שאלות ותשובות - עמוד 865
מאת: מערכת אינפומד
התופעה שאתה מתאר ככל הנראה לא נגרמת ישירות על ידי השימוש בעכבר של המחשב, אבל יכולה להיגרם כתוצאה מן התנוחה בה אתה נשען על היד. ככל הנראה, תוך כדי החזקת העכבר או הישענות על האמה של היד, אתה לוחץ על עצב שמפעיל את האגודל בכף היד. נסה לשנות תנוחה ולראות אם המצב משתפר. אם לא, פנה לנוירולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
התוצאה התקינה של CRP היא ערך הקטן מ- 0.05. לפיכך הערך מעט גבוה. ציינת אודם ונפיחות סביב אזור הניתוח. שני אלה מעידים קרוב לוודאי על דלקת. זה יכול להיות גם מצב טבעי לאחר ניתוח, כאשר הגוף מרפא את עצמו. במצב זה, התוצאה בבדיקת CRP גבוהה. אם יש זיהום, יש לטפל בו באנטיביוטיקה. מעבר לכך יש לשמור על היגיינה טובה של האזור ולדאוג לזרימת דם על ידי הליכה, אם הדבר אפשרי בשלב זה. בסך הכל התוצאה סבירה בהתחשב בפרוצדורה שעברת. כדי לברר אם מצבך מצריך טיפול, עליך להיות במעקב רפואי. רצוי לחזור על הבדיקה בעוד כמה שבועות לוודא שהערך חזר לנורמה. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דלקת חיצונית של האוזן משמעה דלקת בתעלת השמע או באפרכסת (ראי תרשים מצורף). הגורמים האפשריים לכך הם זיהום, אלרגיה או מחלה עורית. הגורם השכיח ביותר הוא זיהום חיידקי. בדלקת חיצונית של האוזן בדרגה בינונית, שבה יש חסימה חלקית של תעלת השמע, הטיפול המומלץ הוא ניקוי האוזן, טיפול מקומי ע"י טיפות אוזניים, ובמקרים מסוימים אנטיביוטיקה דרך הפה. טיפות האוזניים מכילות מרכיב חומצי לעיכוב צמיחת החיידקים, אנטיביוטיקה, סטרואידים- חומר נוגד דלקת ולעיתים מרכיב נוגד פטריות. בדלקת בדרגת חומרה קשה, שבה יש חסימה מלאה של תעלת השמע, יש צורך בהכנסת פתיל לאוזן ע" רופא אף- אוזן- גרון, ובנוסף אנטיביוטיקה דרך הפה. הפתיל עשוי מגזה או מצמר- גפן, הוא מוכנס לתעלת השמע, ומטרת הכנסתו היא ניקוז והגעת הטיפול המקומי לעומק תעלת השמע. אם נמשכת הנפיחות מומלץ להחליף את הפתיל לאחר 1-3 ימים. הכאב מהימצאותו באוזן נובע מהלחץ שנוצר על הרקמות מסביב שהינן בצקתיות ומודלקות. להקלה על הכאבים ניתן לקחת משככי כאבים. אם ניתן טיפול כנדרש יש לרוב שיפור ניכר לאחר 36-48 שעות. ראי תמונה של פתיל באוזן באתר: http://www.emedicine.com/EMERG/topic350.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
תופעת הלוואי השכיחה ביותר לאחר ניקור מותני היא כאב ראש, והיא מופיעה ב- 10-30% מן החולים העוברים את הפרוצדורה. כאב הראש נגרם עקב דליפת נוזל CSF, והלחץ שהוא מפעיל על איזורים הרגישים לכאב. הכאב אופייני באיזור המצח או העורף, והוא מופיע 24-48 שעות לאחר הפעולה. במקרים רבים מלווים כאבי הראש בבחילה, הקאות, סחרחורת, טינטון (צפצופים באזניים) והפרעות בראיה. הלחצים באוזניים עשויים להתאים לסימפטומים הנלווים, אולם בהחלט נראה כי משך הזמן שהסימפטומים נמשכים - ארוך מדי. חשוב גם לדעת מהי האינדיקציה שבעטיה בוצע הניקור, ומה היו התוצאות. אני ממליצה לך לפנות אל רופא א.א.ג. כדי שיבדוק אותך. בהצלחה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בפול בהחלט אין פניצילין. כורדים הסובלים מחסר של האנזים G6PD רגישים לפול ולמספר תרופות נוספות, אך לא לפניצילין. חסר של 6 phosphate dehydrogenase glucose גורם לכך שתאי הדם האדומים שלהם אינם עמידים לחומר הנמצא בתוך הפול, ולכן הן מתפרקים כאשר הם באים במגע איתו. תהליך זה נקרא המוליזה. הרס תאי הדם משחרר אל הפלסמה בילירובין - חומר הגורם לצהבת. כמו כן, יופיעו במהלך משבר המוליטי חיוורון (עקב האנמיה המתפתחת במהירות), שתן כהה, כאבי בטן וקוצר נשימה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הערך בתוצאה אכן גבוה ודורש בירור. יש למדוד את רמת הפרולקטין לאחר שעתיים מזמן היקיצה בבוקר, ורמה תקינה במצב כזה היא פחות מ-20 מיקרוגרם לליטר. רמה גבוהה של פרולקטין תיתכן גם באופן פיזיולוגי בזמן הריון, לאחר שינה (היא חוזרת לנורמה שעה-שעתיים לאחר היקיצה) ובמצבי עקה נפשיים. תת-פעילות של בלוטת התריס ואי-ספיקה כלייתית יכולים גם הם לגרום לכך. יש להביא בחשבון תרופות (אם את לוקחת). מידע על תרופות ומצבים נוספים הגורמים לעליה ברמת הפרולקטין תוכלי למצוא בדף הבא: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=55 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בהחלט כדאי לקחת טיפול תרופתי מיוחד למיגרנה, כמו תרופה מקבוצת הטריפטנים (ריזאלט, רילרט, זומיג) כאשר הסימפטומים הנוירולוגיים (הפרעות הראיה והנימול) מתחילים, הוא יסייע בקיצור משך כאב הראש, ואפילו ימנע אותו. כדורים כאלה יירשמו ע"י הנוירולוג שמטפל בך. קיים גם טיפול מונע למיגרנה, אבל אם מדובר בהתקף אחד לחודש - נראה שאין צורך בכך. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ESR גבוה (או שקיעת דם מוחשת) ורמת CRP גבוהה הם אכן שני מדדים כלליים למצבי דלקת בגוף. מצב דלקתי יכול להיות ממוקם, למשל דלקת או זיהום במפרק או איבר ספציפי, ואז באמת ניתן לאבחן זאת באמצעות מיפוי גליום המסמן את האזור הדלקתי. אבל יכולים להיות גם מצבי דלקת כלליים, כמו במחלות ראומטיות ואוטואימוניות שונות (לופוס, פולימיאלגיה ראומטיקה וכו'), אשר בהם אין דלקת ממוקמת, ובמצב זה תוצאות מיפוי גליום נראות תקינות. מצבים כאלה ניתן לאבחן על ידי בדיקות דם ספציפיות. שקיעת דם מוחשת ורמת CRP גבוהה עלולים לנבוע גם ממצבים לא דלקתיים, כמו אנמיה, אי-ספיקת כליות, או ממאירות, לכן יש לבצע בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים אלה. כאבי הגב המקרינים לרגל בדרך כלל נובעים מבעיה בעמוד השדרה, כמו בלט דיסק. אם בוצעו בדיקות MRI ו- CT של אזור זה ולא נמצאה בעיה בעמוד השדרה, הדבר מחייב המשך בירור. אם יש בעיה בדיסק, מצב זה אינו מסביר את שקיעת הדם המוחשת, ויש לברר בעיה זו בנפרד. תוכל לקרוא עוד על שקיעת דם באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36 קרא עוד