שאלות ותשובות - עמוד 823

ילדתך עברה את כל הבדיקות על מנת להבטיח שאין לה סדק או שבר בבית החזה אשר יכול להכאיב בזמן הנשימה או לפגוע בריאה עצמה, ועל ידי כך לפגוע בנשימה. בכל מקרה, כדאי לנקוט משנה זהירות, ולשים לב בימים הקרובים לכל בעייה בנשימה: בקוצר נשימה, נשימות עמוקות וקצרות, הכחלה, וכדומה. במקרה שמופיעה בעיה, יש לסור בהקדם לחדר מיון. הילדה יכולה לעסוק בכל הפעילויות בהן עסקה בעבר. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

הטיפול בהפרעות חרדה מתחלק לשניים: טיפול סימפטומטי (בדרך כלל בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים) - המביא לרגיעה מיידית, וטיפול שאמור לפתור את הבעיה (מקבוצת ה- SSRI, כמו הפקסט), אך מתחיל לפעול רק מספר שבועות לאחר תחילת נטילת התרופה. לאור העובדה שתופעות הלוואי של ה- SSRI's בתחילת הטיפול עשויות להיות דומות לאלו של התקף חרדה (אי שקט, יובש בפה, דפיקות לב, בחילה), בהחלט מומלץ לקחת בשלבים הראשונים של הטיפול גם תרופה מרגיעה (LORIVAN, XANAX - Alprazolam, CLONEX, VALIUM), עד שמושג האפקט של התרופה מקבוצת ה- SSRI's. קשה לי לקבוע אם ההתמוטטות שחווית קשורה לתרופה, וגם לא תיארת במה באה לידי ביטוי התחושה שאתה הולך למות. סיבה אפשרית נוספת להרגשה הזאת היא התקף החרדה עצמו. ראשית, הייתי מציעה לך לנסות להחליף תרופה ממשפחת ה- SSRI's. קיימות כיום תרופות חדשות יותר, עם תופעות לוואי פחותות, שמתחילות להשפיע מהר יותר (למשל CIPRAMIL או CIPRALEX). לאור העובדה שייתכן כי סבלת מתופעות לוואי, כדאי להתחיל בטיטרציה איטית מאוד: להתחיל מרבע כדור, ואם אין תופעות לוואי - להעלות בהדרגה את המינון ברבע כדור מדי כמה ימים, עד שתגיע לכדור שלם. מינון התחלתי של 2 חצאי כדור הוא מינון גבוה, ומעבר לכדור שלם כעבור יומיים - הוא מעבר מהיר. במקביל לתחילת הטיפול הזה, תוכל לקחת כדורי הרגעה כשאתה נזקק להם - לפי מועד ההתקפים, או באופן קבוע בשלבים הראשונים, אם אתה סובל מהתקפי חרדה תכופים. בהמשך תוכל להפסיק ליטול את כדורי ההרגעה. קרא עוד

גידולים שנמצאים בחלקו התחתון של הרקטום מעמידים בפני המנתח 2 אתגרים: כיצד להוציא את הגידול בשלמותו וכיצד לשמר את תפקודו של השריר הטבעתי האנלי (הספינקטר האנאלי), המאפשר שליטה ביציאות. עד לאחרונה, השיטה המקובלת לטיפול בגידולים הנמצאים במרחק של עד 6 ס"מ מפי הטבעת כללה כריתה של המעי עד לפי הטבעת, והותירה את המנותח עם סטומה - שקית בדופן הבטן דרכה ניתנה הצואה. גם שיעורי הפגיעה בתפקוד המיני ובמערכת השתן היו גבוהים. בשנים האחרונות החלו להתפתח שיטות לשימוש השריר הטבעתי של פי הטבעת: בחולים עם גידולים קטנים, שאינם חודרים את דופן המעי - התפתחו שיטות לכריתה מקומית עם שימור תפקוד הספינקטר. בחולים עם גידולים גדולים יותר, או עם עומק חדירה גדול יותר אל הדופן החלו לטפל בקרינה או בטיפול משולב של קרינה וכמותרפיה לפני הניתוח, כדי להקטין את הגידול ולאפשר כריתה שאינה פוגעת בספינקטר. בגידולים מן הסוג הזה מקובל להשלים את הטיפול לאחר הניתוח בקרינה וכמותרפיה (אלא אם הם קטנים מאוד, ולא חדרו את הדופן), כדי לשפר את אחוזי ההישרדות. מחקרים חדשים שהשוו את התוצאות המושגות כאשר הקרינה והכמותרפיה ניתנות לפני הניתוח או אחריו גילה כי מתן הטיפול לפני הניתוח מקטין את שיעור תופעות הלוואי לטווח הארוך ואת שיעור החזרה המקומית. ובאשר לשאלתך - תוכנית הטיפול שהוצעה לך נשמעת הגיונית, אך הפרט החסר הוא השלב בו נמצא הגידול (גודל, עומק חדירה). עם זאת, אף פעם לא מזיק לשמוע חוות דעת שניה בנושא. תוכלי לקרוא עוד על גידולי הרקטום כאן: http://www.healthatoz.com/healthatoz/Atoz/ency/rectal_cancer.jsp קרא עוד

כאבי גרון והגדלה של בלוטות לימפה בצוואר הם כמעט תמיד תוצאה של זיהום, בדרך כלל דלקת חיידקית או ויראלית של הגרון. דלקת כזו, שנמשכת מעל לשבוע ומחמירה, עלולה להיות דלקת חיידקית שהסתבכה עם אבצס בגרון. כדאי להיבדק על ידי רופא אף-אוזן-גרון שיכול לאבחן מצב זה ולטפל בו. אפשרות אחרת היא דלקת של בלוטת התריס, וזו הסיבה לכך שהרופא הפנה אותך לבדיקת TSH. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

כמובן שלא ניתן להגיע לאבחנה מן הנתונים שסיפקת לנו. לא ציינת האם את סובלת ממחלות רקע כלשהן, מה היתה חומרת האנמיה, ממצאים נוספים בבדיקות מעבדה ועוד. עם זאת, אין ספק כי אינך בקו הבריאות, וכי הסימפטומים מהם את סובלת גורמים לך לפנות שוב ושוב אל המיון. אנמיה עשויה להסביר את הכאבים בחזה ואת קוצר הנשימה במאמץ. אם את סובלת ברקע ממחלת לב איסכמית - סימפטומים אלה יופיעו ברמות המוגלובין גבוהות יותר, אולם אם האנמיה חמורה, יופיעו כאבים בחזה וקוצר נשימה גם בחולים אשר אינם סובלים ממחלת לב. אנמיה יחד עם פריטין גבוה מאוד מעידה על מצב של מחלה, בדרך כלל מחלה כרונית, ולא על חסר ברזל. גם ההיפואלבומינמיה תומכת באבחנה של מחלה כרונית - שכן היא מרמזת על תת-תזונה, ועל ניצול מאגרי הגוף. שקיעת דם של 98 היא גבוהה מאוד, ומצביעה גם היא על מחלה. עליך לפנות בהקדם לרופא על מנת שיברר את מקור הסימפטומים הללו. יש לקבל ממך היסטוריה רפואית מלאה, לבדוק אותך בדיקה גופנית, לבצע בדיקות מעבדה נוספות, ועל פי הממצאים בבדיקות אלו - לשלוח אותך לבדיקות הדמיה. קרא עוד

שן שעברה טיפול שורש מצריכה ברוב המקרים כתר. מחקרים הראו ששן שבוצע בה טיפול שורש ולאחר מכן טיפול כתר החזיקה מעמד יותר מאשר שיניים שעברו טיפול שורש בלי כתר. הכתר חובק את חומר השן הנותר, ובכך מונע שברים הנגרמים על ידי כוחות הלעיסה. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

בונדורמין ולוריבן הן שתי תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, שאכן גורמים לתלות. כדי להיגמל מן הכדורים, תוכלי לנסות להתייעץ עם רופא אלטרנטיבי, שאולי יוכל להתאים לך כדורים מחומרים טבעיים, שיעזרו לך לישון בלי לגרום להתמכרות. אם אינך מעוניינת בשיטה זו, תוכלי לנסות להפחית את המינונים בהדרגה - ולנסות בשלב הראשון להירדם עם חצי כדור, עד שתוכלי להיגמל לחלוטין. קרא עוד

ככל שידוע לי אין מניעה מנטילת פוסטינור במקביל לטיפול בריספרדל ורסיטל, אולם מוטב להתייעץ עם הרופא המטפל (במקרה זה, פסיכיאטר). לגבי שאלתך השניה "משגל נסוג" שזהו אמצעי המניעה שתיארת אינו יעיל, ובהחלט קיים סיכוי להרות בשיטה זו. קרא עוד

למרות התוצאה של החלבון העוברי, ההמלצה הרשמית היא שכל אשה מעל גיל 35 תבצע דיקור מי שפיר לשלילת תסמונת דאון, וזאת כיוון שהסיכון לתסמונת עולה משמעותית מעבר לגיל 35. בתוך מערך השיקולים נכלל גם הסיכון לאובדן הריון או פגיעה בעובר כתוצאה מהבדיקה. היעדר מקרי תסמונת דאון במשפחה אינו משפיעה על המלצה זו, כמובן שאם קיים סיפור משפחתי הנטיה היא להמליץ על דיקור ללא קשר לגיל. כמובן שההחלטה הסופית נתונה בידי היולדת. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

צואה שחורה, דמויית זפת (מלנה), מקורה בדימום ממערכת העיכול העליונה. אם הדימום פסק, הצבע ייעלם לכל היותר תוך ימים אחדים. צואה שחורה מצריכה בירור רפואי דחוף. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד