שאלות ותשובות - עמוד 832
מאת: מערכת אינפומד
האבחנה המבדלת של נגעים באזור הפין עשויה להיות רחבה. כדי לאבחן את הבעיה יש לאסוף מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית והמינית ומחלות הרקע (כולל מצב חיסוני), וכן יש חשיבות רבה לבדיקה גופנית. פטרת על הפין עצמו אינה מצב שכיח מאוד בקרב גברים צעירים ובריאים. התחלת טיפול במשחות כדוגמת הידרואגיסטן, המכילות חומרים נוגדי פטריות וסטרואיד קל, עשויה למסך את הבעיה בעור, וליצור קושי לאבחן את הבעיה ולהתאים לה טיפול בהמשך. מומלץ לפנות לרופא עור בהקדם, לשם אבחון וטיפול, לפני התחלת טיפול בהידרואגיסטן. אם האבחנה היא אכן פטרת, ניתן להשתמש בכמה תכשירים נוגדי פטריות, חלקם באופן מקומי (משחות כדוגמת אגיסטן). במקרים אחרים הטיפול המועדף הוא פומי (דרך הפה). אך שוב אציין כי יש להימנע מהתחלת הטיפול לפני קביעת האבחנה על ידי רופא העור או הרופא המטפל. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כדי לענות לשאלה כזאת אני זקוקה למידע עליך: מה גילך? אילו בדיקות ביצעת? האם כאבי הראש מופיעים בזמן מסוים ביום? במצבי לחץ? האם הם מלווים בעוד תופעות לוואי כמו דמעות או הבזקים? האם נשללה האפשרויות של מיגרנה, או גידול? האם כאב הראש מעיר משינה? אם עברת בירור מקיף באמת ולא נמצאה כל סיבה לכאבי הראש, אפשר להתחיל טיפול. מובן שרצוי להתחיל מהקל אל הכבד. אם אכן מדובר בכאב ראש רגיל ולא במיגרנה, אפשר להתחיל טיפול באקמול. אם זה לא עוזר, אפשר לנסות נורופן או אופטלגין. אספירין לא מומלץ לבעלי בעיות קרישה, או אם אתה נוטל מדללי דם. כל תרופה משפיעה על הגוף בצורה שונה, ולכן אם אתה נוטל כדור מסוים באופן קבוע, נחוץ מעקב אחר בדיקות הדם. תרגיש טוב. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ראשית, אספירין אינה תרופה להורדת לחץ דם. שנית, 500 מ"ג אספירין זה אינו המינון לטיפול קבוע באספירין. קיימים שני מינונים - האחד סביב 100 מ"ג, למניעה ראשונית ומשנית של מחלות לב, והשני סביב 300 מ"ג, שהוא המינון המומלץ ע"י חלק מהנוירולוגים בחולים עם סיכון מוגבר לאירועים מוחיים. האם אתה מטופל בתרופות ליתר לחץ דם? התיאור שאתה מתאר לגבי לחץ דם גבוה בשעות הבוקר טרם נטילת התרופות, וירידה שלו לאחר נטילתן, מאד טיפוסי במקרים בהם התרופה אינה מאזנת כראוי את לחץ הדם. במקרה זה יש לפנות לרופא המשפחה על מנת להעלות את מינון התרופה (שהשפעתה יורדת במהלך הלילה, כך שבלילה ובבוקר לחץ הדם שוב גבוה), או אופציה אחרת היא הוספת תרופה אחרת שתילקח בערב ותשמור על לחץ דם תקין גם בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. הוספת תרופה אחרת ברוב המקרים באה למנוע את תופעות הלוואי של מינון גבוה של התרופה הראשונה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אין ביכולתי לענות על שאלתך מבלי לבדוק אותך, ייתכן והבעיה אורגנית וייתכן ומדובר בבעיה ממקור פסיכוסקסואלי. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
המינון המקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ליום, והמינון ההתחלתי הוא 10 מ"ג ביום, וניתן להעלותו ל-20 מ"ג כעבור שבוע. יש לקחת את התרופה פעם ביום, בבוקר או בערב, זה לא משנה, עם או בלי אוכל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טריבמין היא תרופה המכילה שילוב של ויטמינים מקבוצה B, כלומר B1, B6, B12. התרופה ניתנת לאנשים הסובלים ממחסור בוויטמינים אלה. אינני יודעת מדוע בחר הרופא דווקא בטיפול זה ולא במתן B12 בלבד, במתן מתחת ללשון. יתכן שהסיבה היא ביורוקרטית, שכן על פי מיטב ידיעתי, טריבמין כלול בסל התרופות, ואילו טבליות B12 תתבקשי לקנות באופן פרטי. אני ממליצה לחזור ולהיוועץ ברופא. אולי ישנה בהיסטוריה הרפואית שלך סיבה שבגינה החליט הרופא על הטיפול הספציפי הזה. בכל אופן, נטילת הטריבמין לא תזיק לך, ותתרום להעלאת רמת ה-B12. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בצקת ריאות הינו מצב בו מצטברים נוזלים ברקמת הריאה ונפגמת הנשימה. במיעוט המקרים בצקת ריאות נגרמת ממחלות ריאה שאינן קשורות לאי-ספיקת הלב. במקרים אלה מדובר במחלות קשות, כגון דלקת ריאות קשה, אלח דם, שאיפה של תוכן קיבה, פגיעה טראומטית קשה של בית החזה או לאחר עירויי דם רבים. בשאר המקרים בצקת ריאות הינה ביטוי של אי ספיקת הלב. יש לברר את תפקוד הלב ולחפש סיבות לאי ספיקת הלב. תפקוד הלב נבדק בעיקר על ידי בדיקת אקו לב המדגימה את כושר התכווצות הלב, תפקוד מסתמי הלב ומידות חללי הלב. אם עוד לא ביצעת בדיקה זו עליך לבצעה על מנת לאבחן האם אתה סובל מאי-ספיקת לב. ישנן מספר סיבות היכולות לגרום לאי-ספיקת לב. הנפוצות ביותר הן: מחלת לב איסכמית, יתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב ומחלות של מסתמי הלב. לא ברור לפי מכתבך האם אתה סובל ממחלות אחרות, כגון יתר לחץ דם, העשויות לגרום לאי-ספיקת לב. מחלת לב איסכמית (היצרות של עורקי הלב בגלל טרשת העורקים) היא הסיבה השכיחה לאי ספיקת לב ויכולה להסביר התקפים חמורים יותר המביאים לבצקת ריאות. במסגרת הבירור שביצעת, שכלל מיפוי לב וצנתור, לא מצאו עדות למחלת לב איסכמית. מצב נוסף היכול לגרום להתקפי אי-ספיקת לב ובצקת ריאות הוא יתר לחץ דם התקפי לא מאוזן. במקרה כזה יש לחפש גורמים ליתר לחץ דם לא מאוזן, כגון היצרות של עורקי הכליה (עורקי הכליה תקינים אצלך כנראה, על פי בדיקת MRI כליות שביצעת). סיבות נוספות יכולות להיות גידול מסוג פאוכרומוציטומה או הפסקה פתאומית של הטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם. בדיקת סקר לפאוכרומוציטומה נעשית על ידי בדיקת איסוף שתן במשך יממה. ניתן לחפש עדות להפרעת קצב הלב על ידי בדיקת הולטר לב. בכל מקרה מומלץ להמשיך את הבירור על ידי הרופא המטפל או על ידי רופא קרדיולוג המומחה באי ספיקת לב ויתר לחץ דם. רפואה שלמה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני לא רואה קשר ישיר בין "הסימנים הכחולים" שאת מתארת לבין ההרזיה. אבל ייתכן שישנה איזו בעיה בתפקודי הקרישה או בתזונה שלך. אני מציעה לך להתחיל בבדיקות דם פשוטות הכוללות תפקודי קרישה. לאחר קבלת התשובות, המשיכי את הבירור אם יהיה בכך צורך. את כל זה את יכולה לבצע אצל רופא המשפחה שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מקוניום הינו הצואה הראשונה של היילוד, צבעה ירוק כהה והיא דביקה . היא מורכבת משרידי תאים שנשרו לתוך המעיים במהלך החיים העובריים, ריר וצבעי מרה. ביילוד שנולד בזמן, המקוניום יוצא ב-24 השעות הראשונות לחיים. במצב נורמלי, העובר אינו מטיל צואה במהלך שהותו ברחם, והעברת הצואה (המקוניום) הראשונה הינה ביממה הראשונה לחיים. הסיבה לכך היא העובדה שאין שחרור של סוגר פי הטבעת ברחם, כך שאין הטלת צואה. לאחר הלידה קיים שחרור של הסוגר בפי הטבעת ומתרחשת העברת המקוניום. מצבים בהם מתפתחת מצוקה עוברית במהלך הלידה או במהלך ההריון כולו יכולים להוביל לשחרור הסוגר בפי הטבעת והעברת מקוניום טרם הלידה, כלומר למי השפיר (ואז בלידה רואים מי שפיר מקוניאליים). שכיחות כללית של מי שפיר מקוניאליים מגיעה בממוצע ל-10% מהלידות. מצב זה הוא כמובן פתולוגי ומסמן כי העובר סבל במהלך ההריון או בלידה. מרבית מקרי המצוקה העוברית מתרחשים סביב הלידה ובמהלכה. הסיבות למצוקה עוברית הן רבות מאד (פגיעה בתפקוד הרחם, השליה, חבל הטבור, יתר לחץ דם אימהי, עישון ושימוש בסמים ע"י האם) ומרביתן מובילות לפגיעה באספקת החמצן לעובר. במקרים רבים, למרות המצוקה העוברית, בשל עירנות הצוות המיילד ותפקודו המהיר, הלידה מתרחשת, ועל אף המצוקה העוברית לא נשאר נזק בלתי הפיך ליילוד. מאידך לצערנו ישנם מקרים בהם המצוקה העוברית מובילה לנזקים בלתי הפיכים, בד"כ להפרעות נוירולוגיות (הפרעות בהתפתחות המוטורית, הסנסורית, הקוגניטיבית). כאמור מי שפיר מקוניאליים הינם סימן בלבד למצוקה עוברית, אך אינם מעידים על סוג המצוקה ועל הנזק שנגרם, אם נגרם, ליילוד. סיבוך חשוב שיכול להתרחש כתוצאה ממי שפיר מקוניאליים (ללא קשר למצוקה העוברית שגרמה להם), הינו שאיפת המים המקוניאליים לריאות, סיבוך המתרחש ב 10% מהמקרים בהם קיימים מים מקוניאליים בלידה. שאיפת המים יכולה להתרחש גם בהיות העובר ברחם, אולם במרבית המקרים השאיפה מתרחשת לאחר הלידה. המקוניום מכיל חומרים רעילים מאד לרקמת הריאות ודרכי הנשימה ושאיפתם מובילה למחלה ריאתית קשה המתבטאת בחסימת דרכי האוויר הקטנות, דלקת כימית של רקמת הריאה (Chemical Pneumonitis) ולאחר מכן יכולה להתפתח דלקת ריאות זיהומית. במצב זה היילוד מפתח קוצר נשימה קשה ויצטרך טיפול במסגרת טיפול נמרץ יילודים. למניעת שאיפת המים המקוניאליים על הגינקולוג המיילד לבצע שאיבה (Suction) של כל ההפרשות הנמצאות על האף, הפה ותוך הפה של היילוד. כמו כן על רופא הילדים להסתכל על מיתרי הקול של היילוד ולבצע שאיבה גם משם ומקנה הנשימה שלו באם נראו מים מקוניאליים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לעיתים קרובות, בהתחלת הפעילות של תרופות נוגדות דיכאון (4 עד 8 שבועות מיום התחלת נטילת התרופה) מופיעים שינויים בתיאבון, אשר אינם שינויים הנמשכים לטווח ארוך. יש אנשים שבתקופה הזו חשים דיכוי של התיאבון, ויש אנשים שחשים עלייה בתיאבון, ומדובר בתופעה חולפת, הנגרמת על ידי שילוב של השפעת התרופה ושל התחלת השיפור במצב הנפשי. התופעה אופיינית ומוכרת בעת טיפול בפריזמה, ולא הייתי משנה כלום בטיפול בשלב זה, אלא ממתינה עוד שבועיים-שלושה כדי לבדוק מה קורה ולאיזה כיוון זה מתפתח. יכול מאד להיות שבעוד שבועות בודדים תחלוף תחושת התיאבון המוגבר, ולכן אינני ממליצה להתחיל בינתיים שימוש בכדור נוסף כעת, רק חודש לאחר שהתחלת ליטול פריזמה. באופן עקרוני, אפשר לשלב פריזמה ורדוקטיל (כאשר כל אחת מהן במינון נמוך), אך זה לא מומלץ! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד