שאלות ותשובות - עמוד 831

מוקד היפואקואי בלבלב פירושו איזור מוגדר אשר בבדיקת אולטרסאונד נראה בגוון כהה יותר מאשר רקמת הלבלב התקינה. אזור כזה יכול להיות ציסטות בלבלב, גידולים או אוטם. ממצא זה מחייב המשך בירור, ולרוב השלב הראשון בו הוא בדיקת CT של הבטן. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

יום הביוץ שלך צריך להיות כ 14 יום לפני תחילת הדימום הווסתי, כלומר אצלך הוא צריך להיות ביום 11 למחזור (עליך לספור 11 יום מתחילת הדימום הווסתי). דרכים נוספות לדעת את יום הביוץ הן: 1. מדידת חום הגוף - לפני הביוץ חום הגוף יורד מעט, ואז עם הביוץ הוא עולה בכחצי מעלה ונשאר גבוה במחצית השניה של המחזור החודשי, בהשפעת ההורמון פרוגסטרון. 2. בחינת ההפרשה הרירית מצוואר הרחם - ההפרשה משתנה בתכונותיה מלבנה סמיכה ודביקה לשקופה ורירית יותר , בדומה לחלבון ביצה, סביב הביוץ. 3. השיטה המדויקת ביותר היא שימוש בערכות של שתן המודדות את הפרשת ההורמון LH, שהיא גבוהה כיממה לפני הביוץ. 4. מעקב אחר זקיקים שחלתיים באולטרסאונד טרנס-וגינלי הקובע את מספרם וגודלם. שיטה זו נעשית במקרי אי פוריות בהם חשוב התזמון המדויק של הביוץ. קרא עוד

כשאת כותבת בזמן האחרון, לכמה זמן את מתכוונת? אם מדובר במספר ימים, אז יכול להיות שזה מעיד על המחזור שמתקרב ובא. אם מדובר בתקופה ארוכה יותר, אז קשה לי להאמין שזה קשור למחזור. בכל מקרה, אני מציעה לפנות לרופא המשפחה בכדי לבדוק את התסמינים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הסיבה השכיחה ביותר לצרבת (בכל הגילאים) היא מעבר של נוזל הקיבה החומצי מהקיבה אל הוושט. מעבר זה מתרחש בדרך כלל כתוצאה מחולשה של הסוגר התחתון של הוושט. הסוגר התחתון של הוושט אמור למנוע את תופעת ההחזר הזה (ריפלוקס קיבתי-ושטי) וכך למנוע הגעת חומצה לוושט. הגעת החומצה לוושט היא המובילה לתחושת הצריבה ואי הנוחות. סיבה אחרת שכיחה לצרבות היא בקע סרעפתי (הרניה דיאפרגמטית). במצב זה החלק העליון של הקיבה נמצא בבית החזה ולא בבטן, מצב המוביל להיחלשות של הסוגר התחתון של הוושט ולהופעת ריפלוקס. כאשר נוזל הקיבה מגיע לוושט הוא גורם לגירוי רירית הוושט ולעיתים אף להיווצרות דלקת. הדבר מוביל לתחושת הכאב של הצרבת. מצב של ריפלוקס הוא מצב שכיח מאד באוכלוסיה הכללית, ומופיע כמעט בכל הגילאים. האבחנה לעיתים יכולה להתבצע כבר לפי סיפור המקרה, אולם לפחות פעם אחת בחיים של אדם הסובל מצרבת, יש צורך בביצוע גסטרוסקופיה (בדיקה בה נכנסים עם מצלמה לוושט ולקיבה ובודקים אותם מבפנים). מטרת הגסטרוסקופיה היא לזהות קיום תהליך דלקתי בוושט, כיבים בוושט, בקיבה או בתריסריון, זיהוי בקע סרעפתי וזיהוי תהליכים פתולוגיים אחרים. הטיפולים האפשריים בהחזר קיבתי-ושטי מחולקים לטיפולים סימפטומטיים (אותם את נוטלת או נטלת), ולטיפולים לסילוק הבעיה. הטיפולים הסימפטומטיים הם תרופות המקטינות את חומציות הקיבה, כך שהנוזל המגיע אל הוושט פחות חומצי וגורם לפחות גירוי ומפחית את תחושת הכאב או הצריבה. טיפולים אלה מחולקים לתרופות המנטרלות את החומצה (Anti-Acid) כגון מאלוקס, ותרופות המקטינות את הפרשתה של החומצה (לוסק, אומפרדקס, גסטרו, פאמו וכד'). כמו לכל התרופות, גם לתרופות אלו יש תופעות לוואי, אולם הן נדירות, ותרופות אלו נחשבות כיום, לאחר שנים רבות של שימוש בהן, לתרופות בטוחות לשימוש קבוע גם לטווח ארוך מאד, של שנים. חשוב לדעת שעל אף העובדה שקיימת פגיעה בחומציות של הקיבה, לא ידוע על פגיעה משמעותית בתפקוד הקיבה או בעיכול וספיגת המזון. טיפול לסילוק הבעיה הוא טיפול ניתוחי. לא קיים טיפול תרופתי המתקן את הבעיה. בטיפול הניתוחי מתקנים את הבקע על ידי החזרה של הקיבה לבטן, או שמחזקים את סוגר הוושט התחתון, למניעת הריפלוקס. הטיפול הניתוחי אמנם סופי, אולם מדובר בטיפול המצריך הרדמה מלאה, ומלווה בסיבוכי ניתוח לא מבוטלים, אם כי לא רבים במיוחד. ההחלטה הטיפולית כמובן היא החלטה של הרופא המטפל יחד עם המטופל. כמו בכל החלטה טיפולית, יש לבחון את היתרונות מול החסרונות, ואת הסיכונים והסיבוכים של כל אחד מהטיפולים. במקרים רבים, בשל היעילות הרבה והאחוז הנמוך של סיבוכים של הטיפול התרופתי, ההחלטה היא לבחור בפתרון זה. נקודה נוספת וחשובה בטיפול בריפלוקס היא השינוי התזונתי. ידוע כי מאכלים שומניים, חריפים וחמוצים מחמירים את תחושת הצרבת. כמו כן, ארוחות כבדות לפני השינה מגבירות את ההחזר הקיבתי-ושטי. אי לכך מומלץ להימנע ממאכלים חריפים או חמוצים (עגבניות ופירות הדר), להימנע מארוחות כבדות בלילה, וכן להימנע מאוכל שמן או מטוגן. קיימים מקרים (בעיקר באנשים צעירים) ששינוי הרגלי התזונה בלבד הוביל להיעלמות הסימפטומים. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אם בבדיקות הדם זהו הערך היחיד שאינו תקין, כלומר שאר תפקודי הכבד תקינים, ייתכן שאת סובלת מתסמונת ע"ש ג'ילברט (Gilberts Syndrome) . תסמונת זו מאופיינת ברמה מעט גבוהה של בילירובין בלתי ישיר, בד"כ מתחת ל- 3mg/dL . התסמונת הזו היא תסמונת גנטית תורשתית מאד שכיחה. הדיווחים כיום מדברים על מעל 8% מכלל האוכלוסיה בעלי התסמונת, והיא שכיחה יותר בגברים. בתסמונת זו קיימת מוטציה באנזים המבצע צימוד (קוניוגציה) לבילירובין, והופך אותו מבלתי ישיר לישיר. בשל הפגם בתפקוד האנזים, רמת הבילירובין הבלתי ישיר עולה. מסתבר שישנם גורמים המחמירים את הפגם באנזים ובכך מובילים לעודף הבילירובין הבלתי ישיר. מצבים אלו כוללים צום, לחץ נפשי, שתיית אלכוהול, מחלה חום ועוד. התסמונת שפירה לחלוטין, ללא כל משמעות קלינית במבוגר ואין צורך בטיפול מיוחד. ולשאלתך, 1. אם את אכן סובלת מג'ילברט, יכול מאד להיות שבעבר רמות הבילירובין שלך היו תקינות ובבדיקה האחרונה היית בלחץ נפשי / מחלת חום / דיאטה, אשר הובילו לעליית הבילירובין. 2. חיסונים להפטיטיס A או B אינם מובילים לעליית הבילירובין בד"כ. זיהומים בווירוסים הנ"ל אכן מובילים לצהבת ועליית הבילירובין בשל פגיעה כבדית, אולם אז עולה רמת הבילירובין הישיר. 3. רמת בילירובין גבוהה בשל מחלת ג'ילברט אינה מונעת טיפול ברואקוטן, אך כמובן עדין יש צורך במעקב תפקודי כבד כמו לכל מטופל אחר. קיימים דיווחים שנויים במחלוקת בספרות אודות תרופות שעלולות להחמיר את התפקוד הכבדי בחולי ג'ילברט, רואקוטן אינו אחד מהם. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

התופעה שאתה מתאר נקראת "כאב עצבי שלאחר הרפס" (post herpetic neuralgia) ואכן יכולה לגרום לכאב עז לתקופה ממושכת. ליריקה (pregabalin) היא תרופה ספציפית המיועדת לטיפול בכאב מסוג זה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=404 קרא עוד

אקמול ואופטלגין ניתן לקחת כרגיל. אדקס רצוי לא לקחת בחודשי הריון מתקדמים משבוע 28. אימיטרקס משתייכת לקבוצה C בהריון. לא נמצאו השפעות מזיקות בבני אדם, אולם בניסויים בבעלי חיים נצפו השפעות מזיקות, ולכן מומלץ להימנע אלא במקרים בהם אין ברירה, לאחר ייעוץ רופא. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

תסמונת פוליציסטית של השחלות או (PCOS) Polycystic ovary syndrome קרא עוד

ריר דמי בתינוק בן 3 שבועות מחייב בירור. יכול להיות שמדובר באלרגיה לחלב פרה. כמו כן יש לשלול תופעה שנקראת התפשלות מעי או Intussusception. לפעמים גם חתך קטן בפי הטבעת - פיסורה - עם צואת תינוק יכול להיראות כמו ריר. אומנם קצת מוקדם לתופעות אלו, אך ריר דמי בתינוק צריק לבדוק. אם הוא חיוני ואם הוא עולה במשקל, יש להגיע לרופא ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים בהקדם. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

לצערי, התהליך שאליו נכנסת יכול להיות קצר ביותר או ארוך ומורכב, תלוי בטיבו של הגוש. הימצאות הגוש מצריכה בירור, והטיפול יהיה בהתאם לאבחנה המדויקת. בכל מקרה, צריך להוציא את הגוש ולברר אם הוא שפיר או ממאיר. אם הוא שפיר, ככל הנראה לא תצטרך טיפול נוסף אלא רק מעקב. במידה הוא ממאיר, יהיה צריך לברר עד כמה התפשט, אם בכלל, ולפי זה ייקבע סוג הטיפול - אם מספיק ניתוח, או שתצטרך גם כמותרפיה והקרנות לאזור. אני מציעה שתבקש תשובות לשאלות שלך מן האורולוג המטפל בך, שכן לצערי, אין לי מספיק מידע לגביך. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד