שאלות ותשובות - עמוד 809

על מנת להיכנס להריון, די בקיום יחסים פעם אחת ביום הביוץ, או יום-יומיים סביב מועד הביוץ. כיום ההמלצה היא ליטול חומצה פולית כחודשיים-שלושה לפני הכניסה להריון ועד לסיום השליש הראשון של ההריון, מכיוון שנמצא קשר בין מחסור בחומצה פולית לבין התפתחות מומים במערכת העצבים של העובר. למרות זאת, אם אכן מדובר בהריון ולא נטלת חומצה פולית, גשי לרופא המטפל, ייתכן שהוא פשוט ימליץ לך ליטול מינון גבוה יותר מהרגיל למשך השליש הראשון. בינתיים אין סיבה לדאגה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לאחר לידה והנקה, מתרחשים שינויים הורמונליים רבים בגוף, ולוקח מספר חודשים עד שהגוף חוזר לאיזון הורמונלי. ולכן ייתכנו מחזורים עם דימומים לא סדירים בתקופה זו. אם אינך מעוניינת בהריון, פני לרופא והיוועצי איתו לגבי אמצעי מניעה. אינני יודעת מתי ביצעת את הבדיקה, ובכל אופן אני ממליצה לחזור עליה שנית למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לגבי השקדים מתחת ללשון, קיימים בדרכי הנשימה העליונות מספר "שקדים", שהם בעצם בלוטות לימפה. השקדים בלוע, השקד בחלק האחורי של האף הקרוי גם שקד שלישי או אדנואיד, וקיים השקד הלשוני שמצוי בחלק האחורי של הלשון ולעיתים הוא גדל בתגובה לזיהום בלוע או מסיבות אחרות. לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס - לא ציינת בשאלתך מהי האינדיקציה לניתוח. ישנו קשר מובהק בין תסמונת דאון לבין בעיות בבלוטת התריס, בדרך כלל מדובר על תת-פעילות הבלוטה. במקרים נדירים יותר, יכול להיות מצב של פעילות מוגברת של הבלוטה, דבר היכול להביא לצורך בניתוח והוצאת הבלוטה. תופעות הלוואי לאחר ניתוח כזה כוללות רמות נמוכות מדי של ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטה, ולכן נדרש טיפול קבוע בהורמונים אלה לאחר הניתוח. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

רקמה קשה וצפופה יוצרת את שלד הגוף. היא מורכבת ממשתית של סיבי קולגן ומלחי עצם, בעיקר מלחי סידן. החלק החיצוני של העצם נקרא עצם דחוסה, והוא עשוי רקמת עצם מסודרת בשכבות קונצנטריות. מתחתיו נמצאת עצם ספוגית, העשויה רשת של עמודי עצם שביניהם חללים המכילים את מוח העצם. מחלקים את העצמות לארוכות, קצרות, שטוחות או לא סדירות. העצמות לא רק יוצרות את השלד, הן גם משמשות כמאגר של מינרלים, ויש להן תפקיד חשוב ביצירת תאי דם. עצם בריאה מוגדרת כבעלת צפיפות תקינה, ולא נמדדת על ידי קשיחות או גמישות. מה שתורם לצפיפות עצם תקינה הן אכן הקלסיפיקציה והמינרליזציה של העצם, פעולות הבונות את העצם. כאשר פעילות הפירוק והבנייה אינן שוות, נוצרות בעיות, והעצם הופכת לחלשה. דלדול עצם, או אוסטאופורוזיס, נוצר בעצם כאשר פירוק העצם עולה על הבניה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הריון, ובפרט הריון ראשון, יכול להוות מקור לעומס ולחץ נפשי לא מועט. אינני יודעת באיזה שבוע של ההריון התחלת לקחת את הואבן, אך באופן כללי, בנזודיאזפינים (משפחת התרופות אליה שייכת הואבן) לא מומלצים לשימוש בזמן ההריון. מבחינת סיכון לעובר, תרופות אלו מסווגות בקבוצה D - כלומר מחקרים או נתונים קליניים הראו שיש עדות לפגיעה בעובר בשימוש בתרופה. מחקרים שונים הראו שיש לבנזודיאזפינים השפעה על העובר גם לאחר הלידה, במובן של דיכוי מערכת העצבים שתביא לירידה בקצב הנשימות, הכחלות, הפסקות נשימה, חוסר רצון לינוק ואף תסמונת גמילה שקשורה לבנזודיאזפינים. בנוסף, ידוע שואבן נמצא בחלב אם ולפיכך יכול לעבור לתינוק בעת יניקה. המלצתי היא להתייעץ שוב, והפעם עם רופא נשים, לגבי הסיכון שבשימוש בואבן והאם אפשר ליטול מינונים נמוכים יותר על מנת למזער את ההשפעה על התינוק. בכל מקרה היי יותר ערה לתנועתיות העובר ברחם בתקופה זו. לגבי פתרונות אחרים, אינני מתמצאת בסיוע נפשי אך אני בטוחה שאם תפני לרופא המשפחה שלך, ניתן יהיה להפנות אותך לייעוץ נפשי ראשוני מבלי לשלם כסף ומשם להחליט על טיפול שיתאים למצבך. אני מקווה שעם הלידה תהיה ירידה בלחצים ובמתחים הנפשיים הללו והמצב יחזור לקדמותו. קרא עוד

CK או CPK הוא אנזים המצוי בכל תאי השריר בגוף, כולל שריר הלב. כל פגיעה או מאמץ מוגבר של שריר יכולה לגרום לעליה ברמת ה- CK בבדיקת הדם. מצבים אלה כוללים פגיעה בלב, כגון אוטם שריר הלב, מאמץ גופני מוגבר, זריקה לשריר, מכת חום ועוד. אם את מבצעת פעילות גופנית באופן סדיר, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה לכך שרמת ה- CK אצלך מעט גבוה מהנורמה, ואם זה המקרה, אין לכך משמעות קלינית. על מנת לאשר אבחנה זו ניתן לבצע בדיקה חוזרת לאחר שבוע ללא פעילות גופנית. במקרה כזה צפוי שהרמה תרד באופן משמעותי. במקרה שלך, רמת ה- CK הגבוהה ממושכת, ולכן פחות סביר שמקורה בבעיה בלב, שכן במקרה כזה, העלייה חדה ובדרך כלל קשורה לכאבים בחזה או לקוצר נשימה. תת-פעילות של בלוטת התריס גם היא סיבה אפשרית לרמה גבוהה של CK, אך רמת ה- TSH שציינת תקינה. בכל מקרה, אני ממליצה שתפני לרופא המטפל על מנת להתייחס לתוצאה עם כל הנתונים הרלוונטיים, כדי להחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה. מידע נוסף תוכלי למצוא בקישורים באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30 קרא עוד

תרומת דם אינה גורמת לאנמיה. ערך ההמוגלובין שלך, 13.5, אינו עד כדי כך נמוך, מכיוון שהערך התחתון לגברים הוא 14. אותו הדבר לגבי ההמטוקריט - ערכים נורמליים הם בין 40% ל-53% ולכן אתה ממש קרוב לגבול התחתון. רמת הפריטין אכן נמוכה: הערכים הנורמליים הם 25 עד 300 ng/ml. ערך זה אכן מעיד על חוסר בברזל. החוסר יכול להיות על רקע תזונה לקויה, חוסר ספיגה או דימום במערכת העיכול. הדרך הטבעית להעלאת רמת הברזל היא קודם כל תזונה נכונה. ישנם מוצרי מזון העשירים בברזל כגון כבד, בשר אדום, פירות יבשים כמו שזיפים מיובשים או צימוקים, דגים ועוף, קטניות, שומשום (טחינה), חלמון ביצה, לחם מלא, דגנים, ועלי ירקות ירוקים. לגבי כדורי הברזל, אחת מתופעות הלוואי שלהם היא אכן עצירות. ישנם סוגים שונים של כדורי ברזל וגם ניתן ליטול טיפול זה גם בסירופ. רוב האנשים מנסים מספר אופציות עד שמוצאים את הטיפול המתאים להם, איתו יש מינימום תופעות לוואי. אמליץ לך להתייעץ עם הרופא לגבי החלפת הטיפול, להקפיד על תזונה נכונה, ולבצע בדיקת דם חוזרת על מנת לראות אם יש שיפור. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

המילה ליזיה מגיעה מהמילה באנגלית Lesion , ופירושה בעברית חבורה, פציעה, פגיעה. כפי שאת יכולה להבין מכך, כנראה שבעקבות ההקרנות שעברת כאשר היית תינוקת, וגם יותר מאוחר בחיים, נגרם לך נזק לעין. בשביל לדעת מהן דרכי הטיפול את צריכה לפנות לרופא עיניים לבדיקה ולהערכת המצב. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ויאפקס (venlafaxine) היא תרופה יעילה להפרעות דיכאון וחרדה. המינון המקובל הוא כ-150 מ"ג ליום, כאשר בהתחלת הטיפול מקובל להשתמש במינון נמוך (למשל, 37.5 פעמיים ביום) ולעלות בהדרגה במינון לפי הצורך. מטרת העלייה ההדרגתית במינון היא לתת לגוף זמן להתרגל לתרופה, וכך למנוע או להפחית למינימום את תופעות הלוואי האפשריות. תקופת ההתרגלות של הגוף לתרופה אורכת כשבועיים, ולכן בשלב זה לא הייתי ממליצה להוריד את המינון, אלא פשוט להמתין, ורוב הסיכויים שהעייפות תלך ותפחת, עד שתיעלם לחלוטין. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן בחילה, ישנוניות, יובש בפה, וכאב ראש. לעיתים רחוקות יותר עלולים להופיע חוסר תיאבון, טשטוש של הראייה, קושי בתפקוד המיני ועליית לחץ הדם. אם מופיעה אחת מתופעות אלו, יש להתייעץ עם הרופא המטפל. התרופה אינה ממכרת, אולם הפסקה פתאומית שלה עלולה לגרום לתופעות גופניות דומות לתופעות הלוואי המופיעות בתחילת הטיפול (עייפות, בחילה, כאב ראש), ולכן מומלץ להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי ולא בבת-אחת. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד