דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 891

 אני בן 69. עסקתי בפעילות גופנית רבה, במיוחד אירובית (ריצה) והרמת משקלות, בהתאם לגילי ויכולתי. לפני 20 שנה עברתי אוטם בשריר הלב, אך הפעילות הגופנית לא ניזוקה. כ-15 שנה לא לקחתי תרופות, למעט מייד אחרי ההתקף. באישור רופא הפסקתי את התרופות לחלוטין.   לפני כ-5 שנים הוחלף הרופא, ובבדיקה שכללה צנתור נדרש ממני לקחת תרופות. חלה מייד ירידה בכושר הגופני שלי, שעד היום איני מסוגל לשפרו. הגרוע מכל הוא שאני מגיע למשל לדופק של 90-85, אני יכול להתמיד בזה זמן ממושך, אך כשאני מגביר מאמץ והדופק מטפס מעל 100, מתחיל להופיע קוצר נשימה, הנובע, לדעתי, מירידה בדופק שעומד על כ-40 פעימות.   הסימפטום הזה כולל הפסקות די ארוכות, אך הוא יכול להימשך אפילו 12 שעות. לאחר שהכל נרגע אני מרגיש טוב. הדופק מגיע ל-60 בערך, ואין קוצר נשימה, אלא אם כן אני מתחיל בפעילות גופנית.   כשסיפרתי לרופא על בעיות אלה הוא המליץ על צנתור וכך נעשה. לא חל כל שינוי לרעה במצב הלב, והוא כפי שהיה בצנתור לפני 6 שנים. הוחלט להוריד את מינון של התרופה  דימיטון מפעמיים ביום (3.25) לפעם אחת. אני נוטל 3.25 מ"ג דימיטון ו-80 מ"ג  דיובאן פעם ביום.   מה יכול לגרום לירידה בדופק במקום לעלייתו עקב הגברת המאמץ הגופני? ראיתי באינדקס התרופות שבאתר שאסור לקחת דיובאן יחד עם נוגדי בטא (דימיטון). האם זה נכון?
אני בן 69. עסקתי בפעילות גופנית רבה, במיוחד אירובית (ריצה) והרמת משקלות, בהתאם לגילי ויכולתי. לפני 20 שנה עברתי אוטם בשריר הלב, אך הפעילות הגופנית לא ניזוקה. כ-15 שנה לא לקחתי תרופות, למעט מייד אחרי ההתקף. באישור רופא הפסקתי את התרופות לחלוטין. לפני כ-5 שנים הוחלף הרופא, ובבדיקה שכללה צנתור נדרש ממני לקחת תרופות. חלה מייד ירידה בכושר הגופני שלי, שעד היום איני מסוגל לשפרו. הגרוע מכל הוא שאני מגיע למשל לדופק של 90-85, אני יכול להתמיד בזה זמן ממושך, אך כשאני מגביר מאמץ והדופק מטפס מעל 100, מתחיל להופיע קוצר נשימה, הנובע, לדעתי, מירידה בדופק שעומד על כ-40 פעימות. הסימפטום הזה כולל הפסקות די ארוכות, אך הוא יכול להימשך אפילו 12 שעות. לאחר שהכל נרגע אני מרגיש טוב. הדופק מגיע ל-60 בערך, ואין קוצר נשימה, אלא אם כן אני מתחיל בפעילות גופנית. כשסיפרתי לרופא על בעיות אלה הוא המליץ על צנתור וכך נעשה. לא חל כל שינוי לרעה במצב הלב, והוא כפי שהיה בצנתור לפני 6 שנים. הוחלט להוריד את מינון של התרופה דימיטון מפעמיים ביום (3.25) לפעם אחת. אני נוטל 3.25 מ"ג דימיטון ו-80 מ"ג דיובאן פעם ביום. מה יכול לגרום לירידה בדופק במקום לעלייתו עקב הגברת המאמץ הגופני? ראיתי באינדקס התרופות שבאתר שאסור לקחת דיובאן יחד עם נוגדי בטא (דימיטון). האם זה נכון?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ראשית, המידע הרפואי שסיפקת מוגבל מכדי שאפשר יהיה לתת לך תשובה מדויקת. חסר מידע בסיסי כמו ההיסטוריה הרפואית המדוייקת, וכמובן תוצאות בדיקות העזר העדכניות. באופן כללי, ניתן לומר כי כל החמרה במצבך או ירידה ביכולתך הגופנית מצדיקה ביקור אצל הקרדיולוג. בנוגע להאטת קצב תוך כדי פעילות גופנית, ישנם כמה גורמים אפשריים, הכוללים נזקים ותיקים כתוצאה מאוטם הלב, הפרעות במערכת ההולכה החשמלית בלב, ואף תוצאות של הטיפול התרופתי (מינון יתר של חוסמי בטא או בולמי תעלות סידן, לדוגמה). במקרה שלך, הדימיטון הוא חשוד מוביל, והורדת המינון עשויה לפתור את הבעיה. כאשר מופיע קצב לב נמוך כל כך (40 פעימות לדקה), בעיקר אם הוא מלווה בתסמינים נוספים, כדוגמת חולשה ניכרת והתעלפות, מומלץ לפנות בדחיפות לבדיקת רופא במרפאה או בחדר מיון, לצורך הערכה ראשונית על ידי בדיקת אקג, לאיתור הגורם לקצב הלב המואט. מכל מקום, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל, אשר מכיר את פרטיך ואת עברך הרפואי בנוגע לתופעה זו. שילוב התרופות שאתה מקבל מקובל ביותר. אם תביט היטב במידע שפורסם באתר בנוגע לשילוב דיובאן עם תרופות נוספות, תבחין כי ההערה התייחסה לסובלים מאי-ספיקת לב, אשר בהם נמצאה תועלת ירודה בשילוב 3 סוגי תרופות, אחת מהן היא חוסמי בטא, והשתיים האחרות משתייכות לתרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין, על חלקים שונים בה. הראשונה היא מעכבי ACE והשניה חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין 2, אשר הדיובאן משתייך אליה. מהמידע מסרת משתמע כי בשלב זה אינך סובל מאי-ספיקת לב, שלא היתה מאפשרת מאמץ גופני מתמשך, אלא ממחלת לב איסכמית. גם אינך מטופל בשילוב המשולש המפורט לעיל, אלא רק בשתי תרופות מתוכו, ולכ, ההערה לעיל אינה רלוונטית לגביך בשלב זה. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד

 ביתי טסה לחו"ל וצויידה בזריקות  קלקסאן נגד קרישתיות, אציין שזו הפעם הראשונה ולכן אני מודאגת.  האם אין טיפול חלופי לזריקות? ולמה זריקות בבטן?  האם יכולות להיות חס וחלילה תופעות לוואי ? ומהן?
ביתי טסה לחו"ל וצויידה בזריקות קלקסאן נגד קרישתיות, אציין שזו הפעם הראשונה ולכן אני מודאגת. האם אין טיפול חלופי לזריקות? ולמה זריקות בבטן? האם יכולות להיות חס וחלילה תופעות לוואי ? ומהן?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

לגבי קלקסאן, או ENOXAPARIN. זוהי תרופה מדללת דם, אשר ניתנת בהזרקה תת- עורית או בעירוי, לרוב תת- עורית. הזריקות בבטן הן לא לתוך הבטן כי אם לתת- עור ובאותה מידה ניתן היה להזריקן לאזורי תת- עור אחרים. זוהי תרופה נוגדת קרישה, אשר מתחילה לפעול מהר, מתפנה מהר ולרוב לא דורשת ניטור רמות פעילות, ולכן משמשת הרבה פעמים לכיסוי קצר טווח של מצבים שמעלים סיכון לקרישתיות יתר, כמו ישיבה ממושכת בטיסה. כמו כל תרופה, גם הקלקסאן אינה נטולת תופעות לוואי, תוכלי להרחיב את הקריאה בנושא באינדקס התרופות של אינפומד. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

 התחלתי החודש חפיסת גלולות חדשה, נטלתי מתוכה שתי גלולות ראשונות והחלטתי להפסיק מתוך רצון להיכנס להריון. רציתי לדעת אם אחרי נטילת גלולות ברצף של 11 חודש יש סיכוי לקבלת ביוץ החודש, ואם כן - כיצד עלי לחשב את יום זה?
התחלתי החודש חפיסת גלולות חדשה, נטלתי מתוכה שתי גלולות ראשונות והחלטתי להפסיק מתוך רצון להיכנס להריון. רציתי לדעת אם אחרי נטילת גלולות ברצף של 11 חודש יש סיכוי לקבלת ביוץ החודש, ואם כן - כיצד עלי לחשב את יום זה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הביוץ נמשך 24 שעות, ומתרחש 14 ימים לפני המחזור. על מנת לחשב את זמן הביוץ המדויק, חשוב לדעת מה אורך המחזור (שכאמור משתנה מאשה לאשה). תוכלי להיעזר במחשבון הביוץ באתר זה. ולגבי הגלולות, לאחר נטילה ממושכת של גלולות, במשך מספר שנים ברצף, ייתכנו כמה מחזורים לא סדירים ולאחר מכן המחזור מתאזן שוב. לאחר תקופה של 11 חודשים, לא אמורה להיות בעיה, אך זכרי שגם אשה שלא לקחה מעולם גלולות ,לא תמיד נכנסת להריון בנסיון הראשון. חשוב להיות סבלנית ורגועה. בהצלחה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 אני בן 26 ובעבר עברתי 3 מקרים של פנוימותורקס ספונטני, האחרון לפני 7 שנים. עברתי 2 ניתוחים בשתי הריאות. לאחרונה חשתי ברע, ורופא המשפחה הפנה אותי בין היתר לצילום רנטגן. בתוצאות היה כתוב "מספר בולות אמפזימטיות אפירליות (תת-פלוירליות קרוב לוודאי) דו צדדי".   האם זה אומר ששוב ישנן בולות על הריאות ושקיים סיכוי לחזה אוויר נוסף? הבנתי שאחרי ניתוחים אין סיכוי למקרים חוזרים. בנוסף גם ספירת החמצן בדם שלי היתה נמוכה מהרגיל ונעה מ 93 % - 96%.   לפי הממצאים יש שוב בולות אמפיזמטיות ("כיסיות אוויר" - חללים מלאי אוויר שאינם מתפקדים בחילוף הגאזים הנוצרים כשדופן בועיות האויר בריאות נקרע). לא ציינת האם יש לך מחלת רקע הקשורה לריאות, וגם לא כתבת מה הניתוחים שעברת. ככל הנראה, אתה צפוי שוב לאירועי חזה אוויר, פנוימותורקס. אני ממליץ על התייעצות חוזרת עם מומחה הריאות המטפל בך.   בברכה   ד"ר נחום ורבין
אני בן 26 ובעבר עברתי 3 מקרים של פנוימותורקס ספונטני, האחרון לפני 7 שנים. עברתי 2 ניתוחים בשתי הריאות. לאחרונה חשתי ברע, ורופא המשפחה הפנה אותי בין היתר לצילום רנטגן. בתוצאות היה כתוב "מספר בולות אמפזימטיות אפירליות (תת-פלוירליות קרוב לוודאי) דו צדדי". האם זה אומר ששוב ישנן בולות על הריאות ושקיים סיכוי לחזה אוויר נוסף? הבנתי שאחרי ניתוחים אין סיכוי למקרים חוזרים. בנוסף גם ספירת החמצן בדם שלי היתה נמוכה מהרגיל ונעה מ 93 % - 96%. לפי הממצאים יש שוב בולות אמפיזמטיות ("כיסיות אוויר" - חללים מלאי אוויר שאינם מתפקדים בחילוף הגאזים הנוצרים כשדופן בועיות האויר בריאות נקרע). לא ציינת האם יש לך מחלת רקע הקשורה לריאות, וגם לא כתבת מה הניתוחים שעברת. ככל הנראה, אתה צפוי שוב לאירועי חזה אוויר, פנוימותורקס. אני ממליץ על התייעצות חוזרת עם מומחה הריאות המטפל בך. בברכה ד"ר נחום ורבין
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

 האם לנטילת לנטון יש השפעה על ערמונית מוגדלת ומצב הזרימה?
האם לנטילת לנטון יש השפעה על ערמונית מוגדלת ומצב הזרימה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

lansoprazol הוא החומר הפעיל בלנטון. תרופה זו שייכת לקבוצת חוסמי משאבת המימן, ותפקידה למנוע חומציות יתר בקיבה, ולהקל על תופעת הריפלוקס. לתרופה זו מספר תופעות לוואי, הכוללות שלשול, הקאה וכאבי ראש. לא ידוע על קשר ישיר בין נטילת התרופה לבין ערמונית מוגדלת. חשוב להבהיר שהתרופה עלולה לעכב ספיגה של תרופות אחרות, ולכן אם אתה נוטל תרופות בשל ערמונית מוגדלת, עליך ליידע את הרופא המטפל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 אמא שלי בת 60 וסובלת זה חמש שנים ממניה דפרסיה ומסכיזופרניה. היא קיבלה  אנפרניל  וסרוקוול, ומידי פעם גם  קלונקס במהלך התקופה, כמעט ללא שינוי במצבה. בשבועות האחרונים היא החלה להתנהג בצורה מאוד מבולבלת: היא מדברת על דברים לא לעניין ומנותקים לגמרי מהמציאות, ולפעמים מתחילה משפט ושוכחת באמצע מה רצתה לומר, וישנה גם ירידה בזיכרון לטווח הקצר.   ישנו גם שינוי גם בתפקוד היום-יומי שלה: רוב היום היא ישנה, היא קמה רק כדי לאכול ולשתות ולקחת את התרופות או לשירותים, וחוזרת לישון.   בשל ההידרדרות במצב, היינו אצל הפסיכיאטרית המטפלת בה, והיא טענה שאמא שלי פיתחה עמידות לתרופות אותן היא מקבלת. היא שינתה לה את התרופות ל-3 כדורים ביום של סרוקוול, ובמקום אנפרניל נתנה לה כדור אחד ביום ש  רסיטל, ולגבי מצבה המבולבל אמרה שנחכה כמה שבועות כדי לראות כיצד משפיעה התרופה החדשה. היא סבורה שהמצב ישתפר.   האם יכול להיות שהבלבול וההתנהגות הלא רגילה שלה קשורים לבעיה שאינה דיכאון, כמו משהו בכוון הנוירולוגי? אילו נזקים בלתי הפיכים למוח יכולות לגרום התרופות שהזכרתי, במיוחד לאור העובדה שהיא לוקחת אותן במינונים שונים כבר כמעט 5 שנים? והאם יכול להיות מצב שאדם הופך להיות עמיד לתרופות אלו והן חדלות להשפיע עליו? אם כן, מה עושים במצב כזה?
אמא שלי בת 60 וסובלת זה חמש שנים ממניה דפרסיה ומסכיזופרניה. היא קיבלה אנפרניל וסרוקוול, ומידי פעם גם קלונקס במהלך התקופה, כמעט ללא שינוי במצבה. בשבועות האחרונים היא החלה להתנהג בצורה מאוד מבולבלת: היא מדברת על דברים לא לעניין ומנותקים לגמרי מהמציאות, ולפעמים מתחילה משפט ושוכחת באמצע מה רצתה לומר, וישנה גם ירידה בזיכרון לטווח הקצר. ישנו גם שינוי גם בתפקוד היום-יומי שלה: רוב היום היא ישנה, היא קמה רק כדי לאכול ולשתות ולקחת את התרופות או לשירותים, וחוזרת לישון. בשל ההידרדרות במצב, היינו אצל הפסיכיאטרית המטפלת בה, והיא טענה שאמא שלי פיתחה עמידות לתרופות אותן היא מקבלת. היא שינתה לה את התרופות ל-3 כדורים ביום של סרוקוול, ובמקום אנפרניל נתנה לה כדור אחד ביום ש רסיטל, ולגבי מצבה המבולבל אמרה שנחכה כמה שבועות כדי לראות כיצד משפיעה התרופה החדשה. היא סבורה שהמצב ישתפר. האם יכול להיות שהבלבול וההתנהגות הלא רגילה שלה קשורים לבעיה שאינה דיכאון, כמו משהו בכוון הנוירולוגי? אילו נזקים בלתי הפיכים למוח יכולות לגרום התרופות שהזכרתי, במיוחד לאור העובדה שהיא לוקחת אותן במינונים שונים כבר כמעט 5 שנים? והאם יכול להיות מצב שאדם הופך להיות עמיד לתרופות אלו והן חדלות להשפיע עליו? אם כן, מה עושים במצב כזה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

כן, יכול להיות שהשינוי במצב נובע מבעיה גופנית לא פסיכיאטרית. אצל כל אדם מבוגר או קשיש שמופיעה החמרה במצבו יש לבצע בירור גופני בסיסי, הכולל בדיקה גופנית מקיפה על ידי רופא, בדיקה נוירולוגית, וכן בדיקות דם ושתן. התרופות שהזכרת אינן גורמות לנזקים בלתי הפיכים למוח. הן כן עלולות לגרום להפרעות בתפקודי הכבד בנטילה ממושכת או במינון גבוה, ולכן יש לבצע בדיקות דם אחת לחצי שנה. קורה שתרופות פסיכיאטריות חדלות להשפיע לאחר כמה שנים. במצב כזה, האפשרויות הן או להעלות את המינון או להחליף את הטיפול לתכשיר אחר. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

 האם ניתן לחיות עם כליה אחת בצורה בריאותית, ומהם הסיכונים בתרימת כליה?  (אני מעוניין לתרום כליה)
האם ניתן לחיות עם כליה אחת בצורה בריאותית, ומהם הסיכונים בתרימת כליה? (אני מעוניין לתרום כליה)
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה טרם ההחלטה. אדם יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים עם כליה אחת, וזו הסיבה שניתן לבצע השתלת כליה מאדם חי ולא רק ממקור של אדם מת. כליה ממקור חי שורדת זמן רב יותר אצל המושתל מאשר כליה ממקור מת. לגבי הסיכונים בתרומת כליה, יש לחלק זאת לשניים: א. האדם התורם עובר ניתוח בו כורתים לו אחת מהכליות. הניתוח מבוצע בחתך באזור המותן, דרכו מוציאים את הכליה המיועדת להשתלה. כמו כל ניתוח, גם לניתוח זה סיכונים וסיבוכים אפשריים, כגון סיבוכי הרדמה, דימום, זיהום, כאבים וכדומה. הסיכונים מוסברים למנותח טרם הניתוח ושכיחותם נמוכה בדרך כלל. ב. האדם בעל הכליה הבודדת יכול כאמור לחיות ללא כל חולי, אולם העובדה כי קיימת כליה אחת בלבד הופכת אותו ליותר פגיע מבחינה כלייתית, הואיל וכעת אין את הכליה השניה המשמשת "רזרבה". כלומר כל המצבים המובילים לפגיעה כלייתית מסוכנים יותר. למשל: אבנים בכליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות הפוגעות בתפקוד הכלייתי, זיהומים בכליה, אצירת שתן וכיוב'. מצבים אלה יכולים לגרום לאי ספיקת כליות בקצב מהיר יותר ובגיל צעיר יותר לאדם בעל כליה בודדת. מאידך, מעקב רפואי צמוד ובדיקות תקופתיות יכולים למנוע התדרדרות בתפקוד הכלייתי, גם אצל אדם שתרם כליה. בניגוד לאדם שעבר השתלת כליה, אשר חייב ליטול תרופות המונעות את דחיית הכליה למשך כל חייו, האדם התורם אינו צריך ליטול כל תרופה. קרא עוד

 רציתי להתייעץ בקשר להתקרחות קלה. בקדמת הראש, זה לא ממש התקרחות אלא מעין נסיגת שיער, אבל רואים שקו השער הולך ומתרחק והמצח מתרחב. אני פוחדת שזו תהיה ממש התקרחות, כי יש גם הידלדלות של השיער באותו מקום. אשמח לקבל עצה, לגבי בדיקות דם אולי, או המלצה על תכשיר מיוחד.
רציתי להתייעץ בקשר להתקרחות קלה. בקדמת הראש, זה לא ממש התקרחות אלא מעין נסיגת שיער, אבל רואים שקו השער הולך ומתרחק והמצח מתרחב. אני פוחדת שזו תהיה ממש התקרחות, כי יש גם הידלדלות של השיער באותו מקום. אשמח לקבל עצה, לגבי בדיקות דם אולי, או המלצה על תכשיר מיוחד.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ישנם כמה סוגי התקרחות אצל נשים, ולמרות שאת מתארת סוג התקרחות מסויים, אני ממליץ לך לפנות לרופא עור על מנת שיאבחן את סוג ההתקרחות או דילול השיער ממנו את סובלת, וייתן לך את הטיפול המתאים ביותר. להלן סוגי התקרחות המופיעות בנשים: נשירת שיער מוגברת כללית, ללא כל שינוי בעור הקרקפת, יכולה להופיע עקב חסר בברזל, לאחר דיאטות חריפות, לאחר מצבי מתח מתמשכים, עקב מחלות שונות (הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, זאבת מערכתית, סוכרת, אנמיה), לאחר הריון, לאחר הפלה או לאחר הפסקת גלולות נגד הריון. נשירת שיער יכולה להופיע גם כ-6 עד 8 שבועות לאחר מחלת חום קשה, כמו שפעת או דלקת ריאות קשה. אובדן שיער מסוג זה הוא ברוב המקרים זמני, והמחזור הרגיל של צמיחת השיער עשוי להתחדש לאחר חודשים ספורים. תופעת לוואי עקב נטילת תרופה - תרופות נגד קרישת דם, תרופות נגד שיגדון (Gout), תרופות לטיפול בדיכאון, חוסמי בטא המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובהפרעות בקצב הלב ותרופות המכילות נגזרות של ויטמין A עלולות לגרום גם הן לנשירת שיער מוגברת. חוסר איזון הורמונלי - הפרעות הורמונליות המתבטאות אצל נשים בשיעור יתר ובמחזור בלתי סדיר עלולות לגרום גם לדלדול שיער. הטיפול בהפרעה ההורמונלית מביא ברוב המקרים להחזרת צמיחתו התקינה של השיער. נשירת שיער על רקע תורשתי או גנטי - מתבטאת יותר במרכז הקרקפת ללא מפרצים. ההשפעה יכולה להיות מצד האם וגם מצד האב, והיא לאו דווקא עוברת מדור לדור. טיפול במינוקסי (רכיב פעיל: Minoxidil) מזרז גדילת שיער ומעכב את תהליך איבוד השיער אצל נשים וגברים הסובלים מהתקרחות. איכות התזונה, ובמיוחד כמות החלבון במזון, חשובים ביותר לצמיחה תקינה של השיער. החלבון המצוי בכמות גדולה בבשר לסוגיו, בביצים, בחלב, בגבינות, בפולי סויה ובקטניות - חיוני ליצירת הקרטין, שהוא מרכיבו העיקרי של השיער. סיבות אחרות היכולות לגרום לדלדול שיער הן חוסר ברזל הגורם לאנמיה, חוסר אבץ ועודף ויטמין A. באלה אפשר לטפל על ידי תוספי מזון כמו כדורי אבץ, משפחת ויטמיני ה-B, בעיקר B12, B6, B1. וויטמין A. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

 אני בת 27. לפני כמה שנים הופיעו אצלי יבלות באיזור הערווה ואובחנו על ידי רופאת העור כמולוסקום. הן נצרבו ומרחתי משחה והן עברו לאחר זמן מה. הרופאה אמרה לי שזה ביטוי של פפילומה עורית.   כעת לבן זוגי הופיעו יבלות דומות, אשר אובחנו גם הן על ידי רופא העור שלו כמולוסקום, ונאמר לו שאין להן קשר לפפילומה. הרופא סירב לצרוב אותן ואמר שאין סיבה לעשות זאת, אלא שיש לחכות להיעלמותן. במקרה שלו, היבלות הופיעו הן באיזור הערווה והן על איבר המין עצמו. בנוסף, אחת היבלות התנפחה והפכה לאדומה למשך כמה ימים.   חיכינו כחודש וטרם חל שיפור כלשהו. אני מעט חוששת מהידבקות חוזרת ורוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לרפאן. האם אדבק אם נקיים יחסי מין? והאם יש ביבלות על איבר המין עצמו סיכון של ממש להדבקה פנימית, או רק בעיה קוסמטית?
אני בת 27. לפני כמה שנים הופיעו אצלי יבלות באיזור הערווה ואובחנו על ידי רופאת העור כמולוסקום. הן נצרבו ומרחתי משחה והן עברו לאחר זמן מה. הרופאה אמרה לי שזה ביטוי של פפילומה עורית. כעת לבן זוגי הופיעו יבלות דומות, אשר אובחנו גם הן על ידי רופא העור שלו כמולוסקום, ונאמר לו שאין להן קשר לפפילומה. הרופא סירב לצרוב אותן ואמר שאין סיבה לעשות זאת, אלא שיש לחכות להיעלמותן. במקרה שלו, היבלות הופיעו הן באיזור הערווה והן על איבר המין עצמו. בנוסף, אחת היבלות התנפחה והפכה לאדומה למשך כמה ימים. חיכינו כחודש וטרם חל שיפור כלשהו. אני מעט חוששת מהידבקות חוזרת ורוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לרפאן. האם אדבק אם נקיים יחסי מין? והאם יש ביבלות על איבר המין עצמו סיכון של ממש להדבקה פנימית, או רק בעיה קוסמטית?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

בעיית העור שאת מתארת נגרמת על ידי וירוס DNA Poxvirus, והיא תופעה שפירה, החולפת מעצמה תוך חודשים או שנים. הספרות הרפואית מדווחת על הידבקות בנגיף זה במגע, בשימוש בציוד חדר כושר, באמבטיה משותפת ועוד. ישנם טיפולים המוצעים למצב זה, הכוללים טיפולים מקומיים (במשחות כדוגמת Tretinoin, Canthardin, טיפול באמצעות חנקן נוזלי ועוד), וכן טיפול סיסטמי, דרך הפה, בתרופות כדוגמת גריפולין, סימטידין ועוד. בדרך כלל הפרוגנוזה מצויינת גם ללא טיפול. הסיבוכים האפשריים כוללים גרד, דלקות וזיהומים קלים באזור הנגעים. חשוב להימנע מגירוד, בשל הגברת הסיכון לפיזור הווירוס באזורים אחרים בגוף. יש להימנע גם משימוש במגבות משותפות, סכיני גילוח משותפים וכדומה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_072807_35.asp קרא עוד

 האם כניסה למעיין קר מאוד בשבוע ה-14 של ההריון עלולה לפגוע באופן כלשהו בתינוק?
האם כניסה למעיין קר מאוד בשבוע ה-14 של ההריון עלולה לפגוע באופן כלשהו בתינוק?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

בזמן הריון לא מומלץ לעשות דבר קיצוני. כלומר, אין להתקלח במים רותחים, עדיף במים פושרים. לגבי הכניסה למעיין קר מאוד, אין איסור מוחלט, אך הייתי ממליצה לך לא להישאר במים זמן ממושך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

רופאים מומלצים
ד"ר שלמה כהן
ד"ר שלמה כהן כירופרקטיקה
כרופא כירופרקט אני מעניק לכם כירופרקטיקה עדינה-טיפול הכי יעיל לפריצות דיסק ומפרקים אחרים בגוף
ד"ר חררדו מורבניק
ד"ר חררדו מורבניק עיניים
5.0
( 52 חוות דעת )
"קודם כל ולפניי הכל אני מאוד מרוצה מהטיפול והיחס רופא מקסים אנושי המקצועי אמליץ על דר חררדו לחבריי חווית הטיפול נפלא תודה רבה בכל זאת אציין את שמי גולדמן ענת ת.ז 59217810"
ד"ר יובל סופרו
ד"ר יובל סופרו נוירוכירורגיה
4.8
( 39 חוות דעת )
"דר סופרו מקצועי ואנושי.."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו