שאלות ותשובות - עמוד 815

הזעת היתר שאת מתארת יכולה להיות תוצאה של מחלת השימוטו, למרות שאת מאוזנת, אך מכיוון שמדובר בסימפטום כללי כל כך, יכולות להיות עוד סיבות רבות לתופעה. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה ולאנדוקרינולוג לשם המשך בירור. בברכת רפואה שלמה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

יחסי מין לא מוגנים אכן מגדילים את הסיכויים להידבקות בנגיף ה- HIV, הגורם למחלת האיידס. ישנם תסמינים רבים למחלה, חלקם מופיעים בשלב ההתחלתי, וחלקם לאחר זמן דגירה ממושך של הווירוס. מידע מפורט על המחלה תוכלי למצוא בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד ובאתרים הבאים: http://www.mayoclinic.com/health/hiv-aids/DS00005/DSECTION=symptoms קרא עוד

הבעיות שאתה מתאר עלולות להצביע על פגיעה בלב ובכלי הדם המזרימים דם למוח, כתוצאה מהעישון ומרמת הכולסטרול הגבוהה. יתכן שעברת אירוע איסכמי זמני שהתבטא בסחרחורות ובהקאות. נוסף לכך, הכאבים שאתה מתאר באזור הצוואר מטרידים אותי מהסיבה שיכול להיות שהמקור להם הלב. הדבר מצריך בדיקת רופא ובירור באופן דחוף. גש לרופא המטפל שלך לבדיקה ומעקב. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הינך סובל מהיפרליפידמיה, כלומר, ערכים גבוהים יתר על המידה של שומנים בדם – טריגליצרידים, ורמת הכולסטרול "הלא טוב", LDL , גבוהה מידי: אתה צריך להגיע למקסימום של 100; ורמת הכולסטרול "הטוב", HDL, נמוךכה מידי, וצריכה להיות 50 לכל הפחות. כמו כן, ישנו חוסר בחומצה פולית וערכי ויטמין B12 שלך נמצאים במינימום. בדיקת האולטרסאונד מראה כבד שומני שאינו על רקע צריכת אלכוהול. אתה מעיד על עצמך שאתה בעל משקל עודף, והייתי שמח לדעת מהו משקלך כדי לקבוע BMI, אך אתה יכול לעשות זאת דרך האתר. כל אלה מראים שאתה נמצא בסיכון גבוה מאוד למחלות קרדיווסקולריות בגיל מוקדם, כלומר לפני גיל 55. כאדם הסובל מריפלוקס, ישנה סבירות שכאבי הבטן שאתה מרגיש נובעים מהריפלוקס , מכיוון שיש מקרים בהם האזורים הנגועים מהוושט, הקיבה והתריסריון מקרינים את הכאב לבית החזה, לבטן התחתונה ולגב. אני ממליץ לך להמשיך בבדיקות המקיפות אצל הגסטרואנטרולוג. כמו כן, מומלץ להתחיל בדיאטה דלת קלוריות של 1,500 קלוריות ליום ופעילות ספורטיבית יומית מתונה, כמו הליכה של 30 דקות ביום. הימנע מאכילת מאכלים שומניים – עליך לשמור על הדיאטה גם בשל הכבד השומני ממנו אתה סובל. הוסף ירקות ומוצרים סיביים לתזונה שלך, דבר שיקל על תנועת המעיים. קח תוספי מזון של חומצה פולית וויטמין B12, הנלקחים ככדור אחד ליום במציצה איטית מתחת ללשון. אתה עדיין צעיר ויכול להביא לשינוי במצב בריאותך כשאתה עדיין בשלב מניעת המחלות ולא בשלב הטיפול בהן. ד"ר גיל טאובר - אינפומד עוד באינפומד מחשבון BMI להערכת עודף משקל קרא עוד

בדיקת ESR, או בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה שמהווה מדד כללי למצבי דלקת שונים בגוף. הגבול העליון של הנורמה משתנה לפי הגיל והמין. לאישה בת 44 גבול זה הוא 27, כלומר במקרה שלך, שקיעת הדם אכן מעט מוחשת. מהירות שקיעת הדם עולה אם יש עליה ברמה של חלבונים מסוימים בפלסמה, כמו במחלות שגרוניות, זיהומים כרוניים, דלקות או מחלות ממאירות מסויימות, אך לא ניתן לזהות מחלה ספציפית על סמך שקיעת הדם בלבד. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה - האם היו לך חולשה, עייפות, כאבי מפרקים, פריחה או חום? אני ממליצה שתפני לרופא המטפל להמשך ברור. מידע נוסף תוכלי למצוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36 קרא עוד

לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי. אם אכן מופיעות תופעות לוואי, כל התרופות ניתנות להחלפה בכל שלב. תרופות חדשות להורדת רמת השומנים מופיעות כל שנה, וכל שנה הן עושות את המוטל עליהן טוב יותר ועם פחות תופעות לוואי. אבל התרופות החדשות עולות הון עתק, ולכן קופות החולים ומבטחי הבריאות בעולם מנסים להשאיר את החולים עם התרופות הוותיקות והזולות יותר. יצרניות התרופות אינן מוותרות בקלות, ומנהלות קרב הכולל גם מחקרים המראים כי התרופות שלהם טובות יותר. הבעיה היא שחוקרים רבים מטילים ספק במהימנות תוצאות מחקרים אלה, והצרכן עומד נבוך. ישנו מספר רב של תרופות כאלו, למשל Atorvastatin, אזטימיב ועוד. אם בכל זאת אינך מעוניינת בתרופות הנכללות בסל הבריאות, אני הייתי ממליצה לך להיוועץ עם רופא המשפחה שלך לגבי התרופות הקיימות. אין לי הרבה ניסיון עם טיפולים "טבעיים". יש מגוון תוספי מזון, צמחים, סוגי תה ודיאטות חלופיות, ולא ידועה לי מידת התועלת שבנטילתם. הייתי מציעה לך להיוועץ בדיאטנית בשאלה זו. טיפולים "טבעיים" שאני כן מכירה הם פטריית אורז אדום (יש דבר כזה בכמוסות, נסי לחפש באינטרנט, פעולתה דומה לסטאטינים, היא מכילה חומר מאד דומה אך טבעי לגמרי); וכמוסות שמן דגים אומגה 3, אשר מורידות את רמת הטריגליצרידים (לא ציינת את רמתם אצלך). בהצלחה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד קרא עוד

קשה לי לענות על שאלתך מבלי לבדוק אותך, אולם התופעות שאת מתארת בהחלט יכולות להיות תוצאה של מתח, שינויי תזונה או פעילות גופנית מוגברת. אם התופעה נמשכת חודשיים נוספים - חזרי לרופאת הנשים שלך על- מנת להיבדק שנית. קרא עוד

יכולות להיות סיבות רבות למצב של ריפלוקס, גם מגיל צעיר כשלך. אחת מהן, לדוגמה, יכולה להיות אי סגירה מלאה של השרירים הטבעתיים הסוגרים את הקיבה בפתח הכניסה או היציאה. הסכנות במצב ריפלוקס מתמשך יכולות להיות מגוונות, מיצירת כיבים ופרפורציה (התנקבות) של הקיבה עד לשינויים בשכבת האפיתל - אותה שכבה הבאה במגע ישיר עם האוכל, אשר מעלה את הפוטנציאל לגידול סרטני. אני ממליץ לך לפנות לגסטרואנטרולוג ולהתחיל בבדיקות המתאימות שלפיהן תותאם בשבילך תוכנית טיפול. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

משמעות הממצאים היא כנראה חשד למחלת לימפומה שביטוייה הגדלת בלוטות לימפה בתחנות שונות כמו בבית החזה ובבטן, וכן הגדלה של הטחול. בנוסף הועלה חשד לקריש בווריד החלול העליון, וכן נצפו שינויים אמפיזמטיים בריאות, קרוב לוודאי על רקע נזקי עישון. כל הממצאים מחייבים התייחסות קלינית מיידית ופניה לרופא בהקדם. קרא עוד

הרפס הוא נגיף שכיח מאוד, וכנראה שבחברה המערבית רוב בני האדם נושאים את נגיף ההרפס. באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה חי הנגיף בשלום ובשיווי משקל עם הפונדקאי שלו. לאחר חדירת הרפס לגוף בפעם הראשונה משתכן לו הנגיף בשורשי העצבים ורק לעיתים יוצא משם על מנת לגרום לפריחה שלפוחיתית כואבת. כאשר הפריחה מופיעה בשפתיים מכונה המחלה "הרפס של השפתיים" או "פצעי חום או קור". כאשר מופיעה התפרצות הנגיף באברי המין מכונה המחלה "הרפס של אברי המין". באופן מסורתי נגיף ההרפס מזן 1 (herpes simplex virus type 1) גורם למחלה בפה ואילו הנגיף מזן 2 (herpes simplex type 2) גורם למחלה באברי המין. בשנים האחרונות נמצא כי שני סוגי ההרפס עשויים לגרום למחלה בכל מקום. העובדה שלבן זוג אחד יש הרפס מסוג אחד ושלבן או בת הזוג השני יש הרפס מסוג שני אינה מעלה ואינה גורעת. יש אף מחקרים בהם נמצא כי נוכחות הרפס מסוג אחד עשויה למנוע במידה מסוימת הדבקה בהרפס מן הסוג השני. כל עוד מערכת החיסון תקינה לא מהווה ההרפס בעיה רצינית. באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת עלול נגיף ההרפס להתפרץ ולגרום למחלה קשה. לעיתים נדירות גורם נגיף ההרפס לדלקת המוח, גם באנשים עם מערכת חיסון תקינה. לגבי הריון, עלול נגיף ההרפס של אברי המין לגרום לבעיה קשה בעובר במידה והעובר נדבק בזמן הלידה. עד לאחרונה היו ממליצים על ניתוח קיסרי בנשים שיש להן התפתחות של הרפס באברי המין בזמן הלידה. כיום סבורים כי אין צורך בניתוח קיסרי בכל מקרה, ושתרופות כמו אציקלוביר או ואלאציקלוביר עשויות למנוע את מחלת ההרפס של היילוד. בקרוב נביא באתר זה מידע עדכני וחדשני לגבי הרפס בכלל והרפס בנשים הרות בפרט. [17/09/2000] קרא עוד