיד. תזוזה של האשכים היא טבעית ואינה צריכה להדאיג. אם יש לך שאלות נוספות, הפנה אותן אלינו דרך האתר פנה לבדיקה אצל רופא ילדים. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

דפרסונליזציה היא תחושה של ניתוק מהמציאות, כאילו נמצאים "מחוץ" לגוף. יש המתארים זאת כ"חוויה חוץ- גופית" או תחושה של אי -שייכות לגוף. יש אנשים המתארים כי הם אינם מזהים את עצמם או את פניהם בראי או שאינם מרגישים שייכים לגופם. תופעה של דפרסונליזציה קלה יכולה להופיע במצבי לחץ. כאשר היא בדרגת חומרה גבוהה יותר, היא יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, דיכאון או מצבים פסיכוטיים. שמיעת קולות והבזקי הזיות, היא למעשה הזיה- תפישה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מהחושים- ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להיות חלק ממחלת נפש (כגון מצב פסיכוטי), חלק ממחלה מוחית (למשל אפילפסיה של האונה הרקתית) או תוצאה של נטילת סמים. ככל הנראה בוצעה בדיקת ה- EEG כדי לשלול את האפשרות של אפילפסיה. יש לציין שבדיקת EEG תקינה אינה שוללת אפילפסיה. נזעי חשמל (ECT) זו שיטת טיפול שבה יוצרים פרכוסים אצל המטופל על ידי העברת זרמים חשמליים למוח. משתמשים בשיטת טיפול זו כטיפול בדיכאון (שאינו מגיב לתרופות) ולעיתים גם לטיפול בסכיזופרניה ובמניה- דפרסיה. כדי להחליט על טיפול יש צורך להגיע קודם לאבחנה. את מגלה בקיאות רבה במונחים ומנסה להבין את המתרחש אצלך וזה מעורר הערכה, ועם זאת את צעירה ואני מניחה שההתמודדות עם חוויות אלו אינה קלה. האם יש לך מקור תמיכה? מבוגר שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? כדאי שתמשיכי את הבירור אצל נוירולוג ילדים או פסיכיאטר (תלוי אצל מי התחלת את הבירור), כדי שאפשר יהיה להגיע לאבחנה ולטפל בהתאם. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד