שאלות ותשובות - עמוד 831

ממצא של ציסטה כמו שאת מתארת מופיע בסקירות רבות, ובמקרים רבים הוא לא מעיד על כל בעיה. אבל אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ההחלטה של ביצוע בדיקת מי שפיר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

ההכתמות החומות שאת מתארת נובעות מירידה ברמת הפרוגסטרון, ולרוב יש לחשב את זמן הביוץ החל ביום בו התחיל הדימום ה"אמיתי". אני מקווה שאין בכוונתך להשתמש בחישובים אלה כאמצעי מניעה, כיוון ששיטה זו אינה יעילה ואינה בטוחה. תוכלי למצוא מידע נוסף על אמצעי מניעה כאן: http://www.infomed.co.il/preg/birthControl.asp קרא עוד

מחלת שריטת החתול נגרמת בעקבות שריטה או נשיכה של חתול, בדרך כלל גור. במקרים נדירים עשויה המחלה לעבור מן החתול באמצעות נשיכת פרעוש. 10-3 ימים לאחר השריטה מתפתח באזור נגע עורי, וכשבועיים לאחר השריטה מופיעה במרבית החולים הגדלה של בלוטות לימפה בסמוך לאזור השריטה (בבית השחי אם השריטה היא ביד, בצוואר אם היא בפנים, ובמפשעה אם היא ברגל). הבלוטות רגישות למגע, עם אודם בעור שמעליהן, ולעיתים הן מפרישות מוגלה. סימפטומים נוספים עשויים לכלול חולשה ועייפות, חום נמוך, ירידה בתיאבון, בחילה וכאבי ראש. האבחנה של מחלה זו היא קלינית בעיקרה, ומתבססת על סיפור אופייני של מגע עם חתול. בדיקות המעבדה משמשות בעיקר לצורך אישור האבחנה. במרבית המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי, משום שהמחלה חולפת ללא טיפול, תוך 4-2 חודשים. יש לשקול טיפול אנטיביוטי במקרים חמורים או במחלה המערבת איברים נוספים, חוץ מהעור ובלוטות הלימפה. אם מחליטים על טיפול אנטיביוטי, אריתרומיצין הוא טיפול אפשרי, אבל אינו התרופה הראשונה המועדפת. יש מספר אלטרנטיבות מתאימות יותר. לא ציינת אם הסיפור האופייני של מגע עם חתולים נכון לגבי המקרה שלך. יש סיבות אפשריות נוספות להגדלת בלוטת לימפה, שחלקן מחייבות מתן טיפול אנטיביוטי. הרופא שהמליץ לך על טיפול אנטיביוטי מכיר אותך, שמע את כל פרטי המקרה ובדק אותך, ולכן יש בידיו אינפורמציה רלוונטית רבה יותר מאשר יש לי. אם אינך חשה בטוחה ואת מעוניינת בחוות דעת נוספת, תוכלי ללכת להיבדק על ידי רופא נוסף. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

למעשה אתה מתאר כאבים בחזה לאחר ניתוח מעקפים וצנתורים טיפוליים רבים לאחרונה. כבר בשאלתך כתבת את האבחנות האפשריות לכאב בחזה שממנו אתה סובל. קשה מאד לחוות דעה ללא שיחה ובדיקה של המטופל, אך אוכל להסביר את הסיבות האפשריות לכאב ממנו אתה סובל. 1. כאבים בשל פגיעה באספקת החמצן לשריר הלב - אלה הם הכאבים מהם סבלת טרם הניתוח והצנתורים, ואלה הם הכאבים שבגללם בוצעו כל הפרוצדורות הללו במטרה לשפר את אספקת החמצן לשריר הלב. קיימים מקרים רבים בהם ישנו עורק כלילי (עורק שמספק דם לשריר הלב) מוצר שלא ניתן לפתוח או לעקוף אותו (זהו ה- PDA שלא מתאים להתערבות). במקרים אלה הטיפול הוא שמרני בלבד, וזה אומר טיפול תרופתי, הואיל ולא ניתן לפתוח את העורק החסום. 2. ריפלוקס קיבתי- ושטי הינו מעבר של חומצה מהקיבה לוושט, אשר מוביל לכאבים בחזה. הכאבים יכולים לדמות לכאבים ממקור שריר הלב, אולם אלה כאבים שטיפול בסותרי חומצה או מפחיתי הפרשת חומצה בקיבה עשוי להוביל לשיפור. 3. כאבים מסקולוסקלטליים הינם כאבים ממקור השרירים והעצמות של בית החזה. כאבים אלה יכולים לנבוע מטראומה (מכה לחזה) או כתוצאה ממתיחת שריר. גם מחלה ויראלית יכולה להוביל לכאבים שמקורם בשריר ובעצמות בבית החזה. הכאבים בד"כ מגיבים לטיפול סימפטומטי נוגד כאב (אופטלגין ודומיו), וחולפים לאחר תקופת מה. 4. לאחרונה הולכים וגוברים הדיווחים לגבי כאבי חזה לאחר צנתור עם השתלת תומכן (סטנט), המשוייכים לסטנט עצמו. כאבים אלה נקראים סטנטלגיה ונובעים מהימצאות הסטנט בעורק הכלילי והלחץ שהוא יוצר. כאבים אלה בד"כ חולפים לאחר חודש-שלושה חודשים מהצנתור. חשוב לציין כי סטנטלגיה הינה אבחנה שמגיעים אליה על דרך השלילה ושכל כאבים בחזה לאחר צנתור, חייבים התייחסות רצינית ובדיקות מקיפות, לעיתים אף צנתור נוסף, כפי שקרה אצלך. קיימות כמובן עוד סיבות לכאבים בחזה, אך אלו הן השכיחות יותר. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ישנם כמה גידולים סרטניים היכולים להופיע בבלוטת התריס, וביניהם, קרצינומה פפילרית היא השכיחה ביותר (85%), ושיעוא ההישרדות לאחר טיפול מתאים גבוהה, ומגיעה ל-80%-90%. הטיפול בגידול מסוג זה תלוי בכמה גורמים הכוללים את גודל הגוש, מיקומו, מידת התפשטותו, אם ישנן בלוטות לימפה נגועות, וכן גיל החולה ומינו. הטיפול הבסיסי הוא כריתה מלאה של הבלוטה, דבר שמאפשר מתן יוד רדיואקטיבי היכול להיקלט על ידי גרורות, אם יש כאלה, ולחסלן. בנשים צעירות עם גידול קטן ולא אגרסיבי ניתן לכרות אונה אחת בלבד של הבלוטה, אך לאחר כריתה חלקית לא ניתן לטפל ביוד רדיואקטיבי. במקרה שלך, ככל הנראה מדובר בגוש קטן, אך אין לי מידע לגבי בלוטות נגועות ומפרטים אחרים, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך (כירורג או אונקולוג) לגבי מה נכון ביותר בשבילך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ערך של T נמוך מ-2.5 סטיית תקן מעיד על אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס משמעה "עצם מחוררת": העצם הופכת להיות חלשה ושבירה עד כדי הופעת שברים כתוצאה מתנועות שגרתיות וממגע חלש בעצמות. ברוב המקרים, מצב זה נגרם בשל ירידה בכמות הסידן, הזרחן ומינרלים אחרים בעצמות. תוצאה נפוצה של המחלה הם שברים, בדרך כלל בעמוד השדרה, במפרק הירך ובמפרק כף היד. בשלבים המוקדמים של המחלה בדרך כלל אין כאבים ואין תסמינים, אבל כאשר היחלשות העצם מתגברת יכולים להופיע תסמינים כמו כאבי גב, איבוד הדרגתי של גובה עם הזמן, ושברים בעצמות. לעולם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי לטפל באוסטאופורוזיס או במצב של דלדול העצם. ישנם מספר גורמים שיכולים לחזק את העצמות במהלך החיים: פעילות גופנית וצריכה מספקת של סידן וויטמין D. גורמי הסיכון של אוסטאופורוזיס הם נפוץ יותר בנשים גיל גזע - נפוץ יותר בלבנים סיפור משפחתי נשים רזים עישון כניסה מאוחרת לגיל הפוריות וכניסה מוקדמת לגיל המעבר הפרעת אכילה טיפול ממושך בסטרואידים יתר פעילות של בלוטת התריס טיפולים תרופתיים שונים סרטן השד צריכה נמוכה של סידן צריכת כמות רבה של אלכוהול אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת צפיפות עצם. בדיקה זו מומלצת לכל אישה מעל גיל 65 אם ידוע על לפחות גורם סיכון אחד, ובמקרים של טיפול ממושך בסטרואידים, מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות כבד או כליה ומחלות של בלוטת התריס. הטיפול המומלץ באוסטאופורוזיס הוא על ידי הורמונים, אך יש נשים שאינן יכולות לקחת הורמונים או שפוחדות מתרופה זו, ובשבילן יש בשוק עוד מגוון רחב של תרופות, עליהן ניתן לקבל מידע מהרופא המטפל. צעדי שניתן לנקוט כדי למנוע את המחלה: צריכה מספקת של סידן וויטמין D פעילות גופנית קבועה הפסקת עישון הוספת סויה לדיאטה טיפול הורמונלי כאשר נכנסים לגיל המעבר הפחתה של צריכת האלכוהול הגבלת כמות הקפאין שצורכים אני ממליצה לך לפנות עם תוצאות הבדיקות שקיבלת לרופא המטפל על מנת לקבל הנחיות לגבי ההמשך ולגבי סוג הטיפול שאת צריכה לקבל או צעדי המניעה שכדאי לך לנקוט. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הנתונים אינם מעידים בהכרח על זיהום בדרכי השתן. הימצאות תאי דם אדומים (אריתרוציטים) בשתן יכולה להיות אמנם עקב זיהום, אבל גם יכולים להופיע סביב המחזור החודשי ומסיבות נוספות אחרות. לא מדובר בדימום משמעותי. העובדה שבתרבית צמחו מספר סוגי חיידקים מחזקת את ההנחה כי מדובר בקונטמינציה, כלומר שהשתן לא נלקח בצורה סטרילית, וחדרו לתרבית פתוגנים מאזורים סמוכים (למשל מהערווה, הווגינה). דלקת בדרכי השתן מתבטאת בצריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן. אם הכאבים שאת מתארת היו קשורים לזיהום בדרכי השתן, התמונה הקלינית היתה בהכרח שונה: סימפטומים של חום, וצמרמורת, ספירת דם לא תקינה ועוד. שקיעת הדם הגבוהה מצריכה בירור נוסף. בדף הבא תוכלי לקרוא על הגורמים לשקיעת דם מוחשת במידה בינונית, כמו אצלך: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36 קרא עוד

קרא על שבר קרסול - http://www.physioroom.com/injuries/leg/tibia_fibula_fracture_full.php קרא עוד

בדיקת האולטרסאונד שלך מראה שבלוטת הערמונית מוגדלת ולוחצת על כיס השתן. כיס השתן תקין. לא ניתן לראות את האזור בחלל הבטן המכונה רטרופריטונאום עקב ריבוי גז במעי שמסתיר את האזור. גודל תקין של הערמונית הוא 3.5x2.5x2.5, ושארית תקינה היא כ-50 סמ"ק לאחר התרוקנות, ומתייחסת לנפח שנשאר בשלפוחית. האם הבדיקה שביצעת היתה לאחר התרוקנות? אם כן, 440 זוהי שארית גדולה בהחלט. בלוטת הערמונית ממוקמת סביב השופכה. ערמונית מוגדלת לוחצת על השופכה ומקשה על יציאת שתן. חשוב לזכור כי יש לבחון את הממצאים הללו לאור התמונה הקלינית. לדוגמה, אם יש לך קשיים במתן שתן, אם אתה חש תכיפות או דחיפות, אם זרם השתן חלש ועוד. עליך לגשת לאורולוג עם ממצאי הבדיקה, הוא ודאי יברר על התסמינים השונים (שכנראה הביאו אותך לביצוע הבדיקה), יערוך בדיקה רקטלית וייקח בדיקה של רמת ה- PSA בדם. הגדלה של בלוטת הערמונית נפוצה מאוד בגיל כשלך ויש דרכים לטפל בה. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד