שאלות ותשובות - עמוד 889

הידרוצפלוס, או מיימת מוח, נגרמת על ידי הצטברות לא תקינה של נוזל מוחי-שדרתי בתוך חדרי המוח. בתינוקות, לפני איחוי עצמות הגולגולת, גורמת המיימת להגדלה של הראש. הסיבות כוללות חסימה של זרימת הנוזל או כשל בספיגתו אל תוך הסינוסים של המוח, מום מולד, זיהום, פציעה או גידול. חשוב מאוד לבצע בדיקת CT כדי לראות מה הבעיה הגורמת לעלייה בהיקף הראש. לא ציינת אם הוא תמיד היה מעל העקומות או אם העלייה היתה הדרגתית אך התחילה בתחום הנורמה. בכל מקרה, חשוב מאוד לבדוק מה הסיבה. אכן ישנה סכנת קרינה בביצוע בדיקת ה- CT, אך הקרנה חד-פעמית לא הוכחה כגורמת לנזק משמעותי לרקמות. דרושה חשיפה ממושכת ומצטברת לקרני רנטגן על מנת שייגרם נזק. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ודאי שמותר, אבל מן הסתם את שואלת אם את עשויה להדביק מישהו כאשר את מקיימת אתו יחסי מין והוא מבצע בך סקס אורלי. לשאלה זו אין תשובה ברורה. יש חוקרים הסבורים כי נגיף הפפילומה עשוי לעבור בסקס אורלי, ויש כאלה שסבורים שהסכנה לכך נמוכה. הנגיף עובר בעיקר במגע של עור בעור. כמו כן לא ברור אם צריבת הנגע באמצעות חנקן נוזלי גורמת להיעלמות הנגיף. בחלק גדול מהאנשים, למרות הטיפול בקונדילומות, הנגיף עצמו עשוי להישאר שנים רבות. התשובה היא, אם כן, כי ישנו כנראה איזשהו סיכון קטן, אך לא ברור כמה. אין המלצה רפואית להימנע מסקס אורלי באנשים הסובלים מקונדילומה או הנושאים את נגיף ה- HPV. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

בהחלט ניתן לתרגם תוצאות בדיקות מסוג יחידות אחד לאחר. יש להתייחס לכל בדיקה באופן ספציפי, לבדוק באילו יחידות נמדדה, ועל פי היחידות לבצע את ההמרה. תוכל לבקש עזרה בכך מן הרופא שלך, או לנסות לבדוק באינטרנט. אם בכל אופן אתה רוצה להשקיע: הכימות של מספר רב של בדיקות מעבדה נעשה בשתי שיטות עיקריות. ניתן בהחלט להמיר בין יחידות שיטה אחת לשניה. טבלאות להמרת יחידות המדידה נמצאות בספרי רפואה רבים ונפוצים כגון The Washington Manual of Therapeutics. כמו-כן ניתן למצוא פקטורי ההמרה לערכי כל הבדיקות באתר: http://www.fhs.mcmaster.ca/hrlmp/service/siunits.htm קרא עוד

האם אינך יכולה לבצע בדיקת נוגדנים לאדמת במקום שבו את מתגוררת בחו"ל ? באופן כללי, חיסוניות אימהית טבעית או עקב חיסון אמורה להגן מפני זיהום תוך- רחמי אצל העובר, אך היו מקרים של תסמונת אדמת מולדת כתוצאה מהדבקה חוזרת של האם. העובדה שעשית חיסון בכיתה ו' לא אומרת שיש לך נוגדנים בדם, לעיתים יש צורך בזריקת דחף (בוסטר) על מנת לעורר את יצירתם. חשיפה של אם לא מוגנת או הדבקה חוזרת בנגיף, בייחוד בשבועות הראשונים של ההריון, מעמידה את העובר בסיכון לפתח תסמונת אדמת מולדת שיכולה לגרום למחלה קשה בתינוק עם השלכות לטווח הארוך ופגיעה נוירולוגית, שמיעתית, ראייתית, לבבית ועוד. לגבי החיסון, מומלץ לחזור עליו גם בנשים בגיל הפוריות ולא להסתמך רק על החיסון מכיתה ו'. מאחר ומדובר בנגיף חי מוחלש, קיים סיכון לפתח צורה קלה של המחלה בחודשים הראשונים לאחר החיסון. לכן, מומלץ לנשים לא להיכנס להריון בשלושת החודשים הראשונים לאחר החיסון על מנת לא לחשוף את העובר לנגיף. אם אין לך נוגדנים ואת מחליטה לא לקחת את החיסון, במידה ואת נדבקת באדמת במהלך ההריון, יש סיכון שהעובר ייוולד עם תסמונת אדמת מולדת. אחוזי ההדבקה של האם את העובר הם גבוהים בשליש ראשון, יורדים בשליש שני ועולים שוב בשליש שלישי עד כמעט 100% בחשיפה לנגיף מעבר לשבוע 36. לאור המידע הנ"ל ולאחר התייעצות עם רופא/ת הנשים שלך, עלייך לחשוב האם את רוצה לקבל את החיסון ולחכות שלושה חודשים או לוותר עליו. אם תחליטי לוותר, עדיין מומלץ שתבדקי לפחות נוכחות נוגדנים לאדמת לפני הכניסה להריון. קרא עוד

המילה ליזיה מגיעה מהמילה באנגלית Lesion , ופירושה בעברית חבורה, פציעה, פגיעה. כפי שאת יכולה להבין מכך, כנראה שבעקבות ההקרנות שעברת כאשר היית תינוקת, וגם יותר מאוחר בחיים, נגרם לך נזק לעין. בשביל לדעת מהן דרכי הטיפול את צריכה לפנות לרופא עיניים לבדיקה ולהערכת המצב. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הערך התקין של פריטין הוא 50 עד 200 מיקרוגרם לליטר. לא ציינת את היחידות בהן נמדד הפריטין בדמך, אולם אין כל ספק כי הערך נמוך ביותר לפי כל קנה מידה, ומעיד על כך שמאגרי הברזל שלך ריקים. לא ציינת מהו ערך ההמוגלובין בדמך והאם ידוע אצלך על אנמיה. ראשית, יש לברר מהי סיבת המחסור בברזל (האם את אחרי לידה?). ירידה במאגרי הברזל אחרי הריון שכיחה, ויש לתקנה כמובן, אולם אם החסר אינו מסיבה זו, עליך לעבור בירור. לשם כך הייתי פונה ראשית לרופא המשפחה. הטיפול במקרה שלך צריך להיות בברזל אשר ניתן בכדורים דרך הפה. בדרך כלל במינון של כ- 300 מ"ג ליום המחולק למספר כדורים אותם יש לבלוע מדי יום על בטן ריקה, כי האוכל עלול להפריע לספיגת הברזל. היעד הוא רמת פריטין בטווח התקין (אותו שציינתי למעלה). משך הטיפול בכדורי ברזל יכול להימשך בין חצי שנה לשנה. תופעות הלוואי השכיחות בטיפול זה קשורות למערכת העיכול, וכוללות כאבי בטן, בחילה והקאה או עצירות (זה קורה ב- 15% עד 20% מנוטלי הטיפול). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

את האולטרסאונד מומלץ לעשות בשבוע השביעי כדי שיהיה אפשר לראות את הדופק של העובר. עד אז אני ממליצה לך להיות במנוחה מוחלטת, בלי לחצים ובלי פעילות גופנית. אם הדימום ממשיך - את יכולה לגשת לרופא אחר או למיון נשים רק כדי לבדוק אם לא התרחשה הפלה. גם פטריה היא אפשרות, אבל את צריכה רופא נשים שיגיד לך אם זה המקרה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כן, תיאזידים עשויים לגרום לירידה ברמת המגנזיום בדם. גם תרופות משתנות אחרות כמו פוסיד עלולות לגרום לכך. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

המצב שתיארת מאד בעייתי. נשמע מן התיאור שלבנך יש בעיה ושהוא זקוק לטיפול, אולם הוא מסרב לפנות לטיפול. לאחר גיל 18, כל אדם במדינתנו נחשב לבוגר ואחראי לעצמו, אלא אם כן הוחלט אחרת על ידי בית משפט (למשל, במקרים שאדם הוכר כמפגר או כלוקה במחלת נפש קשה). רק עד גיל 18 ההורים נחשבים לאפוטרופוס של ילדם, ובמקרים מסוימים, ניתן לחייב ילד להיבדק או לקבל טיפול לבקשת ההורים. במקרה של בנך, שהוא בן 21 ולאחר שירות צבאי, אין כל דרך לחייבו לפנות לעזרה או לקבל עזרה. במקרה כזה, הפתרון הוא בדרך כלל בדרך "יצירתית", ולעיתים אף "ערמומית" (כמובן לטובת הצעיר!). לדוגמה: לשכנע את הבן לשוחח עם רופא המשפחה באמתלה של בעיה רפואית גופנית או לקבלת אישור כלשהו (לרישיון נהיגה?). להזמין את רופא המשפחה או פסיכיאטר לביקור בית, כך שהשיחה תתקיים בבית. לשכנע את הבן להגיע מסיבה כלשהי למיון של בית חולים כללי, שם יוכל להיבדק על ידי פסיכיאטר תורן. לבקש ממישהו שהבן סומך עליו לשכנע אותו לפנות לעזרה (חבר או קרוב משפחה) ואולי גם ללוות אותו לכך. את מציינת כי הבן "עושה טרור סמוי בבית". חשוב להדגיש כי במצבים של בן-בית שמאיים, או שממש מגלה תוקפנות, הדרך היחידה לטפל במצב היא להגיש נגדו תלונה במשטרה, עם כל הכאב שכרוך בדבר כאשר זהו בנך. הדבר נכון גם למקרים בהם האדם עושה דברים שלא בכוונה להזיק, אך שעלולים לסכן אחרים שגרים בבית, או לפגוע בהם, כגון השחתת רכוש (פגיעה במערכות החשמל או המים, שבירת חלון וכדומה). חלק מן ההתמודדות הוא להחליט מהו "הקו-האדום" שלך, או של האנשים האחרים שגרים בבית, ומעבר לקו זה, להפסיק להיענות לדרישותיו של הבן באופן החלטי ועקבי. למשל, אם הוא דורש שמירה על ניקיון מסוים, סגירת החלונות, אוכל רק מזון מסוים, או רק מכלים מסוימים, דורש שאנשים מסוימים לא ייכנסו לבית וכדומה - במקרה כזה יש לבחור את הדברים המפריעים ביותר, ולהתעקש לא לשתף איתו פעולה לגביהם. כמו כן, אני ממליצה לא לתת לו כסף ללא הגבלה, אלא להקציב סכום מינימלי, ואם יהיו לו רצונות נוספים, הוא ייאלץ לצאת מן הבית ולנסות לעזור לעצמו. זה כולל גם המנעות מקנייה עבורו של דברים שהוא דורש, ושאינם נחוצים לפי שיקול דעתך, והתעקשות שילך לקנותם בעצמו. יכול להיות שתחת הגבלה מסוימת של הנוחות האישית שלו, זאת אומרת תחת לחץ עליו מצידך, הוא יסכים לשתף פעולה עם טיפול, או שיחליט לנסות לצאת מהבית. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תסמונת חרדה חברתית או social phobia היא הפרעת חרדה המאופיינת בפחד מתמיד ומוגזם מסיטואציות חברתיות בהן אדם נחשף לאנשים לא מוכרים לו או לאנשים שהאדם מרגיש שהם עשויים לבקר אותו, ללעוג לו, להשפיל אותו. כאשר האדם נחשף לסיטואציות כאלה (שעשויות להיות עמידה בתור במכולת או אכילה במסעדה), הוא חש חרדה גדולה, למרות שהוא יודע שאינה מוצדקת. בדרך כלל חרדה זו גורמת להימנעות מעשיית אותן פעולות או הליכה למקומות המעוררים אותה, עובדה שעשויה לפגוע מאוד בתפקוד היומיומי, בקשרים חברתיים, בעבודה או קריירה ובהישגים לימודיים. הטיפול כולל טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי - ביהוויוריסטי וטיפול תרופתי בתרופות מקבוצת SSRI כמו סרוקסאט. על התרופה תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202 קרא עוד