שאלות ותשובות - עמוד 831
מאת: מערכת אינפומד
נטילת גלולות למניעת הריון באמצע המחזור הווסתי עלולה לגרום במהלך החודש הראשון של נטילתן לחוסר סדירות במחזור הווסת, כלומר יכולים להיות דימומים שאינם סדירים, אם כי יכול להיות שלא יהיו דימומים כלל עד לסיום החבילה. לאחר סיום החבילה הראשונה צפוי דימום וסתי רגיל או קצת יותר מהרגיל. מה שחשוב לדעת, שאם את נוטלת את הגלולות גם למניעת הריון, בחודש הראשון של נטילתם אינך מוגנת לחלוטין ויש צורך באמצעי מניעה נוסף. לגבי שאלתך האם הכדורים גורמים להשמנה - כן, זו אחת מתופעות הלוואי של גלולות בכלל, אם כי אינה שכיחה כל כך ואין מדובר בהשמנה קיצונית (אלא אם כן תעלי משמעותית בכמות הקלוריות שאת אוכלת כל יום, ללא קשר לגלולות). ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דלקת מפרקים היא מחלה דלקתית כרונית המערבת את הגוף כולו. לאבחנה של המחלה על המטופל לעמו ב-4 מתוך 7 קריטריונים: 1. קשיון בוקר של הפרקים שנמשך מעל לשעה 2. דלקת של מעל ל-3 מפרקים קטנים 3. דלקת של פרקי הידיים 4. דלקת סימטרית בפרקים בין ימין ושמאל 5. קשריות תת-עוריות 6. רמה גבוהה של פקטור ראומטידי (RF) בדם 7. שינויים מתאימים לדלקת ראומטידית בצילום רנטגן כל הקריטריונים צריכים להימשך 6 שבועות לפחות. תוכל לראות כי 5 מתוך הקריטריונים מבוססים על סימפטומים בלבד, ורק קריטריונים 6 ו-7 הם מעבדתיים. לפיכך, סביר מאוד שאתה מקיים 4 קריטריונים מבין חמשת הראשונים, ואם כך, ניתן לאבחן את המחלה על סמך הסימפטומים בלבד, ללא בדיקות מעבדתיות. העובדה שהטיפול מועיל מחזקת את האבחנה. לצערנו, מחלה זו היא כרונית ואין לה ריפוי. דרגת החומרה משתנה מאוד מאדם לאדם. יש כאלה שהמחלה מתפתחת אצלם לאט ויש לה תקופות ארוכות של הפוגה. באחרים ההתקדמות מהירה יותר. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מה שאת מציינת הן תופעות לוואי של נטילת התרופה. בעיקר בחילות, שהן תופעה שכיחה, ושינויים במצב הרוח. http://www.infomed.co.il/questions/q_010801_2.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הריון ידוע כגורם סיכון לדימום מהאף. רוב המקרים עוברים מעצמם ואינם דורשים מעבר לעזרה ראשונה בעצירת הדימום. האם הדימום הוא רב או שמא מדובר במספר טיפות ? האם יש לך רקע משפחתי - קרובי משפחה נוספים שסובלים מדימום מהאף או מקומות אחרים ? אני ממליצה גם על ביצוע ספירת דם פשוטה על מנת להעריך את כמות הטסיות - תאים שאחראים על קרישת הדם. אחת האפשרויות היא מספר נמוך של טסיות שמוחמר ע"י ההריון. לכן, רצוי שתתייעצי עם רופא המשפחה או רופא הנשים שלך לביצוע בדיקות דם למנגנון קרישה ותפקוד טסיות. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא ניתן לתת אבחנה דרך אינטרנט ובטוח לא להתאים טיפול. ייתכן שמדובר ברגישות שנוצרה מהעומס המוגבר שהיה על ברך ימין בזמן שברך שמאל כאבה . פעמים רבות כשברך כואבת נושאים עליה פחות משקל, ויותר על הברך השניה שאינה כואבת. הדבר עלול לגרום לכאב בברך הבריאה . ייתכן שהתפתחה דלקת מקומית בשריר הארבע ראשי או בגיד שיוצא ממנו לפיקת הברך. קנאקים יכולים לנבוע ממפרק הפיקה. ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
המוקד אשר הודגם בבלוטת ההיפופיזה מתאים להסתמנות הקלינית של עודף הורמון גדילה. כנראה שמדובר בגידול שפיר קטן, הנקרא מיקרואדנומה, אשר מפריש את ההורמון. המוקד היחיד ברקמת המוח אשר הודגם , לא בהכרח קשור למיקרואדנומה, ויכול להיות שורה של דברים אחרים, חלקם חסרי משמעות , והרופא שפענח את התשובה רשם את המלים - לקורלציה קלינית, כי הממצא אינו ספציפי, ומשמעותו חשובה רק אם יש סימפטומים חשודים. הרופאים המטפלים בגידולי היפופיזה הם נוירוכירורגים ואנדוקרינולוגים. מומלץ לפנות לרופא המשפחה להמשך בירור והתייעצות באשר לניתוח להסרת הגידול. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התרופות שרשמו לך לא אמורות לפגוע ביעילות הגלולה. אבל, בשביל שהדלקת תעבור במהרה, הייתי ממליצה לך להתנזר מסקס למספר ימים במשך הטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
חסרים לי מס' פרטים בשאלה כמו : איך התבטא הזיהום באמבה ואילו בדיקות עשתה בתך שאבחנו זיהום באמבה - תרבית צואה, בדיקת נוגדנים בדם וכו'. אמביאזיס נגרם ע"י הטפיל Entamoeba Histolytica שנפוץ בעיקר במדינות מתפתחות. לטפיל יש שתי צורות חיים - הציסטה שהיא הצורה המדביקה והטרופוזואיט שהיא הצורה הגורמת למחלה. הטפיל בד"כ מועבר במים או מזון מזוהמים, או בהעברה פקלית-אורלית. המחלה יכולה להתבטא כמחלת מעיים בלבד ואז לחולים יהיו סימפטומים כגון: חום, כאבי בטן, שלשול - בד"כ דמי, ריבוי יציאות, ירידה במשקל. פעמים רבות המחלה יכולה להיות א-סימפטומטית לחלוטין, כלומר לא להתבטא כלל אצל החולים. במקרים נדירים וקשים המחלה יכולה להתפשט לכבד (מורסה בכבד), ריאות, לב ומוח, אך אלה ביטויים נדירים מאוד. אך מצבים שגורמים לדיכוי המערכת החיסונית של האדם כמו גיל צעיר מדי או זקן מדי, הריון, טיפול בסטרואידים, מחלה ממאירה או תת-תזונה , יכולים להגביר את הסיכון למחלה פולשנית עם מעורבות של הכבד. אבחנה נעשית בד"כ ע"י בדיקות צואה - מיקרוסקופיה ותרבית צואה או בדיקת דם לנוגדנים. אם אכן נמצאו נוגדנים לאמבה מסוג Histolytica (קיים זן נוסף שנקרא E. Dispar , שאינו גורם למחלה פולשנית) או היו ראיות לכך בדגימות הצואה, אפילו אם לאדם אין סימפטומים כלל יש להתחיל טיפול באנטיביוטיקה שנקראת מטרונידזול על מנת למנוע הדבקה של אחרים ולמנוע התפתחות של מחלה פולשנית. מטרונידזול שייכת לתרופות מקבוצה B , מבחינת סיכון בשימוש בזמן הריון. פירוש הדבר שלא בוצעו מחקרים מבוקרים או לא נאספו נתונים לגבי הסיכון לשימוש בהריון אצל בני אדם. אך מחקרים שנעשו על חולדות בהריון מצאו כי התרופה היתה קרצינוגנית (משרה מחלה סרטנית) לעוברים של החולדה. לכן השימוש בה לא מומלץ בשליש הראשון של ההריון. השימוש במטרונידזול בהריון שנוי במחלוקת, ויש האומרים שיש להשתמש בו רק אם הוכח בבירור שיש צורך הכרחי לכך. אם בתך סובלת גם משלשולים אני ממליצה על שתיה מרובה והימנעות מהתייבשות וכמובן כלכלה עוצרת. באשר לתרופה, עליה להתייעץ עם רופא הנשים שלה ולאחר שבידיה תוצאות הבדיקות המאמתות שאכן מדובר בזיהום ע"י אמבה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נגע ליטי בעצם הוא אזור שבו תהליך כלשהו הורס את רקמת העצם. הסיבות לכך כוללות גידולים שונים, זיהומים, מיאלומה נפוצה ועוד סיבות נדירות יותר. החשש העיקרי הוא מפני גידול ממאיר או מיאלומה נפוצה. על פי בדיקת ה- MRI שלך, לנגע יש מאפיינים שפירים, כלומר אינו נראה גידול ממאיר. מיאלומה נפוצה היא מחלה שניתן לשלול אותה לפי בדיקות הדם והשתן שביצעת. לפיכך, ככל הנראה מדובר בנגע שפיר שאינו מעיד על מחלה חמורה. מיפוי עצמות יסייע עוד בקביעת האבחנה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מחלת פאג'ט של העצם נקראת גם osteitis deformans. המחלה היא נגע מקומי של השלד, המתבטאת בקצב מוגבר של ייצור ופירוק עצם. קשה להעריך את שכיחות המחלה, כי רוב החולים בה הם אסימפטומטיים - כלומר, אין להם שום תלונות. מסיבה זו, האבחנה מתבצעת בדרך כלל במקרה, לאחר שבבדיקת דם נראתה עליה של פוספטאז בסיסי (alkaline phosphatase) או שהתמונה הרנטגנית האופיינית מודגמת בצילום שבוצע לצורך אחר. הסימפטומים תלויים בהיקף המחלה ובמיקומן של העצמות הפגועות. הפגיעה האופיינית היא בעצמות האגן, עמוד השדרה, הגולגולת ועצמות ארוכות. כאשר עולה חשד למחלה - יש לבצע בדיקת כימיה בדם. ברוב החולים תהיה עליה של פוספטאז בסיסי בדם, כביטוי לייצור עצם מוגבר, ועליה ברמות הידרוקסיפרולין (hydroxyproline) בשתן, כביטוי להרס עצם מוגבר. שתי בדיקות אלו מהוות מדד אמין להערכת היקף המחלה, חומרתה ומידת הפעילות שלה, וכן ליעילות הטיפול, אם יש צורך בכזה. בדיקת השתן שהוזכרה יעילה, אך אינה זמינה, ולכן אינה מתבצעת ברוב המקרים. כאשר רמות הפוספטאז הבסיסי מוגברות ורמות הסידן תקינות באדם מבוגר - קיים סיכוי גבוה כי אכן מדובר במחלת פאג'ט. טרם ביצוע האבחנה יש לשלול כי העליה בפוספטאז הבסיסי מקורה במחלה בכבד או במרה. אבחנה סופית מתבצעת בעזרת מיפוי עצמות - הבדיקה הרגישה ביותר לזיהוי הנגעים. לעיתים נעזרים גם בצילומי רנטגן. לאבחנה והמשך בירור תוכלי לפנות לאנדוקרינולוג המתמחה במחלות של עצמות. קרא עוד