שאלות ותשובות - עמוד 845

לא ניתן לעשות דבר חוץ מאשר להמתין. בדר"כ התחושה חוזרת באופן הדרגתי ומלווה בנימול. התהליך יכול להימשך על פני תקופה די ארוכה, אף שבועות מספר. בברכת החלמה מהירה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

אכן כן, קורטיזון הינו סוג של סטרואיד. סטרואידים ניתנים כטיפול נוגד דלקת, למחלות דלקתיות כגון אסתמה, דרמטיטיס, מחלות מפרקים ועוד. הטיפול יכול להינתן מקומית (משחה / אינהלציות), בכדורים, או בזריקה לווריד. לסטרואידים תופעות לוואי רבות (במקביל להצלחתם הטיפולית המרשימה). חלק מתופעות הלוואי הן התופעות אותן את מתארת. עלייה בתיאבון, מצבי רוח, הפרעות שינה, עלייה במשקל, בצקות והתפתחות סוכרת הן חלק מתופעות הלוואי, אם כי הן יותר מתאימות לטיפול ממושך בסטרואידים. קשה לדעת משאלתך את משך ההשפעה של הטיפול (תלוי מינון ותלוי סוג התכשיר), בכל אופן סביר שתופעות אלו הן תוצאה של הטיפול, וסביר שבימים הקרובים תתחילי לחוש הקלה בסימפטומים. באם הסימפטומים יימשכו מעבר לחודש, יש מקום לפנות לבדיקת רופא. מתוך שאלתך עולה כי את נוטלת טיפול הורמונלי חלופי לגיל המעבר. חשוב לזכור שהיום לא מומלץ טיפול כזה למעלה מחמש שנים (יש הטוענים מעל 10 שנים), בשל ההשלכות השליליות של טיפול זה (העלאת הסיכון לסרטן השד ומחלות לב וכלי דם). קרא עוד

אם את כבר יומיים לא מצליחה בכלל להרגיש תנועות - גשי לרופא המטפל לביצוע אולטרסאונד נוסף. אם את מרגישה תנועות, אבל פשוט לא יודעת להגיד מה הקצב או כל כמה זמן - את יכולה לחכות לפני הביקור אצל הרופא, אבל להמשיך לעקוב עצמאית. אבל כדי להסיר חשש מליבך, הייתי ממליצה לך בכל זאת ללכת לרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אם לא יהיו סיבוכים במהלך האשפוז ולא יהיו דימומים, רוב הסיכויים שלא יהיו בעיות בעתיד. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

אינני מתמצאת בהחזרים ובמימונים של קופות החולים השונות. הנושא שווה בדיקה כיוון שאם יש לך ביטוחים נוספים, יתכן מאוד ששתי הסקירות ממומנות על ידי קופת החולים, או שלפחות תוכלי לקבל החזר חלקי עבורן. בכל אופן, שתי הסקירות חשובות מאוד. סקירת המערכות מתבצעת על ידי מכשיר אולטרסאונד, ולמעשה, נותנת תמונה של כל מערכות גוף העובר, בתזוזה. הסקירה הראשונה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 ומטרתה לבדוק את ההתפתחות הבסיסית של העובר ומערכות גופו. נערכות בה מדידות שונות, למשמל של היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצם הירך ועוד, הנותנות מדד לגבי ההתפתחות התקינה של העובר. בדיקה זו יכולה לאתר מומים מבניים, אך אין ביכולתה לאתר מומים כרומוזומליים. הסקירה השניה מבוצעת לרוב בין השבוע ה-19 לשבוע ה-24, ומטרתה לבדוק באופן קפדני יותר את כל מערכות הגוף (שהתפתחו בינתיים), מכף רגל ועד ראש. ניתן לעקוב בה אחר גדילת העובר, ולהעריך ממצאים שהתגלו בסקירה המוקדמת. בשלב זה, מוחו של העובר מפותח גם הוא, ובסקירה זו ניתן גם להעריך את הממצאים האנטומיים הקשורים למערכת העצבים. לסיכום, כפי שציינתי, שתי הסקירות הן חשובות ביותר, ומומלץ לבצע את שתיהן. חשוב שתדעי שגם בקופות החולים ישנם רופאים מצויינים שיעשו את העבודה בצורה יסודית ומהימנה! המשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

נוגדי קרישה בלבד, הטיפול בפקקת אינו ניתוחי. קרא עוד

בלב ישנם ארבעה מדורים: שתי עליות ושני חדרים. בין העלייה לבין החדר השמאלי מפריד מסתם אשר נקרא מיטרלי, ובין העלייה לבין החדר הימני מפריד המסתם הטריקוספידלי. רגורגיטציה (regurgitation) היא דליפה, חזרה של נוזל אחורנית. בשפה מקצועית זה נקרא אי-ספיקה של המסתם. כאשר החדר מתכווץ, רצוי שהמסתם המפריד בין החדר לבין העלייה יהיה סגור, כך שדם יזרום לכיוון הרצוי ולא יחזור חזרה לעליה. כאשר יש אי-ספיקה (רגורגיטציה), יש חזרה של דם אחורנית בזמן כיווץ החדר. אצלך יש במסתם המיטרלי דליפה מינימלית, שהיא בדרך כלל לא משמעותית. מדד חשוב נוסף הוא גודל העלייה השמאלית. בדרך כלל, אם יש אי-ספיקה של המסתם המיטרלי, העלייה השמאלית גדולה מהרגיל, וזה יכול לגרום להפרעות קצב ובעיות אחרות. בדומה לכך, בצד הימני של הגוף, אי ספיקה של המסתם הטריקוספידלי המפריד בין העלייה לבין החדר הימני גורמת לחזרה של דם לעלייה הימנית בזמן כיווץ החדרים. בטווח הארוך, מצב זה יוצר עומס על הלב. אצלך יש בצד ימין אי-ספיקה בינונית. יתכן שהסימפטומים שאת חווה קשורים בכך. עליך לפנות לקרדיולוג לייעוץ. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

לצערי, לא אוכל לומר מה אובחן אצל בנך, אין לי דרך לדעת זאת מבלי לראות את הילד ולבדוק אותו, לשמוע את כל הסיפור, או לקרוא את תיקו הרפואי. לגבי העזרה כתוצאה מנטילת הכדור, בהרבה מקרים אצל ילדים שפונים לטיפול פסיכיאטרי, מי שרואה את הבעיה ומי שיוזם את הטיפול הם ההורים או הסביבה (הגננת, המורה וכדומה). בעקבות הטיפול, גורמים אלה (ההורים או המסגרת החינוכית, או שניהם) הם אלה שיכולים להעריך את השיפור ולהצביע על מרכיבי השיפור. ברוב המקרים, הילד עצמו אינו ממש מתלונן על בעיה, והוא לא בדיוק יודע להעריך את השיפור או את היעדר השיפור לאחר נטילת תרופה. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלכם, ולשאול אם יש בכלל צורך שהילד יבין מדוע הוא נוטל את הטיפול התרופתי, ואם כן - כיצד להסביר לו את הדבר. חשוב להבין אם לילד עצמו היתה מצוקה שהוא היה יכול להגדיר אותה. זה תלוי בגיל הילד, ביכולת הביטוי שלו, ביכולת הרגשית שלו, ועוד. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מומלץ שתפנה בהקדם לאורתופד על מנת להיבדק ולבצע צילום רנטגן כדי לקבוע אם אין שבר בעצמות האצבע. בדוק בקופת החולים שאליה אתה משתייך אם יש מוקד לשירותי אורתופדיה. קרא עוד

נראה כי אין קשר בין השלשולים לעליה כה קטנה בגובה, אך כדאי לבדוק בעזרת רופא המשפחה כיוונים אחרים, כמו לדוגמה- רגישות לחלב, מעי רגיז. קרא עוד