שאלות ותשובות - עמוד 822

ניתן לחלק את חוליות עמוד השדרה לארבע קבוצות עיקריות, מהעליונות ועד התחתונות: Cervical - אזור הצוואר, מסומן ב-C Thoracic - אזור הגב העליון, מסומן ב-T Lumbar - אזור גב תחתון, מסומן ב- L Sacral - אזור עצם הזנב, מסומן ב- S בכל חוליה ישנם כמה תעלות או "חורים" דרכם עוברים העצבים. העצבים מסומנים גם הם באותיות אלה ובמספר על פי גובה החוליה. כל שינוי במנח החוליות עלול לגרום ללחץ על העצבים, וכתוצאה מכך לכאב באותו אזור. על פי תוצאות הבדיקה שלך, נראה שאכן ישנם לחצים על העצבים באזור הגב התחתון ועצם הזנב, דבר שיכול להקרין גם לאזור הרגל. עליך לפנות לאורתופד, על מנת שיבדוק אותך, ולפי תוצאות בדיקת ה- MRI שערכת, יוכל להמליץ על המשך הטיפול. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מתוק וקל בהחלט מותר לשימוש לחולי סוכרת, וניתן למצוא אותו במתכונים המומלצים ע"י דיאטניות המטפלות בסוכרת. דקסטרוז הוא שם נוסף לגלוקוז, ולכן מפתיע אותי שהוא רשום כמרכיב ב"מתוק וקל", אולם הממתיק בהחלט מותר לחולי סוכרת. קרא עוד

מיגרנה היא אכן אחת המחלות השכיחות הפוגעות באיכות החיים של צעירים רבים. כיום הטיפול התרופתי נמצא יעיל ברוב המקרים, אך ישנם מקרים בהם המיגרנה "עמידה" לטיפול. חלק מהליך הבירור והאבחנה של מיגרנות כולל גם ביצוע בדיקת CT, על מנת לשלול פתולוגיות אחרות שעשויות לגרום לתסמינים דומים. גם אם אכן מדובר במיגרנה, חשוב מאוד לשים לב לגורמים המעודדים התקפים, כמו אכילת שוקולד, גבינה צהובה, מונוסודיום גלוטמאט, יין אדום, שינויים בלוח הזמנים הקבוע ועוד. אם מוצאים שאחד הגורמים האלה אכן מעורר התקף, חשוב כמובן להימנע ממנו. כמו כן, תוספת ויטמין B2, מגנזיום או קואנזים Q10 עשויה להקל לפעמים. אני ממליצה להמשיך בבירור, אין סיבה שתסבלי כל כך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בדיקת פרולקטין מומלצת לביצוע בימים ה-3 או ה-5 למחזור לאחר בערך 3 שעות ערות. במקרה שלך, היום שבו נערכה הבדיקה בסדר, אך מספר שעות הערות לפניה גבולי, אבל לא נראה לי שההבדל הקטן יהיה משמעותי לגבי הבדיקה. בדיקת פרוגסטרון על מנת לדעת אם היה ביוץ צריכה להיעשות ביום ה-21 למחזור. אם זה לא מתאפשר, אפשר לעשות את הבדיקה יום לפני או יום אחרי. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

בהתפתחות המינית נוהגים לדרג את שלבי התפתחות השיעור המיני והשדיים מ-1 ועד 5. המספר 1 מייצג את המצב בילדות לפני הופעת שיער הערווה ולפני שמופיעים ניצני השדיים. 5 הוא השלב המפותח ביותר, לאחר השלמת שיעור הערווה וגדילת השדיים. גדילת השדיים אמורה להסתיים עד גיל 15, ושיעור הערווה מגיע למקסימום עד גיל 14. B3 (קיצור של Breast - שד) משמעותו שהתפתחות השדיים בשלב 3, המתאים לגיל 13-12. P3 (קיצור של Pubic Hair - שיער ערווה) משמעותו שהופעת שיער הערווה בשלב 3, המתאים גם הוא לגיל 13-12. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

עליך לעבור בירור, כדי להבין על איזה רקע התפתחה הקוליטיס ומהי הפריחה ממנה את סובלת. אם מדובר במחלות על רקע אוטואימוני, כמו דלקת המפרקים והאובאיטיס ממנה את סובלת, ייתכן כי ניתן יהיה לטפל בך בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, שישפיעו על כל הסימפטומים עליהם את מתלוננת. אני מציעה לך לפנות אל הראומטולוג המטפל בך עקב דלקת המפרקים, כדי שישלח אותך לבירור נוסף, ואולי גם לביופסיה מן הפריחה, וכן לגסטרואנטרולוג שיבדוק מה הרקע להתפתחות הקוליטיס. קרא עוד

הבדיקה שביצעת נקראת תבחין מימן בנשיפה, או Hydrogen Breath Test. זוהי בדיקה שמטרתה למדוד את מידת ספיגת הסוכרים במעי הדק. היא מבוצעת בחשד לחסר בלקטאז, שישנו בחלק גדול של האוכלוסייה המבוגרת. לקטאז מפרק את סוכר החלב (לקטוז) ובכך מאפשר את ספיגתו. חסר באנזים זה יכול לגרום לתופעות של שלשולים וכאבי בטן. הבדיקה מבוססת על העובדה שתאי גוף האדם אינם מסוגלים לייצר מימן. כאשר סוכר אינו נספג, הוא מפורק על ידי חיידקים, תהליך היוצר מימן. מימן זה נפלט החוצה באוויר הננשף. בבדיקה שעברת נושפים לתוך מכשיר מיוחד שמודד את ריכוז המימן הננשף ביחידות של Parts Per Million או PPM. האבחון נעשה על ידי חישוב הבדלי המימן הננשף בזמנים השונים במהלך הבדיקה. בתור רמת ייחוס, עושים קריאה בסיסית של המימן בנשיפה. אחר כך נותנים לנבדק לקטוז ואז מודדים נשיפת מימן כל 15, 30 או 60 דקות במשך שעתיים או שלוש. אם רמת המימן עולה מעל 20 PPM בהשוואה לערך הנמוך הקודם במהלך הבדיקה, החולה מוגדר כסובל מתת-ספיגה של לקטוז. המספרים בטווחים שבתוצאות שפירטת הם מספרי הדקות (30-0 דקות, 60-30 דקות וכן הלאה) ולידם מצויינים וערכי המימן ב-PPM שנמדדו בזמנים אלו. אצלך, בין השלב השלישי לרביעי ישנה עליה מ-12 PPM ל-39 PPM, שייתכן שמעידה על אי-סבילות ללקטוז. חזרי והיוועצי בגסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

1. הן התרופה פקסט (סרוקסאט) והן הורמון האלטרוקסין מתפרקים בכבד ומתפנים דרך הכליות. בהנחה שהמינון מתאים ותפקוד האיברים תקין, אין הצטברות בגוף. 2. פקסט גורמת לעליה בתיאבון ועליה בכמיהה לסוכרים ופחמימות, ואינה משמינה בפני עצמה. זהו אפקט של התרופה הזו, יחסית יותר מאשר תרופות אחרות בקבוצתה. הסיבה היא שינוי איזון הנוירוטרנסמיטרים במוח. 3. מחקרים מראים שהאפקט של עלייה במשקל גבוה יותר במטופלים אשר ירדו במשקל בשל המצב הדיכאוני לפני תחילת השימוש בתרופה. 4. לגבי השימוש במדכאי תיאבון דוגמת - רדוקטיל שילוב זה אינו מומלץ, כפי שענינו בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_102001_1.htm קרא עוד

