שאלות ותשובות - עמוד 862

רקמה קשה וצפופה יוצרת את שלד הגוף. היא מורכבת ממשתית של סיבי קולגן ומלחי עצם, בעיקר מלחי סידן. החלק החיצוני של העצם נקרא עצם דחוסה, והוא עשוי רקמת עצם מסודרת בשכבות קונצנטריות. מתחתיו נמצאת עצם ספוגית, העשויה רשת של עמודי עצם שביניהם חללים המכילים את מוח העצם. מחלקים את העצמות לארוכות, קצרות, שטוחות או לא סדירות. העצמות לא רק יוצרות את השלד, הן גם משמשות כמאגר של מינרלים, ויש להן תפקיד חשוב ביצירת תאי דם. עצם בריאה מוגדרת כבעלת צפיפות תקינה, ולא נמדדת על ידי קשיחות או גמישות. מה שתורם לצפיפות עצם תקינה הן אכן הקלסיפיקציה והמינרליזציה של העצם, פעולות הבונות את העצם. כאשר פעילות הפירוק והבנייה אינן שוות, נוצרות בעיות, והעצם הופכת לחלשה. דלדול עצם, או אוסטאופורוזיס, נוצר בעצם כאשר פירוק העצם עולה על הבניה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

לא נראה לי סביר שההפלה המוקדמת התרחשה בעקבות לחץ. אכן יש צורך במתן אנטיביוטיקה סביב ביצוע הגרידה וכ -5-7 ימים לאחר מכן, אולם אם האנטיביוטיקה מתעכבת כבר אין טעם לתת אותה. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

וריקוצלה הוא פקעת של כלי דם ורידיים. בעת מצבים של זרימת דם מוגברת, כמו בעת פעילות גופנית, ורידים אלה מתנפחים עקב הצטברות של דם. היכולת לבצע פעילות גופנית היא אינדיבידואלית ותלויה בחומרת הווריקוצלה, בסוג הפעילות הגופנית, בעוצמתה ובמשכה. רק הרופא המטפל יכול לקבוע זאת. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

טטנוס היא מחלה הנגרמת על ידי טוקסין (רעלן) שמפריש חיידק בשם קלוסטרידיום. החיידק מצוי באדמה, ועלול להתרבות בפצעים שבאו במגע עם האדמה. הרעלן של הקלוסטרידיום גורם לכיווץ שרירים. אופייני שהכיווץ מתחיל מהלסת, מתבטא בלסת נעולה, בכאבים, ובקושי בדיבור ובבליעה. בהמשך התכווצויות השרירים מתפשטות לשאר הגוף. הזמן מההדבקה ועד הופעת המחלה הוא 3 עד 21 ימים. מה שאת מתארת יכול מאוד להתאים להדבקה בטטנוס. מחלה זו מחייבת טיפול מהיר באנטיביוטיקה דרך הווריד, במרפי שרירים ובנוגדנים נגד החיידק. פני בהקדם לקבלת טיפול רפואי, רצוי לחדר מיון, כיוון שהטיפול מחייב אשפוז והשגחה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אין סיבה לדאגה. אתה לא בכושר. התחל לעסוק בספורט בהדרגה, ועבור בדיקת ארגומטריה ואקג. בהצלחה ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

נהוג לכסות בכיסוי עופרת משום שאברי הרבייה (שחלות, אשכים) הם הרגישים ביותר לקרינה. קרא עוד

הפרעה בתפקודי כבד יכולה לנבוע מסיבות רבות. קיימים וירוסים רבים הפוגעים בכבד, אחד מהם הוא אכן CMV, אשר בנוסף לפגיעה במערכות אחרות בגוף, פוגע גם בכבד. זיהום חריף ב- CMV ניתן לזהות באמצעות בדיקת דם המראה האם האדם חלה בעבר בווירוס, האם מדובר בהדבקה ראשונה או בהתעוררות של הווירוס (זיהום חוזר/אקטיבציה של הווירוס). ייתכן והרופא התכוון כי לא ניתן יהיה בוודאות לומר מהו הווירוס שגורם להפרעה בתפקודי הכבד, באם תוצאת בדיקת ה- CMV תהייה שלילית. זאת משום שקיימים וירוסים רבים אחרים, שככל הנראה גורמים להפרעה בתפקודי כבד, ואנו לא יודעים לבדוק את קיומם. במרבית המקרים הללו ההפרעה בתפקודי הכבד חולפת ועדיין איננו יודעים את הגורם המדוייק. בכל חום והפרעה בתפקודי כבד יש צורך בבדיקות מקיפות שכוללות בדיקת וירוסים התוקפים את הכבד, תשאול מדוקדק לגבי תרופות או חומרים אחרים שנצרכו (כולל תכשירים טבעיים ברפואה משלימה), רמות תרופות בדם ומעקב צמוד אחר תפקודי הכבד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ההמלצה היא לקחת את התרופה הנוגדת דיכאון (בין אם היא סרוקסט או תרופה אחרת) למשך לפחות 6-9 חודשים לאחר האפיזודה הראשונה של הדיכאון. חשוב לדעת שנטילת תרופה כזו מובילה לשינוי כימי במוח, ולכן לוקח מספר שבועות להסתגל לתרופה, וכמו-כן לוקח מספר שבועות להסתגל להיות בלי התרופה כאשר מפסיקים ליטול אותה. בנוסף, חשוב לדעת שיש להפסיק לקחת את התרופה באופן הדרגתי במשך 2-4 שבועות, שכן אם מפסיקים בבת אחת עלולות להיות תופעות לוואי. לגבי ההחלטה על משך נטילת התרופה, אצל אנשים שידוע על גורם מעורר לדיכאון (כמו למשל אובדן של אדם קרוב, פיטורים מעבודה וכדומה), כדאי להמשיך את נטילת התרופה כל עוד קיים אותו גורם דחק. ההיגיון בכך הוא שאם קיים עדיין ברקע גורם שיוצר קושי ומתח נפשי שתרם להתפתחות הדיכאון, יש סיכוי גבוה שהדיכאון יופיע שוב אם תופסק נטילת התרופה. התקף חוזר של דיכאון לאחר הפסקת הטיפול הנוגד דיכאון הוא נפוץ יחסית. במחקר אחד שנעשה, היה התקף חוזר של דיכאון אצל 37% מהחולים שהפסיקו את הטיפול התרופתי בתוך שנה מהפסקת הטיפול. גורמי הסיכון העיקריים לחזרה של הדיכאון הם: המשך הסימפטומים הדכאוניים (גם אם בעוצמה נמוכה יותר) במשך 7 חודשים לאחר התחלת הטיפול הנוגד דיכאון היסטוריה של 2 אפיזודות או יותר של דיכאון (לפי קריטריונים שעל פיהם מגדירים דיכאון) או הפרעה מתמשכת במצב הרוח מעל שנתיים. במחקר נוסף שנעשה ועקב אחרי המטופלים במשך 10 שנים, שיעור החזרה של הדיכאון היה אפילו גבוה יותר- אצל 67% מהחולים היתה חזרה של הדיכאון. טיפול המשכי בתרופות נוגדות דיכאון יכול להוריד את הסיכון לחזרה של הדיכאון ללא הבדל בין סוגי התרופות השונות. בשל כל זאת, ההמלצה היא להמשיך את הטיפול הנוגד דיכאון במקרים הבאים: חולים שהיו להם 3 אפיזודות או יותר של דיכאון. חולים שהיו להם 2 אפיזודות של דיכאון ויש להם גם גורם סיכון להופעה מחודשת של הדיכאון. חולים שיש להם ברקע הפרעה מתמשכת במצב הרוח (מצב שנקרא דיסתימיה) וגם היתה להם אפיזודה של דיכאון. לסיכום, ההחלטה אם להמשיך עם הטיפול הנוגד דיכאון צריכה להתקבל בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל בך. ההחלטה צריכה להתבסס על ההיסטוריה שלך, כשהגורם המשפיע בעיקר הוא האם זו הפעם הראשונה בחיים שאתה סובל מדיכאון או שמה היו אירועים קודמים. בנוסף, צריך להתחשב אם קיימים גורמי סיכון לאפיזודה נוספת של דיכאון. אם מדובר באפיזודה ראשונה של דיכאון ואין גורמי סיכון, בהחלט ניתן לשקול את הפסקת הטיפול לאחר 6-9 חודשים. לגבי ההשפעה על חיי אישות שציינת, התרופה סרוקסאט (או בשמה בגנרי Paroxetine) בהחלט יכולה לגרום לירידה בחשק המיני (אצל 6-15% מהנוטלים את התרופה) . אם אתה סובל מכך, כדאי שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. יש לקחת בחשבון שגם במצב של דיכאון ישנה ירידה בחשק במיני. ד"ר שירה ארד - אינפומד קרא עוד

תסמונת תפס העצב האולנרי (Ulnar Nerve Entrapement) היא תסמונת הנגרמת על ידי לחץ המופעל על עצב זה בנקודות שונות לאורך מהלכו בגף העליון. המקומות השכיחים שבהם העצב עלול להילכד הם אזור המרפק ואזור שורש כף היד. הטיפול הראשוני המוצע בדרך כלל לתסמונת זו הוא מנוחה, התאמת מקום העבודה (אם עבודתך דורשת תנועות המחמירות את התלונות), שימוש בנוגדי דלקת, וסד תומך, לפי הצורך. פונים לניתוח כאשר התגובה לטיפול השמרני אינה מספקת, וההפרעה התפקודית או הכאבים משמעותיים, או כאשר נלווית לבעיה חולשת שרירים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

באינדקס התרופות של אינפומד תמצאי תשובות לשאלותייך: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=356 קרא עוד