שאלות ותשובות - עמוד 864

דלקת בקיבה עקב החיידק הליקובקטר פילורי לרוב אינה סימפטומטית כלל. באנשים שהדלקת אצלם סימפטומטית, היא מתבטאת לרוב בכאבי בטן. הדלקת יכולה להתבטא בשיעול, אם כי זה לא שכיח. שיעול כזה הוא בדרך כלל יבש, מוחמר בשכיבה ומוקל בישיבה ובעמידה. שיעול ממושך המלווה בליחה אינו מתאים להליקובקטר פילורי, מקורו ככל הנראה בריאות. יש לפנות לרופא המטפל ולבצע בירור מתאים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ככל הנראה תצטרך אמך לקחת את התרופה כל החיים. בעיות בבלוטת התריס בדרך כלל לא עוברות, אבל הן בהחלט בעיות שניתן לטפל בהן בעזרת התרופות. כמו שכתבת, אינך יודעת אם השינוי שהרופא דיבר עליו הוא לטובה או לרעה, ולכן אני לא אוכל לעזור יותר בנוגע לשאלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

במפרק הברך ישנן 8 שקיות המכילות נוזלים הנקראות בורסות . http://darkwing.uoregon.edu/~athmed/aclrehab/bursa.jpg קרא עוד

הסיבות לסחרחורות הן רבות ומגוונות. הן כוללות, למשל, זיהום ויראלי, תרופות שונות (ובפרט תרופות להורדת לחץ דם), צריכת אלכוהול, הפרעה בזרימת הדם למוח או בעיה כלשהי בכלי הדם המובילים דם למוח, שינויים בלחץ הדם, מחלות וזיהומים שקשורים לאוזן, הפרעות הורמונליות, אנמיה ועוד. כפי שאת מבינה, המון מערכות קשורות לשיווי משקל, ועל מנת לאבחן את מקור הבעיה יש צורך לפעול בשלבים ובהדרגה. אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה, שיערוך כמה בדיקות כלליות (בדיקות דם ובדיקות אחרות), וידע גם להפנות אותך בהמשך לגורם המתאים (נוירולוג, רופא אף-אוזן-גרון, או רופא אחר) בהתאם לתוצאות. תרגישי טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

תסמונת העייפות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome או CFS) היא הפרעה שסיבתה אינה ידועה, אולם סבורים כי היא קשורה בגורמים זיהומיים כלשהם, חיידקים או וירוסים. הווירוס השכיח ביותר המעורב בתסמונת זו הוא וירוס Epstein Barr (או EBV) הגורם למחלת הנשיקה. התסמונת מאופיינת בעייפות קשה שאינה משתפרת לאחר מנוחה, הנמשכת למעלה משישה חדשים, ומלווה בפגיעה בזיכרון, ולעתים בתסמינים נוספים, שביניהם כאבי שרירים, כאבי גרון, קשריות לימפה רגישות, כאבי ראש ומפרקים והפרעות שינה. התסמונת לרוב אינה מלווה בעליית חום. מאחר שתסמונת זו אינה מובנת היטב, ואין תמימות דעים באשר לאבחנתה, אבחנה של תסמונת העייפות הכרונית נעשית בדרך של שלילת כל המצבים האחרים העלולים להביא לתופעות דומות, הכוללים הפרעות אנדוקריניות, מחלות זיהומיות, הפרעות פסיכולוגיות (כמו דיכאון), מחלות כבד וכליות כרוניות וממאירויות שונות. טמפרטורת הגוף אמנם משתנה באופן טבעי עם המחזור החודשי, אולם העלייה נמדדת לרוב עם הביוץ ולא עם הווסת. לאור התסמינים שמהם את סובלת, מומלץ לערוך בירור בנסיון לאתר גורמים אפשריים, ורק לאחר שאלה יישללו ניתן יהיה לשקול אבחנה של תסמונת העייפות הכרונית. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

האם במחלת המעי הגס כוונתך ל-ulcerative colitis? איני מוצא כל קשר ישירות למחלה, אך ישנן תרופות שיכולות לגרום לכך, כמו האנטיביוטיקה rifampicin. ד"ר יובל עצמון - אינפומד קרא עוד

על פי הסיפור של איחורים במחזור, אני מבינה שאת לא לוקחת גלולות למניעת הריון. ישנן נשים רבות שהמחזור אצלן אינו סדיר. מחזור לא סדיר מופיע כל חודש בזמן אחר, ולא ניתן לחזות מתי יופיע. תופעה זו מתרחשת בגלל זמן ביוץ שאינו סדיר, שכן המחזור מגיע כ- 14 יום לאחר הביוץ. אם אינך רוצה להיכנס להריון, הפתרון הוא לקחת גלולות למניעת הריון שיסדירו את המחזור. אם את מנסה להיכנס להריון, נסי להשתמש בערכות ביוץ שיראו לך באיזה יום הביוץ מתרחש. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ערך של T נמוך מ-2.5 סטיית תקן מעיד על אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס משמעה "עצם מחוררת": העצם הופכת להיות חלשה ושבירה עד כדי הופעת שברים כתוצאה מתנועות שגרתיות וממגע חלש בעצמות. ברוב המקרים, מצב זה נגרם בשל ירידה בכמות הסידן, הזרחן ומינרלים אחרים בעצמות. תוצאה נפוצה של המחלה הם שברים, בדרך כלל בעמוד השדרה, במפרק הירך ובמפרק כף היד. בשלבים המוקדמים של המחלה בדרך כלל אין כאבים ואין תסמינים, אבל כאשר היחלשות העצם מתגברת יכולים להופיע תסמינים כמו כאבי גב, איבוד הדרגתי של גובה עם הזמן, ושברים בעצמות. לעולם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי לטפל באוסטאופורוזיס או במצב של דלדול העצם. ישנם מספר גורמים שיכולים לחזק את העצמות במהלך החיים: פעילות גופנית וצריכה מספקת של סידן וויטמין D. גורמי הסיכון של אוסטאופורוזיס הם נפוץ יותר בנשים גיל גזע - נפוץ יותר בלבנים סיפור משפחתי נשים רזים עישון כניסה מאוחרת לגיל הפוריות וכניסה מוקדמת לגיל המעבר הפרעת אכילה טיפול ממושך בסטרואידים יתר פעילות של בלוטת התריס טיפולים תרופתיים שונים סרטן השד צריכה נמוכה של סידן צריכת כמות רבה של אלכוהול אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת צפיפות עצם. בדיקה זו מומלצת לכל אישה מעל גיל 65 אם ידוע על לפחות גורם סיכון אחד, ובמקרים של טיפול ממושך בסטרואידים, מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות כבד או כליה ומחלות של בלוטת התריס. הטיפול המומלץ באוסטאופורוזיס הוא על ידי הורמונים, אך יש נשים שאינן יכולות לקחת הורמונים או שפוחדות מתרופה זו, ובשבילן יש בשוק עוד מגוון רחב של תרופות, עליהן ניתן לקבל מידע מהרופא המטפל. צעדי שניתן לנקוט כדי למנוע את המחלה: צריכה מספקת של סידן וויטמין D פעילות גופנית קבועה הפסקת עישון הוספת סויה לדיאטה טיפול הורמונלי כאשר נכנסים לגיל המעבר הפחתה של צריכת האלכוהול הגבלת כמות הקפאין שצורכים אני ממליצה לך לפנות עם תוצאות הבדיקות שקיבלת לרופא המטפל על מנת לקבל הנחיות לגבי ההמשך ולגבי סוג הטיפול שאת צריכה לקבל או צעדי המניעה שכדאי לך לנקוט. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בדיקת האולטרסאונד שלך מראה שבלוטת הערמונית מוגדלת ולוחצת על כיס השתן. כיס השתן תקין. לא ניתן לראות את האזור בחלל הבטן המכונה רטרופריטונאום עקב ריבוי גז במעי שמסתיר את האזור. גודל תקין של הערמונית הוא 3.5x2.5x2.5, ושארית תקינה היא כ-50 סמ"ק לאחר התרוקנות, ומתייחסת לנפח שנשאר בשלפוחית. האם הבדיקה שביצעת היתה לאחר התרוקנות? אם כן, 440 זוהי שארית גדולה בהחלט. בלוטת הערמונית ממוקמת סביב השופכה. ערמונית מוגדלת לוחצת על השופכה ומקשה על יציאת שתן. חשוב לזכור כי יש לבחון את הממצאים הללו לאור התמונה הקלינית. לדוגמה, אם יש לך קשיים במתן שתן, אם אתה חש תכיפות או דחיפות, אם זרם השתן חלש ועוד. עליך לגשת לאורולוג עם ממצאי הבדיקה, הוא ודאי יברר על התסמינים השונים (שכנראה הביאו אותך לביצוע הבדיקה), יערוך בדיקה רקטלית וייקח בדיקה של רמת ה- PSA בדם. הגדלה של בלוטת הערמונית נפוצה מאוד בגיל כשלך ויש דרכים לטפל בה. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

אינני מתמצאת בהחזרים ובמימונים של קופות החולים השונות. הנושא שווה בדיקה כיוון שאם יש לך ביטוחים נוספים, יתכן מאוד ששתי הסקירות ממומנות על ידי קופת החולים, או שלפחות תוכלי לקבל החזר חלקי עבורן. בכל אופן, שתי הסקירות חשובות מאוד. סקירת המערכות מתבצעת על ידי מכשיר אולטרסאונד, ולמעשה, נותנת תמונה של כל מערכות גוף העובר, בתזוזה. הסקירה הראשונה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 ומטרתה לבדוק את ההתפתחות הבסיסית של העובר ומערכות גופו. נערכות בה מדידות שונות, למשמל של היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצם הירך ועוד, הנותנות מדד לגבי ההתפתחות התקינה של העובר. בדיקה זו יכולה לאתר מומים מבניים, אך אין ביכולתה לאתר מומים כרומוזומליים. הסקירה השניה מבוצעת לרוב בין השבוע ה-19 לשבוע ה-24, ומטרתה לבדוק באופן קפדני יותר את כל מערכות הגוף (שהתפתחו בינתיים), מכף רגל ועד ראש. ניתן לעקוב בה אחר גדילת העובר, ולהעריך ממצאים שהתגלו בסקירה המוקדמת. בשלב זה, מוחו של העובר מפותח גם הוא, ובסקירה זו ניתן גם להעריך את הממצאים האנטומיים הקשורים למערכת העצבים. לסיכום, כפי שציינתי, שתי הסקירות הן חשובות ביותר, ומומלץ לבצע את שתיהן. חשוב שתדעי שגם בקופות החולים ישנם רופאים מצויינים שיעשו את העבודה בצורה יסודית ומהימנה! המשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד