שאלות ותשובות - עמוד 830

חיובי. קרא עוד

לעיתים טיפול אנטיביוטי אינו מספיק לטיפול בדלקת האוזן התיכונה, ואז מתחילה להצטבר מוגלה באזור זה של האוזן. מכיוון שזהו חלל סגור, המוגלה המצטברת עלולה לגרום ללחץ חזק ולכאבים עזים, ועל כן יש להוציאה. במקרים אלה, יש לנקז את המוגלה באוזן התיכונה על ידי נקב קטן בעור התוף, ולעיתים גם משאירים צינורית קטנה שתנקז באופן קבוע את האזור. אם הילד קטן מספיק, אין צורך בטשטוש או בהרדמה. אך אם הילד משתולל ואינו משתף פעולה, לעיתים משתמשים בחומרי טשטוש. לאחר שאיבת המוגלה, לרוב שולחים את הדגימה למעבדה כדי ליצור תרבית שתעזור לאבחן את החיידק. הפעולה יחסית פשוטה, ולרוב אינו מלווה בסיבוכים או באשפוז בבית חולים. אין לפעולה זו השלכות עתידיות, והיא גם אינה מונעת דלקות חוזרות, אלא אם כן מוכנסים כפתורים. עור התוף מאחה את עצמו ונסגר מחדש לאחר מספר שבועות. לפעולת הניקור קוראים בשם tympanocentesis, עליה תוכל לקרוא עוד באתר הבא: http://www.webmd.com/.../tympanocentesis-for-ear-infections קרא עוד

לחזרה של תסמינים הקשורים בהפרשות או צריבה בצינור השופכה (urethritis) בגבר יכולות להיות מספר סיבות: טיפול שאינו מכוון טוב לחיידק הגורם. חיידק הזיבה, למשל, עמיד במקרים רבים בארץ לפניצילין ולאנטיביוטיקה ממשפחת הפלורוקווינולונים (כמו האופלוקס) שקיבלת, ולכן יכול להיות שהאנטיביוטיקה שנטלת השפיעה רק באופן חלקי. יכול להיות שאתה טופלת כיאות, אבל בת הזוג לא טופלה, ויש זיהום חוזר (המכונה זיהום פינג פונג). חשוב ששני בני הזוג יטופלו בו זמנית על מנת למנוע זיהומם חוזרים. יכול להיות שהזיהום נגרם על ידי גורם שאינו מהחיידקים הרגילים, כמו נגיף ההרפס למשל, או חיידקים לא טיפוסיים. על גורמים אלה ניתן לעלות בבדיקה מיוחדת, למשל בדיקה גנטית של מקטעי חיידקים מהשתן, בדיקה המכונה PCR, או בתרבית מההפרשה, למשל לאיתור הרפס. סיבות אחרות כמו אלרגיה או דלקת לא ספציפית אחרת. את הבדיקה הכוללנית ניתן לבצע במרפאה למניעה וטיפול מחלות מין בתל השומר (טלפון לקביעת תורים: 5304937 03). בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

במהלך הריון, סדר הופעת ה"ממצאים" הוא תחילה שק הריון (בערך בשבוע ה-5), ואחריו עובר ודופק העובר. הממצאים מוקדמים יותר בביצוע אולטרסאונד וגינלי ומעט מאוחרים כשמדובר בגישה אבדומינלית (בטנית). אם גיל ההריון שלך אכן חושב במדוייק, בשלב זה אמורים כבר לראות עובר ודופק. עדיין מוקדם לקבוע מה גורל ההריון ומומלץ לבצע אולטרסאונד נוסף (אולי אפילו במכון אחר), ולחזור על בדיקת הבטא. שיהיה בהצלחה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לא הבנתי האם דגימת הזרע שניתנה לצורך IVF הכילה סבון או שהתכוונת למשהו אחר? סבון לא יכול להשפיע על המטען הגנטי אך (ואינני יודעת איזה סוג של סבון) ייתכן שהדטרגנטים שהוא מכיל יכולים לפגוע בתאי הזרע. בכל מקרה, אני ממליצה שתיידע את הרופא/ה שמטפלים בכם במסגרת טיפולי הפוריות, שמא מוטב שתיתן דגימה אחרת. קרא עוד

זה לא סביר: אומפרדקס אינו גורם לעליה במשקל ואינו גורם לתיאבון מוגבר. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

הטיפול שקיבלת הוא טיפול נוגד פטרייה, ויש להשתמש בו לפחות במשך שבועיים כדי שהמצב יוטב. אנא המשיכי את הטיפול, ואם אינו עוזר לאחר שבועיים, פני בחזרה לרופא המטפל. מידע לגבי הטיפול תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=58 קרא עוד

בחישובים תיאוריים כמו מדד מסת הגוף (BMI) אין כל חשיבות לגיל הנבדק. יחד עם זאת, בחישובי צריכה או בזבוז של אנרגיה יש חשיבות רבה לגיל, ואם תעיין שוב במחשבון תיווכח לדעת שלחישובים אלו אתה כן צריך להכניס את גילך ואפילו את מינך. [08/05/2000] קרא עוד

המצב שתיארת מאד בעייתי. נשמע מן התיאור שלבנך יש בעיה ושהוא זקוק לטיפול, אולם הוא מסרב לפנות לטיפול. לאחר גיל 18, כל אדם במדינתנו נחשב לבוגר ואחראי לעצמו, אלא אם כן הוחלט אחרת על ידי בית משפט (למשל, במקרים שאדם הוכר כמפגר או כלוקה במחלת נפש קשה). רק עד גיל 18 ההורים נחשבים לאפוטרופוס של ילדם, ובמקרים מסוימים, ניתן לחייב ילד להיבדק או לקבל טיפול לבקשת ההורים. במקרה של בנך, שהוא בן 21 ולאחר שירות צבאי, אין כל דרך לחייבו לפנות לעזרה או לקבל עזרה. במקרה כזה, הפתרון הוא בדרך כלל בדרך "יצירתית", ולעיתים אף "ערמומית" (כמובן לטובת הצעיר!). לדוגמה: לשכנע את הבן לשוחח עם רופא המשפחה באמתלה של בעיה רפואית גופנית או לקבלת אישור כלשהו (לרישיון נהיגה?). להזמין את רופא המשפחה או פסיכיאטר לביקור בית, כך שהשיחה תתקיים בבית. לשכנע את הבן להגיע מסיבה כלשהי למיון של בית חולים כללי, שם יוכל להיבדק על ידי פסיכיאטר תורן. לבקש ממישהו שהבן סומך עליו לשכנע אותו לפנות לעזרה (חבר או קרוב משפחה) ואולי גם ללוות אותו לכך. את מציינת כי הבן "עושה טרור סמוי בבית". חשוב להדגיש כי במצבים של בן-בית שמאיים, או שממש מגלה תוקפנות, הדרך היחידה לטפל במצב היא להגיש נגדו תלונה במשטרה, עם כל הכאב שכרוך בדבר כאשר זהו בנך. הדבר נכון גם למקרים בהם האדם עושה דברים שלא בכוונה להזיק, אך שעלולים לסכן אחרים שגרים בבית, או לפגוע בהם, כגון השחתת רכוש (פגיעה במערכות החשמל או המים, שבירת חלון וכדומה). חלק מן ההתמודדות הוא להחליט מהו "הקו-האדום" שלך, או של האנשים האחרים שגרים בבית, ומעבר לקו זה, להפסיק להיענות לדרישותיו של הבן באופן החלטי ועקבי. למשל, אם הוא דורש שמירה על ניקיון מסוים, סגירת החלונות, אוכל רק מזון מסוים, או רק מכלים מסוימים, דורש שאנשים מסוימים לא ייכנסו לבית וכדומה - במקרה כזה יש לבחור את הדברים המפריעים ביותר, ולהתעקש לא לשתף איתו פעולה לגביהם. כמו כן, אני ממליצה לא לתת לו כסף ללא הגבלה, אלא להקציב סכום מינימלי, ואם יהיו לו רצונות נוספים, הוא ייאלץ לצאת מן הבית ולנסות לעזור לעצמו. זה כולל גם המנעות מקנייה עבורו של דברים שהוא דורש, ושאינם נחוצים לפי שיקול דעתך, והתעקשות שילך לקנותם בעצמו. יכול להיות שתחת הגבלה מסוימת של הנוחות האישית שלו, זאת אומרת תחת לחץ עליו מצידך, הוא יסכים לשתף פעולה עם טיפול, או שיחליט לנסות לצאת מהבית. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

יש מספר סוגים של כלמידיה, אני מניחה לפי הטיפול שהומלץ, כי מדובר בכלמידיה טראכומטיס, הגורמת לדלקת השופכה, לכאבים במתן שתן ולהפרשות מאיבר המין בגברים ובנשים. תוכלי למצוא מידע על הזיהום הזה בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/chlamidia.asp קרא עוד