שאלות ותשובות - עמוד 836

כאב גב תחתון הוא בעיה שכיחה באוכלוסיה. בגב התחתון נמצאים מספר מבנים (עצמות, רצועות, עצבים ושרירים) אשר יכולים להוות מקור לכאב. על מנת לטפל בבעיה שלך הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת רופא אורתופד, על מנת לאתר את מקור הכאב ולהתאים לו את הטיפול. יש אפשרויות טיפול רבות, וטיפול ניתוחי היא אכן אחת מהן, אך אין למהר תחילה יש לברר את מקור הכאב. אם טיפולים שמרניים ייכשלו ויתברר כי הבעיה שלך מצריכה ניתוח, עליך לפנות למומחה גב בבית החולים הקרוב לאזור מגורך. ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

הטיפול נוגד הקרישה בפרפור פרוזדורים, ניתן כדי למנוע היווצרות וסחיפה של קרישי דם. בחירת הטיפול מבוסס על רמת הסיכון האינדיבידואלית להיווצרות קרישי דם ותסחיפים, לפי הסדר הבא. בחולה שגילו נמוך מ-60 שנה ללא מחלת לב, ניתן להסתפק באספירין בלבד במינון של 325 מ"ג ליום, או אף לא לטפל כלל. בגיל מעל 60, ללא גורמי סיכון למחלת לב (כגון יתר לחץ דם) ניתן לתת רק אספירין. לחולים בגיל מעל 60, עם סוכרת או מחלת לב איסכמית יש לתת אנטיקואגולציה (כגון קומדין, להשגת INR של 3-2) ואספירין במינון של 162-81 מ"ג ליום. בגיל מעל 75, בפרט בנשים, נותנים אנטיקואגולציה בלבד, להשגת INR של 2. לגבי שילוב התרופות, לוטן, דרלין ואיקאקור - יש בעיה בשילוב של דרלין (חוסם בטא) עם איקאקור (חוסם תעלות סידן), העלול לגרום ללחץ דם נמוך מדי ודופק לב איטי. היוועצו ברופא המעורב במחקר, אם יתכן שמדובר בתרופה שאותה היא מקבלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אמך מקבלת תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם, כל אחת מהן ממשפחה אחרת. אפשר לעשות שינויים בטיפול התרופתי ועדיין לתת מענה לבעיות מן התחום הקרדיולוגי. אם לחץ הדם של אמך נשמר סביב הערכים שאתה מתאר והיא מרגישה טוב, כלומר אין לה חולשה קיצונית, עייפות או איבוד הכרה שיכולים להעיד על כך שלחץ הדם נמוך מדי, לא ברור לי מדוע לשנות את הטיפול. בכל מקרה, התשובה לשאלה צריכה להינתן על ידי הרופא המטפל שלה. לא מומלץ לעשות שינויים ללא בדיקה שלו/ה והתייעצות איתו/ה ותוך המשך מעקב לחץ דם מסודר לאחר השינויים. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

הסיכוי קלוש אבל קיים. קרא עוד

חיידק ההליקובקטר יכול לחזור לאחר מספר שנים, בעיקר בשל הדבקה חוזרת. ההדבקה היא בדרך של "צואה-פה", ועל כן רחיצת ידיים לפני האוכל ואחרי שימוש בשירותים בהחלט יכולה לצמצם את הסיכוי להדבקות בחיידק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לא ניתן לקבוע ממדידה אחת, זה ערך קצת נמוך, ובכל זאת עדיין ייתכן הריון תקין. חשוב להתייחס למגמת השינוי בערכים ולבצע בדיקות חוזרות. קרא עוד

מדובר בתופעה שנקראת אי ספיקת לב דיאסטולית: הדיאסטולה היא שלב במחזור פעילות הלב בו חדרי הלב רפויים לאחר התכווצותם ומתמלאים בדם. באנשים מסוימים יש בעיה בשלב רפיון החדרים ויש בעיה במילוי החדרים בדם, לכן הדם שאמור היה למלא את החדרים לא מצליח לעשות זאת ונשאר בעורקי הריאות, גורם לגודש ריאתי ובצקת ריאות. זוהי למעשה אי ספיקה דיאסטולית או diastolic dysfunction. הגורם השכיח ביותר לאי ספיקה דיאסטולית הוא יתר לחץ דם כרוני הגורם לעיבוי חדרי הלב, אולם ייתכנו גורמים נוספים. נוקשות דפנות החדרים גורמת לחולה להיות בסיכון מוגבר להסתמנות חדה ומהירה של בצקת ריאות עם מצוקה נשימתית במצבים בהם לחץ הדם עולה, יש הפרעת קצב כמו פרפור פרוזדורים מהיר, או הפרעה באספקת הדם בעורקים הכליליים. אבחנת המחלה היא ע"י סיפור קליני ובדיקה גופנית וכן ע"י ביצוע - אולטרסאונד המדגים את פעולת הלב, בו מודגמת אקוקרדיוגרם התכווצות תקינה של החדרים עם בעיה במילויים והרפייתם, ולחצים גבוהים בכלי הדם הריאתיים. הטיפול כולל איזון תרופתי מוקפד של לחץ הדם, טיפול במחלת לב כלילית, טיפול אינטנסיבי בהפרעות קצב של הלב, באם קיימות, טיפול בתרופות משתנות ומעקב קרדיולוגי. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

התשובה היא שאסור לשלב בין השניים, וככלל, לא מומלצת נטילת אקסטזי כלל: אקסטזי או בשמו המלא Methylenedioxymethamphetamine - MDMA - הוא סם בעל השפעה גם הלוצינטורית - פסיכדלית וגם ממריצה. הוא פועל על המוח דרך השפעה על הנוירוטרנסמיטר סרוטונין. סונתז לראשונה במעבדה בשנת 1914 כתרופה אפשרית לדיכוי תיאבון. מאוחר יותר נכנס לשימוש מוגבל בפסיכותרפיה באמריקה בשנות ה 70 כאמצעי לשיחות טיפוליות. השימוש בו כסם מסיבות החל רק בסוף שנות ה 80 והוא נהיה יותר ויותר פופולרי. השפעתו העיקרית היא שהוא גורם לשחרור מיידי של סרוטונין רב למרווחים הבין עצביים במוח, תוך שהוא מכלה את המאגרים התוך עצביים של סרוטונין בעצבי המוח, ופוגע בעצבים עצמם. שימוש כרוני באקסטזי עשוי לגרום לפסיכוזה פרנואידלית דמוית סכיזופרניה ולירידה קוגניטיבית בתפקוד המוח. האפקט המרעיל של אקסטזי על עצבים המפרישים סרוטונין עשוי לגרום או להחריף בעיות פסיכיאטריות המתווכות ע"י חסר סרוטונין כמו- הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ודיכאון. סכנות נוספות בנטילת אקסטזי הן הפרעות קצב, עליה בחום הגוף, פרכוסים, אי ספיקת כליות חדה, תסמונת של פירוק שרירים (רבדומיוליזיס). לגבי נטילה זו זמנית של תרופה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין- SSRI- כמו סרוקסאט, אין הרבה מידע אולם יש דיווח על מקרה של פסיכוזה חריפה במטופל שנטל אקסטזי והיה על תרופה ממשפחת SSRI, כמו"כ יש סכנה מוגברת של תסמונת סרוטונין שביטויה מתח מוגבר בשרירים, רעד, עליה בלחץ הדם וקצב הלב, עליה בחום הגוף, בלבול ותגובה מופחתת לכאב, עד קומה. לקריאה נוספת: http://www.drugabuse.gov/PDF/MDMAConf.pdf קרא עוד

מירב הסיכויים שהכאב ברגליים נובעים מהגב כתוצאה מהיצרות תעלת השדרה ואינם מגיבים לרוב לתרופות. במידה והכאב מפריע מאוד לאיכות החיים ניתן לשקול ניתוח. בכל מקרה כדאי להיבדק ע"י מומחה לניתוחי עמוד השדרה. דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד