שאלות ותשובות - עמוד 845

רגישות לחלבון שבחלב פרה מאוד נפוצה, והיא אכן נוטה להיעלם בגיל שנתיים-שלוש, אך עלולה להישאר לכל החיים. הנוהג לגבי חשיפה מחודשת (rechallenge) למוצרי חלב הוא חשיפה סביב גיל שנתיים במינון נמוך. ונהוג לעשות זאת במרפאה ולא בבית. זה תלוי גם בהסתמנות האלרגיה. עד אז רצוי להימנע מחשיפה לחלב ולמוצריו. מובן שלאחר גיל חצי שנה מוסיפים מרכיבים נוספים לדיאטה, פרט לנוטראמיגן. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

דבר נוסף, אני לוקחת את הכדורים חודש וחצי, והרופא אמר לי לשנות אותם ל- fe slow folic + ויטמין c פעמיים ביום, האם זה בסדר? שכחת לציין את מינון התרופה, לכן לא אוכל לומר לך אם המינון מוגזם או לא.. בכל מקרה נהוג לתת 2-3 מ"ג ברזל לק"ג משקל מחולק לפעמיים ביום. לא מומלץ מינון של יותר מ 200 מ"ג ליום. ויטמין C עוזר לספיגת הברזל, וחומצה פולית חשובה לפני כניסה להריון בשל יעילותה במניעת מומים עצביים בעובר. קרא עוד

חוסר תגובה לכדורי הברזל יכול להעיד על בעיה בספיגה של הברזל במערכת העיכול או על איבוד דם (דימום פנימי). מכיוון שערכי ההמוגלובין ושאר ספירת הדם תקינה, הסיכוי כי מדובר בדימום קטן. ישנם מספר גורמים היכולים להוריד את ספיגת הברזל. המחלה הנפוצה ביותר הגורמת לאי-ספיגת ברזל היא מחלת הצליאק. אמליץ לך לפנות לרופא משפחה או רופא ילדים על מנת להתחיל בירור לגבי מחלה זו וכן לגבי שאר האפשרויות לתת-ספיגת הברזל. אני מצרפת קישור לשאלות דומות שנשאלו בעבר באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_051908_7.asp קרא עוד

רק אורולוג שיבדוק אוך ויחוש את ההתקשות הבלוטה יכול לקבוע אם יש צורך בביופסיה או לא. גם שלא ציינת את הסימפטומים שמהם אתה סובל, ולפיכך איני יכולה לתת לך תשובה מוסמכת. ישנן בדיקות אחרות, לא פולשניות, שניתן לבצע על מנת להעריך מהו הגוש, כמו בדיקת CT, בדיקת MRI ומיפוי. ביופסיית ערמונית היא תהליך כירורגי שבו נלקחות דגימות מרקמת בלוטת הערמונית מאזורים שונים. בממוצע נלקחות 6 דגימות. הליך זה גורם למעט אי-נוחות. הסיכון בפרוצדורה נמוך, ובמקרים נדירים הפעולה גורמת דימום, זיהום בערמונית או זיהום בדרכי השתן. אם אתה חושש מן הפרוצדורה אמליץ לך לפנות למומחה נוסף על מנת להיבדק שוב ולשקול ביצוע בדיקות לא פולשניות, ולפיהן להחליט על הצורך בביופסיה. מידע לגבי ביופסיית הערמונית תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=165 קרא עוד

אין מניעה לפעילות גופנית, בתנאי שאתה עושה ניטור בדיקות דם כפי שרופא העור אמר לך. לפי התוצאות הוא יאמר לך אם להפחית פעילות, רק אל תשכח לשאול אותו כמובן, וכדאי לעשות גם בדיקת CPK מפני שרופאי העור בד"כ מסתפקים בבדיקת תפקודי כבד. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

הגיל בו את נמצאת הוא נורמלי לקבלת וסת ראשונה. תוכלי לגשת לאימך ולספר לה, והיא תעזור לך. אין שום סיבה להתבייש. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

באופן כללי, בנוגע לדיאטת השמנה, יש לשים לב למספר גורמים: לא מומלצת אכילת "ג'אנק פוד", אלא יש לשים דגש על איכות המזון והרכבו. יש לבדוק תחילה את כמות הקלוריות הנצרכת כיום, ועליה להוסיף כ 200 עד 500 קלוריות ליום. יש לבנות תפריט המבוסס על 6-5 ארוחות, מפוזרות באופן אחיד על פני היום ומורכבות מכל אבות המזון (חלבונים, שומנים ופחמימות). מומלץ כי רוב הפחמימות יהיו פחמימות מורכבות (לחם, פסטה, אורז, תפוח אדמה, דגנים מלאים וכו') ושהשומן ברובו יהיה שומן בלתי רווי (שמן זית, אבוקדו, טחינה, אגוזים וכו'). יש לשלב פעילות חיטוב וחיזוק של השרירים על מנת להעלות את מסת השריר. מומלץ ביותר מעקב על ידי דיאטנית קלינית על מנת לעקוב אחר ביצוע השינויים והתאמת התפריט לפי הצורך. בהצלחה! נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

פרולקטין הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח. ההורמון חיוני להכנת השדיים להנקה ולהפרשת החלב. רמות גבוהות של פרולקטין יכולות להיגרם מכמה סיבות: נטילת תרופות שונות (כמו גלולות למניעת הריון, תרופות נוגדות דיכאון, אמפטמינים ועוד). שחלות פוליציסטיות. גידולים שפירים בבלוטת יותרת המוח, או פעילות יתר של הבלוטה. תת-פעילות של בלוטת התריס. רמות גבוהות של פרולקטין בדם עשויות להיות אסימפטומטיות, או לבוא לידי ביטוי בשינויים במחזור, בגודש בשדיים, ביובש בנרתיק, באי פוריות ועוד. אין מה להילחץ, ממש לא מדובר בסכנת חיים. לגבי פוריות, כפי שמוזכר לעיל, לעיתים רמות גבוהות של פרולקטין עשויות לגרום לאי-פוריות, אך ניתן לפתור את הבעיה על ידי מתן תרופות נוגדות פרולקטין. מטרת ה-CT היא לשלול גידול שפיר ביותרת המוח מסוג אדנומה, שעשויה לגרום להפרשה מוגברת של פרולקטין, ובהחלט מומלץ לבצע את הבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ייתכן שאת סובלת ממצב שנקרא פרולקטינומה. זהו גידול בבלוטת יותרת המוח שגורם להפרשת יתר של ההורמון פרולקטין. פרולקטין הוא הורמון שאחראי על ייצור החלב בנשים. ככל שהגידול גדול יותר, רמות הפרולקטין גבוהות יותר. גידולים קטנים (מיקרופרולקטינומה) נפוצים יותר בנשים, והגידולים הגדולים (מאקרופרולקטינומה) נפוצים יותר בגברים. הגידולים הקטנים אינם מתפתחים לגדולים יותר. התסמינים של פרולקטינומה כוללים: הפסקת המחזור (אשר מוביל לשיעור יתר), הפרשת חלב מוגברת בשדיים, חוסר פוריות, ופגיעה בתפקוד המיני. נשים רבות מרגישות לראשונה בתסמינים כאשר הן משתמשות בגלולות למניעת הריון, או כשיש להן הפסקה של המחזור כאשר הטיפול בגלולות מופסק. הטיפול יכול להיות בתרופה שנקראת ברומוקריפטין, אולם פעילות תרופה זו אכן יכולה להתנגש עם חלק מהתרופות אותן את לוקחת. כמו כן, ברומוקריפטין יכולה להחמיר את מצבך הנפשי ולעורר מניה ופסיכוזה. טיפולים אפשריים נוספים הם ניתוח להסרת הגידול, טיפול רדיואקטיבי, או שילוב של שניהם. עלייך להתייעץ עם אנדוקרינולוג כדי לראות מהן האפשרויות שעומדות בפנייך. [28/06/2001] קרא עוד

הפרולקטין מופרש מתאים לקטוטרופיים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). באופן נורמלי, עליה ברמת הפרולקטין בדם עשויה להיגרם עקב הריון, הנקה ומצבי מתח גופני או פסיכולוגי. במקרה של תגובה למתח, העליה ברמת הפרולקטין קטנה, ובדרך כלל רמתו בדם אינה עולה על 40 ng/mL. סיבה שכיחה להיפרפרולקטינמיה היא אדנומה - גידול שפיר של בלוטת יותרת המוח, המפריש פרולקטין. סיבות נוספות הן גידולים ומחלות בבלוטת ההיפופיזה או בהיפותלמוס, קריעה של ה- hypothalamic-pituitary stalk - החיבור בין ההיפופיזה להיפותלמוס, בעקבות חבלת ראש, או שימוש בתרופות, ביניהן תרופות פסיכיאטריות (ריספרדל, הלידול), פרמין, תרופות ליתר לחץ דם (וראפאמיל) ותרופות מקבוצת ה- SSRI's - שעשויות לגרום לעליה קלה בערכים. סיבות אפשריות נוספות לעליה בערכי פרולקטין בדם הן עליה ברמת האסטרוגן, תת-פעילות של בלוטת התריס, פציעה של דופן בית החזה, אי-ספיקת כליות כרונית. אין קשר בין העליה בערכי הפרולקטין לבין כאבים בעמוד שדרה צווארי. במקרים נדירים עשוי להיות קשר לחבלת ראש (כמפורט מעלה). לצורך השלמת הבירור פני אל אנדוקרינולוג. קרא עוד