ממחקרים שונים עולה כי כשליש מחולי סינוביאל סרקומה עם גרורות בריאות חיים שלוש שנים לאחר ניתוח להוצאת גרורות, אולם ברור כי יש הבדלים ניכרים בין החולים ופרוגנוזה היא יותר מאשר נתון סטטיסטי גרידא. במחלה גרורתית נהוג לטפל בכמותרפיה ו/או קרינה. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ ברופא שמכיר אותך ופרטים נוספים ניתן לקבל באתר: http://cancer.gov קרא עוד

מגוון רחב של תרופות מיועדות לטיפול באפילפסיה (כפיון). הרופא ינסה במידת האפשר להשתמש בתרופה אחת, אולם לרוב יש צורך ביותר מתרופה אחת על מנת למנוע התקפים. הבחירה בתרופות נעשית ע"פ מספר גורמים, ביניהם סוג ההתקפים, הגיל ובעיות רפואיות נוספות שיש לחולה. יש לקחת בחשבון את תגובת החולה לטיפול. חלק מהחולים יפתחו תופעות לוואי מהטיפול וחלק לא. לכל אחד יש צורך בהתאמת מינון אינדיבידואלי, שכן אנשים מגיבים בצורות שונות לתרופה, ובעוד התרופה עובדת אצלך היא עלולה לא לעבוד אצל אדם אחר (או ההפך). לכן הרופא ינסה שילובים שונים ומינונים שונים של תרופות עד אשר יימצא הטיפול המתאים ביותר. חשוב מאוד למלא אחר הוראות הרופא ולקחת את התרופות באופן קבוע. דבר זה עוזר לשמור על רמות קבועות של התרופה בדם. ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות למשך כל החיים, אולם ייתכן שלאחר תקופת זמן ממושכת ללא התקפים לא יהיה צורך יותר בטיפול תרופתי. נוירונטין (גאבאפנטין) היא תרופה לטיפול בהתקפים חלקיים (Partial (Seizures ובהתקפים כלליים (Generalized Seizures). יעילותה מתבטאת לרוב כתוספת לתרופות נוגדות פרכוסים אחרות. יש לה פחות תופעות לוואי, ומספר קטן של תגובות בין תרופתיות, ובזה יתרונה על פני תרופות אחרות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם נוירונטין הן סחרחורת ,עייפות ואי שליטה בשרירים (אטאקסיה). תופעות אלו לא נמשכות זמן רב, ובד"כ נעלמות. קלונקס (קלונאזפאם) היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים (המשמשות בעיקר לטיפול בנדודי שינה וחרדה). היא יעילה למניעת התקפים קצרים של עווית השרירים והתקפי Petit Mal (נקראים גם - Absence Seizures) הנפוצים אצל ילדים. קלונאזפאם הראתה יעילות גם בסוגים נוספים של אפילפסיה ,כגון פרכוסים הנגרמים ע"י אורות זוהרים או רפיון פתאומי. השימוש בתרופה זו הוא לרוב כתוספת לתרופות אחרות בחולים אשר לא הגיבו לטיפולים קודמים. השפעתו הנוגדת פרכוסים עלולה לפחות לאחר מספר חודשים, אולם ייתכן וההתקפים יהיו פחות חמורים מאלו שהיו לפני הטיפול בקלונאזפאם. בחלק מהחולים שינוי במינון יכול להחזיר את היעילות של התרופה. קלובאזאם (פריזיום) היא גם כן תרופה ממשפחת , הבנזודיאזפינים היעילה בהפחתת תדירות ההתקפים האפילפטיים, אולם התפתחות סבילות להשפעתה הנוגדת פרכוסים מהווה בעיה. גם היא הראתה יעילות כתוספת לתרופות אחרות באפילפסיה עמידה לטיפולים קודמים. לעומת קלונאזפאם, קלובאזאם פחות מרדים ופחות מרפה שרירים. בהצלחה ולא להתייאש !! [18/06/2000] קרא עוד