שאלות ותשובות - עמוד 857

הסוגיה שאת מעלה חשובה, מעניינת והיתה נושא למחקרים רבים. יש הטוענים שמדובר רק ב"עוד מיתוס", ולמעשה החיידקים או מחוללי המחלה האחרים בגוף הם מה שמחליש, ולא הטיפול האנטיביוטי. מצד שני, יש הטוענים שמכיוון שהאנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים ה"טובים" השוכנים בגופנו דרך קבע, נפגעת היכולת של חיידקים אלה לתפקד ולעזור במטבוליזם של ויטמינים ועוד חומרים החיוניים לגוף, ושלכן נחלש הגוף. כך או כך, אם נוטלים את האנטיביוטיקה כשצריך, על פי הנחיות הרופא ולטווח קצר, לא אמורות להיות השפעות כאלו לטווח הארוך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לא כתבת מספיק פרטים על מצבך וסוג הניתוח שאת עתידה לעבור, ולכן קשה לי לתת לך פרטים. בדרך כלל כריתת חצוצרות נעשית בשיטת לפרוסקופיה, תחת הרדמה כללית. בשיטה זו תהליך ההחלמה מהיר יחסית עם ימי אשפוז מועטים. בהשוואה לניתוח עם חתך בטני, ישנם הרבה פחות קשיי החלמה וכאבים. כדי לדעת בדיוק מה צפוי לך, אני מציעה לך להיפגש עם הרופא שאמור לנתח אותך ולקבל ממנו את כל המידע. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ניתן לעשות ניתוח לכריתת צינורית הזרע. אני מצרפת לינק מפורטל אינפומד המתאר את התהליך. http://www.infomed.co.il/preg/nonReversable.asp קרא עוד

כאשר מטופל פונה לראשונה בחייו לטיפול בשל דיכאון, על הפסיכיאטר/ית לקבל החלטה על התרופה נוגדת הדיכאון שאותה יקבל המטופל/ת. בקבוצת נוגדי הדיכאון, אין כדור אחד שהוא טוב יותר מאחרים. לכל מטופל יש כדור שמתאים הכי טוב עבורו באופן ספציפי. מה הכי מתאים למטופלת המיוחדת שהיא אשתך? אין לנו כיום דרך לנבא זאת. לכן, פועלים לפי בדרך המקובלת כיום, שנקבעה לפי תוצאות מחקרים שבדקו תוצאות של טיפול באלפי בני אדם: מתחילים עם תרופה מקבוצת ה- SSRI, כגון רסיטל, ומחכים להשפעה. אם ההשפעה חלקית ולא מושלמת, למשל, אם חל שיפור מסוים, אבל לא מספיק, והאדם עדיין סובל מתסמינים, כגון חוסר תיאבון, הפרעה בשינה, וכדומה, צריך לעשות שינוי בטיפול. השינוי בטיפול יכול להיות העלאת המינון של הכדור הראשון, או הוספת כדור נוסף שמשפיע על דברים קצת אחרים. לעיתים קרובות פסיכיאטרים משתמשים בתרופה מירו דווקא בשל תופעות הלוואי שלה: ישנוניות, ועלייה בתיאבון, עבור מטופלים שיש להם בעיה באחד מהתחומים האלו. אם יש מקום לשיפור נוסף במצבה הנפשי של אשתך, קודם כל הייתי ממליצה לנסות עלייה במינון הרסיטל, לפני החלפה לכדור חדש. זאת אם אכן חלה הטבה חלקית עם הטיפול ברסיטל. אם הרסיטל לא עזר כלל בשלושת החודשים שחלפו, אין טעם להעלות את המינון. היתרונות של שילוב תרופות הוא שהוא מאפשר טיפול נקודתי בתסמינים מסוימים, ושלעיתים הוא מפחית תופעות לוואי. החסרונות הם שהשילוב עלול דווקא להעלות את הסיכון לתופעות לוואי, ושלקחת שני סוגי כדורים זה יותר מסובך, ואז גדל הסיכוי שהמטופל יתבלבל ולא ייקח את התרופות בדיוק באופן המומלץ. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כאב גב תחתון נבדל בחומרתו ובהשפעתו התפקודית באנשים שונים. אסקור עבורך את הטיפול המקובל בכאב של הגב התחתון, על פי הנחיות איגוד רופאי המשפחה האמריקאי. חשוב להבין שהטיפול חייב להיות אינדיבידואלי ולקחת בחשבון את התסמינים הספציפיים, את הנסיבות ואת הרקע הרפואי שלך. אם הכאב קל או בינוני, הטיפול כולל: טיפול תרופתי על ידי אקמול, נורופן, איבופרופן ותרופות אחרות ממשפחת התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות - NSAIDs. * הימנעות מפעילות מכבידה עד שייפחת הכאב. הגבלת זמן ישיבה ל-20 דקות או פחות. תרגילי מתיחה עדינים. ביקורת של הרופא המטפל בטווח של שבוע. אם הכאב חמור: טיפול תרופתי על ידי אופיואידים (כמו אוקסיקודון, פנטניל ואחרים) ומרפי שרירים בשילוב משככי כאבים (כמו לעיל). מנוחה למספר ימים (בדרך כלל לא מעודדים שכיבה ממושכת) עם חידוש פעילות הדרגתי. ביום-יומיים הראשונים, הנחת שקיות קרח כל פעם ל-20 דקות. ביקורת של הרופא המטפל תוך 5-3 ימים. אם אתה סובל מנימול, הפרעות תחושתיות, הירדמויות וכו', הייתי מציעה לך לפנות לאורתופד לצורך בדיקה מדוקדקת יותר. באופן כללי, לפנות לאורתופד בעניין הזה ולהיוועץ בו בדבר טיפול מתאים, יהיה רעיון טוב. 70% עד 90% מהאירועים החריפים של כאב גב תחתון נפתרים בתוך חודש, וכמעט כל האירועים הכרוניים משתפרים בעזרת טיפול מתאים. רפואה שלמה! ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

ההדבקה של העובר בהפטיטיס B מתרחשת לרוב בלידה עקב החשיפה לדם האם, ולא בזמן ההריון. רק 5% עד 10% מהעוברים נדבקים במהלך ההריון. ניתן למנוע את הדבקת היילוד ב-95% מהמקרים על ידי מתן חיסון להפטיטיס B ונוגדנים נגד הפטיטיס B ליילוד תוך 12 שעות מלידתו. בהמשך יצטרך התינוק לקבל חיסונים נוספים בגיל חודש וחצי שנה. אין מניעה להיניק את התינוק, במיוחד אם קיבל את החיסון. מומלץ, כמובן, להתייעץ עם מומחים למחלות כבד וילדים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אמך מקבלת תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם, כל אחת מהן ממשפחה אחרת. אפשר לעשות שינויים בטיפול התרופתי ועדיין לתת מענה לבעיות מן התחום הקרדיולוגי. אם לחץ הדם של אמך נשמר סביב הערכים שאתה מתאר והיא מרגישה טוב, כלומר אין לה חולשה קיצונית, עייפות או איבוד הכרה שיכולים להעיד על כך שלחץ הדם נמוך מדי, לא ברור לי מדוע לשנות את הטיפול. בכל מקרה, התשובה לשאלה צריכה להינתן על ידי הרופא המטפל שלה. לא מומלץ לעשות שינויים ללא בדיקה שלו/ה והתייעצות איתו/ה ותוך המשך מעקב לחץ דם מסודר לאחר השינויים. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

myelodysplastic syndrome (MDS) היא שם לקבוצת מחלות שהמשותף להן הוא חוסר ייצור מספיק של תאי הדם עקב חוסר תפקוד של מוח העצם. התסמונת יכולה להופיע משנית לטיפולים כמותרפיים או להקרנות, או לקרות מעצמה ללא הסבר ברור. הבעיה במחלה היא שיש ב 30% מהמקרים התמרה ללויקמיה ממאירה לאחר שנים מגילוי המחלה. המחלה היא של אנשים מבוגרים בשנות הששים- שבעים לחייהם בד"כ. התסמינים העיקריים הם עייפות וחולשה, קוצר נשימה ודימום בקלות. קיימת הגדלה משנית של הטחול. הטיפול הוא תמיכתי, ועיקרו מתן מוצרי דם וחומרים המעודדים צמיחת תאים במוח העצם. בחולים צעירים ניתן לשקול השתלת מוח עצם. לקריאה נוספת- http://www.mds-foundation.org/patientinfo.htm http://www.cancer.gov/cancer_information/cancer_type/myelodysplastic_syndrome/ http://www.leukemia-lymphoma.org/all_mat_toc.adp?item_id=54083 [24/11/2002] קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

המנגיומה היא גוש שפיר שכיח למדי בכבד, וכאשר הוא מתגלה, אין צורך לנקוט בשום פעולה, למעט מעקב תקופתי סונוגרפי מדי חצי שנה ולאחר זמן מה, אף פחות מכך, אם בכלל. בדרך כלל המראה באולטראסאונד אופייני מאוד, ואילו במקרה שלך, לא כן הוא. על כן הופנית ל CT כבד בפרוטוקול הזרקה מיוחד. פרוטוקול זה עוזר להבחין בין גושים שונים בכבד על פי אופן ההאדרה שלהם. האדרה היא צביעה בחומר ניגוד, שקורית אם ישנם כלי דם במקום. המנגיומה בהיותה גידול שפיר של כלי דם, עוברת האדרה אופיינית לאחר הזרקת חומר ניגוד, דבר שכנראה אף הוא הודגם רק באופן לא טיפוסי לחלוטין בבדיקה שלך. יש לפנות לרופא המשפחה, ולהחליט לגבי עיתוי ביצוע בדיקת מעקב, וגם האם לבצע אולטראסאונד או CT. סביר שאולטרסאונד היא הדרך בה תבחרו, שכן הבדיקה ללא קרינה ואין בה סיכונים. המפתח לבדיקות המעקב היא נשיאת הצילומים הקודמים איתך לכל בדיקה שאת עושה, על מנת שהרופא יוכל להשוות את התוצאות. קרא עוד