שאלות ותשובות - עמוד 865

הדעות חלוקות לגבי תסמונת הגמילה מגראס. יש שאומרים שזה לא סם ממכר, ועל כן אין קשיי גמילה, ויש שאומרים שהתלות בסם אצל אנשים שהשתמשו בו במשך שנים ארוכות מובילה להופעת סימפטומים. לא קיימת תרופה שתעזור בתהליך הגמילה מלבד נחישות והחלטה על שינוי החיים. ניתן לקבל עזרה במהלך תהליך הגמילה, לדוגמה מיועצים ב"אל סם". אני מצרפת קישור לדף של עמותה על תופעות הגמילה מגראס. http://www.alsam.org.il/info.asp?id=1 קרא עוד

מחלת מייפל סירופ (MSUD - Maple Syrup Urine Disease קרא עוד

הוצאת טפולות וכן צוואר הרחם משנה לא רק את המבנה האנטומי של חלל האגן אלא גם את המעברים העצביים והרמות ההורמונליות בגופך. כל אלה עשויים לגרום לשינויים בתשוקה המינית וכן בהנאה בקיום יחסי מין. לא ברור מתי עברת את הניתוח, למה עברת אותו ומתי בדיוק חלה הירידה בהנאה. בכל אופן, לרוב התופעות יש פתרונות, ועליך להרגיש חופשייה ולהיוועץ עם הרופא המטפל לגבי אפשרויות טיפול בתופעה. עם זאת, ישנן נשים שמדווחות דווקא על עליה בהנאה לאחר ניתוח מסוג זה: http://www.infomed.co.il/news/n_101203_1.htm קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

"מוקד אקוגני" הוא אזור בלב הנראה בתמונת האולטרסאונד כאזור בהיר יותר משאר אזורי הלב. למוקד אקוגני בפני עצמו אין לרוב משמעות קלינית, ואין הוא מעיד על בעיה בתפקודי הלב. עם זאת, נמצא קשר כלשהו בין מוקד כזה לבין השכיחות של תסמונת דאון. לרוב טוענים שמוקד כזה מעלה את הסיכון פי שניים, כלומר, אם במקרה שלך הסיכון המשוקלל הוא 1:6000, אזי כשנמצא מוקד כזה, הסיכון הוא 1:3000. כפי שאת מבינה, במקרה זה הסטטיסטיקה "לטובתך", וגם אם הסיכון גבוה פי שניים, עדיין התוצאות שקיבלת טובות מאוד. למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור שמדובר בסטטיסטיקה בלבד, ולמעשה, הבדיקה היחידה שיכולה לתת תוצאות אמינות ב-100% לגבי תסמונת דאון היא ניקור מי שפיר. הרופא החליט להפנות אותך לייעוץ על מנת שתוכלי לשמוע את כל המידע בצורה מסודרת מרופא שמתמחה בתחום, ולקבל תמונה בהירה, וזאת דווקא על מנת להרגיע אותך, ולא כדי להלחיץ. כשתהיה בידך התמונה המלאה, תוכלי שוב לעשות את השיקולים שלך לגבי ביצוע בדיקת מי שפיר. אני ממליצה קודם כל להירגע, שכן התוצאות בסך הכל טובות. גשי לייעוץ הגנטי כפי שהמליץ רופאך, ואחר כך תשקלי את כל הנושא שנית. זכרי שבימינו, תקופת ההריון מלווה בלא מעט חרדות מסוג זה, וזאת "הודות" לטכנולוגיה המאפשרת מעקב כל כך מדוייק וצמוד. שום עובר לא מתפתח בדיוק "לפי הספר", וכמעט בכל הריון מתגלה "משהו" באולטרסאונד או בבדיקות השונות. עוד על מוקד אקוגני בלב תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090203_5.htm קרא עוד

בלוטות ברתולין נמצאות בפתח הכניסה לנרתיק, ותפקידן לסכך את האזור בזמן מגע מיני, ובכך להקל על החדירה. ישנן שתי בלוטות כאלה, אחת מימין ואחת משמאל. זיהום (או יצירת מורסה) בבלוטה נגרם בעיקר על ידי דלקות חוזרות ונשנות באזור הנרתיק. שימוש ברוקט פוקט ללא חיטוי מקדים בהחלט מעלה את הסיכון לדלקות וזיהומים מסוג זה. הטיפול המומלץ הוא אכן ניקוז בשלב הראשון. רק אם התופעה חוזרת על עצמה, ולא ניכר שיפור, כורתים את הבלוטה. יומיים לאחר הניקוז יתכנו כאבים, והדבר אינו מעיד על צורך חד-משמעי לכרות את הבלוטה. עליך להמתין מספר ימים ולגשת לרופא לביקורת. אם הכאב בלתי נסבל ומלווה בחום, מובן שיש מקום לגשת לרופא מוקדם יותר. גם אם כורתים את אחת הבלוטות, עדיין יש בלוטה נוספת, שלרוב מספקת את רמת הסיכוך הרצויה, כך שאינת צריכה להיות מוטרדת בעניין הסיכוך. מה גם שתמיד אפשר להשתמש בחומרי סיכוך על בסיס מים אם תחושי צורך בכך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מדובר בשתי תרופות נוגדות דיכאון מקבוצות שונות. ציפראמיל היא תרופה ממשפחת SSRI , כלומר תרופה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין במוח. אדרונקס היא תרופה שהיא Noradrenaline reuptake inhibitor. אין לתרופות הללו השפעה על עיכוב פוריות , הן אינן משפיעות לרעה על דיכאון לאחר לידה, אלא להיפך, משמשות לטיפול בו. לגבי השימוש בהריון - שתי התרופות הן בקטגוריה C כלומר - יש עדות לנזק בעוברי חיות, אולם אין די מחקרים שנעשו בנשים הרות, והשימוש בהן מאושר אם התועלת עולה על הסיכון. קרא עוד

אינני יודעת אם מפסיקים לשווק את הקונברטין בארץ. תרופות זהות הנמכרות בארץ, ומיוצרות ע"י חברות אחרות ניתן למצוא תחת השם אנלדקס (ENALADEX) או אנאלאפריל (ENALAPRIL) תוכלי לקרוא עוד על התרופה באינפומד. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=37 קרא עוד

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9 קרא עוד

סטטינים, קבוצת התרופות להורדת רמת הכולסטרול, נחשבים לאסורים לשימוש בהריון. הואיל ותרופה זו אינה שכיחה בטיפול בנשים בגיל הפוריות, המידע אודות השפעותיה על ההריון הוא חלקי למדי. קיימים דיווחים רבים בספרות על השפעה טרטוגנית (הפוגעת בעובר) של סטטינים. ההשפעה כוללת מומים מסוגים שונים שהתפתחו בעובר ויוחסו לטיפול בסטטינים. מצד שני, קיימים דיווחים סותרים על בדיקות של קבוצות גדולות של נשים שנטלו את התרופה מול נשים שלא נטלו את התרופה, שלא הראו שכיחות גבוהה יותר של מומים עובריים אצל הנשים שנטלו את התרופה. דיווחים אלה לא השוו את שכיחות ההפלות בין שתי הקבוצות. ידוע ברפואה שאחת הסיבות השכיחות להפלות בשליש הראשון של ההריון היא מומים בעובר, כך שיש המתייחסים לדיווחים אלה באופן ביקורתי. לאור חוסר העקביות וחלקיות המידע, ההמלצה כיום היא לא ליטול את התרופה במהלך ההריון, לא כל שכן כשברור שהחיסרון או הסכנה האפשריים של נטילת התרופה בתקופת ההריון עולים על היתרון שבנטילתה. לא קיים מידע בנוגע לזמן הפסקת התרופה טרם הכניסה להריון. התרופה נמצאת בדם לכל היותר במשך ימים ספורים לאחר נטילתה, כך שמומלץ להפסיקה לאורך כל התקופה בה מנסים להיכנס להריון וכן לאורך כל ההריון. אם נכנסת להריון בזמן הטיפול בתרופה, ההמלצה היא להפסיק את התרופה ולהמשיך במעקב הריון רגיל. יש לספר כמובן על נטילת התרופה לרופא הנשים העוקב אחרייך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד