שאלות ותשובות - עמוד 887

כאבים ותחושת נימול בגפה העליונה עלולים להצביע על לחץ עצבי לאורכה. נימול באצבע חמישית מתאים ללחץ על העצב האולנרי הנגרם בדרך כלל על ידי גורמים הקשורים לפעולות יומיומיות בעבודה. יש לפנות לרופא אורתופד לצורך בדיקה גופנית, צילומים וקבלת הטיפול הנדרש. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

בדיקת דופלר היא בדיקה חיצונית, היא מתבססת על שידור גלי קול וקליטת ההד שלהם. מחשב מעבד את הנתונים ומציג אותם. לא אמורה להיות כל מניעה לבצע את הבדיקה אצל אמך, אך ההחלטה אם הביצוע נחוצה או לא היא של הקרדיולוג המנתח. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

יוד נמצא בהרבה מאוד מאכלים. זהו מינרל שמקורו מהקרקע ומהים, ולכן הוא מצוי בכל המוצרים מהים כגון דגים ופירות ים, אצות, מלח ים, וכן בירקות, פירות, דגנים וחיטה שגדלו על קרקעות מכילות יוד. ירקות מהאדמה הם הטובים ביותר, כמו בצל, חסה, פטריות ועוד. יוד מצוי גם בבשרם של בעלי חיים שאוכלים עשב שגדל על קרקעות כאלה, בצבעי מאכל אדומים, בחלב ומוצריו ובביצים. המינון היומי המומלץ של יוד הוא 150 מיקרוגרם ליממה למבוגר. בכפית אחת של מלח מועשר יוד יש כ 400 מיקרוגרמים. למידע נוסף- http://www.healthy.net/scr/Article.asp?Id=2074 ובדף הויטמינים באתר http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=13 [21/08/2003] קרא עוד

התוצאות שהתקבלו אצלך בהעמסת סוכר של 100 גרם תקינות. הערכים התקינים, כלומר הגבול העליון הם (ביחידות של mg/dl): צום: 95 לאחר שעה: 180 לאחר שעתיים: 155 לאחר 3 שעות: 145 כאש יש שתי תוצאות חריגות, המצב נחשב לסוכרת הריון. יש שמחמירים ואומרים כי אפילו תוצאה חריגה אחת מספיקה לאבחנה, אך במקרה שלך אין סיבה לחשש. בהצלחה עם ההריון והלידה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

שתי תרופות אלו הן סטרואידים סינתטיים המחקים את פעולת הקורטיזול, שהוא הסטרואיד הטבעי הנוצר על ידי יותרת הכליה. הקורטיזול הוא בעל תפקיד חשוב ביותר בתפקוד רקמות הגוף השונות, וחסר שלו הוא מצב פתולוגי, שיכול אף להיות מסכן חיים, ומחייב טיפול תחליפי בקורטיזול סינתטי, כגון פרדניזון. קורטיזול סינתטי הוא גם תרופה הניתנת לדיכוי מערכת החיסון במחלות המצריכות אפקט זה, כגון במחלות אוטואימוניות שונות, מחלות פרקים, ואצל מושתלי איברים או מוח עצם. פרדניזון היא תרופה הניתנת דרך הפה, לכן היא הנמצאת בעיקר בשימוש, הואיל ומדובר בדרך כלל בטיפול כרוני ממושך שנעשה בחולה המטופל בביתו. מתיל פרדניזולון הוא סטרואיד סינתטי הדומה באפקט שלו לפרדניזון, אולם הוא ניתן אל תוך הווריד. פרדניזולון ניתן במסגרת אשפוזית מעצם היותו טיפול תוך-ורידי. היתרון של פרדניזולון (כמו כמעט בכל טיפול הניתן אל תוך הווריד) הוא עקיפת מערכת העיכול והגעת החומר הפעיל ישירות לזרם הדם, דבר המעלה את מהירות הפעולה של החומר, דהיינו האפקט יושג מהר יותר בטיפול בפרדניזולון. במקרים אקוטיים המחייבים טיפול עם אפקט מהיר, כמו למשל בהתקף אסתמה חריף או בהתקף של מחלה אוטואימונית כזו או אחרת, ניתן לטפל בפרדניזולון שיגיע מהר יותר לזרם הדם מאשר פרדניזון. מאידך, ספיגת הפרדניזון דרך מערכת העיכול היא טובה מאד, ולכן בכל אדם שיכול לבלוע וללא בעיית ספיגה במערכת העיכול, יועדף הטיפול בפרדניזון, שהוא קל יותר ואינו דורש עירוי תוך-ורידי על כל סיבוכיו. הבדל נוסף בין שני התכשירים הוא השפעתם על הכליה. הקורטיזול הוא הורמון הדומה לאלדוסטרון. אלדוסטרון הוא הורמון המיוצר גם ביותרת הכליה והוא משפיע על הכליה לצבירת מלח ונוזלים, ובכך מעלה את לחץ הדם לפי הצורך (אפקט מינרלוקורטיקואידי). רמה גבוהה של קורטיזול מובילה לאפקט דומה על הכליה, ולכן במצבים פתולוגיים בהם קיים עודף של קורטיזול בדם (תסמונת קושינג), צפויה גם עליית לחץ הדם. לחומרים הסינתטיים אפקט קטן יותר על הכליה יחסית לקורטיזול הטבעי, אך קיים גם שוני באפקט זה בין התכשירים השונים. לפרדניזון יש גם אפקט מינרלוקורטיקואידי (דמוי אלדוסטרון) גדול יותר מאשר לפרדניזולון. לפרדניזולון כמעט אין אפקט זה. הבדל זה הוא הבדל פחות חשוב ופחות משמעותי בין שני התכשירים. ההבדל בצורה בה הם ניתנים הוא ההבדל החשוב. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

רמה תקינה של סוכר בדם היא 70 עד 100 מ"ג לדציליטר. לרמת סוכר מעל 70 (וגם לרמות נמוכות ממנה) אין כל קשר להתעלפות. כדאי להשלים בדיקת טלטול (TILT) שעשויה להסביר את ההתעלפויות. התרופות שבתך מקבלת יכולות לגרום גם לשינויים במצב הרוח ולהתקפים של עייפות, וגם לעילפון. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

תשובה חד-משמעית לשאלה למה הבטן לא חזרה לעצמה אני לא יכולה לתת לך. אבל, האם את מיניקה? האם בהריונות הקודמים הינקת? בדרך כלל הנקה מגבירה את התכווצות הרחם ועוזרת לחזרה של הבטן למצב של לפני ההריון. אך מובן שזה לא מדע מדויק, וישנם הבדלים בין הריון להריון. אני ממליצה לך לגשת לבדיקה אצל הרופא המטפל כדי לבדוק אם אין בעיה כלשהי שמסתתרת ברחם. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי שלנו, היא נמצאת בין בית החזה לבטן. בכל שאיפת אוויר (הכנסת אוויר לריאות) הסרעפת יורדת כלפי מטה ובכל נשיפת אוויר (הוצאת אוויר מהריאות) הסרעפת עולה כלפי מעלה. הסרעפת מחולקת לשני חלקים, סרעפת שמאלית וסרעפת ימנית. בצילום חזה אנו רואים את גובה הסרעפות (הימנית והשמאלית) ויודעים מהו הגובה התקין. מצבים בהם הסרעפת מוגבהת (כלומר המיקום שלה גבוה מהמיקום התקין) מעידים על בעיה בסרעפת. הסיבה השכיחה ביותר לסרעפת גבוהה היא שיתוק שלה. שיתוק של הסרעפת יכול לנבוע מבעיה בשריר עצמו (דלקת של השריר למשל), או מבעיה בעצב שמעצבב את הסרעפת, כלומר מעביר אליה את הגירוי העצבי. כאשר העצב אינו עובד, אין "הוראה" לסרעפת להתכווץ, ולכן היא לא יורדת כלפי מטה, ונשארת גבוהה. הסיבות האפשריות לפגיעה בעצב שמעצבב את הסרעפת, עצב הפרניק, רבות וכוללות לחץ מקומי על העצב, חיתוך העצב במהלך ניתוח או מחלת עצבים. בחלק גדול מהמקרים אין אנו מוצאים את הסיבה. כדי לאבחן בוודאות שמדובר בשיתוק של הסרעפת מבצעים שיקוף. שיקוף הוא צילום רנטגן ממושך יותר מצילום רגיל - הוא נמשך מספר שניות דקות - ובו מתבקש הנבדק לנשום עמוק, פנימה והחוצה. בנשימות אלו אנו רואים בשיקוף את תנועת הסרעפת, ויכולים לדעת אם אחת הסרעפות אכן משותקת ולא עולה ויורדת בזמן הנשימה. כאמור, קיימות סיבות אפשריות רבות לשיתוק סרעפת, ובמרבית המקרים הבעיה מתגלה במקרה. אנשים רבים סובלים משיתוק בסרעפת אחת אך אינם סובלים כלל מסימפטומים, ומשום שאין סימפטומים, לרוב אין צורך בטיפול. עם זאת, אנשים הסובלים משיתוק דו-צדדי של הסרעפת סובלים בדרך כלל מקוצר נשימה המחייב טיפול. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ניתן לאבחן את רוב ההפרעות הנפשיות בוודאות כבר בגיל ההתבגרות, ולעיתים עוד לפני כן. זה מאד תלוי בסוג ההפרעה וגם בחומרה של ההפרעה. לגבי מרבית התרופות הפסיכיאטריות קיימות אזהרות חמורות לגבי השימוש אצל ילדים, בעיקר מכיוון שאנו כבני אדם בכלל, וכאנשי מערכת הבריאות בפרט (רופאים, אחיות, רוקחים) מאד מודעים לכך שעל ילדים יש להגן מכל פגע, זאת אומרת, להתייחס בחומרה רבה יותר לכל תלונה או תופעת לוואי אצל ילד המטופל בתרופה, מאשר אצל מטופל מבוגר, שכבר סיים להתפתח מבחינה גופנית ומבחינה מוחית. זהירות היתר הזו לגבי ילדים מתבטאת, בין השאר, באזהרות המופיעות על גבי אריזות התרופות. לגבי גמילה והתמכרות, מבין התרופות שבנך נוטל, היחידה שעלולה להיות קשורה להתמכרות היא הריטלין. לגבי שתי התרופות האחרות בכלל אין אפשרות שמישהו יתמכר אליהן. לגבי ריטלין, ישנם מבוגרים שמשתמשים לרעה בחומר זה, ומגיעים להתמכרות. אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ידוע כי הריטלין אינו גורם להתמכרות, והפסקתו אינה כרוכה בתהליך של גמילה. נראה שילדך החל לקבל טיפול תרופתי בעקבות בעיות שסבל מהן. הפסקת הטיפול אפשרית, או שתהיה אפשרית בעתיד, אולם חשוב מאד לזכור כי יש לבצעה בהתאם למצבו של הילד, באופן מבוקר והדרגתי, תוך פיקוח על ידי פסיכיאטר שמכיר את הנער ואת בעיותיו. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד