דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 892

 לפני כשבועיים, באופן פתאומי, החל אצלי גירוד מלווה בפריחה בבית השחי ובאיזור הירכיים הפנימיים וכן באיזור הבטן התחתונה והגב התחתון. הוא מחמיר בעיקר בלילה. אני לא נוטלת כל תרופה, ולא לקחתי שום תרופה חדשה. החלפתי מרכך כביסה ודאודורנט מחשש שהם מהווים מקור לרגישות כלשהי, אך לצערי, הגירוד עדיין ממשיך.   התחלתי ליטול  Eurax שמקל עלי מעט בתחושת הגירוד. האם יתכן שמדובר בסקביאס?
לפני כשבועיים, באופן פתאומי, החל אצלי גירוד מלווה בפריחה בבית השחי ובאיזור הירכיים הפנימיים וכן באיזור הבטן התחתונה והגב התחתון. הוא מחמיר בעיקר בלילה. אני לא נוטלת כל תרופה, ולא לקחתי שום תרופה חדשה. החלפתי מרכך כביסה ודאודורנט מחשש שהם מהווים מקור לרגישות כלשהי, אך לצערי, הגירוד עדיין ממשיך. התחלתי ליטול Eurax שמקל עלי מעט בתחושת הגירוד. האם יתכן שמדובר בסקביאס?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

לאור מה שתיארת, יתכן שמדובר בסקביאס, המופיע בעיקר באזורי קיפולי עור ובאזור עם חיכוך גבוה. יתכן גם שהסקביאס גרם לזיהום משני אחר. הטיפול שאת לוקחת מטפל בבעיה ולכן לא נראה לי שיש צורך בטיפול נוסף, אך אם אין הקלה, אני ממליץ לך לפנות לרופא עור לבדיקה, ומובן שיש להיזהר לא להדביק את שאר האנשים בבית. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

 בשבוע שעבר גילו אצל אבי גידול ממאיר בריאה, הנמצא בגופו לטענת הרופאים למעלה מ- 3 שנים. למזלנו לא נמצאו גרורות באזורים נוספים. גודלו בערך 7/9. המלצתם - טיפול כמותרפי ואז לנתח את הריאה. האם הימצאותו של הגידול מהווה סכנת חיים והאם הניתוח יכול להוות סכנת חיים?
בשבוע שעבר גילו אצל אבי גידול ממאיר בריאה, הנמצא בגופו לטענת הרופאים למעלה מ- 3 שנים. למזלנו לא נמצאו גרורות באזורים נוספים. גודלו בערך 7/9. המלצתם - טיפול כמותרפי ואז לנתח את הריאה. האם הימצאותו של הגידול מהווה סכנת חיים והאם הניתוח יכול להוות סכנת חיים?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ישנם שני סוגים של גידולים ממאירים בריאות. הסוג השכיח נקרא Non small cell והוא מהווה 75-85% מכלל סרטני הריאות. הסוג הפחות שכיח נקרא Small cell והוא מהווה 15- 25% מכלל גידולי הריאות הממאירים. כדי להחליט על הטיפול המתאים יש צורך בשלב ראשון לדעת באיזה סוג מדובר. את האבחנה עושים על ידי ביופסיה. לא ציינת איזה סוג אבחנו אצל אביך, אך מהעובדה שהציעו לו ניתוח כטיפול ניתן להניח כי מדובר בסוג השכיח, כי זה הסוג שבשלביו המוקדמים ניתן לנתח. על כן אתייחס כאן לסוג הגידולים השכיח הנקרא כאמור Non small cell . גורם חשוב נוסף בהחלטה על הטיפול הוא מידת ההתפשטות של הגידול, כלומר דרגת הגידול. את זה קובעים על- ידי בדיקת רופא, בדיקות הדמיה, ולעיתים גם במהלך הניתוח. לחולים עם גידול בדרגה 1 או 2 (כלומר שהגידול עדיין מוגבל לריאות או בקרבתן בבית החזה) ההמלצה הטיפולית היא על ניתוח. בניתוח לרוב מוציאים את אונת הריאה שבה נמצא הגידול, אולם לעיתים יש צורך להוציא ריאה שלמה. תוצאות הניתוח תלויות בדרגת הגידול וכמובן במצב בריאותו הכללי של החולה. יש חשיבות לבצע את הניתוח אצל מנתח מנוסה בבית חולים שבו יש ניסיון רב ככל האפשר בניתוחים מסוג זה. אצל חולים עם גידול בדרגה 1 - טיפול בניתוח בלבד הינו יעיל למדי. מחקרים הראו כי שיעור החולים שהחלימו כאשר בדקו לאחר 5 שנים הם 60-70% (מדובר בחולים שעברו ניתוח בלבד כטיפול במחלתם). אצל חולים עם גידול בדרגה 2 - למרות שכאן הניתוח פחות יעיל, עדיין הוא יכול לעזור לרבים מהחולים. ככל שהגידול קטן יותר ויש פחות בלוטות לימפה נגועות, הניתוח יעיל יותר. חולים רבים, בעיקר כאלה שעישנו, סובלים ממחלת ריאה כרונית שעלולה להשפיע על אופן תפקוד הריאות. חשוב לבצע לפני ההחלטה על ניתוח בדיקות תפקודי ריאה כדי להעריך כיצד תשפיע הוצאתה של ריאה או חלקה על יכולת הנשימה לאחר הניתוח. טיפול בהקרנות: חולים שאינם יכולים לעבור ניתוח או אינם מעוניינים בכך, יכולים לקבל טיפול בהקרנות. זה פחות יעיל מניתוח, אך יש גם בטיפולים אלה תועלת. לעיתים נותנים טיפול בהקרנות גם לחולים שעברו ניתוח לאחר הניתוח, כדי להקטין את הסיכון שהגידול יחזור. אך ככל הנראה זה לא משפר את הסיכויים. טיפול בכמותרפיה - תרופות שמטרתן לעצור או להאט את גדילת התאים הסרטניים. רוב התרופות ניתנות דרך הווריד ומיעוטן דרך הפה. לרוב נותנים טיפול בכמותרפיה לגידולים בשלבים מתקדמים. כיום גם ממליצים לחולים לקבל טיפולים כימותרפיים לאחר הניתוח. לסיכום, כאשר באים לשקול ולקבל החלטה מהו הטיפול היעיל ביותר לסרטן הריאות, יש לדעת מהו סוג הגידול, מהי דרגת הגידול, ומהו מצבו הבריאותי הכללי של החולה, עם דגש על מצב תפקוד הריאות שלו. כעיקרון אם מדובר בגידול שניתן לנתח אותו, מומלץ לנתח אם מצב החולה מאפשר זאת, שכן זו הדרך שנותנת תקווה לריפוי המחלה. רפואה שלמה לאביך . מידע נוסף באנגלית בקישורים הבאים: http://patients.uptodate.com/topic.asp?file=cancer/2461&title=Lung%20Cancer קרא עוד

 בדיקת דם לגילוי הריון שערכתי העלתה את התוצאה: 131,219.6. איך אוכל לדעת מהו גיל ההריון? עד כה הינקתי, ולכן לא ידעתי כלל על קיומו של ההריון.
בדיקת דם לגילוי הריון שערכתי העלתה את התוצאה: 131,219.6. איך אוכל לדעת מהו גיל ההריון? עד כה הינקתי, ולכן לא ידעתי כלל על קיומו של ההריון.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

זוהי תוצאה מאוד גבוהה של בדיקת HCG, אשר מראה שההריון מתקדם יחסית, או שאינו תקין. פני לרופא הנשים המטפל על מנת לעשות בדיקת אולטרסאונד להערכת גיל ההריון ותקינותו. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 אני בת 32, בהריון ראשון, ובשבוע ה-6 קיבלתי תוצאות לבדיקת CMV. התשובה היתה חיובית גם לגבי IgG וגם לגבי IgM, וערך ה- Avidity היה 0.74. קראתי באינטרנט כי Avidity מעל 45% מצביע ככל הנראה על הידבקות שהתרחשה לפני למעלה מ-4 חודשים. עם זאת, רופא במחלקה זיהומית אמר לי כי בשיטה של קופת חולים כללית, בין 0.2 ו-0.8 אי אפשר לומר בוודאות שההדבקה נעשתה מזמן ולא התרחשה במהלך ההריון, וכי גם הנתון של 0.74 אינו מצביע על דבר. אמרו לי לחכות לשבוע ה-21 ואז לעבור  בדיקת מי שפיר.   האם ניתן לעשות משהו עוד קודם? האם רוב הסיכויים הם שתוצאה של 0.74 היא תוצאה גבוהה המעידה על הידבקות שלא התרחשה בזמן ההריון, או שבאמת אין אפשרות לדעת? דיברו איתי כבר על אפשרות של הפסקת הריון, ואני מאוד רוצה לדעת אם יש סטטיסטיקה שיכולה להראות משהו אחר. קשה לחכות לשבוע ה-21 באפלה.
אני בת 32, בהריון ראשון, ובשבוע ה-6 קיבלתי תוצאות לבדיקת CMV. התשובה היתה חיובית גם לגבי IgG וגם לגבי IgM, וערך ה- Avidity היה 0.74. קראתי באינטרנט כי Avidity מעל 45% מצביע ככל הנראה על הידבקות שהתרחשה לפני למעלה מ-4 חודשים. עם זאת, רופא במחלקה זיהומית אמר לי כי בשיטה של קופת חולים כללית, בין 0.2 ו-0.8 אי אפשר לומר בוודאות שההדבקה נעשתה מזמן ולא התרחשה במהלך ההריון, וכי גם הנתון של 0.74 אינו מצביע על דבר. אמרו לי לחכות לשבוע ה-21 ואז לעבור בדיקת מי שפיר. האם ניתן לעשות משהו עוד קודם? האם רוב הסיכויים הם שתוצאה של 0.74 היא תוצאה גבוהה המעידה על הידבקות שלא התרחשה בזמן ההריון, או שבאמת אין אפשרות לדעת? דיברו איתי כבר על אפשרות של הפסקת הריון, ואני מאוד רוצה לדעת אם יש סטטיסטיקה שיכולה להראות משהו אחר. קשה לחכות לשבוע ה-21 באפלה.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

קודם כל בשעה טובה על ההריון. בדיקת ה- Avidity ("להיטות") אכן נותנת מושג כלשהו לגבי מועד ההידבקות, אך קשה לקבוע את המועד המדוייק. ברוב המעבדות, אם ערכי הלהיטות קטנים מ-35% חושבים שההידבקות התרחשה לאחרונה. ככל שהערכים גבוהים יותר, כך סביר להניח שההידבקות התרחשה מוקדם יותר. חשוב שתדעי שגם אם ישנה הידבקות, ואפילו הידבקות ראשונית, שנחשבת למסוכנת יותר, יש סיכוי של כ-60% שהווירוס כלל לא יגיע לעובר, וגם אם כן, יש סיכוי של כ-70% שהעובר בכל זאת יהיה בריא לחלוטין. כיוון שאיננו רוצים להסתמך על סטטיסטיקה, מומלץ לעבור ייעוץ גנטי וכן ניקור מי שפיר על מנת להיות בטוחים. עוד מידע על CMV בהריון ועל הסיכונים לעובר תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090208_2.asp קרא עוד

בשבוע 30 להריון, האם מומלץ לעשות חיסון לשפעת ?
בשבוע 30 להריון, האם מומלץ לעשות חיסון לשפעת ?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

כיוון שהחיסון עשוי מנגיפים מומתים ולא מוחלשים, הריון אינו התוויית נגד לחיסון שפעת. להיפך, משרד הבריאות ממליץ לכל אישה שתהיה מעבר לשבוע 14 בתקופת החורף להתחסן קרא עוד

 אני בת 34. לפי הבדיקה שעשיתי אצל הרופא יש לי שתי חצוצרות סתומות. למה זה קורה לי? האם זה משהו מולד או חדש? האם יש טיפול לזה? המחזור שלי סדיר ואני לא מרגישה כאבים.
אני בת 34. לפי הבדיקה שעשיתי אצל הרופא יש לי שתי חצוצרות סתומות. למה זה קורה לי? האם זה משהו מולד או חדש? האם יש טיפול לזה? המחזור שלי סדיר ואני לא מרגישה כאבים.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

חצוצרות סתומות או חסומות הוא מצב של חסימה, היכולה להיות באזורים שונים של החצוצרה, היכולה לגרום קושי בכניסה להריון. מצב זה מופיע בדרך כלל לאחר דלקת באגן, ניתוח כלשהו בבטן, או הריונות קודמים. לא סיפקת מידע על עברך הרפואי, אך נדיר כי מצב זה מופיע אצל נשים בריאות שלא ילדו עדיין. לא ציינת מהי הבדיקה שביצעת. צילום רחם יכול להטעות לפעמים. הבדיקה המומלצת היא בדיקת "הדגמה סלקטיבית של החצוצרות" - צנתור חצוצרות. זו בדיקה דומה לצילום רחם, אך היא יותר ספציפית ומדגימה טוב יותר את החצוצרות. ישנן כמה אופציות טיפוליות, ביניהן פתיחה של החסימה, או עקיפה של החסימה על ידי הפריה חוץ-גופית. כל טוב! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

 רציתי לברר האם יש סיכוי שאכנס להריון אם קיימתי יחסי מין עם חבר שלי והשתמשנו באותו קונדום פעמיים. השתמשנו בו פעם אחת, ולאחר כמה זמן שוב באותו הקונדום. הוא לא הוריד את הקונדום בין לבין, אלא רק לאחר הפעם השנייה. הקונדום לא נקרע. האם יש חשש להריון וכדאי שאטול את הגלולה של היום שאחרי?
רציתי לברר האם יש סיכוי שאכנס להריון אם קיימתי יחסי מין עם חבר שלי והשתמשנו באותו קונדום פעמיים. השתמשנו בו פעם אחת, ולאחר כמה זמן שוב באותו הקונדום. הוא לא הוריד את הקונדום בין לבין, אלא רק לאחר הפעם השנייה. הקונדום לא נקרע. האם יש חשש להריון וכדאי שאטול את הגלולה של היום שאחרי?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

על פי תיאורך את ככל הנראה מוגנת. אבל לא מומלץ להשתמש בקונדום כמה פעמים. קונדום הוא אביזר חד-פעמי, ושימוש חוזר בו עלול להעלות את הסיכוי לזיהומים ולדלקות בדרכי השתן. כמו כן, שימוש חוזר מקטין את יעילות הקונדום. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 תוצאת בדיקת US של בלוטת המגן:  מספר קשריות אקוגניות לסירוגין עם תת - הדיות נסרקו באונה הימנית של בלוטת המגן. קוטרם המקסימלי 0.7 ס"מ.  קשרית ענקית נסרקה באונה השמאלית של הבלוטה, היא תופסת כל שטח האונה וגורמת לאקספנסיה.  גודלה: 2.32.8x3.7 ס"מ. היא מכילה תוכן נוזלי קולואידי ובתוכו הדים בלתי ספציפיים בצורת דברים קרובים לדופנה האחורי, כלי דם באונה דחוקים לפריפריה.  זרימה תקינה באונה האחורית.   לסיכום:  1) קשרית קולודיאלית גדולה באונה השמאלית של בלוטת המגן. הגדלה ניכרת פתאומית, חשד לדימום טרי.  2) קשריות בעלות מרקם מעורב באונה הימנית של הבלוטה.   שאלותי:  האם הדבר מעיד על מחלה קשה?  ומה ניתן לעשות בנדון?
תוצאת בדיקת US של בלוטת המגן: מספר קשריות אקוגניות לסירוגין עם תת - הדיות נסרקו באונה הימנית של בלוטת המגן. קוטרם המקסימלי 0.7 ס"מ. קשרית ענקית נסרקה באונה השמאלית של הבלוטה, היא תופסת כל שטח האונה וגורמת לאקספנסיה. גודלה: 2.32.8x3.7 ס"מ. היא מכילה תוכן נוזלי קולואידי ובתוכו הדים בלתי ספציפיים בצורת דברים קרובים לדופנה האחורי, כלי דם באונה דחוקים לפריפריה. זרימה תקינה באונה האחורית. לסיכום: 1) קשרית קולודיאלית גדולה באונה השמאלית של בלוטת המגן. הגדלה ניכרת פתאומית, חשד לדימום טרי. 2) קשריות בעלות מרקם מעורב באונה הימנית של הבלוטה. שאלותי: האם הדבר מעיד על מחלה קשה? ומה ניתן לעשות בנדון?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

נשמע שאת סובלת ממה שנקרא גויטר מולטינודולרי, שזו מחלה שפירה, בה מרקם התירואיד (בלוטת התריס או המגן) זרוע בקשריות המכילות נוזל שמיוצר ע"י תאי הבלוטה - קולואיד. לעיתים קשרית כזו יכולה לדמם ולגדול. על אנשים עם גויטר לעשות מעקב באולטרסאונד מדי כשנה, ובמידה ויש חשד לקשרית ממאירה, עושים דגימה ע"י ביופסיית מחט. לשם המעקב מומלץ לעשות בדיקות באותו מקום ואם אפשר ע"י אותו רופא, ויש להשוות את הצילומים זה לזה. במקרה שלך לא נשמע שיש חשד לממאירות - כמובן בהסתייגות כי לא ראיתי את הצילומים. בדימום הזה בקשרית בד"כ למיטב ידיעתי לא מטפלים עד שהוא נספג. בכל מקרה אנא חזרי לרופא אנדוקרינולוג שלך להמשך מעקב והתייעצות. ד"ר רות אליהו - אינפומד קרא עוד

 אני מטופלת זה 10 שנים  באלטרוקסין 100 עקב תת-פעילות בלוטת התריס. לאחרונה, עקב תלונות על עייפות קשה ובהתאם לבדיקות דם, העלה רופא המשפחה את המינון ל-125. האם מינון זה אינו גבוה מדי? קראתי שמעל גיל 50 לא מומלץ לעבור מינון של 50.
אני מטופלת זה 10 שנים באלטרוקסין 100 עקב תת-פעילות בלוטת התריס. לאחרונה, עקב תלונות על עייפות קשה ובהתאם לבדיקות דם, העלה רופא המשפחה את המינון ל-125. האם מינון זה אינו גבוה מדי? קראתי שמעל גיל 50 לא מומלץ לעבור מינון של 50.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

התרופה אלטרוקסין, הניתנת בעיקר לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס, מותחלת במינון נמוך שאפשר להעלותו למינון אחזקתי יומיומי של 200mcg, לפי תפקודי התריס. נכון שצריך להעלות את המינון בהדרגה, ושיש לנהוג משנה זהירות בקשישים ובחולי לב, אך להעלות מינון מ-100 ל-125, בפרט בהינתן שאינך חולת לב ושיש התוויה לכך בהתאם לתפקודי התריס, נשמע לי סביר. לעיתים, מראות בדיקות המעבדה תת-פעילות של הבלוטה בנוטלי אלטרוקסין כתוצאה מנטילה לא נכונה של הכדור. יש ליטול אותו על קיבה ריקה בבוקר, חצי שעה לפני האוכל. נטילה זו לעיתים "מתקנת" את תת-התריסיות שרואים עם המינון המקורי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

 אני בת 34. בהריון הראשון שלי התגלתה קרישיות יתר בדם בשבוע ה-32 (LAC RVVT גבוה). לאחר ההריון טופלתי בזריקות  קלקסאן במשך שישה שבועות, שאחריהם תוצאות הבדיקה החוזרת היו 1.3. מומלץ שהערך יהיה נמוך מ-1.2.   עברה שנה וחצי ואני בתחילתו של הריון שני. האם יש סיכון גם בהריון זה? האם עליי לבצע שוב את הבדיקה? מה מידת הדחיפות של הבדיקה ושל הטיפול בקלקסאן? האם יש סיכון להריון?
אני בת 34. בהריון הראשון שלי התגלתה קרישיות יתר בדם בשבוע ה-32 (LAC RVVT גבוה). לאחר ההריון טופלתי בזריקות קלקסאן במשך שישה שבועות, שאחריהם תוצאות הבדיקה החוזרת היו 1.3. מומלץ שהערך יהיה נמוך מ-1.2. עברה שנה וחצי ואני בתחילתו של הריון שני. האם יש סיכון גם בהריון זה? האם עליי לבצע שוב את הבדיקה? מה מידת הדחיפות של הבדיקה ושל הטיפול בקלקסאן? האם יש סיכון להריון?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

חשוב לבצע את הבדיקה גם בהריון נוכחי זה, מכיוון שככל הנראה יש לך נטייה לקרישיות יתר על סמך התוצאה מההריון הקודם. (LAC RVVT - לופוס אנטיקואגולנט). איני יכולה לומר לך מהי הדחיפות לביצוע הבדיקה, אך בהחלט יכול להיות שתצטרכי טיפול גם הפעם, ולכן עלייך לפנות בהקדם לגינקולוג המטפל. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

רופאים מומלצים
ד"ר יצחק שוחט
ד"ר יצחק שוחט אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
5
( 9 חוות דעת )
"אני מאוד מרוצה"
ד"ר עירא בכר
ד"ר עירא בכר אורתופדיה
5
( 5 חוות דעת )
"מקצועי ואדיב"
ד"ר שירית כזום בייזר
ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה
5
( 6 חוות דעת )
"זה מתחיל עם מבע הפנים הנעים, המבט בעיניים, דאגה אמיתית, סבלנות ורוגע עם טיפה הומור- כל זה כבר מרפא! גישת רפואה שלא הכרנו! תודה מעומק הלב (תרתי משמע)."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו